עירובין נד: מדוע ראב"ע לימין רבו - ואילו רבי עקיבא לשמאלו?

טוב וחסד

משתמש רגיל
במסכת עירובין (דף נד ע"ב): "תניא: שלשה שהיו מהלכין בדרך, הרב באמצע, גדול בימינו, וקטן משמאלו". במסכת דרך ארץ רבה (פרקי בן עזאי פרק ג הלכה ב): "מעשה בארבעה זקנים שהלכו למלכות הפנימית... ואילו הן, רבן גמליאל, ורבי יהושע, ורבי אלעזר בן עזריה, ורבי עקיבא... רבן גמליאל באמצע, רבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה מימינו, ורבי עקיבא משמאלו". והוא פלא שהרי ר"ע היה גדול מרב"ע (ברכות כז סע"ב)?
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
ייתכן לאמר שכל הדין האמור הוא לגבי תלמידים, והסדר נקבע לפי חשיבותם, מה שאין כן ר' עקיבא שהיה גדול מרבן גמליאל, ועל כן אילו היה עומד לימינו הרי הוא נכלל בין תלמידיו ואין זה לפי כבודו, ואילו ר"ג שעמד באמצע ולא ר"ע, משום נשיאותו.
 

אוריאל

משתמש ותיק
השאלה העסיקה אותי היום הרבה, ויישר כח.
הרעיון של הרב @הפקדתי שומרים יפה, ומה שנשאר זה למצוא ראיה או מקור שר"ע היה גדול מר"ג [אולי ממה שמשה רבינו אמר שראויה התורה שתנתן על ידו, או שאולי חשיבותו נמדדת גם בהנחלת התורה לדורות, והרי סתמא דכולהו אליבא דר"ע].

למעשה השאלה מתבבסת על מה שמבואר בברכות שם שבקשו למנות את ר"ע [וע"כ שהיה יותר מגיל ארבעים שהחל ללמוד בו תורה], ומינו את ראב"ע שהיה רק בן י"ח, ומבואר דר"ע היה יותר גדול [בשנים]. אבל צריך לציין שזה אינו מוכרח כי יש שמפרשים שראב"ע היה בן שבעים ממש, ראה בתוס' רבינו יהודה החסיד בברכות שם, ולפ"ז אין ראיה שר"ע היה גדול יותר.

אני חשבתי רעיון אחר, שאולי דוקא כשהתלמידים שווים ממש בכל ענינינם אז התלמיד היותר גדול בימין, אבל כאן הלא ראב"ע היה כהן, ורבי יהושע היה לוי, ואילו רבי עקיבא [שהיה בן גרים] כנראה היה ישראל, ולכן היה משמאל. אבל תירוץ זה יהיה רק אם נפרש שמה שאמרו גדול בימינו הכוונה מצד הגיל, כי אם הכוונה מצד החשיבות כמו שפירש הרב @הפקדתי שומרים (ולכאו' כן נראה מסברא, אבל צריך לבדוק), אז לכאו' יש בזה את הכלל האמור שבכבוד תורה הולכים אחרי הת"ח גם אם אינו מיוחס, אלא שיש לדון באמת בשני ת"ח גדולים, ואחד יותר גדול, אבל השני מיוחס, מי יקדם.

ועיין סוכה מא: מעשה ברבן גמליאל ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא שהיו באין בספינה ולא היה לולב אלא לרבן גמליאל בלבד שלקחו באלף זוז נטלו רבן גמליאל ויצא בו ונתנו לרבי יהושע במתנה נטלו רבי יהושע ויצא בו ונתנו לרבי אלעזר בן עזריה במתנה נטלו רבי אלעזר בן עזריה ויצא בו ונתנו במתנה לרבי עקיבא נטלו ר"ע ויצא בו והחזירו לרבן גמליאל, והנה גם פה רואים שר"ע היה בסוף, וגם כאן יקשה מדוע קיבל את האתרוג רק בסוף? ותירוץ הרב @הפקדתי שומרים לכאו' אינו עולה כאן, ובאמת כאן יקשה גם עליי, למה לא יקדים את רבי אלעזר שהיה כהן, ואח"כ לרבי יהושע, ולבסוף לר"ע? [וכמדומני שכך זה בעוד מקומות, שר"ע תמיד מוזכר בסוף].

ולכאו' צריך לומר שהקדים לרבי יהושע מחמת שהיה יותר מבוגר, ואח"כ ראב"ע שהיה כהן, ואח"כ לר"ע, וצריך תלמוד עוד.

שוב חיפשתי ומצאתי כלשון הזה בירושלמי בברכות פ"ד ה"א, כשמינו את ר"א בן עזריה כנשיא "היה ר"ע יושב ומצטער ואמר לא שהוא בן תורה יותר ממני אלא שהוא בן גדולים יותר ממני אשרי אדם שזכו לו אבותיו אשרי אדם שיש לו יתד במי להתלות בה, ומה היתה יתירתו של ראב"ע שהיה עשירי לעזרא", ואולי זה טעם גם לקדימות בהליכה לצד ר"ג ונטילת אתרוג.
 

טוב וחסד

משתמש רגיל
פותח הנושא
שר"ע היה יותר גדול מרבן גמליאל לא מסתבר לומר, ומה גם שר"ג היה בר פלוגתא עם רבו של ר"ע - רבי יהושע. ממה שציין ר' אוריאל לירושלמי הוא גם חיזוק למה שרשמתי לעיל שר"ע היה גדול מרב"ע על פי עדות עצמו (ברכות כז סע"ב). ומה שהוסיף לציין מתוספות רבינו יהודה החסיד שראב"ע היה בן שבעים, אין לנו אלא פשוטו של הש"ס בבלי = שמונה עשרה; ירושלמי - שש עשרה! ודברי תוספות ר"י לא מסתדרים כלל עם גמרא מפורשת ביבמות (דף טז, ע"א) שרבי דוסא בן הרכינס התפלא : "ויש לו בן לעזריה חבירנו?" הרי שלא הכירו כלל בגלל שהיה צעיר לימים, אבל רבי עקיבא אמר עליו: "אתה הוא עקיבא בן יוסף, ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו?". כך שצע"ג לומר כדברי תוספות ר"י. ואפשר לציין עוד כמה ראיות לכך
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
אני עונה ללא עיון במקום.
אך האם מה שנאמר על ר"ע שהוא גדול יותר, (אם מדובר בגדול, לא בשנים אלא במעלה) היה תקף כבר אז? הרי לקח לר"ע זמן בכדי לגדול. הוא הרי התחיל בגיל 40.
 

אוריאל

משתמש ותיק
טוב וחסד אמר:
שר"ע היה יותר גדול מרבן גמליאל לא מסתבר לומר, ומה גם שר"ג היה בר פלוגתא עם רבו של ר"ע - רבי יהושע. ממה שציין ר' אוריאל לירושלמי הוא גם חיזוק למה שרשמתי לעיל שר"ע היה גדול מרב"ע על פי עדות עצמו (ברכות כז סע"ב). ומה שהוסיף לציין מתוספות רבינו יהודה החסיד שראב"ע היה בן שבעים, אין לנו אלא פשוטו של הש"ס בבלי = שמונה עשרה; ירושלמי - שש עשרה! ודברי תוספות ר"י לא מסתדרים כלל עם גמרא מפורשת ביבמות (דף טז, ע"א) שרבי דוסא בן הרכינס התפלא : "ויש לו בן לעזריה חבירנו?" הרי שלא הכירו כלל בגלל שהיה צעיר לימים, אבל רבי עקיבא אמר עליו: "אתה הוא עקיבא בן יוסף, ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו?". כך שצע"ג לומר כדברי תוספות ר"י. ואפשר לציין עוד כמה ראיות לכך

ראיה חזקה מאד, והנה הר"י החסיד כתב כן בדעת הירושלמי [אך מדבריו נראה שאינו מוכרח שכן כתב פירוש אחר בירושלמי, כיעו"ש].
ומה שמעניין, זה שבדקתי בירושלמי יבמות (פ"א ה"ו) וראה זה פלא, שבאמת הירושלמי שם נראה שדורש את הפסוק נער הייתי באופ"א מהבבלי, ואין שם את המילים "וכי יש לו בן לעזריה חברינו", וכמו שציין זאת היפ"ע על הגמרא שם.

מחיפוש נוסף שעשיתי קודם, מצאתי בפירוש חרדים על הירו' פ"א מברכות ה"ו ג"כ פירש שם דראב"ע היה אז בן שבעים ממש, ויעויין בהגדה של פסח "הסדר הערוך" שם, שליקט בענין זה וציין לירו' ברכות במ"א דמבואר שהיה פחות מבן י"ח, כמו שכתבת.

בתוס' כתובות קה. כתבו שמה שבהגדה מוזכר ראב"ע קודם ר"ע אף שר"ע היה גדול ממנו, כי ראב"ע היה מיוחס, ע"ש, והרש"ש באמת העיר למה תוס' לא הביאו ההיא דסוכה, שנתן האתרוג קודם לראב"ע ואחרי זה לר"ע, ודברים אלו קרובים למה שכתבתי לעיל.
 

טוב וחסד

משתמש רגיל
פותח הנושא
אוריאל אמר:
טוב וחסד אמר:
שר"ע היה יותר גדול מרבן גמליאל לא מסתבר לומר, ומה גם שר"ג היה בר פלוגתא עם רבו של ר"ע - רבי יהושע. ממה שציין ר' אוריאל לירושלמי הוא גם חיזוק למה שרשמתי לעיל שר"ע היה גדול מרב"ע על פי עדות עצמו (ברכות כז סע"ב). ומה שהוסיף לציין מתוספות רבינו יהודה החסיד שראב"ע היה בן שבעים, אין לנו אלא פשוטו של הש"ס בבלי = שמונה עשרה; ירושלמי - שש עשרה! ודברי תוספות ר"י לא מסתדרים כלל עם גמרא מפורשת ביבמות (דף טז, ע"א) שרבי דוסא בן הרכינס התפלא : "ויש לו בן לעזריה חבירנו?" הרי שלא הכירו כלל בגלל שהיה צעיר לימים, אבל רבי עקיבא אמר עליו: "אתה הוא עקיבא בן יוסף, ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו?". כך שצע"ג לומר כדברי תוספות ר"י. ואפשר לציין עוד כמה ראיות לכך

ראיה חזקה מאד, והנה הר"י החסיד כתב כן בדעת הירושלמי [אך מדבריו נראה שאינו מוכרח שכן כתב פירוש אחר בירושלמי, כיעו"ש].
ומה שמעניין, זה שבדקתי בירושלמי יבמות (פ"א ה"ו) וראה זה פלא, שבאמת הירושלמי שם נראה שדורש את הפסוק נער הייתי באופ"א מהבבלי, ואין שם את המילים "וכי יש לו בן לעזריה חברינו", וכמו שציין זאת היפ"ע על הגמרא שם.

מחיפוש נוסף שעשיתי קודם, מצאתי בפירוש חרדים על הירו' פ"א מברכות ה"ו ג"כ פירש שם דראב"ע היה אז בן שבעים ממש, ויעויין בהגדה של פסח "הסדר הערוך" שם, שליקט בענין זה וציין לירו' ברכות במ"א דמבואר שהיה פחות מבן י"ח, כמו שכתבת.

בתוס' כתובות קה. כתבו שמה שבהגדה מוזכר ראב"ע קודם ר"ע אף שר"ע היה גדול ממנו, כי ראב"ע היה מיוחס, ע"ש, והרש"ש באמת העיר למה תוס' לא הביאו ההיא דסוכה, שנתן האתרוג קודם לראב"ע ואחרי זה לר"ע, ודברים אלו קרובים למה שכתבתי לעיל.
אם בהגדה של פסח עסקינן, הרי ששם יש מן התימה שמקדים את רבי עקיבא לרבי טרפון שהיה רבו כפי שמוכח בכתובות (פד ע"ב).
 

אוריאל

משתמש ותיק
טוב וחסד אמר:
אוריאל אמר:
טוב וחסד אמר:
שר"ע היה יותר גדול מרבן גמליאל לא מסתבר לומר, ומה גם שר"ג היה בר פלוגתא עם רבו של ר"ע - רבי יהושע. ממה שציין ר' אוריאל לירושלמי הוא גם חיזוק למה שרשמתי לעיל שר"ע היה גדול מרב"ע על פי עדות עצמו (ברכות כז סע"ב). ומה שהוסיף לציין מתוספות רבינו יהודה החסיד שראב"ע היה בן שבעים, אין לנו אלא פשוטו של הש"ס בבלי = שמונה עשרה; ירושלמי - שש עשרה! ודברי תוספות ר"י לא מסתדרים כלל עם גמרא מפורשת ביבמות (דף טז, ע"א) שרבי דוסא בן הרכינס התפלא : "ויש לו בן לעזריה חבירנו?" הרי שלא הכירו כלל בגלל שהיה צעיר לימים, אבל רבי עקיבא אמר עליו: "אתה הוא עקיבא בן יוסף, ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו?". כך שצע"ג לומר כדברי תוספות ר"י. ואפשר לציין עוד כמה ראיות לכך

ראיה חזקה מאד, והנה הר"י החסיד כתב כן בדעת הירושלמי [אך מדבריו נראה שאינו מוכרח שכן כתב פירוש אחר בירושלמי, כיעו"ש].
ומה שמעניין, זה שבדקתי בירושלמי יבמות (פ"א ה"ו) וראה זה פלא, שבאמת הירושלמי שם נראה שדורש את הפסוק נער הייתי באופ"א מהבבלי, ואין שם את המילים "וכי יש לו בן לעזריה חברינו", וכמו שציין זאת היפ"ע על הגמרא שם.

מחיפוש נוסף שעשיתי קודם, מצאתי בפירוש חרדים על הירו' פ"א מברכות ה"ו ג"כ פירש שם דראב"ע היה אז בן שבעים ממש, ויעויין בהגדה של פסח "הסדר הערוך" שם, שליקט בענין זה וציין לירו' ברכות במ"א דמבואר שהיה פחות מבן י"ח, כמו שכתבת.

בתוס' כתובות קה. כתבו שמה שבהגדה מוזכר ראב"ע קודם ר"ע אף שר"ע היה גדול ממנו, כי ראב"ע היה מיוחס, ע"ש, והרש"ש באמת העיר למה תוס' לא הביאו ההיא דסוכה, שנתן האתרוג קודם לראב"ע ואחרי זה לר"ע, ודברים אלו קרובים למה שכתבתי לעיל.
אם בהגדה של פסח עסקינן, הרי ששם יש מן התימה שמקדים את רבי עקיבא לרבי טרפון שהיה רבו כפי שמוכח בכתובות (פד ע"ב).

הנה באמת התוס' בכתובות לא דברו בקשר לרבי טרפון, ויל"ע. ואמנם בגמרא בכתובות פד: שציינת זו מחלוקת אם רבי טרפון היה, ואתירוץ בתרא בגמרא שם לכו"ע היה חבירו [ועכ"פ בודאי אפשר שכך סבר בעל ההגדה].
ומ"מ יש להקשות בפרט לדרכנו לעיל למה לא הקדימו לרבי טרפון, שהיה כהן, כמבואר בקדושין ע"א, וכן היה גדול בשנים יותר מר"ע, כדמוכח בכ"מ.
וראה לשון המסכת כלה פ"א: אמרו עליו על רבי טרפון שהיה עשיר גדול ולא היה נותן מתנות לענים כראוי פעם אחת מצאו רבי עקיבא אמר לו רבי רצונך שאקח לך עיר אחת או שתיים אמר לו הן מיד עמד רבי טרפון ונתן לו ארבעת אלפים דגרי זהב נטלן רבי עקיבא וחלקן לעניים לימים מצאו רבי טרפון אמר לו היכון העיירות שלקחת לי תפסו רבי עקיבא בידו והביאו לבית המררש והביא ספר תהלים והניחו לפניהן והיו הולכים וקוראים עד שהגיעו לפסוק זה פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד אמר לו רבי עקיבא זו העיר שקניתי לך עמד רבי טרפון נשקו ואמר לו רבי ואלופי רבי בחכמה ואלופי בדרך ארץ והוסיף לו ממון לבזבז.
אמנם זה הא ליכא מאן דאמר דר"ע היה רבו, וע"כ הכוונה שהיה רבו בחכמה בדבר זה לבד, או הכוונה ע"ד שאמרו מתלמידי יותר מכולם, שר"ט גם למד מר"ע, אבל היה או רבו או חבירו.
שוב מצאתי שהערה זו על ההגדה העירו כבר התוס' בע"ז מה. - ומדבריהם נראה א. שהפשטות היא שרבי טרפון היה רבו של ר"ע [ומ"מ כתבו כדמשמע אע"פ שהוא מפורש בגמ', כנראה בגלל שזה תלוי במחלוקת התירוצים שם, ויל"ע דמ"מ בד"כ תירוץ בתרא עדיף, וראה בסדר הדורות החדש ערך רבי טרפון בסוף הערך שכתב דמהרא"ש מוכח דפסק כהשיטה דרבי טרפון היה חבירו של ר"ע, ולא נכנסתי מספיק לנושא*]. ב. שאין לתמוה על דבר כזה, כי התנא רגיל להקדים שמות של תנאים אף שהיו פחותים או תלמידים לאלו שהוא מונה אחר כך [ומ"מ זה אינו מיישב השאלה שפתח הרה"ג @טוב וחסד וכן כנראה לא ההיא דאתרוג].

* - ובקובץ שיטות קמאי יש נוסחאות קצת שונות, בתוס' רבינו יהודה מפארי"ש הניסוח "וגם יש שאמרו בכתובות דרבי טרפון רבו של ר"ע היה", ואילו בתוס' רבינו יהודה ב"ר יצחק מבירינא תלמיד ר"י הזקן הנוסח "רבי טרפון רבו [של ר"ע] היה כדמוכח בכתובות" [ומציין לעוד גמרא בגיטין דחשיב לרבי טרפון קודם רבי עקיבא].
 

ראובן

משתמש ותיק
מוחל וסולח אמר:
אני עונה ללא עיון במקום.
אך האם מה שנאמר על ר"ע שהוא גדול יותר, (אם מדובר בגדול, לא בשנים אלא במעלה) היה תקף כבר אז? הרי לקח לר"ע זמן בכדי לגדול. הוא הרי התחיל בגיל 40.
כשרבי אלעזר בן עזריה נהיה נשיא הוא היה בן 18 ואז כבר רצו למנות את ר"ע אלא שאמרו שאין לו זכות אבות (ברכות כז:). ומשמע שהיה גדול מראב"ע לפחות מאז שהיה ראב"ע בן י"ח דוחק לומר שכמה שנים קודם זה היה הפוך.
 

אוריאל

משתמש ותיק
באמת יש לדון למה ראב"ע היה בצד ימין ולא באמצע, הרי העבירו את ר"ג מתפקידו, וע"כ שהיה זה קודם שהיה ראב"ע בן י"ח, וא"כ אפשר שאז ר"ע עוד לא היה גדול כמותו [בתורה. דמה שמבואר בירו' שאמר ר"ע שהוא לא פחות ממני זהו משום שהיה זה לאחר מכן, כשרצו למנות את ראב"ע לנשיא, שהגיע לגיל י"ח].
אבל זהו דוחק, וגם אין ראיה, דהא מבואר דהחזירו את ר"ג, ואף היה דורש תלתא שבתי או תרתי ואילו ראב"ע רק שבת אחת, ומכ"ש שהיה רג זקן יותר, ולכן הלך באמצע.
לכן יותר מסתבר שהיה זה אחרי שראב"ע התמנה לנשיא, ולפי זה ודאי יובן למה הוא היה בימין משום כבוד הנשיאות, ורבי יהושע הן מבואר בב"ק ע"ה שהיה אב בית דין, ולפ"ז י"ל שאף שר"ע היה גדול יותר בשנים ובחכמה, מצד כבוד בית הדין היה ר"י ג"כ מימין [תירוץ זה שמעתי מאחד מידידיי ששאלתי על הענין].
 

משכנות יעקב

משתמש רגיל
אולי אפשר לומר, שהעומד קרוב מן הצד הימני, חשוב יותר מן הראשון שמשמאל.
אבל הנמצא שני לימין, חשוב פחות מהראשון שמשמאל.
ולכן ר"ע ראשון משמאל סמוך ממש לנשיא, וראב"ע ליד ר' יהושע שני לנשיא.
וכמדומה שכך נוהגים העם גם בזמנינו, מתוך הרגש הטבעי שסמוך ממש עדיף. (וכמו בקדימויות שבע המינים לארץ קמא ובתרא).
 

טעם ודעת

משתמש ותיק
שמעו נא רבותינו לשון אשר כתב אותה רבינו גרשום מאור הגולה על רבי עקיבא!!!

במסכת בבא בתרא דף יב ע"ב וזל"ק  שהרי רבי עקיבא דקים לן דלא היה מעולם גברא כוותיה ע"כ.    

וראה בדברי הרמ"ע מפאנו : כשם שמשה רבינו היה מחצב שורש תורה שבכתב, כך היה רבי עקיבא מחצב שורש תורה של בעל פה.
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
אולי אפשר לתרץ
שבפועל ראב"ע היה ראש ישיבה פעם בחודש כמבואר בברכות שם
 

מחשבות

משתמש ותיק
בפשטות כבוד הנשיאות קודם למעלת הגדול בתורה (ומעין מה שכבוד המלך קודם לכל הת"ח שבדור וכמדומני שאף לנביא וכמבואר מאליהו שרץ אחר מרכבת אחאב) ואולי משום שראב"ע היה מבחוץ ור"ע ליד ר"ג נחשב לר"ע למעלה וכמו שכבר כתבו, אבל צ"ע אצלי שהרי ראב"ע נשאר בנשיאותו רק במעמד פחות מר"ג.
 
חלק עליון תַחתִית