למה פורסם שמו של התנא שהטיל אימה יתרה בביתו?!

טוב וחסד

משתמש רגיל
פעמים רבות חז"ל מסתירים שמות חכמים, כגון: "אמר ליה ההוא מרבנן לרב ביבי בר אביי" (ברכות דף ו, ע"ב) ועוד רבות פעמים.
ואילו על מקרה חמור שחז"ל מתריעים על כך (גיטין דף ז, ע"א): "לעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו, שהרי אדם גדול הטיל אימה יתירה בתוך ביתו והאכילוהו דבר גדול", היה טוב אילו הדבר היה נעצר כאן - אך לא! חכמים מפרסמים את שמו ברבים: "ומנו? - ר' חנינא בן גמליאל" (אחיו הבכור של רבן גמליאל דיבנה) פלא פלאים, למה?!!
 

תיובתא

משתמש ותיק
טוב וחסד אמר:
פעמים רבות חז"ל מסתירים שמות חכמים, כגון: "אמר ליה ההוא מרבנן לרב ביבי בר אביי" (ברכות דף ו, ע"ב) ועוד רבות פעמים.
ואילו על מקרה חמור שחז"ל מתריעים על כך (גיטין דף ז, ע"א): "לעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו, שהרי אדם גדול הטיל אימה יתירה בתוך ביתו והאכילוהו דבר גדול", היה טוב אילו הדבר היה נעצר כאן - אך לא! חכמים מפרסמים את שמו ברבים: "ומנו? - ר' חנינא בן גמליאל" (אחיו הבחור של רבן גמליאל דיבנה) פלא פלאים, למה?!!
יתכן שאילו לא היה מוזכר שמו, אדם גדול בימינו היה עלול לחשוב שהוא יותר גדול מ"האדם הגדול" של הגמרא, ויכריע שהוא ידע כיצד להטיל אימה באופן שלא תצא תקלה. לאחר שנאמר שמו במפורש אף אחד לא יחשוב שהוא גדול יותר ממנו, ונמצאו כולם שווים בהוראה זו.
 

במבי

משתמש ותיק
ואולי פרסמו שמו, שלא תאמר משל היה כדאיתא בעירובין בדף סג. לגבי יהודה בן גוריא שהורה הוראה בפני רבו ואכלו אריה ומוזכר שמו ומקום מגוריו וכותבת הגמרא שהוזכר שמו ושם אביו
"שלא תאמר משל היה".
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
תיובתא אמר:
טוב וחסד אמר:
פעמים רבות חז"ל מסתירים שמות חכמים, כגון: "אמר ליה ההוא מרבנן לרב ביבי בר אביי" (ברכות דף ו, ע"ב) ועוד רבות פעמים.
ואילו על מקרה חמור שחז"ל מתריעים על כך (גיטין דף ז, ע"א): "לעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו, שהרי אדם גדול הטיל אימה יתירה בתוך ביתו והאכילוהו דבר גדול", היה טוב אילו הדבר היה נעצר כאן - אך לא! חכמים מפרסמים את שמו ברבים: "ומנו? - ר' חנינא בן גמליאל" (אחיו הבחור של רבן גמליאל דיבנה) פלא פלאים, למה?!!
יתכן שאילו לא היה מוזכר שמו, אדם גדול בימינו היה עלול לחשוב שהוא יותר גדול מ"האדם הגדול" של הגמרא, ויכריע שהוא ידע כיצד להטיל אימה באופן שלא תצא תקלה. לאחר שנאמר שמו במפורש אף אחד לא יחשוב שהוא גדול יותר ממנו, ונמצאו כולם שווים בהוראה זו.
עוד יש לומר דקמ"ל דרחב"ג עצמו לא עבר בזה על שום איסור, וכשלעצמו כהוגן עשה, רק כיון שבא לידי כך למדו חכמים להבא שלא לנהוג כן.
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
יש תשובה של החוות יאיר שהחפץ חיים מביאה בסוף ספרו. שהוא עונה שם על כמה גמרות שלכאורה היה נראה לומר שיש בהם לשון הרע. אני לא זוכר אם שאלתך גם נמצאת שם. אבל אולי אחת מתשובותיו שם תועיל גם כאן.
 

דרומאי

משתמש ותיק
טוב וחסד אמר:
פעמים רבות חז"ל מסתירים שמות חכמים, כגון: "אמר ליה ההוא מרבנן לרב ביבי בר אביי" (ברכות דף ו, ע"ב) ועוד רבות פעמים.
ואילו על מקרה חמור שחז"ל מתריעים על כך (גיטין דף ז, ע"א): "לעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו, שהרי אדם גדול הטיל אימה יתירה בתוך ביתו והאכילוהו דבר גדול", היה טוב אילו הדבר היה נעצר כאן - אך לא! חכמים מפרסמים את שמו ברבים: "ומנו? - ר' חנינא בן גמליאל" (אחיו הבכור של רבן גמליאל דיבנה) פלא פלאים, למה?!!
אני לא מבין הקושיא, הרי תורה היא וללמוד אנו צריכים, וגם טעויותיהם של התנאים תורה הם
מש''כ שהוא אחיו של ר''ג דיבנה, אטו אביו של ר''ג דיבנה גמליאל שמו?
 

חוות דעת

משתמש רגיל
מכל מלמדי השכלתי אמר:
יש תשובה של החוות יאיר שהחפץ חיים מביאה בסוף ספרו. שהוא עונה שם על כמה גמרות שלכאורה היה נראה לומר שיש בהם לשון הרע. אני לא זוכר אם שאלתך גם נמצאת שם. אבל אולי אחת מתשובותיו שם תועיל גם כאן.

חוות יאיר סי' קנב
 

מאן דהו

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
דרומאי אמר:
הרי תורה היא וללמוד אנו צריכים,

ואולי יש ללמוד מזה שגם בימינו אין לשכתב סיפורי צדיקים ודו"ק ויש לחלק

כשסופרי ומספרי הסיפורים יהיו בדרגת חז"ל -כותבי הש"ס אז טענתך תהיה צודקת
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
כשסופרי ומספרי הסיפורים יהיו בדרגת חז"ל -כותבי הש"ס אז טענתך תהיה צודקת

כמובן לא התכוונתי שיספרו את כל מה שהיה בבית גדול"י
אבל בשטח האפור יש מה ללמוד מזה

וכל מי שקצת יודע. יודע

למשל המכתב המפורסם של ר' יצחק הוטנר
 

נושא למחשבה

משתמש רגיל
על גוף ההערה, הרי שנראה להוסיף ולציין מן הפסוק בדברים (כד, ט) "זכור את אשר עשה ה' אלקיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים", מדוע התורה הקדושה לא חששה מהגנאי על צדקת ונביאה כמרים אחות משה ואהרן? ודברי הרב תיובתא ויתר המשיבים שהשיבו על דרכו מיישבים גם זאת. שאדרבה גודל השכר מעודף על מיעוט ההפסד. ואדרבה כל ההתעוררות בזהירות שבלשה"ר נזקפת לטובת מרים, וכי יש לך ריוח יותר גדול מזה?
זכור סיפור כיו"ב על המשגיח ר' יחזקאל לוינשטיין זצ"ל שבשנה אחת לא הצליח בתפילות של ימים נוראים לשפוך שיח כראוי, והוא נצטער על כך מאד. אך אמר לעצמו שהרי הקב"ה אינו צריך את ההרגשים שלי, העיקר שאכוין עד כמה שיש ביכולתי. ולימים הוא סיפר על מאורע זה לתלמידיו. ואמר בזה אחד מגדולי תלמידיו, אמנם ר' יחזקאל בשעתו הרגיש חלישות הדעת על אותם תפילות, שמשום מה לא נתיישבו על לבו כראוי. אך אנו התלמידים התחזקנו רבות רק בזכות אותם התפילות. שהרי אצלינו החוסר בהרגשים בתפילה הוא דבר יום ביומו... ונמצא שיבורר לממפרע כי דוקא התפילות ה'בדיעבד' של ר' יחזקאל, ישמשו בעבור בני הדורות הבאים להתפילות המחזקות ומעודדות ביותר. ומי יודע אולי רק לשם כך סובבה ההשגחה שלא יצליח לכוין... וכיוון חשיבה זה נכון גם הוא על המקרים הנזכרים, ודוק.
בנוגע למה שדנו הרבנים יעקב שלם והבאים אחריו האם נכון גם לכתוב תופעות דומות גם בקרב רבני זמנינו. הנה נראה שהדבר נכון, אך כמובן שצריך ליתן הדגשה לזהירות המרבית. וזאת בשל החולשה של בני דורנו, שאם הם שומעים תופעה של "ירידה" בחיי הרבנים, הרי שלוקחים מזה ק"ו הפוך, דאנו יותר גדולים מהם וכו' וד"ל. ויש לנהוג בכל דור ודור לפי רמת התפיסה אשר מסוגלים הם להבין.
 
חלק עליון תַחתִית