פירוש המילה "מסכת"

במבי

משתמש ותיק
בספר חסידים סימן תתקכח' כתוב:

...שתורה שבע"פ דומה לצמר ופשתים שעומלים בה ואורגים בה לכך נקרא מסכתא לשון אריגה כמו עם המסכת דכתיב גבי שמשון. הלכות לפרקים שמקבץ כל הדברים של ענין אחד זו היא מסכתא.

ובילקוט מפרשים שם: (מהדורת רייך) מוסיף התוי"ט בפתיחה כתב כי מסכת מלשון מסכה יינה כי כל מסכת מעורבת בדינים....
ונוכל לומר כי מסכת מלשון שכיות חמדה ויהיה המ"ם בפתח כמו משכיתו בשין שמאלית.
ולדעת ר"ב בעל מוסף הערוך מלשון הסכת ושמע (דברים כז-ט) ...... עכ"ל הערות מהרי"ו.

ויש להוסיף על בעל מוסף הערוך שהספורנו שם מפרש הסכת - מלשון ציור !
ושולח לעמוס ה-כו עה"פ "ואת סכות מלכיכם" וכותב שם המהר"י קרא שסכות זה ציור וכן מסכת !!

וא"כ בלימוד "מסכת" צריכים הרבה את כח ה"ציור" !!!

ולפי"ז ג"כ הנאמר על יסכה - שהכל סוכין ביפייה הכוונה מציירין ולא רואים !
ועה"פ "הבט נא השמיימה" מתרגם אונקלוס "אסתכי כען" ויונתן תי' מלשון הסתכלות. וא"כ לכאו' גם הסתכלות היא על כוונה זו,
ואכן הפעם היחידה שמובא הפועל להסתכל בתנ"ך היא על ראית החלום בדניאל שאין הכוונה שם על ראיה בפועל אלא יותר על ציור.
ואולי עפ"ז ההבדל בין ראיה להסתכלות אינה במשך הראיה אלא בעומקה.
וההלכה הרואה את הקשת מברך.... ואין להסתכל בה ביותר.
האיסור הוא בעומק רק שאיננו יודעים הגדר המדויק אז אין מאריכים בעצם ההסתכלות.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
היום ב"ה קיבלתי הבנה מחודשת, הגמ' במסכת ברכות מביאה את שכר הממתין לחבירו בתפילה,

.... וְאִם הִמְתִּין לוֹ מַה שְּׂכָרוֹ? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: זוֹכֶה לַבְּרָכוֹת הַלָּלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לוּא הִקְשַׁבְתָּ לְמִצְוֹתָי וַיְהִי כַנָּהָר שְׁלוֹמֶךָ וְצִדְקָתְךָ כְּגַלֵּי הַיָּם. וַיְהִי כַחוֹל זַרְעֶךָ וְצֶאֱצָאֵי מֵעֶיךָ״ וְגוֹ׳. (ברכות ו.)

ומשמע שהשכר הגדול הוא עקב ההמתנה שזה הכוונה ב"הִקְשַׁבְתָּ", והתרגום במקום מתרגם את המילה "אֲצִיתָא" ובפסוק "הסכת ושמע...." התרגום של המילה "הסכת" הוא אֲצֵית !

כלומר שאפשר להסביר המילה "מסכת" בתור "הקשבה" ! 

וזו תפקיד המסכת חוץ מעצם לימוד הדינים, ללמד אותנו להקשיב לזולת !



(לתשומת לב @יצחק ב שכה מחפש תשובה)
 

HaimL

משתמש ותיק
בפשטות, הוא מלשון הנסכת המסכת, וכמ"ש הספר חסידים. שהוא לשון עריכת מערכת. והוא כמו סוכה וסכך, שהוא כיסוי שעורכים ושוטחים ע"ג הדפנות.
 

שעשועי תורה

משתמש רגיל
להלן מאמר מקיף בעניין, מועתק מהספר הנפלא 'אוצר חמדה' חלק א'
מדוע נקראות המשניות 'מסכתות'?
בביאור ומשמעות המילה 'מסכת' - נאמרו כמה הסברים:
א) כתב בספר חסידים (סי' תתקכ"ח) "תורה שבעל פה דומה לצמר ופשתים שעומלים בה ואורגים בה לכך נקראת מסכתא לשון אריגה כמו עם המסכת דכתיב גבי שמשון (שופטים ט"ז י"ג), הלכות לפרקים, שמקבץ כל הדברים של ענין אחד זו היא מסכתא.
ב) הערוך (ערך מסכת) כתב שהוא מלשון שמועה כמאמר הכתוב 'הסכת ושמע ישראל' (דברים כז ט). "כי דברי תורה שבעל פה היו מקובלים משמועה אל שמועה" .
ג) בפתיחת התוס' יו"ט למשנה כתב: "הוא מלשון מסכה יינה (מלשון ערבוב יין במים) כי כן כל מסכתא מזוגה ומעורבה בדינים שונים". "ואמר מסכה יינה, על ערוב ומזיגת דברי כולה, כי דיניה ומשפטיה צדקו יחדיו ותלויים זה בזה, ונלמדים זה מזה, ונדרשים זה ע"י זה. ולכך קראו לקבוץ פרקים – מסכת".
ד) בתוס' אנשי שם כתב: "ובס' 'לקט הקמח' כתב דמסכת מלשון מסך שלפני הפתח. שתורה שבעל פה הוא הפתח להיכנס לתורה שבכתב.
ה) ומוסיף התוס' אנשי שם הסבר נוסף: לענ"ד נראה עוד שהוא מלשון כיסוי כמו ויסך בדלתים ים (איוב לח, ח). לומר שהמשנה היא נסתרת שאי אפשר להבינה אלא מתוך התלמוד.
ו) עוד כתב התוס' אנשי שם: אי נמי, רמז לשכינה הקדושה שהיא סוד המשנה כידוע ונקראת סוכה. ולכך קרא מסכת לומר שפורשת סכת שלום עלינו".
ז) הנודע ביהודה בהקדמות הצל"ח כתב: ולענ"ד נראה להסכים עם מה שפירשוהו לשון מסך, ואמנם לאו מטעמא דידהו, אלא על שם פרוכת המסך דכתיב בה (שמות מ', ג') וסכות על הארון, שהיתה סוככת על תורה שבכתב שהן הלוחות שהיו מונחים בארון, כן תורה שבעל פה סוככת ומגינה על תורה שבכתב להגין עליה שלא ישגה שוגה ופתי בפירושה, כי היא סתומה מאד ואי אפשר לעמוד על כוונתה כי אם על ידי תורה שבעל פה. וגם כשם שאין שום דרך אחר להכנס לקדשי קדשים פנימה כי אם דרך פרוכת המסך, ושם לפנים מן הפרוכת השכינה שורה, כן אי אפשר לקבל השכינה לעתיד אחר מותו כי אם על ידי לימוד תורה שבעל פה".
ח) עוד הסבר כתב בצל"ח: "ועוד נלע"ד על פי מה דאיתא במדרש, הובא בילקוט הושע ח', בפסוק אכתוב למו רובי תורתי הלא כמו זר נחשבו, ואמר ר"י בר שלום ביקש משה שתהא המשנה בכתב, וצפה הקדוש ברוך הוא שעתידין לתרגם התורה ולהיות קוראים בו יונית, אמר הקדוש ברוך הוא מה אתם סוברים שגם אתם בניי מי שמסטירין שלו בידו הוא בני, ומה הוא המסטירין שלי, היא המשנה, ע"ש במדרש. וגם התוס' במסכת גיטין (ס' ב בד"ה אתמוהי), העתיקו מדרש זה בקצרה. וא"כ הטעם שלא נכתבו המשניות הוא להסתירם, ולכך נקרא מסכת שהוא מסך המבדיל בין ראוים לאינם ראוים, והוא הפרוכת המגין להסתירה שלא תתגלה רק להראוים.
ט) הפרי מגדים באגרותיו (אגרת ה אות ח) כתב הסבר למילה "מסכת", והוא עפ"י הכתוב בספר שופטים (ט, מח): "ויקח אבימלך את הקרדמות בידו ויכרת שוכת עצים", וביאר הרד"ק: "שוכה כמו ענף". והנה מצינו בדברי חז"ל במסכת זבים (פ"ג מ"א): "בסוכה שכוחה רעה" - ושם ביאור המילה 'סוכה' הוא ענף, ובתיו"ט ביאר ששורש המילה 'סוכה' נלקחת ממה שכתוב בספר שופטים: 'שוכת עצים'.
וא"כ יש לומר שהמילה 'מסכת' הוא מלשון - ענף מענפי האילן, "כי התורה בכלל עץ חיים היא למחזיקים בה".
י) טעם נפלא נתן בזה הגה"צ רבי אלמילך צבי שפירא מדינוב (בעל ה'בני יששכר') בהקדמה למסכת ברכות ('והיה ברכה' ח"א עמ' ו): "קרא רבינו הקדוש לכל חל' מהסדר מסכת. ואנן נמי נימא לפי הפשט, מסכת נקרא אותו כלי שהאורג משליך עם החוט (של השתי בתוך הערב) ממזרח למערב. ואח"כ ממערב למזרח. ובכל פעם ע"י החזרה נארג הבגד יותר כך נקרא כל חלק מן תורה שבע"פ בשם מסכת להורות שלא יאמר האדם, כבר גמרתי החלק הזה, ואין מן הצורך עוד לחזור עליה - רק הפוך בה וחזור עליה, ובכל פעם תמצא טעם חדש, כעין המסכת שבכל פעם שחוזרת ומארגת יותר".
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
היום ב"ה קיבלתי הבנה מחודשת, הגמ' במסכת ברכות מביאה את שכר הממתין לחבירו בתפילה,

.... וְאִם הִמְתִּין לוֹ מַה שְּׂכָרוֹ? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: זוֹכֶה לַבְּרָכוֹת הַלָּלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לוּא הִקְשַׁבְתָּ לְמִצְוֹתָי וַיְהִי כַנָּהָר שְׁלוֹמֶךָ וְצִדְקָתְךָ כְּגַלֵּי הַיָּם. וַיְהִי כַחוֹל זַרְעֶךָ וְצֶאֱצָאֵי מֵעֶיךָ״ וְגוֹ׳. (ברכות ו.)

ומשמע שהשכר הגדול הוא עקב ההמתנה שזה הכוונה ב"הִקְשַׁבְתָּ", והתרגום במקום מתרגם את המילה "אֲצִיתָא" ובפסוק "הסכת ושמע...." התרגום של המילה "הסכת" הוא אֲצֵית !

כלומר שאפשר להסביר המילה "מסכת" בתור "הקשבה" ! 

וזו תפקיד המסכת חוץ מעצם לימוד הדינים, ללמד אותנו להקשיב לזולת !



(לתשומת לב @יצחק ב שכה מחפש תשובה)

האמת שלא חידשתי כלום, זה גמרא מפורשת:

שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּגוֹי אֶחָד שֶׁבָּא לִפְנֵי שַׁמַּאי. אָמַר לוֹ: גַּיְּירֵנִי עַל מְנָת שֶׁתְּלַמְּדֵנִי כׇּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ כְּשֶׁאֲנִי עוֹמֵד עַל רֶגֶל אַחַת! דְּחָפוֹ בְּאַמַּת הַבִּנְיָן שֶׁבְּיָדוֹ. בָּא לִפְנֵי הִלֵּל, גַּיְירֵיהּ. אָמַר לוֹ: דַּעֲלָךְ סְנֵי לְחַבְרָךְ לָא תַּעֲבֵיד — זוֹ הִיא כׇּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ, וְאִידַּךְ פֵּירוּשַׁהּ הוּא, זִיל גְּמוֹר. (שבת לא.)
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
...
בביאור ומשמעות המילה 'מסכת' - נאמרו כמה הסברים:
א) כתב בספר חסידים (סי' תתקכ"ח) "תורה שבעל פה דומה לצמר ופשתים שעומלים בה ואורגים בה לכך נקראת מסכתא לשון אריגה כמו עם המסכת דכתיב גבי שמשון (שופטים טז יג)

ויש להוסיף שבאריגה מסכת זה רק חוטי השתי שפרושים בכלי האורג והמלאכה לא גמורה כלל (ברטנורא אהלות ח ד) וא"כ הה"נ האדם מקבל בלימודו רק את חוטי השתי והוא צריך לארגם לבד ולבגד מושלם.
 
חלק עליון תַחתִית