האיך מקיימים הלאו שלא לאכול תולעים

קיום לאו הוא דוקא בשעה שאדם נמנע מלעבור איסור בגלל ציווי התורה.
וא"כ הלוא אם אדם רואה את התולעת במזון אז כלל אין עולה על דעתו לאוכלה, ואם לא ראה רק שחושש שיש תולעים ולכן בודק או נמנע מאכילה לכאו' זה נקרא שעושה גדר לעבירה אבל לא שפורש מעבירה עצמה.
אז איך מקיימים איסור זה?
והנה רש"י מכות כג: כותב "לזכות את ישראל - כדי שיהו מקבלין שכר במה שמונעין עצמן מן העבירות לפיכך הרבה להן שלא היה צריך לצוות כמה מצות וכמה אזהרות על שקצים ונבלות שאין לך אדם שאינו קץ בהן אלא כדי שיקבלו שכר על שפורשין מהן"
וצ"ע מה שייך שכר על דבר שבלאו הכי לא היה האדם עושה אותו, וכלום מי שנמצא בחדר מלא כלבים וחתולים ויתושים יקבל שכר על כך שלא רודף אחריהם לאכלם?