ענין האות נון והשרשים הנלויים אליה הם בבחינת הרמת הקול.
כמו לענות לחברו. נם, שהוא גם אמירה מופיע כמה פעמים בש"ס.
אונן, שדרך האוננים על מתיהם ל"ע להרים קול בקינה.
קינה - הרמת קול על צער.
לחנן, תיחנה על ידי קול.
וענין אות אחרונה חוזרת בפועל מראה על כפילות וחוזק ומכל אלו רואים שהכפילות של נון בסוף השורש היא קשורה להרמת הקול.
וא"כ לפי מה שנתבאר טובא בעינן האות ד במאמר מהו וידוי, שהוא מלשון ודאי ועינינו לשון דא שהוא זה והוא ברור הדבר לאשורו, א"כ מובן מהו דין, בעצם, שהוא ברור בין שני אנשים המרימים את קולם, כדרך הבאים לדין. וזה עינן שבט דן. ואפשר הוא כן.
וחוות דעת חברי הפורום נצרכת טובא, על ענין הכפילות בסוף השורש שמראה על כפילות וחוזק, נראה שהוא בפעלים ולא קיים בשם עצם - כך נראה לי מסברא, וטעמא דמסתבר לי כן, מפני שרק אחרי שדבר מוגדר בפני עצמו אפשר לקבוע בו רמות וחוזק, ומה שאין כן שם עצם הוא הדבר בעצמו. ואין להקשות מירקרק ואדמדם, שהוא תואר ולא שם עצם. ועוד שהיא מחלוקת בתוספתא בנגעים אם זה בהיר יותר או חזק יותר (ומנהג העולם לומר שהוא בהיר יותר למרות שלפי מה שזכור לי זה אמור להיות להפך.)
כמו לענות לחברו. נם, שהוא גם אמירה מופיע כמה פעמים בש"ס.
אונן, שדרך האוננים על מתיהם ל"ע להרים קול בקינה.
קינה - הרמת קול על צער.
לחנן, תיחנה על ידי קול.
וענין אות אחרונה חוזרת בפועל מראה על כפילות וחוזק ומכל אלו רואים שהכפילות של נון בסוף השורש היא קשורה להרמת הקול.
וא"כ לפי מה שנתבאר טובא בעינן האות ד במאמר מהו וידוי, שהוא מלשון ודאי ועינינו לשון דא שהוא זה והוא ברור הדבר לאשורו, א"כ מובן מהו דין, בעצם, שהוא ברור בין שני אנשים המרימים את קולם, כדרך הבאים לדין. וזה עינן שבט דן. ואפשר הוא כן.
וחוות דעת חברי הפורום נצרכת טובא, על ענין הכפילות בסוף השורש שמראה על כפילות וחוזק, נראה שהוא בפעלים ולא קיים בשם עצם - כך נראה לי מסברא, וטעמא דמסתבר לי כן, מפני שרק אחרי שדבר מוגדר בפני עצמו אפשר לקבוע בו רמות וחוזק, ומה שאין כן שם עצם הוא הדבר בעצמו. ואין להקשות מירקרק ואדמדם, שהוא תואר ולא שם עצם. ועוד שהיא מחלוקת בתוספתא בנגעים אם זה בהיר יותר או חזק יותר (ומנהג העולם לומר שהוא בהיר יותר למרות שלפי מה שזכור לי זה אמור להיות להפך.)