השאלה העסיקה אותי היום הרבה, ויישר כח.
הרעיון של הרב @הפקדתי שומרים יפה, ומה שנשאר זה למצוא ראיה או מקור שר"ע היה גדול מר"ג [אולי ממה שמשה רבינו אמר שראויה התורה שתנתן על ידו, או שאולי חשיבותו נמדדת גם בהנחלת התורה לדורות, והרי סתמא דכולהו אליבא דר"ע].
למעשה השאלה מתבבסת על מה שמבואר בברכות שם שבקשו למנות את ר"ע [וע"כ שהיה יותר מגיל ארבעים שהחל ללמוד בו תורה], ומינו את ראב"ע שהיה רק בן י"ח, ומבואר דר"ע היה יותר גדול [בשנים]. אבל צריך לציין שזה אינו מוכרח כי יש שמפרשים שראב"ע היה בן שבעים ממש, ראה בתוס' רבינו יהודה החסיד בברכות שם, ולפ"ז אין ראיה שר"ע היה גדול יותר.
אני חשבתי רעיון אחר, שאולי דוקא כשהתלמידים שווים ממש בכל ענינינם אז התלמיד היותר גדול בימין, אבל כאן הלא ראב"ע היה כהן, ורבי יהושע היה לוי, ואילו רבי עקיבא [שהיה בן גרים] כנראה היה ישראל, ולכן היה משמאל. אבל תירוץ זה יהיה רק אם נפרש שמה שאמרו גדול בימינו הכוונה מצד הגיל, כי אם הכוונה מצד החשיבות כמו שפירש הרב @הפקדתי שומרים (ולכאו' כן נראה מסברא, אבל צריך לבדוק), אז לכאו' יש בזה את הכלל האמור שבכבוד תורה הולכים אחרי הת"ח גם אם אינו מיוחס, אלא שיש לדון באמת בשני ת"ח גדולים, ואחד יותר גדול, אבל השני מיוחס, מי יקדם.
ועיין סוכה מא: מעשה ברבן גמליאל ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא שהיו באין בספינה ולא היה לולב אלא לרבן גמליאל בלבד שלקחו באלף זוז נטלו רבן גמליאל ויצא בו ונתנו לרבי יהושע במתנה נטלו רבי יהושע ויצא בו ונתנו לרבי אלעזר בן עזריה במתנה נטלו רבי אלעזר בן עזריה ויצא בו ונתנו במתנה לרבי עקיבא נטלו ר"ע ויצא בו והחזירו לרבן גמליאל, והנה גם פה רואים שר"ע היה בסוף, וגם כאן יקשה מדוע קיבל את האתרוג רק בסוף? ותירוץ הרב @הפקדתי שומרים לכאו' אינו עולה כאן, ובאמת כאן יקשה גם עליי, למה לא יקדים את רבי אלעזר שהיה כהן, ואח"כ לרבי יהושע, ולבסוף לר"ע? [וכמדומני שכך זה בעוד מקומות, שר"ע תמיד מוזכר בסוף].
ולכאו' צריך לומר שהקדים לרבי יהושע מחמת שהיה יותר מבוגר, ואח"כ ראב"ע שהיה כהן, ואח"כ לר"ע, וצריך תלמוד עוד.
שוב חיפשתי ומצאתי כלשון הזה בירושלמי בברכות פ"ד ה"א, כשמינו את ר"א בן עזריה כנשיא "היה ר"ע יושב ומצטער ואמר לא שהוא בן תורה יותר ממני אלא שהוא בן גדולים יותר ממני אשרי אדם שזכו לו אבותיו אשרי אדם שיש לו יתד במי להתלות בה, ומה היתה יתירתו של ראב"ע שהיה עשירי לעזרא", ואולי זה טעם גם לקדימות בהליכה לצד ר"ג ונטילת אתרוג.