הגאון יעב"ץ זצ"ל בספר תורת הקנאות (מהדו' בומבך עמוד קלד) התמרמר כנגד ר' יהודה חסיד (ולא כדאי להסיק מסקנות מהציטוט בלבד לפני עיון בכל האריכות שם):
"כי גם לבית הנשים הלך, והוציא ס"ת והביאו עמו בחיקו לבית כנסת של נשים, ודרש שם דברי תוכחה לנשים. והיה הדבר זר ותמוה לרבים, רק הטעו את ההמון לחשוב הכל לקדושת יתירה ורוח יתירה דאית ביה, ודדמיין נשי באפיה כקאקי חיורי. ובאמת היא רמות רוחא ויוהרא, דבר שלא נשמע בישראל עד כה, ואפי' בימי הנביאים מצינו ירמיהו וצפניהו היו נביאי ה׳ שלוחים לאנשים, וחולדה אל הנשים, ואפילו לעת"ל אחר שחיטת יצה"ר נאמר: וספדה הארץ משפחות משפחות, משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד. לכן על דבר זה בלבד היו ראוי להתנדות לדעתי. אעפ״כ לא עצרו כח הרבנים ז"ל למחות בידו דבר זה, לפי שהיו המון העם האנשים והנשים כרוכים אחריו, ומחזיקים אותו לאיש אלקי. אולם דבר הוצאת ס"ת שלא לצורך מיחה בידו אבי מורי הגאון ז"ל" וכו'
ע"ש שמחשבתו של ר"י חסיד הייתה לטובה לעורר העם לתשובה, "מפני הבכיות והדמעות שהוריד" (ניתן ללמוד על סגנון הדרשות / תוכחות שנתן ר"י חסיד).