ספר שערי חכמה שב שמעתתא

נושאים שונים

פותח הנושא
tkhvu
הודעות: 83
הצטרף: 12 מרץ 2018, 00:49
קיבל תודה: 16 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

ספר שערי חכמה שב שמעתתא

שליחה על ידי tkhvu » 16 אוקטובר 2018, 20:32

היום פורסם במדור רשות הרבים שבעיתון יתד נאמן כי אפשר להשיג את הספר שערי חכמה לגאון רבי אלעזר לעוו מחבר הספר שמן רוקח. הספר מדבר על כללי הש"ס למישהו ידוע מהות הספר? המחבר? וכדו'.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 734 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ספר שערי חכמה שב שמעתתא

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 16 אוקטובר 2018, 20:36

ספרי שערי חכמה - רבי אלעזר לעוו
http://hebrewbooks.org/41103 מהדורה ראשונה
http://hebrewbooks.org/37865 מהדורה שניה

פרטים על המחבר מועתק מכאן
רבי אלעזר לעוו
רבי אלעזר לעוו[1] (ה'תקי"ח, 1758 - כ"ז בשבט ה'תקצ"ז, 2 בפברואר 1837) היה רב במורביה ובוהמיה ובסוף ימיו בהונגריה. מחבר ספרים פורה, נודע בספר השו"ת שלו, שמן רוקח.

נולד בוודיסלב ללאה רייצא בת רבי שמואל כ"ץ מלאסק ולרב אריה לייב לעוו בנו של רבי פנחס זליג לעוו רבה של לאסק ומחבר ספר "עטרת פז". הוא נקרא על שם סבו הרב אלעזר מוכיח, שנקרא כך על שם סבו רבי אלעזר מזלוטשוב אביו של רבי יחיאל מיכל מנמירוב.

נשא בגיל צעיר מאד את יטלה יוטה בת הרב יואל שהיה חתנו של רבי יהודה אריה לייב קאליש אב"ד אמסטרדם ומחבר "גור אריה", ולאחר נישואיו נסע ללאסק לשימוש חכמים אצל סבו, הרב פנחס זליג שהיה הרב המקומי. בהיותו בן 17 בלבד נבחר לכהן כרבה של עיר הולדתו ודיסלב וכראש בית הדין המקומי. שלוש שנים לאחר מכן (ה'תקל"ח, 1778) נבחר לכהן כרבה של העיר פילץ הסמוכה לקרקוב וכיהן בתפקידו זה כעשרים שנה. בשנת 1792 נפטרה אשתו הראשונה ושנה לאחר פטירתה נישא בשנית לרבקה אסתר בתו של רבי אברהם יצחק כ"ץ (ר' אבא'לה רקובר) רבה של פינטשוב ומחבר "כתר כהונה".

בתקופת כהונתו בפילץ התרחשה חלוקת פולין, ואזור קרקוב שהיה מתחילה מסופח לוורשה עבר לשליטה אוסטרית. מסיבה זו, את ספרו הראשון "סמא דחיי" הדפיס בוורשה ואילו את יתר ספריו הדפיס בווינה בירת אוסטריה.

הרב מרדכי בנט מניקלשבורג המליץ עליו לכהונת רבה של טריטש במורביה לאחר שמינויו של החתם סופר לרב העיר נכשל בשל התנגדות אנשי עירו מטרסדורף לעזיבתו. כחלק מתנאי העסקתו ברבנות טריטש, החזיקה הקהילה המקומית ישיבה עבורו והוא התפנה לכתיבת ספריו. שנים מאוחר יותר נשא בנו של הרב בנט, רבי ישעיה בנט את בתו של הרב לעוו לאשה.

ב-1813, ה'תקע"ג, עבר לרגנשבורג שבבוהמיה והתמנה כרבן של שלוש הערים: רגנשבורג, פילזן וגלטוי (ויקי אנ'). מתחילה פעל החתם סופר למנות במקומו בטריטש את חותנו רבי עקיבא איגר, אז רבה של מרקיש-פרידלנד, אך לאחר שנבחר האחרון לכהן כרבה של פוזנן החלו ראשי הקהילה בטריטש ללחוץ על רבם לשעבר לחזור לכהונתו ואף הבטיחו להחזיק את ישיבתו כלכלית. הוא שב לטריטש בסוף 1815, חנוכה ה'תקע"ו.

ב-1819, ה'תקע"ט, כילתה שרפה גדולה חלקים גדולים מהעיר, ביתו נשרף ובו ספרייתו שהכילה 1,200 כותרים. הוא יצא לדרך נדודים ובשנת 1821 היה לרבה של מיקולוש בהונגריה. ב-1830 עזב את מיקולוש לטובת רבנות העיר סנטוב.

בחורף 1833, ה'תקצ"ג, התעוור ומני אז למד את כל לימודיו על פה מהזיכרון. הוא נפטר בכ"ז בשבט ה'תקצ"ז, 2 בפברואר 1837, ונקבר בסנטוב.

בנו היה רבי בנימין זאב לעוו מווערבוי, ונכדו הוא רבי ירמיה לעוו מחשובי רבני הונגריה במאה ה-19 ומהבולטים ברבני קהילות הסטטוס קוו אנטה.


פותח הנושא
tkhvu
הודעות: 83
הצטרף: 12 מרץ 2018, 00:49
קיבל תודה: 16 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ספר שערי חכמה שב שמעתתא

שליחה על ידי tkhvu » 16 אוקטובר 2018, 20:39

זה המהדורה החדשה?


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 734 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ספר שערי חכמה שב שמעתתא

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 16 אוקטובר 2018, 20:40

וראה מה שכתבו כאן ונציין בזאת את המקורות . .את המקורות לתולדות רבינו ( העקריים, הקדמת נכדי רבינו האחים הר"ר שמעון והר"ר אברהם מינץ זצ"ל לשו "ת שמן רוקח ח"ג, ספר בית אשר אוהל שרה מאת הגה"צ רבי אלעזר ארי' הלוי יונגרייז זצ"ל אבדק"ק טשענגער, הקדמת מוהר"ר ירמיהו הלוי פעלדמאן ז"ל לספר קונטרס החזקות, ספר זכרון אלעזר מאת הר"ר מנחם מענדל גליק ז"ל, הקדמת הר"ר יצחק הכהן זעלפריינד ז "ל לספר תורת חסד.
פרק א - זריחת האור- בשנת תקי"ח זרח האור בביתו של "הרבני המופלג הנגיד המפורסם מו"ה אריה ליב נ"י", ה"ה אביו של רבינו, בנו של הגאון המפורסם מו"ה פנחס זעליג זצ"ל בעמח"ס עטרת פז , בק"ק וואדיסלאב במחוז קיעלץ שבפולין. ויקרא שמו בישראל אלעזר, על שם זקנו הגאון רבי אלעזר מוכיח זצ"ל. קדוש מרחם היה רבינו, ולא בכדי ע"ה 2 זכתה אמו הצדקת מרת לאה רייצא להוליד זרע קודש , היא הרבתה לשפוך לב כמים בתפלה ובתחנונים שתזכה להוליד בן חכם בתורה וצדיק - מראש צורים אראנו- גדול היחס היה רבינו מגזע אראלים ותרשישים, שלשלת ארוכה של גאוני ארץ וגדולי ישראל נמשכה הימנו ולמעלה, הן מצד אביו והן מצד אמו, אביו הגאון רבי אריה ליב זצ"ל היה בן הגאון רבי פנחס זעלי ג אב"ד לאסק בעמח"ס עטרת פז . והיה נכד של הגאון האדיר רשכבה "ג רבי יצחק איציק חריף זצ"ל אב"ד חענטשין, אפטא וקראקא בישראל כחמישים שנה , והיה רבו של הגאון המפורסם רשכבה"ג רבי אברהם ברוידא זצ"ל בעל אשל אברהם, והגאון המפורסם רשכבה"ג רבי גבריאל זצ"ל מקראקא, אבדק"ק פראג ומיץ , וזקנו של הגאון רשכבה"ג הנודע ביהודה זצ"ל . נפטר בקראקא כ"א תשרי תמ"ג ושם מנו"כ. אמו הצדקת מרת לאה רייצא ע"ה היתה בת מוה"ר המפורסם רבי שמואל כ"ץ זצ"ל מק"ק לאסק הנקרא ר' שמואל לאסקער (הי' חתן הגביר הצדיק הנודע בשם ר' איציק גאלדעס), בן מוהר"ר יחיאל מיכל כ"ץ זצ"ל , בן הגאון הגדול מוה "ר רבי אלעזר מוכיח זצ"ל בן מוה "ר רבי יעקב זצ"ל , חתן מוהר"ר רבי אברהם זצ"ל , אחיו של רבינו הגדול המהרש"א , ממשפחת הרב הקדוש רבי יחיאל זצ"ל מיכל מנעמרוב זצ"ל בעמח"ס שברי לוחות, (נהרג על קידוש ה ' ביום כ' סיון שנת ת"ח, ומזכירים נשמתו בסליחות ליום כ' סיון ) כמ"ש בהקדמת ספר ריח ניחוח (וורשא ת "ר), ולמעלה בקודש עד ר ' יהודה החסיד, ע "פ עדותו של המהרש"א בעצמו (הובא בספר שם ארי ' יו"ד סי ' כ"ז). כמו"כ היתה אמו של רבינו נכדת רבותינו הרמ"א, המהר"ם פאדווא, המהרש"ל והלבוש , מגזע המהר"ל מפראג ורבינו יהודה החסיד ולמעלה בקודש -בר חכים - בוצין בוצין מקטפיה ידיע , ובמעלליו יתנכר נער כי לגדולות נוצר , סימני טהרה ניכרים היו בו משחר טל ילדותו וכל רואיו הכירו בו כי זרע ברך ה' הוא ולגדולות נוצר, וכי לימים יתעבד לאילנא רברבא, כאשר החל לפעום בו רוח ה ', וריחק מעליו דרכי נערות , והקדיש עתותיו קודש לה '. בהגיעו לגיל חמש שנים כבר עלה בכשרונותיו הברוכים ובהתמדתו הנפלאה על כל בני גילו, אביו ואמו המסורים אשר העריכו אל נכון את האוצר הגדול החבוי במסתרי נפשו הגדול, לא חסכו עמל, והקדישו מאונם והונם למענו, ושכרו לו מלמדים מנוס ים בעלי שם, ובידיהם האמונות הפקידו נשמה גדולה זו . ויגדל הנער ויעש חיל בלמודיו, ויהי בבחינת תלמיד המחכים את רבו, וכבר בהיותו בן שמונה שנים עונת הפעוטות , כבר התנוססה בו רוח כבן ח"י שנים בגמרא ובפוסקים, וכבר חידש מדעתו חדושים ערבים רעיונות נשגבים ונעלים, ודרש בפלפולי דאורייתא כאחד הגדולים ויהי לנס ופלא בעיני כל רואיו, שנדהמו על דבר הינוקא השוקד בתורה כזקן ורגיל ויש בו טעם זקנים. מלבד זאת הצטיין הנער במידות והנהגות טובות , אשר חוט של חן משוך עליהם, וכל דיבורו עם הבריות היה בנחת ובנועם. - כציפור נודדת מקנה - בהגיע הנער לגיל עשר שנים, דבק בו הכינוי "עילוי", ולא נמצא שום מורה ומלמד שיוכל ללמדו תורה, את שאלותיו וספקותיו הציע לפני התלמידי חכמים שבעירו, ונלאו כל חכמי לב לפתור ספקותיו ולפרק קושיותיו. הוריו שהיה נפשם קשורה בנפשו, והיה הילד הנפלא להם לכבוד ולחמדת לב, לא חסו על רוב אהבתם, וקיימו בו בעלם הרך "הוי גולה למקום תורה", ושלחוהו ללמוד תורת ה' מפי זקנו הגאון המפורסם בעל עטרת פז אב"ד לאסק, שעמד בראש הישיבה הגדולה והחשובה שבעירו. שם מצא מנוח לנפשו, כי צלל במים אדירים, ויצק מים על ידי זקנו הגדול, מפתו אכל ומיינו שתה ולא חשך ממנו מאומה , ולמדהו אורחות חיים ודרכי הלימוד לאמיתה של תורה, כפי אשר למד מרבותיו הגדולים ובראשם הגאון רבי
שמואל קראקוויר זצ"ל מק"ק פראג,
שלימדו "להיות מהשונין הלכות , לעמוד
על עיקרן של דברים, בפירושא
דשמעתתא, על פי אמיתיות של תורה
ולא בחריפות של הבל" כאשר העיד הגאון
בעל עטרת פז בהקדמתו הנפלאה לספרו
על הרא"ש .
ואכן רבינו קיבל מזקנו דרך זו בלימוד
התורה , ובעמלו לא שעה אל פלפולי הבל,
אלא התיגע בעומק הפשט והסברא, וכן
היה דרכו בלימודו כל הימים כאשר העיד
והיה דבוק בו על עצמו בהקדמת ספריו
בלב ונפש , ושתה מבארו מים חיים זכים
ונאמנים, בכמיהה ובצמאון רב, ויעש אזנו
כאפרכסת לשמוע דברי תורתו, ולא זזה ידו
מתוך ידו, וישמח בו זקנו ויהי לו למשיב
נפש .
גם שם התבלט מאוד בין התלמידים
הותיקים, שהתקשר עמהם בעבותות
אהבה, והם התנהגו אליו בכבוד ובהערכה ,
הן מצד התמדתו שהיתה לשם דבר, שלא
פסק פומיה מגירסא כלל , יום ולילה לא
שבת מעסק התורה, והן ברוחב בינתו כי
התברך בכשרונות נפלאים ונדירים,
ובמיוחד בכח זכרונו המבהיל, כאשר
מסופר שכל מה שלמד או קרא זכר בעל
פה , ויקראו לפניו אבר"ך, אב בחכמה ורך
בשנים. אבל הוא לא החזיק טיבותא
לנפשיה, ויראתו היתה קודמת לחכמתו, וכל
רואיו יעידו עליו כי פרי קודש הילולים הוא.
כשמלאו לו י "ג שנים בהגיעו לגיל
מצווה ועושה, חגג יחד עם שמחת קבלת
עול מצוות , את מסיבת סיום הש"ס
- יורה יורה ידין ידין -
בהגיעו לגיל ט "ז, עטרו זקנו הגדול בנזר
הוראה, וסמך ידיו עליו לדון ולהורות לעם ה'
, וישלחהו חזרה 11 את הדרך אשר ילכו בה
לוואדיסלאוו לבית הוריו, שם בעיר מולדתו
נתקבל באהבה וחיבה גלויה, לא רק מבני
ביתו ומשפחתו, אלא כל בני העיר שמחו
לקראתו, וראו ושמחו בלבם שמעירם יצא
זאת, ושם עירם עליו, ועליו גאותם
ותפארתם, שנתפרסם שמו בכל המדינה
לשם ולתהלה.
- הולך אצל זיווגו-
מאחר שנתפרסם טבעו בעולם,
והשמועה עשתה לה כנפיים אודות רוב
חכמתו וצדקתו, חפצו בו רבים לקחתו לחתן ודברו בו נכבדות, אך רבינו אם כי צעיר לימים היה , ניחון בדעת זקנים ונפשו לא הלכה שבי אחר קציני עם גבירי ארץ בעלי הון , אשר עז היה חפצם לזכות בחתן תמים למעלות זה , אשר כשמן תורק שמו בקרב עם ישורון, ואכן בשנת תקל"ד מצא אשה מצא טוב, ענבי הגפן בענבי הגפן, ובא בברית הנשואין עם הרבנית הצדקת מרת יוטלה ע "ה, בת הרבני יואל זצ"ל, בן הגאון רבי יצחק זצ"ל חתן הגאון רבי אריה ליב זצ"ל אבדק"ק אמסטרדם בעמח"ס גור אריה, נכד להגאונים רבינו הב"ח ובעל התורת חיים זצ"ל. v אברך כמדרשו c רבינו זצ"ל המשיך אחרי נשואיו לשקוד על דלתי התורה והעבודה , כשאשתו הרבנית בנתה ביתה חצבה עמודיה, והיא לו לעזר כנגדו לסייעו ולתמכו שישב באהלה של תורה בהרחבת הדעת , וכך השתלם בלמודיו ללון ובמנוחה בעומקה של הלכה ולדרוש תילי תילין - באהבתה ישגה תמיד - התמדתו הנפלאה היתה לשם דבר, רושמי תולדותיו מספרים שמימי נעוריו לא שכב בלילה יותר מב' שעות, ואף אם נתארכה לו שנתו לא היה זה יותר מארבע שעות, וכך עשה את הלילה למשמר לעסוק בדברי תורה בכל כוחו. גם כשהיה ישן לא פשט מלבושיו משבת לשבת , ולא עלה על יצועו לגמרי, אלא היה מניח גופו על המטה, ורגליו תלויות לו למטה על כסא. נכדו הרב שמואל אהרן מינץ זצ"ל, סיפר שדרכו של רבינו בעת הקיצו משנתו , היה מספר מה שחידש בחלומו חידושי תורה , ולפעמים היה כותב החידושים הללו שחידש בחלומו עלי ספר. והיה רבינו אומר שלדעתו זו היא כוונת הכתוב, והגית בו יומם ולילה , וכי אפשר לאדם להגות בתורה יומם ולילה, ושינה מה תהיה עליה, ומתי ינוח ויחליף כח לעבוד את ה' וללמוד תורה , אלא אם הוגה בתורה ביום בכל כוחו הראוי לו , אז מראים לו חידושי תורה גם בלילה ואמרו עליו שבמוצאי יום הכיפורים לא היה אוכל, אלא מיד בגמר תפלת ערבית היה מתיישב אל השלחן אשר לפני ה', ועסק בתורה עד הבוקר, ובלילה ההוא זכה שהיה לו גילוי אליהו. - מלבשתו ענווה - ענותנותו של רבינו היתה לשם דבר, כבר בצעירותו שהיה מפורסם לשם ולתהלה בקרב הארץ ברוב חכמתו וצדקותו, ברח מן הכבוד והתנהג בענות חן , ולא רמה לבו בפרסום שמו הטוב, התנהגותו היתה בשפלות ובפשטות , וכמעט בכל ספריו חתם א"ע "קטן ערך ושפל ברך הצעיר אלעזר". ומגודל ענותנותו לא כעס על אדם מעולם וקיבל כל אחד בסבר פנים יפות . כאשר הוציא רבינו את ספרו הראשון לאור עולם, ובהם חשף זרוע עוזו בעמקות וחריפות נפלאה , וכל גדולי הדור השתוממו על המראה , האריך רבינו בהקדמת הספר בדברי הכנעה וענוה בדברים היוצאים מן הלב, וז"ל: "והנה על עצמי אני אומר ידעתי גם ידעתי את מך ערכי, הן לא קניתי חכמה , ונבער מדעת ומזימה קטונתי מעש, ולימים אני צעיר, לא בהיר ולא צהיר, ומי אנכי לבוא עד הלום לחוות דעי נגד גדולי חקרי לב, אשר קטנם עבה ממתני, ומה דעתי נגד דעתם הרחבה , הלא כגרגר חרדל נגד גלגל היומי, והיה מהראוי להיות נחבא אל הכלים ולש ום מחסום לפי ולא לדבר דבר, ואף כי לחבר חיבור, ומה לתבן את הבר, ואמנם השיבוני רעיוני הלא גם זה המעט אשר אני עושה לא מן קביל דרוח יתירת ' אית ביה , ואומר חכמתי עמדה לי , ומה אני להשיב אפי ' טפה מן הים התלמוד , אפס כי מאת ה' היתה זאת, אשר מעט דעה חנני, ואני בעניי כונן את דעתי הקלושה להיות לא נכון לקבל דבר מה יראני , וה' ברחמיו יעזרני ויחכמני , שלא אכשל ח"ו בדבר הלכה ובנתיב אמת ידרכני" - הרב דומה למלאך ה ' - תוארו החיצוני של רבינו היה הדור ונאה , גבה קומה ורחב כתפים, חכמת אדם תאיר פניו, תואר פניו כמלאך אלקים, וכולו אומר כבוד . עד שאפי ' הנכרים שאינם בני ברית, התנהגו אליו בכבוד ובמורא, ובעברו בשער העיר או ברחוב, קמו מפניו וברכוהו ביראת הכבוד . גם השרים ופקידי הרשות כבדוהו ויראו מפניו , הדרת זיו פני קדשו וחכמת החיים שבו, הכניסו מורא בלבבם הערל, ונשא חן בעיניהם והם היו מאשרים את דבריו וממלאים את בקשותיו. ומעולם לא העיז שר העיר או פקיד לקרא להרב בעת הצורך כנהוג, אלא היו באים לבית משכנו, ודיברו אליו מתוך הכנעה ודרך כבוד, ונתקיים בו הכתוב, וראו כל עמי הארץ כי . שם ה ' נקרא עליך ויראו ממך - רבינו היה מקפיד מאוד על נקיון בגדיו ולא נמצא שום רבב על בגדו. מלבושיו לשבת ויום טוב היו בגדי משי לבן , ומסופר שגם לאחר כמה עשרות שנים שלבש בגדים אלו, היו עדיין נראים כמו חדשים.
פרק ב טוב שם משמן - ראש בי דינא רבא - באותה העת נקרא ע "י קהילת עיר מולדתו וואדיסלאב לכהן פאר להיות יושב על מדין , והוא בן שבע עשרה שנה בלבד . למרות גילו הצעיר, שפט את העם בתבונה נפלאה , וכל משפטיו עשוים באמת וצדק, ובעלי הדין קיבלו עליהם משפטו באהבה, באשר הצליח לברר את האמת וליישר אורחות המשפט, ולהשכין שלום ואחוה ביניהם. נפלא הדבר שבעיר ואם בישראל וואדיסלאב, שהיתה עיר מלאה חכמים וסופרים, זקנים יושבי שער ומרביצי תורה , וזקני הדיינים הושיבו איש צעיר לימים בעוד הוא יניק וחכים, ועשאוהו אלוף לראשם, ועטרוהו בעטרת "ראש בי דינא רבא" להורות צדק ומשפט לעם ה ', ודי בזה להכיר גודל ערך רבינו בעיני חכמי דורו . בנוסף למה שישב על כסא המשפט , קבע זמן לשיעורים עם בעלי בתים תמידים כסדרן, וכן הרבה פעלים לתורה על ידי שיעוריו העמוקים שצלל במים אדירים בסוגיות הש "ס לתלמידים הגונים מקשיבים לקולו. - על כסא הרבנות - בשנת תקל"ח כשהיה רבינו בן עשרים, נעתר להפצרתם של ראשי וטובי העיר 'פילץ' המעטירה במחוז קראקא, עיר מלאה חכמים וסופרים , מופלגי תורה נגידים ונדיבים, לישב על כסא הרבנות . רבינו התקבל שם בכבוד מלכים, ומצא כר נרחב לפעולה, והעמיד את הדת על תילה, והנהיג את העדה שם במשך יותר מעשרים שנה, באהבה וכבוד וחיבה . רבינו היה רועה נאמן לעדתו, 20 יתירה דורש טוב לעמו, השתתף בצרתם לו צר, ובעת עניים ומרודם התפלל בעדם .- ריש מתיבתא - כשבת רבינו על כסא מלכותו בפילץ , כבר פקע שמיה בכל עולם התורה , ותלמידים רבים נהרו אליו מכל קצוות ארץ פולין , לבקש תורה מפיהו לשתות בצמא את דבריו, ולהתחמם לאורו ולהתבשם מתורתו. רבינו מסר נפשו על הדבר, ורצונו עז להרבות גבול תלמידיו, הוא ניהל את ישיבתו הרמה , והשגיח על תלמידיו כבבת עינו, וכאב רחום דאג להם ויאציל עליהם מזיו הודו ומרוחב לבבו לב הארי המתגבר בתורה, ועינו כעין הבדולח להאיר ולפלס להם מעגלי צדק בנתיבות התורה והיראה , מתוך חיבה יתירה ואהבה בוערת אשר גילה כלפי תלמידיו הנאמנים. ואמנם ראה ברכה בפרי עמלו, ורבים מתלמידיו נתפרסמו בגודל חריפותם ובקיאותם, וזכו לשמש בהוראה ובהרבצת תורה ובמשך ימי חלדו עלי אדמות זכה תורה להעמיד אלפי תלמידים - שיעורין דאורייתא - סדר השיעורים בישיבתו של רבינו היה כדלהלן: בג' ימים הראשונים מימי השבוע , לא לימד רבינו רק לתלמידיו בני ישיבתו, ולמד עמהם משעה שלישית בבוקר עד אחר חצות היום. ביום ה ' וביום ו' בשבוע לימד לכל הבא לדרוש את ה' בבית המדרש, גם התלמידים וגם בעלי בתים, ולרבות תלמידי חכמים מבני העיר. ובשבת קודש דרש מכל אשר למד בב' ימים האחרונים האלה, דרושים לכל חפציהם, עמוק עמוק מי ימצאנה. ביום ד ' בשבוע, היה מנהגו להעמיד את תלמידיו בכור המבחן , וסדר הבחינה היה באופן זה, התלמידים נחלקו לשני כתות , א, המופלגים שהיה להם יד ושם בתלמוד ובפוסקים, ב, אלה אשר לא היה בהם כח לעמוד לבד בהיכל המלך לשוט בים התלמוד . והנה אלה האחרונים היו מוכרחים להכין את עצמם בעזרת אלה הגדולים, אשר כח בהם לעמוד בקשרי מלחמתה של תורה, והיו הגדולים ערבים על הקטנים ומוזהרים שידעו כל דבר על בוריו, ובעת הבחינה נבחנו רק אלה האחרונים, ואם לא מצאה ידם די השיב לשואלים דבר, אז נקראו לנסיון גם הטובים שבהם - דורש טוב לעמו - יראת ה' היתה אוצרו, וכל מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים, רבינו היה דרשן מופלג, ודרשותיו שהיו בלשון צחה ומובנת לכל, היו מלאות התעוררות מוסר ויראת השם, שזורים בהרבה ביאורי מאמרי חז "ל בדרך רמז ודרוש , ומתובלים במשלים ומליצות המושכים את הלב . דבריו שיצאו מן הלב היו נכנסים אל לב שומעיהם, ולא שבו דבריו ריקם כי אם עשה את אשר חפץ. בדרשותיו היה מכוון שיהיו שוים לכל נפש , גם תלמידי חכמים וגם המון העם נהרו לשמוע את דברו, וכולם קיבלו באהבה את דבריו, כי היה אהוב וחביב בעיני כל רואיו. רבינו בענוותנותו היה מתנצל על כך שמוכיח את ישראל, וכ"כ בספרו סמא דחיי דרוש י "ג (עמ' קכ "ב ): "אנא בקושטא קאמינא, כי גדול כים שבר אחינו בית ישראל , כי מי אנוכי להיות להם למוכיח, ידעתי גם ידעתי שאיני כדאי לכך, וככלי ריק נדמתי, ולא ידעתי דבר, כי נער אנוכי ולא בינת אדם לי , ואיך אפצה פה להוכיח את ישראל..." ורבינו מאריך במשל נפלא בענין זה, וממשיל את עצמו כסרסור בין ישראל לאביהם שבשמים, שבשכר סרסרות יהיה קצת פרעון חובו. כאשר הוציא לאור בשנת תקנ"ז את ספרו בדרוש 'סמא דחיי ', הזדרזו רבים וטובים לרכוש את הספר עד שבמהרה ספו תמו מן השוק. גם בכמה מספרי הלכה שחיבר, צירף גם קצת דרושים, כדי שיהיו שוים לכל נפש , ומטרתו היתה להכניס עי "ז יראת השם בלבות הקוראים, ולא אל עצם הדרש היה מבטו, אלא לתוכחת מוסר היוצא מהם לחיזוק הדת - ולתיקון המדות . -" מגיד הנני אני" -מסופר שפעם הזדמן לעירו הגאון בעל פרי מגדים, שהיה בעת ההיא זקן ובא בימים ומפורסם לאחד מגדולי הדור, ואולם כמו שכתב בעצמו בפמ"ג שהוא מיראי הוראה מאוד , כן היה באמת שפל ונבזה בעיניו נגד . ורבינו כיבד את האורח הדגול כל אדם לדרוש דרשה לפני בני העיר והסכים, אולם באמצע הדרשה בלבלו אותו בקושיות ופירוקים, ולא נשא אותם כי לא היה רגיל בכך, והחריש ולא השיב על הקושיות. וכאשר גמר את הדרשה, נגש אליו רבינו ודיבר עמו בפנים יפות, וכשנחה דעתו א"ל רבינו, "מעלת כבוד תורתו למדן , אבל מגיד הנני אני ..." - פוסק הדור - בד בבד עם נטל הרבנות מחד גיסא, וריבוץ וקיבוץ תלמידיו מאידך גיסא, לא שקט על שמריו, ולא ידע לאות מה היא, וכל רגע פנוי היה מנוצל על ידו למשוך בעט סופרים, להעלות חדושיו המרובים בהלכה ובאגדה ובפלפולי דאורייתא עלי גליון . ובעת ההיא נעשה כארי שואל ומשיב בכל מקצועות התורה, וממנו יתד ופינה , תל שכל פיות פונים אליו, והשיב לכל שואל כהלכה , ומהרבה קהלות פנו אליו בשאלות מכריעות, והוא האיר עיני חכמים בהלכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא. גם עם זקני דורו תקיפי קמאי גדולי הדור נשא ונתן במלחמתה של תורה שמו הלך למרחקים עד שגם גאוני מדינת אונגארן ומעהרין שהיו במרחק רב ממקום שבתו, הריצו לפניו את ספיקותיהם .


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 734 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ספר שערי חכמה שב שמעתתא

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 16 אוקטובר 2018, 20:44

tkhvu כתב:זה המהדורה החדשה?
ביתד פורסם על הוצאה חדשה עם הערות ומפתחות. בקישורים אלו הוצאות ישנות.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: Practic, חוות דעת | 1 אורח