בגמ' ב"ב קכ,ב ילפינן מגז"ש דזה הדבר מנדרים דאיכא שאלה בהקדש על שחוטי חוץ, וביאר הרשב"ם דאם שחט קדשים בחוץ ונתחייב כרת יכול לילך לחכם ולהשאל על הקדשו ויפטר מהכרת למפרע דאיגלאי מילתא דמעולם לא היתה הבהמה קדושה.
ונתקשיתי בזה הלא כיון דהשחיטה היתה שחיטה שאינה ראויה א"כ בשעת מיתתה נבילה היא (עיין ב"ק עו,א), והיאך ישאל על הנבילה לעשותה שחוטה למפרע הלא א"א לעקור מציאות ע"י שאלה, שהרי מבואר בנדרים נט,א דתרומה ביד כהן אין נשאלין עליה, וביאר הש"ך (חו"מ רנה,ו) דהיינו משום דלא אתי דיבור ומבטל מעשה. ואף שכשישאל נמצא שנמצאת ביד הכהן בטעות מ"מ כיון שלפי המצב העכשוי הרי היא בידו לא אתי דיבור ומבטל מעשה, וה"נ כיון שעכשיו נבילה היא איך תבוא השאלה ותהפוך אותה לשחוטה.
עוד יש להקשות על ד"ז, היאך מהני שאלה בהקדש לפי הירושלמי בקידושין דאמירה לגבוה כמסירה להדיוט מועיל מדין קנין חצר (כמו שביאר המאירי בקידושין כח,ב דברי הירושלמי), הא הוי כתרומה ביד כהן דאין נשאלין עליה, דהא בשעה שהקדיש נכנסה הבהמה לחצר הקדש ואינה ברשותו להשאל עליה. וצ"ע.
נ.ב. יש להעיר דהקושיות הנ"ל הם רק לשיטת הש"ך שביאר דהחסרון של תרומה ביד כהן הוא משום דחשיב מעשה, אך מצינו כמה ביאורים אחרים בזה: הרא"ש בנדרים שם הביא בשם בעל היראים דהטעם שאין הכהן יכול להשאל הוא משום שלא הפריש התרומה ואין לו בעלות על השאלה אבל הישראל שהפריש באמת יכול להשאל, והנוב"י (מהדו"ת יו"ד קנד) ביאר דהטעם משום דאין הכהן מחוייב להאמינו שע"ד כן לא נדר או משום דאינו שלו להשאל עליו, והאבנ"ז (יו"ד רצ) ביאר דהטעם משום דבנתינה לכהן נגמרה מצותו ושוב ל"מ שאלה. ולפי ביאורים אלו לכאורה סרו הקושיות הנ"ל.
ונתקשיתי בזה הלא כיון דהשחיטה היתה שחיטה שאינה ראויה א"כ בשעת מיתתה נבילה היא (עיין ב"ק עו,א), והיאך ישאל על הנבילה לעשותה שחוטה למפרע הלא א"א לעקור מציאות ע"י שאלה, שהרי מבואר בנדרים נט,א דתרומה ביד כהן אין נשאלין עליה, וביאר הש"ך (חו"מ רנה,ו) דהיינו משום דלא אתי דיבור ומבטל מעשה. ואף שכשישאל נמצא שנמצאת ביד הכהן בטעות מ"מ כיון שלפי המצב העכשוי הרי היא בידו לא אתי דיבור ומבטל מעשה, וה"נ כיון שעכשיו נבילה היא איך תבוא השאלה ותהפוך אותה לשחוטה.
עוד יש להקשות על ד"ז, היאך מהני שאלה בהקדש לפי הירושלמי בקידושין דאמירה לגבוה כמסירה להדיוט מועיל מדין קנין חצר (כמו שביאר המאירי בקידושין כח,ב דברי הירושלמי), הא הוי כתרומה ביד כהן דאין נשאלין עליה, דהא בשעה שהקדיש נכנסה הבהמה לחצר הקדש ואינה ברשותו להשאל עליה. וצ"ע.
נ.ב. יש להעיר דהקושיות הנ"ל הם רק לשיטת הש"ך שביאר דהחסרון של תרומה ביד כהן הוא משום דחשיב מעשה, אך מצינו כמה ביאורים אחרים בזה: הרא"ש בנדרים שם הביא בשם בעל היראים דהטעם שאין הכהן יכול להשאל הוא משום שלא הפריש התרומה ואין לו בעלות על השאלה אבל הישראל שהפריש באמת יכול להשאל, והנוב"י (מהדו"ת יו"ד קנד) ביאר דהטעם משום דאין הכהן מחוייב להאמינו שע"ד כן לא נדר או משום דאינו שלו להשאל עליו, והאבנ"ז (יו"ד רצ) ביאר דהטעם משום דבנתינה לכהן נגמרה מצותו ושוב ל"מ שאלה. ולפי ביאורים אלו לכאורה סרו הקושיות הנ"ל.