החיפוש הניב 247 תוצאות

על ידי משה נפתלי
16 יוני 2019, 22:00
פורום: תנ"ך ופרשת שבוע
נושא: פר' שלח - עשרון ועשירית האיפה
תגובות: 4
צפיות: 53

Re: פר' שלח - עשרון ועשירית האיפה

'וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר' – שֵׁם מִדָּה (רש"י).
על ידי משה נפתלי
16 יוני 2019, 20:17
פורום: תנ"ך ופרשת שבוע
נושא: פר' שלח - עשרון ועשירית האיפה
תגובות: 4
צפיות: 53

Re: פר' שלח - עשרון ועשירית האיפה

זקן ויושב בישיבה כתב:
16 יוני 2019, 09:07
הנה מידת עשרון נזכר בתורה הרבה פעמים וכן בפרשתינו, והכוונה לעשירית האיפה,
וצריך ביאור למה פעמים כתוב עשירית האיפה [בפרשת צו ועוד] ופעמים שכתוב עשרון סתם. 
ואצל המן ואצל מנחת השעורים הבאה בששה עשר בניסן מדה זו נקראת 'עֹמר'. הלוא דבר הוא!
 
על ידי משה נפתלי
13 יוני 2019, 01:05
פורום: הלכה ומנהג
נושא: האם טבילת כל הגוף מועילה לַצריך נטילת ידים?
תגובות: 27
צפיות: 353

Re: האם טבילת כל הגוף מועילה לַצריך נטילת ידים?

האחד בא לגור כתב:
12 יוני 2019, 21:05
חז"ל קבעו כאן בעיקרו גדר טבילה.
יישר.
וסמך לדבר הא דאמרו בפרק היה קורא על פסוק 'ארחץ בנקיון כפי': כל הנפנה ונוטל ידיו – מעלה עליו הכתוב כאילו טבל
(מעלה עליו שכר רחיצת כפיו כאילו טבל כל גופו – רש"י).
 
על ידי משה נפתלי
12 יוני 2019, 20:29
פורום: הלכה ומנהג
נושא: האם טבילת כל הגוף מועילה לַצריך נטילת ידים?
תגובות: 27
צפיות: 353

Re: האם טבילת כל הגוף מועילה לַצריך נטילת ידים?

האחד בא לגור כתב:
12 יוני 2019, 18:29
מאי משמע רחיצת ידים ביחוד? מאי אכפת לן ששאר גופו במים?
ניקוי הידים ענין אחר הוא מטבילת הגוף (כשם שטבילה וקידוש ידים ורגלים שתי בחינות הן), ויתכן שהטובל גופו במקוה לאכילה לא קיים תקנת חכמים, בבחינת 'יש בו להוסיף, ואם הוסיף גורע'.
 
על ידי משה נפתלי
12 יוני 2019, 18:06
פורום: הלכה ומנהג
נושא: האם טבילת כל הגוף מועילה לַצריך נטילת ידים?
תגובות: 27
צפיות: 353

Re: האם טבילת כל הגוף מועילה לַצריך נטילת ידים?

האחד בא לגור כתב:
12 יוני 2019, 14:03
מנא לך שמהני טבילת ידים לדינא דקידוש ידים ורגלים?

מעולם לא אמרתי כדבר הזה! הרי הלכה פסוקה היא בהלכות ביאת מקדש: הטביל ידיו ורגליו במי מקוה, אפילו במעין – אין זה קדוש כלל עד שירחץ בכלי.
 
על ידי משה נפתלי
12 יוני 2019, 17:48
פורום: הלכה ומנהג
נושא: האם טבילת כל הגוף מועילה לַצריך נטילת ידים?
תגובות: 27
צפיות: 353

Re: האם טבילת כל הגוף מועילה לַצריך נטילת ידים?

האחד בא לגור כתב:
12 יוני 2019, 14:03
באר נא  כוונתך.

צידי הספק: מי אמרינן בכלל מאתים מנה, או דילמא רחיצת ידים ביחוד תיקנו חכמים וליכא.
ואע"פ שאין ראיה מקידוש ידים ורגלים לנטילת ידים, זכר לדבר איכא, שכהן העובד לאחר שטובל כל גופו במים, חוזר ומקדש ידיו ורגליו.
 
על ידי משה נפתלי
12 יוני 2019, 10:28
פורום: תנ"ך ופרשת שבוע
נושא: פרשת פנחס ספר חנוכת התורה מי יכול להסביר את הקטע הזה
תגובות: 16
צפיות: 2038

Re: פרשת פנחס ספר חנוכת התורה מי יכול להסביר את הקטע הזה

טעות אחד מגדולי האחרונים בדבר משנה מובא בהקדמת שו"ת רב פעלים.  ושם כתב וז"ל: 'באמת נמצא לכמה גדולים שיהיה להם שגיאה גדולה בדבריהם שאפילו קטנים לא יטעו בה'. ובדידיה גופא אשכחן כהדא בספר 'בן איש חי' (שנה שניה פרשת וארא): 'לְמָחָר' בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, 'יִהְיֶה הָאוֹת הַזֶּה' הוּא אוֹת מֵם שֶׁל 'הַמ...
על ידי משה נפתלי
12 יוני 2019, 02:45
פורום: הלכה ומנהג
נושא: האם טבילת כל הגוף מועילה לַצריך נטילת ידים?
תגובות: 27
צפיות: 353

האם טבילת כל הגוף מועילה לַצריך נטילת ידים?

'כל הצריך נטילת ידים והטביל ידיו במי מקוה – אינו צריך דבר אחר'. (רמב"ם הלכות ברכות ו, ה)
נשאלתי: המטביל כל גופו במי מקוה מהו? האם צריך לחזור וליטול או להטביל ידיו או לא?
זכר לדבר: כהן העובד במקדש, שטובל וחוזר ומקדש ידיו ורגליו.
על ידי משה נפתלי
11 יוני 2019, 09:08
פורום: בית המדרש
נושא: קושיא בעשר עטרות של ר"ח ניסן
תגובות: 4
צפיות: 74

Re: קושיא בעשר עטרות של ר"ח ניסן

בעלבוס כתב:
10 יוני 2019, 21:18
לכאורה למה לא הוזכר עוד עטרה  "ראשון לחודש"?
קושית מהרש"א.
 
על ידי משה נפתלי
09 יוני 2019, 23:48
פורום: ש"ס ודף היומי
נושא: סוטה יא. "איוב ששתק נידון ביסורין"
תגובות: 19
צפיות: 176

Re: סוטה יא. "איוב ששתק נידון ביסורין"

שיטה אחרת יש לו לספר הזהר בפרשת בא: כְּמָה דְאִיהוּ דָן הָכִי אִתְּדַן. בְּגִין דְּאִיּוֹב מִקָּרִיבֵי עֵטָא דְפַרְעֹה הֲוָה, וְכַד קָם פַּרְעֹה עֲלַיְהוּ דְיִשְׂרָאֵל בְּעָא לְקַטָּלָא לוֹן, אֲמַר לֵהּ: לָא, אֶלָּא טֹל מָמוֹנְהוֹן וּשְׁלֹט עַל גּוּפֵיהוֹן בְּפֻלְחָנָא קַשְׁיָא, וְלָא תִּקְטֹל לוֹן....
על ידי משה נפתלי
07 יוני 2019, 02:15
פורום: ש"ס ודף היומי
נושא: סמך על הרוב ואכל חתיכה והתברר שהיתה חֵלב, האם מביא קרבן
תגובות: 2
צפיות: 77

Re: סמך על הרוב ואכל חתיכה והתברר שהיתה חלב, האם מביא קרבן?

בריש פרק החולץ, על הא דתנן 'הַכּוֹנֵס אֶת יְבִמְתּוֹ וְנִמְצָאת מְעֻבֶּרֶת - יוֹצִיא וְחַיָּבִין בַּקָּרְבָּן', כתבו התוס' וז"ל: בְּחוֹלֵץ תּוֹךְ שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים אַיְרֵי, דְּאִי לְאַחַר שְׁלשָׁה, אַמַּאי חַיָּב קָרְבָּן, כֵּיוָן דְּרֹב נָשִׁים עֻבָּרָן נִכָּר לִשְׁלִישׁ, וְזוֹ הוֹאִיל וְלֹא הֻכַּ...
על ידי משה נפתלי
07 יוני 2019, 01:44
פורום: סידור התפילה
נושא: יקר בעיני ה' המותה לחסידיו
תגובות: 9
צפיות: 128

Re: יקר בעיני ה' המותה לחסידיו

בכמה מקומות במדרש מתפרש מקרא זה מענין יְקָר ויֹקֶר, וזה אחד מהם: עֲשָׂרָה נִקְרְאוּ יְקָרִים, וְאֵלּוּ הֵן: הַתּוֹרָה וְהַנְּבוּאָה, וְהַתְּבוּנָה וְהַדַּעַת וְהַסִּכְלוּת, וְהָעֹשֶׁר, וְהַצַּדִּיקִים, וּמִיתָתָן שֶׁל חֲסִידִים, וְהַחֶסֶד, וְיִשְׂרָאֵל. מִיתָתָן שֶׁל חֲסִידִים מִנַּיִן? 'יָקָר בְּעֵ...
על ידי משה נפתלי
06 יוני 2019, 02:30
פורום: ש"ס ודף היומי
נושא: מוכר איסור הנאה מתי נחשב שנהנה מן האיסור?
תגובות: 26
צפיות: 203

Re: מוכר איסור הנאה מתי נחשב שנהנה מן האיסור?

האחד בא לגור כתב:
06 יוני 2019, 00:49
סוף סוף הא ילפינן ששרי מכל טעם שיהיה, ועוד שכיון שיש כאן קביעה שהדבר אסור בהנאה הרי שיש כאן בהכרח איסור לעצמו.
רַבִּי, תּוֹרָה הִיא, וְלִלְמֹד אֲנִי צָרִיךְ, וְדַעְתִּי קְצָרָה.
 
על ידי משה נפתלי
06 יוני 2019, 02:18
פורום: בית המדרש
נושא: הרחקת ממזר - עושק ??
תגובות: 14
צפיות: 192

Re: הרחקת ממזר - עושק!

פרות הבשן דכאו את הדלים מכח תאוותן, וסנהדרי גדולה של ישראל מדכאה את הממזרים ומרחקתן מכח צו התורה.
על ידי משה נפתלי
05 יוני 2019, 23:51
פורום: ש"ס ודף היומי
נושא: מוכר איסור הנאה מתי נחשב שנהנה מן האיסור?
תגובות: 26
צפיות: 203

Re: מוכר איסור הנאה מתי נחשב שנהנה מן האיסור?

ושאלה בעלמא: מדוע אין ההנאה מן הדמים נחשבת לו כהנאה מן האיסור?
על ידי משה נפתלי
05 יוני 2019, 16:22
פורום: בית המדרש
נושא: הרחקת ממזר - עושק ??
תגובות: 14
צפיות: 192

Re: הרחקת ממזר - עושק ??

עושק בכל מקום בדברי הנביאים מחובר עם גזל ועם עשיית עוול. 'עשוק' משמש בב' לשונות: גזול ודפוק. כאמור: 'וְהָיִיתָ אַךְ עָשׁוּק וְגָזוּל', 'וְהָיִיתָ רַק עָשׁוּק וְרָצוּץ'. וכן הוא אומר: 'הָעשְׁקוֹת דַּלִּים הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים'. גם העשוקים האמורים במזמור 'הללי נפשי': 'עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים'...
על ידי משה נפתלי
02 יוני 2019, 01:31
פורום: ספרים
נושא: שינויים מחמת הצענזר הנוצרי
תגובות: 22
צפיות: 235

Re: שינויים מחמת הצענזר

בזמן הזה, שישראל שרויין על אדמתן ואף בחו"ל האמת ידועה לכל - הכל מודים בחשיבות עקירת שיבושי הצנזורה. לדעתי, יש לנהוג בזהירות ובשיקול הדעת, בהתאם לדברי התוס' בפרק בתרא דר"ה לגבי תקיעת שופר: וְאַף עַל פִּי שֶׁבָּטְלָה גְזֵרַת הַמַּלְכוּת, לָא עָבְדִינַן כִּדְמֵעִיקָּרָא, אַף עַל גַּב דִּזְרִיזִין מַקְ...
על ידי משה נפתלי
30 מאי 2019, 10:30
פורום: ש"ס ודף היומי
נושא: איך שייך דין פיגול
תגובות: 32
צפיות: 262

Re: איך שייך דין פיגול

כתב הלל גרשוני: כידוע, יותר מכל מסכת אחרת מלאה מסכת עבודה זרה בצנזורות. לאו דוקא. תדע, שהמלה 'תלמוד' לא צונזרה ולו פעם אחת בכל המסכת. לדוגמא: אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילַאי, לְעוֹלָם יְשַׁלֵּשׁ אָדָם שְׁנוֹתָיו, שְׁלִישׁ בַּמִּקְרָא שְׁלִישׁ בַּמִּשְׁנָה שְׁלִישׁ בַּתַּלְמוּד. לעומת הנוסח בתו...
על ידי משה נפתלי
30 מאי 2019, 02:13
פורום: ש"ס ודף היומי
נושא: איך שייך דין פיגול
תגובות: 32
צפיות: 262

Re: איך שייך דין פיגול

'נתנכרו מעשיו לאביו שבשמים' היינו דוקא מומר לעבודה זרה. דוק ותשכח. א. ריש פרק הערל: 'כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ' לְמָה לִי? בּוֹ מְשֻׁמָּדוּת פּוֹסֶלֶת (דְּאִם נִשְׁתַּמֵּד וְנִתְנַכְּרוּ מַעֲשָׂיו לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם , אָמַר רַחֲמָנָא 'לֹא יֹאכַל בּוֹ' – רש"י) , וְאֵין מְשֻׁמָּדוּת פּוֹס...
על ידי משה נפתלי
30 מאי 2019, 00:01
פורום: הלכה ומנהג
נושא: תוך כדי אכילת פרס בסעודת שבת
תגובות: 8
צפיות: 83

Re: תוך כדי אכילת פרס בסעודת שבת

מבקש אמת כתב:
29 מאי 2019, 10:35
אלא דא"כ יקשה אמאי שכח רצה חוזר, הלא יכול לאכול סעודת שבת באופן שלא יתחייב בברהמ"ז.
ראה בשבט סופר (או"ח סימן ו) תשובה לרבה של סילאש באלהאש שהקשה לו כדברים האלה ממש על מש"כ אביו שאפשר שיוצא כשאוכל יותר מכדי אכילת פרס.
 
על ידי משה נפתלי
29 מאי 2019, 23:38
פורום: הלכה ומנהג
נושא: תוך כדי אכילת פרס בסעודת שבת
תגובות: 8
צפיות: 83

Re: תוך כדי אכילת פרס בסעודת שבת

יש להסתפק באוכל כזית פת שלא בתוך כדי אכילת פרס אם יוצא ידי סעודת שבת או לאו. דשמא בעינן רק הנאת מעיו (עי' שו"ת כתב סופר או"ח ע"א). מיניה וביה איבא ניזיל ביה נרגא! מאותה תשובה עצמה נראה כי דעתו נוטה דבעינן אכילה בכדי אכילת פרס, וז"ל: אפשר יוצא כשאוכל יותר מכדי אכילת פרס, דלאו מעונה הוא כל כך, והוא ר...
על ידי משה נפתלי
29 מאי 2019, 21:33
פורום: ש"ס ודף היומי
נושא: איך שייך דין פיגול
תגובות: 32
צפיות: 262

Re: איך שייך דין פיגול

מבקש אמת כתב:
29 מאי 2019, 10:03
בדף כב,ב מבואר דרשע שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים פסול לעבודה.
'נתנכרו מעשיו לאביו שבשמים' היינו דוקא מומר לעבודה זרה. דוק ותשכח.
 
על ידי משה נפתלי
29 מאי 2019, 18:08
פורום: בית המדרש
נושא: מדוע קראו לר' טרפון כך?
תגובות: 7
צפיות: 444

Re: מדוע קראו לר' טרפון כך?

א. 'הטריף' – העלה טרפים (=עלים), הצמיח צמחיה רעננה וטריה. (מלון אבן שושן)
ב. השם טרפון אינו שמו של רבי טרפון בן דורו של רבי עקיבא בלבד;
בפרק כל הנשבעים מובאת ברייתא עם אשכול מאמרים של שמעון בן טרפון;
בסוף פרק קמא דשביעית מביא הר"ש מן הירושלמי מימרא משם רבי יודן בר טרפון.
על ידי משה נפתלי
28 מאי 2019, 00:32
פורום: תנ"ך ופרשת שבוע
נושא: מנין ידע אליעזר מידת בגדי רבקה?
תגובות: 47
צפיות: 510

Re: מנין ידע אליעזר מידת בגדי רבקה?

במבי כתב:
26 מאי 2019, 23:35
ועפ"ז תירצתי, שזלפה לבשה בגדים רחבים כדרך הצעירות, ולכן לא היה ניכר בה ההיריון.
אין התירוץ עולה יפה, שכן גם רחל ולאה היו צעירות בעת לִדתן.
על ידי משה נפתלי
27 מאי 2019, 11:04
פורום: תנ"ך ופרשת שבוע
נושא: מנין ידע אליעזר מידת בגדי רבקה?
תגובות: 47
צפיות: 510

Re: מנין ידע אליעזר מידת בגדי רבקה?

במבי כתב:
26 מאי 2019, 23:35
רש"י מסביר מדוע אין כתוב אצל זלפה "ותהר ותלד", מפני שהיתה צעירה, שאין ניכר בה ההיריון.
בחורה היתה ולא היתה ניכרת בעיבורה. שאין העיבור ניכר באשה אלא מתוך סילוק הוסת, וזו על ידי שהיתה קטנה ועדין לא היה לה וסת לא הוכר עיבורה. (יפה תאר)
על ידי משה נפתלי
24 מאי 2019, 17:30
פורום: בית המדרש
נושא: דרכו של רבי חנינא בן דוסא
תגובות: 11
צפיות: 122

Re: דרכו של רבי חנינא בן דוסא

יעקב שלם כתב:
24 מאי 2019, 14:39
בברכות מעשה הערוד.
דרך אגב: 'עַרְוָד' – כך צריך להיות מנוקד (לשון שיטה מקובצת בפרק העור והרוטב).
 
על ידי משה נפתלי
24 מאי 2019, 15:33
פורום: ענינו של יום
נושא: מדוע המזמרים ב"בזכות התנא האלוקי" אומרים "אלוקי" בניקוד פתח?
תגובות: 3
צפיות: 67

Re: מדוע המזמרים "לכבוד התנא אלוקי" אומרים "אלוקי" בניקוד פתח?

מכתב שפורסם בזמנו בעתון 'שחרית': רבים תוהים על הפזמון 'לכבוד התנא אלקַי', הלוא פירושו של 'אלקי' הוא אלקים שלי. אך לא היא, כי 'אלקי' כאן הוא שם תואר בלשון ארמי. ביאור הדברים: כשם שהתואר 'יהודי' הוא בארמית 'יהודַי', ו'ארמי' – 'ארמַי' (נכתבים: 'יהודַאי', 'ארמַאי'), וכיוצא באלו כל התארים במשקל זה, כך הת...
על ידי משה נפתלי
23 מאי 2019, 15:33
פורום: בית המדרש
נושא: כשם שהמים היו בודקין אותה
תגובות: 24
צפיות: 221

Re: כשם שהמים היו בודקין אותה

האחד בא לגור כתב:
23 מאי 2019, 14:42
מסתבר שדווקא.
כן משמע מלשון תרגום יונתן על 'ונזרעה זרע': וְתִשְׁכַּח רַחֲמִין קֳדָם בַּעְלַהּ וְתִתְעַבַּר בְּבַר דְּכַר.
אך אין מובן מדוע הספק הוא רק על הצד שאין הבועל בכלל הברכה.
על ידי משה נפתלי
23 מאי 2019, 01:27
פורום: בית המדרש
נושא: כשם שהמים היו בודקין אותה
תגובות: 24
צפיות: 221

Re: כשם שהמים היו בודקין אותה

מתחזק כתב:
22 מאי 2019, 21:13
לכאורה לא.
ראשית, משום שהשכר שהבטיחה התורה – הריון – הוא דבר שבאשה ולא באיש.
ועוד, אין הדעת נוחה מבדיאת דבר דלא אישתמיט חד מחכמינו דלימא דין.
על ידי משה נפתלי
22 מאי 2019, 01:12
פורום: הלכה ומנהג
נושא: חיוב לכהן ליטמא לאביו
תגובות: 4
צפיות: 41

Re: חיוב לכהן ליטמא לאביו

זיל תני בי רב.