שאלה בענייני ביטחון..

נושאים שונים

פותח הנושא
דורדיא
משתמש ותיק
הודעות: 272
הצטרף: 30 אפריל 2018, 23:31
נתן תודה: 105 פעמים
קיבל תודה: 109 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

שאלה בענייני ביטחון..

שליחה על ידי דורדיא » 23 פברואר 2019, 21:55

שלום רב לחו"ר הפורום..

יש לי יח"ד (לא חוקית) שאני משכיר והשבוע קיבלתי מכתב מהעירייה כי היא מזמנת אותי לבית המשפט על החריגת בנייה הזו.

שאלתי היא מה עליי להאמין \ לבטוח שיקרה

א. שהכל יסתדר, ולא אצטרך להרוס את החניות והכל יבוא על מקומו בשלום.

ב. שגם אם החניות ייהרסו אזי הקב"ה ישלח כסף ממקום אחר.

ג. שגם אם לא יבוא כסף ממקום אחר, הרי שזי רצון ד' ועליי לקבל את הדין.


איש פשוט מאד
הודעות: 55
הצטרף: 07 פברואר 2019, 19:35
נתן תודה: 21 פעמים
קיבל תודה: 11 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה בענייני ביטחון..

שליחה על ידי איש פשוט מאד » 23 פברואר 2019, 23:37

לכאו' הבטחון הוא רק שמה שרצון ה' שיעשה הוא הטוב בשבילי.
אלא שידוע שייש ב' שיטות בזה, יש הנוקטים שיש מציאות של בטחון שאם אדם יבטח בה' שיקרה כך וכך אז אכן יקרה, אולם זה כלל לא מוסכם.
בזמנו כשביררתי את הענין חיפשתי הרבה, והמקור היחיד שמצאתי מפורש כך הוא בחי' מרן רי"ז הלוי על התורה בסוף הספר ששם המשמעות היא שיש כזו מציאות של בטחון (ויש שמועות של סיפורים שאינני יודע אם הם מוסמכים).
אבל כאמור הנקיטה הפשוטה של רוב הספרים בהאי ענינא הוא שהבטחון הוא שמה שרצון ה' שיקרה הוא הטוב בשבילי, ואין שום כח לשום נברא למנוע את קיום רצון ה' לי, וכל מה שנעשה הוא רק התגלמות של רצון ה' בבריאה.


יהודי
משתמש ותיק
הודעות: 2144
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 353 פעמים
קיבל תודה: 364 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: שאלה בענייני ביטחון..

שליחה על ידי יהודי » 23 פברואר 2019, 23:42

יש בזה באמונה ובטחון, ובא לאפוקי מדברי החובת הלבבות.


יאיר
משתמש ותיק
הודעות: 846
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 20:26
נתן תודה: 150 פעמים
קיבל תודה: 211 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה בענייני ביטחון..

שליחה על ידי יאיר » 23 פברואר 2019, 23:47

ג.


המימד הנוסף של הענין
משתמש ותיק
הודעות: 319
הצטרף: 21 פברואר 2019, 15:34
נתן תודה: 147 פעמים
קיבל תודה: 59 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה בענייני ביטחון..

שליחה על ידי המימד הנוסף של הענין » 24 פברואר 2019, 00:46

ראשית אקיים את חובתי להשתתף בצער של יהודי אפילו שלענ"ד הוא לא בסדר בכך שהוא מכנה נכד של אברהם אבינו בשם גנאי - דורדיא...

השאלה שלא רגילים לשאול היא - האם מותר בכלל להכביד על התשתיות או לא
ושמעתי מרבי חנוך ברק (אב"ד אורח משפט בפ"ת) שבעצם אין היתר להכביד כי כולם שותפים במרחב הציבורי.
אלא שהוסיף שהרבה פעמים דעת ב"ד מקילה יותר מהחוק ע"פ הנהוג.

אם יהיה היתר אשמח לתת ייעוץ בפרטי.


הכהן
משתמש ותיק
הודעות: 505
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 03:16
נתן תודה: 160 פעמים
קיבל תודה: 163 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: שאלה בענייני ביטחון..

שליחה על ידי הכהן » 24 פברואר 2019, 00:49

המימד הנוסף של הענין כתב:הוא לא בסדר בכך שהוא מכנה נכד של אברהם אבינו בשם גנאי - דורדיא...
מה זה דורדיא?


יאיר
משתמש ותיק
הודעות: 846
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 20:26
נתן תודה: 150 פעמים
קיבל תודה: 211 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה בענייני ביטחון..

שליחה על ידי יאיר » 24 פברואר 2019, 01:23

אביו של רבי אלעזר החוטא הצדיק ממס' ע"ז
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D ... %96_%D7%90


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 866
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 69 פעמים
קיבל תודה: 137 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה בענייני ביטחון..

שליחה על ידי נדיב לב » 24 פברואר 2019, 01:25

דורדיא כתב:שלום רב לחו"ר הפורום..

יש לי יח"ד (לא חוקית) שאני משכיר והשבוע קיבלתי מכתב מהעירייה כי היא מזמנת אותי לבית המשפט על החריגת בנייה הזו.

שאלתי היא מה עליי להאמין \ לבטוח שיקרה

א. שהכל יסתדר, ולא אצטרך להרוס את החניות והכל יבוא על מקומו בשלום.

ב. שגם אם החניות ייהרסו אזי הקב"ה ישלח כסף ממקום אחר.

ג. שגם אם לא יבוא כסף ממקום אחר, הרי שזי רצון ד' ועליי לקבל את הדין.
א ב חובת הלבבות ודעימיה
ג חזון איש


המימד הנוסף של הענין
משתמש ותיק
הודעות: 319
הצטרף: 21 פברואר 2019, 15:34
נתן תודה: 147 פעמים
קיבל תודה: 59 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה בענייני ביטחון..

שליחה על ידי המימד הנוסף של הענין » 24 פברואר 2019, 01:29

יאיר כתב:אביו של רבי אלעזר החוטא הצדיק ממס' ע"ז
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D ... %96_%D7%90
לא בטוח שזה שם אביו
אולי זה שם 'ספרותי' כרמז למצבו הקשה של ר"א בן דורדיא
ורק על שם השמרים שבשולי החבית.


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 866
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 69 פעמים
קיבל תודה: 137 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה בענייני ביטחון..

שליחה על ידי נדיב לב » 24 פברואר 2019, 01:30

על שם השמרים שבחבית הקרויים דורדיא קרוי אביו


המימד הנוסף של הענין
משתמש ותיק
הודעות: 319
הצטרף: 21 פברואר 2019, 15:34
נתן תודה: 147 פעמים
קיבל תודה: 59 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה בענייני ביטחון..

שליחה על ידי המימד הנוסף של הענין » 24 פברואר 2019, 02:01

יתכן אך מנלן


הכהן
משתמש ותיק
הודעות: 505
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 03:16
נתן תודה: 160 פעמים
קיבל תודה: 163 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: שאלה בענייני ביטחון..

שליחה על ידי הכהן » 24 פברואר 2019, 03:09

יאיר כתב:אביו של רבי אלעזר החוטא הצדיק ממס' ע"ז
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D ... %96_%D7%90
מצינו שאסור לקרוא בשם רשע, אך מי אמר שגם אביו היה כזה?
נדיב לב כתב:על שם השמרים שבחבית הקרויים דורדיא קרוי אביו
השתא דאתית להכי, אולי @דורדיא קרא עצמו כך על שם השמרים?


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 866
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 69 פעמים
קיבל תודה: 137 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה בענייני ביטחון..

שליחה על ידי נדיב לב » 24 פברואר 2019, 15:23

המימד הנוסף של הענין כתב:יתכן אך מנלן
מנלן שזה שם ספרותי?


איש פשוט מאד
הודעות: 55
הצטרף: 07 פברואר 2019, 19:35
נתן תודה: 21 פעמים
קיבל תודה: 11 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה בענייני ביטחון..

שליחה על ידי איש פשוט מאד » 24 פברואר 2019, 19:01

נדיב לב כתב:
דורדיא כתב:שלום רב לחו"ר הפורום..

יש לי יח"ד (לא חוקית) שאני משכיר והשבוע קיבלתי מכתב מהעירייה כי היא מזמנת אותי לבית המשפט על החריגת בנייה הזו.

שאלתי היא מה עליי להאמין \ לבטוח שיקרה

א. שהכל יסתדר, ולא אצטרך להרוס את החניות והכל יבוא על מקומו בשלום.

ב. שגם אם החניות ייהרסו אזי הקב"ה ישלח כסף ממקום אחר.

ג. שגם אם לא יבוא כסף ממקום אחר, הרי שזי רצון ד' ועליי לקבל את הדין.
א ב חובת הלבבות ודעימיה
ג חזון איש
אחרי עמל וחיפוש רבות בנושא אשמח לשמוע את המקור בחוה"ל. (או בקיצור אחר המחילה אין כזה חוה"ל כמעט בודאות).


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 866
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 69 פעמים
קיבל תודה: 137 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה בענייני ביטחון..

שליחה על ידי נדיב לב » 24 פברואר 2019, 20:08

חובת הלבבות שער הבטחון פרק א כתב: מהות הבטחון, היא מנוחת נפש הבוטח, ושיהיה לבו סמוך על מי שבטח עליו, שיעשה הטוב והנכון לו בעניין אשר יבטח עליו, כפי יכלתו ודעתו במה שמפיק טובתו וכו׳, שיהיה לבו בטוח במי שיבטח בו שיקיים מה שאמר ויעשה מה שערב, ויחשוב עליו הטוב במה שלא התנה לו ולא ערב עשוהו, שיעשהו נדבה וחסד.
וכך גם שיטת רש"י בפרשת המן והרשב"ם כפי שהוכיח הסבא מונבהרדוק בספר מדרגת האדם [דרכי הבטחון פרק יג] ושם כתב כי משמעות בטחון להיות סמוך ובטוח כי ה' יושיע אותו וישלח לו את צרכיו, אלא שבפועל זהו האמצעי הנכון לשם השגת צרכים אלו. בעל בטחון אמיתי בטוח שישיג כדי מחייתו, אף אם התנאים שסביבו רחוקים מכך. ובטחון זה בה' הוא המסייע בידי האדם, להשיג את כל הנצרך לו לפי הרגלו, ושלא יחסר לו מאומה. ומי שיש לו בטחון מסוג זה ה' מושיעו ומספק לו את כל צרכיו, אף ללא מעשה כלשהו.


איש פשוט מאד
הודעות: 55
הצטרף: 07 פברואר 2019, 19:35
נתן תודה: 21 פעמים
קיבל תודה: 11 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה בענייני ביטחון..

שליחה על ידי איש פשוט מאד » 24 פברואר 2019, 20:53

נדיב לב כתב:חובת הלבבות שער הבטחון פרק א כתב: מהות הבטחון, היא מנוחת נפש הבוטח, ושיהיה לבו סמוך על מי שבטח עליו, שיעשה הטוב והנכון לו בעניין אשר יבטח עליו, כפי יכלתו ודעתו במה שמפיק טובתו וכו׳, שיהיה לבו בטוח במי שיבטח בו שיקיים מה שאמר ויעשה מה שערב, ויחשוב עליו הטוב במה שלא התנה לו ולא ערב עשוהו, שיעשהו נדבה וחסד.
וכך גם שיטת רש"י בפרשת המן והרשב"ם כפי שהוכיח הסבא מונבהרדוק בספר מדרגת האדם [דרכי הבטחון פרק יג] ושם כתב כי משמעות בטחון להיות סמוך ובטוח כי ה' יושיע אותו וישלח לו את צרכיו, אלא שבפועל זהו האמצעי הנכון לשם השגת צרכים אלו. בעל בטחון אמיתי בטוח שישיג כדי מחייתו, אף אם התנאים שסביבו רחוקים מכך. ובטחון זה בה' הוא המסייע בידי האדם, להשיג את כל הנצרך לו לפי הרגלו, ושלא יחסר לו מאומה. ומי שיש לו בטחון מסוג זה ה' מושיעו ומספק לו את כל צרכיו, אף ללא מעשה כלשהו.
קודם כל אשמח אם כאשר אתה מגיב על הודאה תצטט אותה קודם.
לא הבנתי מה הבאת בכל הציטוטים. דבר אחד ברור שמזונו של האדם מובטח לו מיום הולדו ועד בא פקודתו, זה מוסכם על כולם, חוץ מזה אין בכל הציטוטים שהבאת שום תוספת.


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 866
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 69 פעמים
קיבל תודה: 137 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה בענייני ביטחון..

שליחה על ידי נדיב לב » 24 פברואר 2019, 21:53

איש פשוט מאד כתב:
נדיב לב כתב:חובת הלבבות שער הבטחון פרק א כתב: מהות הבטחון, היא מנוחת נפש הבוטח, ושיהיה לבו סמוך על מי שבטח עליו, שיעשה הטוב והנכון לו בעניין אשר יבטח עליו, כפי יכלתו ודעתו במה שמפיק טובתו וכו׳, שיהיה לבו בטוח במי שיבטח בו שיקיים מה שאמר ויעשה מה שערב, ויחשוב עליו הטוב במה שלא התנה לו ולא ערב עשוהו, שיעשהו נדבה וחסד.
וכך גם שיטת רש"י בפרשת המן והרשב"ם כפי שהוכיח הסבא מונבהרדוק בספר מדרגת האדם [דרכי הבטחון פרק יג] ושם כתב כי משמעות בטחון להיות סמוך ובטוח כי ה' יושיע אותו וישלח לו את צרכיו, אלא שבפועל זהו האמצעי הנכון לשם השגת צרכים אלו. בעל בטחון אמיתי בטוח שישיג כדי מחייתו, אף אם התנאים שסביבו רחוקים מכך. ובטחון זה בה' הוא המסייע בידי האדם, להשיג את כל הנצרך לו לפי הרגלו, ושלא יחסר לו מאומה. ומי שיש לו בטחון מסוג זה ה' מושיעו ומספק לו את כל צרכיו, אף ללא מעשה כלשהו.
קודם כל אשמח אם כאשר אתה מגיב על הודאה תצטט אותה קודם.
לא הבנתי מה הבאת בכל הציטוטים. דבר אחד ברור שמזונו של האדם מובטח לו מיום הולדו ועד בא פקודתו, זה מוסכם על כולם, חוץ מזה אין בכל הציטוטים שהבאת שום תוספת.
ציינתי מקור מדויק לספרו של הסבא מנובהרדוק. אם תעיין בדבריו שם והמקורות שהוא מבסס עליהם את דבריו [רש"י רשב"ם] תראה להדיא שנקט בשיטה אחרת משל החזון איש. וכך מורה גם המשמעות בדברי החובת הלבבות


י.א.ל
הודעות: 128
הצטרף: 29 אוגוסט 2017, 14:49
נתן תודה: 13 פעמים
קיבל תודה: 37 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה בענייני ביטחון..

שליחה על ידי י.א.ל » 24 פברואר 2019, 22:18

אמר לי אברך שמוסר שיעורים בספרו הקדוש של מרן החזון איש אמונה ובטחון
בשם הרב המגיד בידרמן שליטא שבירושלים אומרים תחשוב טוב יהיה טוב אבל על זה משיבים והכי טוב על תחשוב בכלל ומה שיהיה יהיה
כלומר וזה יהיה הרצון האמיתי של הבורא ,


תיובתא
משתמש ותיק
הודעות: 371
הצטרף: 10 יולי 2017, 20:56
נתן תודה: 110 פעמים
קיבל תודה: 93 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה בענייני ביטחון..

שליחה על ידי תיובתא » 24 פברואר 2019, 22:21

המימד הנוסף של הענין כתב:ראשית אקיים את חובתי להשתתף בצער של יהודי אפילו שלענ"ד הוא לא בסדר בכך שהוא מכנה נכד של אברהם אבינו בשם גנאי - דורדיא...
מה ראית פסול בשם אביו של יהודי, שדורות ע"ג דורות, מלמד דרכי תשובה לחוטאים, אשר קנה עולמו בשעה אחת, ונקרא רבי?
הלזה יקרא שם גנאי?


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 866
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 69 פעמים
קיבל תודה: 137 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה בענייני ביטחון..

שליחה על ידי נדיב לב » 24 פברואר 2019, 22:22

י.א.ל כתב:אמר לי אברך שמוסר שיעורים בספרו הקדוש של מרן החזון איש אמונה ובטחון
בשם הרב המגיד בידרמן שליטא שבירושלים אומרים תחשוב טוב יהיה טוב אבל על זה משיבים והכי טוב על תחשוב בכלל ומה שיהיה יהיה
כלומר וזה יהיה הרצון האמיתי של הבורא ,
לא בירושלים אלא בחב"ד וזה משפט מפורסם של אחד מזקני אדמורי חבד הצמח צדק או התניא


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 866
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 69 פעמים
קיבל תודה: 137 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה בענייני ביטחון..

שליחה על ידי נדיב לב » 24 פברואר 2019, 22:25

תיובתא כתב:
המימד הנוסף של הענין כתב:ראשית אקיים את חובתי להשתתף בצער של יהודי אפילו שלענ"ד הוא לא בסדר בכך שהוא מכנה נכד של אברהם אבינו בשם גנאי - דורדיא...
מה ראית פסול בשם אביו של יהודי, שדורות ע"ג דורות, מלמד דרכי תשובה לחוטאים, אשר קנה עולמו בשעה אחת, ונקרא רבי?
הלזה יקרא שם גנאי?
הוא כתב לשיטתו שלא היה שם אביו אלא שם ספרותי...קרא כאן
viewtopic.php?f=24&t=4451#p52099


פותח הנושא
דורדיא
משתמש ותיק
הודעות: 272
הצטרף: 30 אפריל 2018, 23:31
נתן תודה: 105 פעמים
קיבל תודה: 109 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה בענייני ביטחון..

שליחה על ידי דורדיא » 24 פברואר 2019, 22:35

תודה למגיבים.
תודה גם לאלו שעסקו בכינויי "דורדיא"..

את דעתו של החזו"א זי"ע הכרתי וכן את דעת החוה"ל וכפי שהאריך לבאר הסבא מנובהרדוק זי"ע.

בכ"א אבקש מחו"ר הפורום.

א. מקורות לדברי החזו"א (אע"פ שכמובן החזו"א הוא מקור בפני"ע)
ב. עוד הרחבה למקורות ו\או מעשיות בשיטת החוה"ל.
ג. כמו"כ כיצד ניתן לבאר לפי החזו"א את הגמ' בכתובות ס"ז ע"ב
"ההוא דאתא לקמיה דרבא אמר לו במה אתה סועד אמר לו בתרנגולת פטומה ויין ישן אמר ליה ולא חיישת לדוחקא דציבורא א''ל אטו מדידהו קאכילנא מדרחמנא קאכילנא דתנינא {תהילים קמה-טו} עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו בעתם לא נאמר אלא בעתו מלמד שכל אחד ואחד נותן הקב''ה פרנסתו בעתו אדהכי אתאי אחתיה דרבא דלא חזיא ליה תליסרי שני ואתיא ליה תרנגולת פטומה ויין ישן אמר מאי דקמא א''ל נענתי לך קום אכול"


איש פשוט מאד
הודעות: 55
הצטרף: 07 פברואר 2019, 19:35
נתן תודה: 21 פעמים
קיבל תודה: 11 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה בענייני ביטחון..

שליחה על ידי איש פשוט מאד » 24 פברואר 2019, 22:49

דורדיא כתב:תודה למגיבים.
תודה גם לאלו שעסקו בכינויי "דורדיא"..

את דעתו של החזו"א זי"ע הכרתי וכן את דעת החוה"ל וכפי שהאריך לבאר הסבא מנובהרדוק זי"ע.

בכ"א אבקש מחו"ר הפורום.

א. מקורות לדברי החזו"א (אע"פ שכמובן החזו"א הוא מקור בפני"ע)
ב. עוד הרחבה למקורות ו\או מעשיות בשיטת החוה"ל.
ג. כמו"כ כיצד ניתן לבאר לפי החזו"א את הגמ' בכתובות ס"ז ע"ב
"ההוא דאתא לקמיה דרבא אמר לו במה אתה סועד אמר לו בתרנגולת פטומה ויין ישן אמר ליה ולא חיישת לדוחקא דציבורא א''ל אטו מדידהו קאכילנא מדרחמנא קאכילנא דתנינא {תהילים קמה-טו} עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו בעתם לא נאמר אלא בעתו מלמד שכל אחד ואחד נותן הקב''ה פרנסתו בעתו אדהכי אתאי אחתיה דרבא דלא חזיא ליה תליסרי שני ואתיא ליה תרנגולת פטומה ויין ישן אמר מאי דקמא א''ל נענתי לך קום אכול"
לגבי שאלה א' אני כותב כאן מקורות שכתבתי לעצמי לפני כמה שנים ולא בדקתי אותם עכשיו
פלא יועץ ערך הבטחה, ספר העיקרים מאמר ד' פמ"ח, כד הקמח ערך בטחון בשם רבינו יונה (וכ"ה ברבינו יונה משלי פ"ג פס' כ"ו), המספיק לעובדי ה' פרק הבטחון, מס"י פכ"א, מנורת המאור לר"י אנקאוה פרק הבטחון.


מציץ מדי פעם
הודעות: 23
הצטרף: 12 פברואר 2019, 21:10
קיבל תודה: 5 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה בענייני ביטחון..

שליחה על ידי מציץ מדי פעם » 24 פברואר 2019, 22:52

אכן גישה זו - שמענין הביטחון לסמוך שיהיה טוב כפי שרואה לנכון ומבקש - היא מחודשת, וגם דברי החוה"ל המצוטטים - והובאו ע"י רבים וטובים - ייתכן שיל"פ בעניין אחר.
אני מצאתי ב' מקורות מוסמכים לעניין זה:
א' אדמו"ר האמצעי מחב"ד זי"ע בספרו ביאורי הזהר ריש פרשת וארא, שם הוא מאריך בביאור מידת הביטחון בעומק סודותיה, ומבואר שם להדיא עפ"י הדברים שעניין הביטחון הוא "תוקף ועוז תגבורת של המידות כמו אהבה בה' או יראה כו' שבזאת נכון לבו בטוח בה' שלא יעזוב ג"כ חסדו ואהבתו ממנו לעזרו בכל צרה וכיוצא..."
אכן בדבריו מבואר שזה בא על רקע קשר חזק שיש בין האדם לה' ועל זה הוא 'בונה' שה' ג"כ לא יעזבנו.
ב' (ל'מתנגדים' שבינינו...) בעל הלש"ם (ספר הדע"ה ב דרוש ה' ענף ד סי' ג' ואילך) מבאר באריכות שהיה טענה על בנ"י שלא בטחו בה' שייטיב להם בטוב הנגלה, ואף שחששו מפני שלא יגרום החטא מ"מ היה להם לבטוח, יעו"ש באורך.

*
בפשטות יש לסכם כך, כי מי שיודע בנפשו שהוא צדיק גמור יש לו לבטוח בביטחון שלם שה' לא יעזבנו בעת צרתו, כי כן הובטחו יראי ה', אלא אם חושש שגרם החטא, וכמו שביאר הרמב"ן בארוכה מעשה יעקב בפ' וישלח - שלא בטח כיוון שחשש שמא יגרום יעו"ש
אכן בדברי הלש"ם המבוארים נראה שגם מי שחטא ר"ל בידו יכול לבטוח בה' באופן כזה

*

להלן מקורות רבים לסגולת הביטחון להמשיך הישועה כפי שהובא בהערות לשיחות הרבי מליובאוויטש על מאמר זקינו הצ"צ 'טראכט גוט' וכו':
וכן מפורש בעיקרים (מ"ד ספמ"ו) "אמר הכתוב (תהלים לב, י) והבוטח בה' חסד יסובבנו, כלומר אף אם אינו ראוי מצד עצמו מדרך הבטחון להמשיך חסד חנם על הבוטחים בהשם" (וראה שם פמ"ז "אילו הי' מקוה כראוי לא הי' החסד נמנע מצד הש"י"). וכ"כ בכד הקמח שם: "ובוטח בה' ישוגב מן הצרה בשכר הבטחון אע"פ שהיתה הצרה ראוי' לבוא עליו". וראה נתיבות עולם נתיב הבטחון קרוב לסופו. ועוד. וראה גם יל"ש ישעי' (רמז תעג) "יש ביניכם ירא שמים כו' בטחו בשמי והוא עומד לכם כו' שכל מי שבוטח בשמי אני מצילו". — ולהעיר מכתר שם טוב (סי' שפב) "כשרוצין ליפרע העונש למי שראוי לעונש אזי נוטלין ממנו מדריגת ה­בטחון".


איש פשוט מאד
הודעות: 55
הצטרף: 07 פברואר 2019, 19:35
נתן תודה: 21 פעמים
קיבל תודה: 11 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה בענייני ביטחון..

שליחה על ידי איש פשוט מאד » 24 פברואר 2019, 22:56

עוד מקורות לשיטה השניה (שעוד לא השתכנעתי שהיא שי' החוה"ל, וכמדו' שמי שלמד היטב את שער הבטחון אין שם ראיות כ"כ ברורות לזה).
חכמת שלמה להגר"ש קלוגר סי' תקפ"ג ס"א לגבי הסימנים בר"ה שמשמע שם שהבטחון הוא שיקרה כן. אמרי נועם ברכות ס', א' (לאדונינו הגר"א זיע"א) גבי הלל שהיה בטוח שלא תבא צרה אליו, עמק ברכה בשם רבינו חיים הלוי בענין הלל על הנס ששייך שאדם יבטח שינצל מן הצרה.


אלימלך
משתמש ותיק
הודעות: 926
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 106 פעמים
קיבל תודה: 334 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה בענייני ביטחון..

שליחה על ידי אלימלך » 24 פברואר 2019, 23:43

בשלה"ק נראה שענין הביטחון הוא שה' יעשה הטוב עבור האדם וכשיטת החזו"א, אולם בכל זאת ניתן לבטוח בה' שיזמין לו צרכיו המוכרחים לפי שסוף סוף הסברא נותנת שזה הטוב עבורו.
של"ה שער האותיות אות סמ"ך - סיפוק
ג. עוד מעלה גדולה ונפלאה, הנמשכת ממעלת ההסתפקות, שיבוא למעלה הגדולה, הרמה והנשאה, הדבוקה במעלת האמונה, דהיינו מעלת הבטחון. כי מי שמאסף ממון רב, עד כי חדל לספור, באיש הזה אין שייך בטחון, לומר שבוטח בהשם יתברך שיתן לו ריבוי הזה, כי מה מקום לבטחון הזה. בשלמא, לכדי סיפוקו וצרכו לחיות נפשו ונפשות ביתו כפי ההכרח, שייך לבטוח בהשם יתברך אשר בראם שיתן להם, שהוא יתברך זן ומפרנס מקרני ראמים עד ביצי כינים (שבת קז ב). אבל לומר אני בוטח בהשם יתברך שיתן לי אוצרות וסגולת מלכים, האיש הזה יצא (ל)חוץ לדעת, ובודאי אין עניניו על צד הבטחון. וכבר נודע מה שהאריכו ממעלת הבטחון, שהוא איש אמונה, ואמר הפסוק (ירמיה יז, ז) 'ברוך הגבר אשר יבטח בה'', כי הבוטח מוסר עצמו וכל אשר לו ביד הקדוש ברוך הוא, ובוטח בו הבטחה גמורה, ומקבל באהבה כל מה ששולח הקדוש ברוך הוא עליו, הן טוב הן רע, כי בוטח שגם זו לטובה, ואף שהוא לכאורה רע, 'אלהים חשבה לטבה' (בראשית נ, כ).


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1072
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 92 פעמים
קיבל תודה: 304 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: שאלה בענייני ביטחון..

שליחה על ידי מבקש אמת » 25 פברואר 2019, 07:59

עם כל המקורות הנפלאים, אף אחד לא יישב את השאלה הפשוטה של החזו"א מנלן שהטוב עבורו הוא מה שנראה לו כטוב, שמא דוקא מה שנראה עבורו כרע הוא טוב, ואת זה הקב"ה רוצה שיהיה?
ועוד הרי מצינו שלצדיקים היו הרבה יסורים ואדרבה "כל שהקב"ה חפץ בו מדכאו ביסורין" ומהיכ"ת יבטח שלא ייסרנו הקב"ה?

יש מעשה מפורסם מר' ישראל סלנטר שטען ששייך לבטוח בה' שיעשה מה שרוצה ואפילו להזמין לו שעון זהב, ובדיוק אז נכנס יהודי ונתן לו שעון זהב. מעשה זה אינו מתקבל על דעת כל בר דעת, וכי הקב"ה עובד אצלי לתת לי כל מה שיעלה על לבי? ובאמת בספר מסורת משה מביא שהגר"מ פיינשטיין זצ"ל אמר שמעשה זה הוא שקר וכזב ולא היה ולא נברא, ואין זה בטחון כלל אלא טפשות בעלמא.

ומה שהקשו מהגמ' בכתובות, אינו ענין לנידון דידן. הלא המעיין במעשה זה יתמה מה ראה העני לבוא לבקש מרבא שיעזרנו, הלא יכול היה לישב בביתו במנוחה והקב"ה ישלח לו את התרנגולת פטומה ויין ישן הישר לביתו, ולמה הוצרך להשתדל לילך לבית רבא ולבקש על מזונו כעני המחזר על הפתחים? אלא בודאי היה מוכרח להשתדל להשיג מזונו ע"י חיזור על הפתחים (ובודאי לא היתה לו אפשרות אחרת לפרנס עצמו), אלא שכשרבא שאלו למה הוא מכביד על הציבור בדברי מותרות ענה לו שבשבילו אין זה מותרות אלא צורך כיון שהורגל בכך (עיין בהמשך הגמ' שמחלקת בין אם זה אשמתו או לא), וזימן לו הקב"ה התרנגולת פטומה ויין ישן ע"י אחותו של רבא כדי להראות לרבא שבאמת צדק העני וצורך הוא דבר יחסי שנמדד לפי מצבו האישי של האדם. אבל אין זה אומר בהכרח שתמיד הקב"ה יזמן לו את התרנגולת והיין - לפעמים יתכן שהקב"ה ירצה לייסרו ולא יזמן לו אלא לחם צר ומים לחץ. אלא שהשתדלותו לבקש תרנגולת ויין היא ההשתדלות הרצויה לפני ה'.

לענ"ד הביאור הפשוט בכל המקורות ששייך לבטוח בהקב"ה שיעזרנו הוא שעצם הבטחון בה' שיכול לעשות מה שחפץ ולהושיעו ולא נמנע ממנו דבר הוא סגולה להנצל מכל רע. והדברים מרומזים בתוך דברי החזו"א, ומבוארים בדברי הגר"א באמרי נועם ברכות ס,א וביתר ביאור בדברי ר"א בן הרמב"ם בספר המספיק לעובדי ה'. אך עדיין אין זה מבטיח שמא יגרום החטא ושמא יש להקב"ה חשבונות שמים אחרים לייסרו ולא להושיעו.

ויש להעיר דכל זה אינו אלא בדבר הבא עליו מן השמים. אבל אם הביא על עצמו את הדבר, כגון שלא נזהר ופעל כנגד החוק, או שעשה דברים המזיקים לבריאותו, או שלא השתדל לפרנסתו כראוי לו וכדומה - בודאי שאין זה שייך לסוגיית בטחון כלל משום צד, שהרי הוא הביא הדבר על עצמו, ואם כי לא קצרה יד ה' מלהושיע, מ"מ אין סיבה לתלות שהקב"ה יצילנו מידי צרה שהביא על עצמו!

(בנידון דנן אם סבור הרב השואל שעשה כדין בכך שבנה שלא כחוק אולי לא חשיב שהביא הדבר על עצמו, וצ"ע. ומ"מ אני מאחל לו בכל לבי שהקב"ה יעזרהו בדרך הקלה ביותר ולא יחסר מפרנסתו מאומה)


פותח הנושא
דורדיא
משתמש ותיק
הודעות: 272
הצטרף: 30 אפריל 2018, 23:31
נתן תודה: 105 פעמים
קיבל תודה: 109 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלה בענייני ביטחון..

שליחה על ידי דורדיא » 25 פברואר 2019, 09:36

מבקש אמת כתב:עם כל המקורות הנפלאים, אף אחד לא יישב את השאלה הפשוטה של החזו"א מנלן שהטוב עבורו הוא מה שנראה לו כטוב, שמא דוקא מה שנראה עבורו כרע הוא טוב, ואת זה הקב"ה רוצה שיהיה?
ועוד הרי מצינו שלצדיקים היו הרבה יסורים ואדרבה "כל שהקב"ה חפץ בו מדכאו ביסורין" ומהיכ"ת יבטח שלא ייסרנו הקב"ה?

יש מעשה מפורסם מר' ישראל סלנטר שטען ששייך לבטוח בה' שיעשה מה שרוצה ואפילו להזמין לו שעון זהב, ובדיוק אז נכנס יהודי ונתן לו שעון זהב. מעשה זה אינו מתקבל על דעת כל בר דעת, וכי הקב"ה עובד אצלי לתת לי כל מה שיעלה על לבי? ובאמת בספר מסורת משה מביא שהגר"מ פיינשטיין זצ"ל אמר שמעשה זה הוא שקר וכזב ולא היה ולא נברא, ואין זה בטחון כלל אלא טפשות בעלמא.

ומה שהקשו מהגמ' בכתובות, אינו ענין לנידון דידן. הלא המעיין במעשה זה יתמה מה ראה העני לבוא לבקש מרבא שיעזרנו, הלא יכול היה לישב בביתו במנוחה והקב"ה ישלח לו את התרנגולת פטומה ויין ישן הישר לביתו, ולמה הוצרך להשתדל לילך לבית רבא ולבקש על מזונו כעני המחזר על הפתחים? אלא בודאי היה מוכרח להשתדל להשיג מזונו ע"י חיזור על הפתחים (ובודאי לא היתה לו אפשרות אחרת לפרנס עצמו), אלא שכשרבא שאלו למה הוא מכביד על הציבור בדברי מותרות ענה לו שבשבילו אין זה מותרות אלא צורך כיון שהורגל בכך (עיין בהמשך הגמ' שמחלקת בין אם זה אשמתו או לא), וזימן לו הקב"ה התרנגולת פטומה ויין ישן ע"י אחותו של רבא כדי להראות לרבא שבאמת צדק העני וצורך הוא דבר יחסי שנמדד לפי מצבו האישי של האדם. אבל אין זה אומר בהכרח שתמיד הקב"ה יזמן לו את התרנגולת והיין - לפעמים יתכן שהקב"ה ירצה לייסרו ולא יזמן לו אלא לחם צר ומים לחץ. אלא שהשתדלותו לבקש תרנגולת ויין היא ההשתדלות הרצויה לפני ה'.

לענ"ד הביאור הפשוט בכל המקורות ששייך לבטוח בהקב"ה שיעזרנו הוא שעצם הבטחון בה' שיכול לעשות מה שחפץ ולהושיעו ולא נמנע ממנו דבר הוא סגולה להנצל מכל רע. והדברים מרומזים בתוך דברי החזו"א, ומבוארים בדברי הגר"א באמרי נועם ברכות ס,א וביתר ביאור בדברי ר"א בן הרמב"ם בספר המספיק לעובדי ה'. אך עדיין אין זה מבטיח שמא יגרום החטא ושמא יש להקב"ה חשבונות שמים אחרים לייסרו ולא להושיעו.

ויש להעיר דכל זה אינו אלא בדבר הבא עליו מן השמים. אבל אם הביא על עצמו את הדבר, כגון שלא נזהר ופעל כנגד החוק, או שעשה דברים המזיקים לבריאותו, או שלא השתדל לפרנסתו כראוי לו וכדומה - בודאי שאין זה שייך לסוגיית בטחון כלל משום צד, שהרי הוא הביא הדבר על עצמו, ואם כי לא קצרה יד ה' מלהושיע, מ"מ אין סיבה לתלות שהקב"ה יצילנו מידי צרה שהביא על עצמו!

(בנידון דנן אם סבור הרב השואל שעשה כדין בכך שבנה שלא כחוק אולי לא חשיב שהביא הדבר על עצמו, וצ"ע. ומ"מ אני מאחל לו בכל לבי שהקב"ה יעזרהו בדרך הקלה ביותר ולא יחסר מפרנסתו מאומה)

עירבת את הקשור בשאינו קשור.

היטבת להסביר כי ישנה חובת השתדלות.
אך שאלתי מהגמ' בכתובות היא לא על חובת ההשתדלות הנצרכת (במקרה שלי לפנות לעירייה)
אלא על חובת הביטחון.

ואצטט את דברי הסבא במדריגת האדם אחרי שהוא מביא את הגמ' הנ"ל וז"ל: "הרי לנו מזה שכח הביטחון בד' הוא כל כך חזק שאין שום דבר מוזר ורחוק ונמנע ממנו,
עד שלהבוטח ברור בדעתו שאינו מחוייב לחיות חיי הסתפקות, אלא יכול להשיג מחיתו לפי הרגלו וטבעו. עכ"ל.

(אמנם קצת צ"ע כי בהמשך הוא כותב "כמו ההוא דאתא לקמיה דרבא שעל ידי בטחונו בה' יבוא אליו אשר יחסר לו בלי השתדלות"
ולכאורה אתה שואל טוב שהרי סו"ס העני כן עשה השתדלות)


דבר שני,
איחלת לי בסוף דבריך ואני מצטט: "שהקב"ה יעזרהו בדרך הקלה"
למה אתה מאחל לי כך?
אולי הדרך הקשה היא הטובה בשבילי ואילו הדרך הקלה לא טובה בשבילי?

ואם ארצה לנסח את השאלה בסגנון אחר אשאל:
באיזה נוסח עליי להתפלל לה'?
אם אתפלל שהעניין יסתדר והעירייה לא תהרוס לי את היחידה, אולי זה לא טוב לי א"כ למה להתפלל על זה?

דבר שלישי,
אבקש את עזרת הציבור האם יש איך להשיג את הספר מדריגת האדם ו\או חזו"א אמונה וביטחון בטקסט?


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1072
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 92 פעמים
קיבל תודה: 304 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: שאלה בענייני ביטחון..

שליחה על ידי מבקש אמת » 25 פברואר 2019, 17:50

דורדיא כתב:
מבקש אמת כתב:עם כל המקורות הנפלאים, אף אחד לא יישב את השאלה הפשוטה של החזו"א מנלן שהטוב עבורו הוא מה שנראה לו כטוב, שמא דוקא מה שנראה עבורו כרע הוא טוב, ואת זה הקב"ה רוצה שיהיה?
ועוד הרי מצינו שלצדיקים היו הרבה יסורים ואדרבה "כל שהקב"ה חפץ בו מדכאו ביסורין" ומהיכ"ת יבטח שלא ייסרנו הקב"ה?

יש מעשה מפורסם מר' ישראל סלנטר שטען ששייך לבטוח בה' שיעשה מה שרוצה ואפילו להזמין לו שעון זהב, ובדיוק אז נכנס יהודי ונתן לו שעון זהב. מעשה זה אינו מתקבל על דעת כל בר דעת, וכי הקב"ה עובד אצלי לתת לי כל מה שיעלה על לבי? ובאמת בספר מסורת משה מביא שהגר"מ פיינשטיין זצ"ל אמר שמעשה זה הוא שקר וכזב ולא היה ולא נברא, ואין זה בטחון כלל אלא טפשות בעלמא.

ומה שהקשו מהגמ' בכתובות, אינו ענין לנידון דידן. הלא המעיין במעשה זה יתמה מה ראה העני לבוא לבקש מרבא שיעזרנו, הלא יכול היה לישב בביתו במנוחה והקב"ה ישלח לו את התרנגולת פטומה ויין ישן הישר לביתו, ולמה הוצרך להשתדל לילך לבית רבא ולבקש על מזונו כעני המחזר על הפתחים? אלא בודאי היה מוכרח להשתדל להשיג מזונו ע"י חיזור על הפתחים (ובודאי לא היתה לו אפשרות אחרת לפרנס עצמו), אלא שכשרבא שאלו למה הוא מכביד על הציבור בדברי מותרות ענה לו שבשבילו אין זה מותרות אלא צורך כיון שהורגל בכך (עיין בהמשך הגמ' שמחלקת בין אם זה אשמתו או לא), וזימן לו הקב"ה התרנגולת פטומה ויין ישן ע"י אחותו של רבא כדי להראות לרבא שבאמת צדק העני וצורך הוא דבר יחסי שנמדד לפי מצבו האישי של האדם. אבל אין זה אומר בהכרח שתמיד הקב"ה יזמן לו את התרנגולת והיין - לפעמים יתכן שהקב"ה ירצה לייסרו ולא יזמן לו אלא לחם צר ומים לחץ. אלא שהשתדלותו לבקש תרנגולת ויין היא ההשתדלות הרצויה לפני ה'.

לענ"ד הביאור הפשוט בכל המקורות ששייך לבטוח בהקב"ה שיעזרנו הוא שעצם הבטחון בה' שיכול לעשות מה שחפץ ולהושיעו ולא נמנע ממנו דבר הוא סגולה להנצל מכל רע. והדברים מרומזים בתוך דברי החזו"א, ומבוארים בדברי הגר"א באמרי נועם ברכות ס,א וביתר ביאור בדברי ר"א בן הרמב"ם בספר המספיק לעובדי ה'. אך עדיין אין זה מבטיח שמא יגרום החטא ושמא יש להקב"ה חשבונות שמים אחרים לייסרו ולא להושיעו.

ויש להעיר דכל זה אינו אלא בדבר הבא עליו מן השמים. אבל אם הביא על עצמו את הדבר, כגון שלא נזהר ופעל כנגד החוק, או שעשה דברים המזיקים לבריאותו, או שלא השתדל לפרנסתו כראוי לו וכדומה - בודאי שאין זה שייך לסוגיית בטחון כלל משום צד, שהרי הוא הביא הדבר על עצמו, ואם כי לא קצרה יד ה' מלהושיע, מ"מ אין סיבה לתלות שהקב"ה יצילנו מידי צרה שהביא על עצמו!

(בנידון דנן אם סבור הרב השואל שעשה כדין בכך שבנה שלא כחוק אולי לא חשיב שהביא הדבר על עצמו, וצ"ע. ומ"מ אני מאחל לו בכל לבי שהקב"ה יעזרהו בדרך הקלה ביותר ולא יחסר מפרנסתו מאומה)
עירבת את הקשור בשאינו קשור.

היטבת להסביר כי ישנה חובת השתדלות.
אך שאלתי מהגמ' בכתובות היא לא על חובת ההשתדלות הנצרכת (במקרה שלי לפנות לעירייה)
אלא על חובת הביטחון.

ואצטט את דברי הסבא במדריגת האדם אחרי שהוא מביא את הגמ' הנ"ל וז"ל: "הרי לנו מזה שכח הביטחון בד' הוא כל כך חזק שאין שום דבר מוזר ורחוק ונמנע ממנו,
עד שלהבוטח ברור בדעתו שאינו מחוייב לחיות חיי הסתפקות, אלא יכול להשיג מחיתו לפי הרגלו וטבעו. עכ"ל.

(אמנם קצת צ"ע כי בהמשך הוא כותב "כמו ההוא דאתא לקמיה דרבא שעל ידי בטחונו בה' יבוא אליו אשר יחסר לו בלי השתדלות"
ולכאורה אתה שואל טוב שהרי סו"ס העני כן עשה השתדלות)


דבר שני,
איחלת לי בסוף דבריך ואני מצטט: "שהקב"ה יעזרהו בדרך הקלה"
למה אתה מאחל לי כך?
אולי הדרך הקשה היא הטובה בשבילי ואילו הדרך הקלה לא טובה בשבילי?

ואם ארצה לנסח את השאלה בסגנון אחר אשאל:
באיזה נוסח עליי להתפלל לה'?
אם אתפלל שהעניין יסתדר והעירייה לא תהרוס לי את היחידה, אולי זה לא טוב לי א"כ למה להתפלל על זה?

דבר שלישי,
אבקש את עזרת הציבור האם יש איך להשיג את הספר מדריגת האדם ו\או חזו"א אמונה וביטחון בטקסט?
אין אני נכנס לדברי הסבא מנובהרדוק, באשר לענ"ד שיטתו מחודשת מאד ואין זה מתאים עם דברי רבותינו ועם המציאות הנראית לעינינו, אבל פשטות דברי הגמ' היא לגבי חובת ההשתדלות, שמאחר ובוטח בה' שמזמין לכל חי פרנסתו לפי צרכיו, א"כ חובת השתדלותו היא לפי צרכיו דווקא ולא לפי סך הממון שעולה (אף שהוא יקר יחסית למושגי אחרים), ולכן השתדל להשיג תרנגולת פטומה ויין ישן. אבל בודאי שלא היה יכול להיות בטוח שהקב"ה יזמין לו תרנגולת פטומה ויין ישן, שמא הקב"ה רוצה לייסרו ויזמין לו רק לחם ומים.

שאלתך על הדרך הקלה היא אכן שאלה במקומה, וכבר שאלו כן על מה שמתפללים לרפא חולים וכד' למה לא נתפלל שהקב"ה יעשה הטוב בעיניו, ואם הטוב הוא לרפא ירפא? וגם מדוע צריך להתפלל הרי בין כך הקב"ה עושה טוב ביותר? ותירצו שהתפילה והבקשה בכוחה לפעול שהקב"ה יסבב הטוב ביותר בדרך הקלה ולא בדרך הקשה. וכוונתי היתה שהקב"ה יזמין לך את הטוב לך בדרך הקלה ללא מכאובים ועגמת נפש.

ולפי"ז אם באמת הדרך הקלה ביותר היא שהעירייה לא תהרוס לך את היחידה (כפי שנשמע) שפיר יש להתפלל על זה, אך כמובן אינו מובטח שהקב"ה יסדר את זה כן, מאחר ויתכן ויודע שיותר טוב שהעירייה תהרוס את זה מאיזו סיבה.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1072
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 92 פעמים
קיבל תודה: 304 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: שאלה בענייני ביטחון..

שליחה על ידי מבקש אמת » 25 פברואר 2019, 17:55

(אגב דברי על הסבא מנובהרדוק, ראיתי שהגר"י גלינסקי זצ"ל אמר ששיטת נובהרדוק בענין הבטחון אינה מתאימה למציאות הרגילה אלא דוקא למציאות של זמן מלחמה שהיה אז, הן מלחמה גשמית - מלחמת העולם הראשונה והשניה, ובעיקר מלחמה רוחנית מול כל האידיאלים והאיזמים השונים ששלטו בכיפה ומשכו אליהם המוני צעירים מחיי תורה, ובעיקר הקומוניזם שניהל מלחמה גשמית ורוחנית גם יחד נגד הישיבות, וכנגד זה היה צריך להתאזר בעוז ותעצומות של בטחון שהקב"ה יצליח חפצם בידם, כפי שרק שיטת נובהרדוק יכלה לחנך, ואכן הצלחתם היתה גדולה בהצלת אלפי בני נוער ממלתעות הרשע. אבל משעברה תקופה זו בטלה השיטה כיון שאינה נוגעת למציאות הרגילה).

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה
  • האם בעל ביטחון צריך לטרוח לפרנסתו?
    על ידי טוב וחסד » 28 אוגוסט 2018, 10:48 » ב בית המדרש
    1 תגובות
    87 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי דרומאי
    28 אוגוסט 2018, 12:27
  • דיונים בענייני השקפה בפורום
    על ידי ראובן » 20 אוגוסט 2018, 19:51 » ב הפורום שלנו
    3 תגובות
    403 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי אלימלך
    22 אוגוסט 2018, 15:44
  • חומרות בית בריסק בענייני תפילין
    על ידי אאא » 26 דצמבר 2018, 02:51 » ב בית המדרש
    20 תגובות
    314 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי לענין
    11 פברואר 2019, 13:36
  • שאלה בהלכות צדקה
    על ידי יהודי » 05 יוני 2018, 23:56 » ב הלכה ומנהג
    3 תגובות
    430 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי הפקדתי שומרים
    06 יוני 2018, 20:04
  • גוי שמכריח את ישראל לאכול נבילות - שאלה בדברי החתם סופר
    על ידי אוריאל » 23 יוני 2018, 21:50 » ב בית המדרש
    1 תגובות
    169 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי אלימלך
    09 יולי 2018, 14:48

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: בן אהרון, הנופל, טעם ודעת, מבקש אמת | 3 אורחים