היחס הנכון לחוקי התנועה

יש הוראות של בטיחות שהם בעצם ממש הלכות שמירת הגוף והנפש ויש על זה המון בפוסקים.
ובכל הוראה כזו - לאחר שהוברר שאין מצלמה... מתעוררת השאלה החשובה הרבה יותר = ומה באמת הדין בזה האם זה חיוב שמירת הגוף והנפש מדאורייתא או מדרבנן או אולי זו חומרא יתרה וכו'.
וקצת פלא בעיני שכל אלו שמחמירים בפקו"נ לא לצום גם בחששות רחוקים ואלו שמחמירים בהפרדה בין בשר לדגים כי חמירא סכנתא מאיסורא - לא מעוררים ולא דנים במקביל על הלכות חגורת בטיחות או טסט או מהירות או הדלקת אורות או נסיעה בעייפות או דיבור עם הנהג וכו' וכו'

(ולמשל כהכנה לפורים הקרוב - שהיה גזרה על הגופים - אולי יש מקום להתחזק בהלכות 'לא תרצח' ולעורר להמנע מלנהוג בשכרות ולא ליסוע עם נהג כזה והבריסקערס יוסיפו - לא ליסוע בכביש שעלול להיות בו נהג כזה).

כל מה שתוסיפו הן במקורות והן בהמחשות ונידונים = זה יהיה מצוה גדולה מאוד של 'החזרת התורה לישנה'...
כי כיון שהחיצוניים דנים בזה והם אלו שקובעים חוקים = יש לנו ריאקציה... וממילא המבט ההלכתי בזה כמעט בגדר 'מת מצוה' !
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
המימד הנוסף של הענין אמר:
יש הוראות של בטיחות שהם בעצם ממש הלכות שמירת הגוף והנפש ויש על זה המון בפוסקים.
ובכל הוראה כזו - לאחר שהוברר שאין מצלמה... מתעוררת השאלה החשובה הרבה יותר = ומה באמת הדין בזה האם זה חיוב שמירת הגוף והנפש מדאורייתא או מדרבנן או אולי זו חומרא יתרה וכו'.
וקצת פלא בעיני שכל אלו שמחמירים בפקו"נ לא לצום גם בחששות רחוקים ואלו שמחמירים בהפרדה בין בשר לדגים כי חמירא סכנתא מאיסורא - לא מעוררים ולא דנים במקביל על הלכות חגורת בטיחות או טסט או מהירות או הדלקת אורות או נסיעה בעייפות או דיבור עם הנהג וכו' וכו'

(ולמשל כהכנה לפורים הקרוב - שהיה גזרה על הגופים - אולי יש מקום להתחזק בהלכות 'לא תרצח' ולעורר להמנע מלנהוג בשכרות ולא ליסוע עם נהג כזה והבריסקערס יוסיפו - לא ליסוע בכביש שעלול להיות בו נהג כזה).

כל מה שתוסיפו הן במקורות והן בהמחשות ונידונים = זה יהיה מצוה גדולה מאוד של 'החזרת התורה לישנה'...
כי כיון שהחיצוניים דנים בזה והם אלו שקובעים חוקים = יש לנו ריאקציה... וממילא המבט ההלכתי בזה כמעט בגדר 'מת מצוה' !

אני גם התעוררתי לתמיהה רבתי זו, שאנשים נזהרים בדברים שחששו חז"ל לסכנה אף שבזמננו לא רואים בזה שום סכנה ולא ברור כלל אם צריך להקפיד בזה - ואילו בדברים שבודאי יש בהם חשש סכנה אינם נזהרים כלל!

הביאור הוא משום שדבר שנזכר בחז"ל כחשש סכנה נתפס אצל אנשים כ"הקפדה דתית" ושייך לחלק הרוחני ו"עולם הבא" של האדם, ואילו דבר ש"רק" כל בר דעת יודע שיש בו סכנה אינו נתפס כשייך לחלק הרוחני אלא לחלק הגשמי ועניני עוה"ז בו נהוג אצלנו לזלזל בזה, כי הרי אנו מתמקדים רק בעולם הבא ולא בעוה"ז. אבל האמת היא שאין שום חילוק, ואיסור ונשמרתם מאד לנפשותיכם שייך לעולם הבא ולרוחניות לא פחות מאכילת שרצים ושמירת שבת.
 

דע מה שתשיב

משתמש רגיל
ראיתי לנכון להעיר שאף שעצם הנידון האם החיוב לחוקי תנועה הוא חיוב הלכתי בוודאי שעצם החוק הוא אינו כחוקי התורה פירוש שהרי אם ישנו רמזור אדום בשלוש לפנות בוקר אין כאן חיוב מהתורה שהרי אין כאן סכנה (אולי שייך שאדם לא ירגיל עצמו) מה שאין כן בחוקי התורה שאינם משתנים בכל מצב וכל עת
 

המימד הנוסף של הענין

משתמש ותיק
פותח הנושא
אבל מאידך יש אולי מקום גדול לחשוש גם להיפך - שהם לא מחמירים כנדרש, כמו שאמר הסטייפלר שאם היה היום סנהדרין היו יותר מחמירים בהלכות תחבורה.

~~~ראיתי ששינו את הכותרת ולטעמם בצדק כי המשטרה היא לא הנושא.
אך באמת השאלה היא רחבה והתכונתי לפתוח נושא גדול ומקיף הן על המשטרה והן על שאר גופי השלטון שברגע שהם מתעסקים בכל נושא שבעצם הוא דאורייתא ודרבנן ושו"ע ופוסקים וכו' - יש לנו ריאקציה וכאילו אין על זה תורה וכאילו הנידון היחיד הוא מה אומר החוק ומה קורה למי שעובר עליו ואיך מסתדרים אתו וכו'.
מי שרוצה דוגמאות בשפע - יכול לבדוק את כל אחד מהחוקים ולהשוות לשו"ע ואתן רק דוגמא אחת בלבד: כל הענינים של כלכלה סוציאלית הם אינספור פסוקים והנביאים צווחו על זה שוב ושוב (ולמשל בהפטרת יוה"כ)
וביניהם יש את ההלכה של מפקיעי שערים ואוצרי פירות שכ' בשו"ע שהם כמלוי בריבית.
ולמה בעינינו איסור 'ריבית' זה נורא ואיום ואילו מי שמוכר ביוקר הוא סתם נצלן ותו לא?
כי המדינה בעד ריבית אז אנחנו נגד.
אבל המדינה באופן תיאורטי נגד הפקעת שערים (לפחות במוצרים שבפיקוח) אז אותנו הנושא הרחב הזה לא מעסיק...
מי שיש לו דוגמאות נוספות מוזמן להעלות כאן.
 

בר בי רב

משתמש ותיק
עיין מ"ש בזה מרן הגר"ד יפה זצ"ל בסו"ס לעבדך באמת בשם מרן הגרנ"ק שליט"א.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
אבל כיום שחז"ל לא חוקקו האם חוקי התנועה שחוקקה המדינה יש להם תוקף כמו של חז"ל
 

ברל

משתמש ותיק
דע מה שתשיב אמר:
ראיתי לנכון להעיר שאף שעצם הנידון האם החיוב לחוקי תנועה הוא חיוב הלכתי בוודאי שעצם החוק הוא אינו כחוקי התורה פירוש שהרי אם ישנו רמזור אדום בשלוש לפנות בוקר אין כאן חיוב מהתורה שהרי אין כאן סכנה (אולי שייך שאדם לא ירגיל עצמו) מה שאין כן בחוקי התורה שאינם משתנים בכל מצב וכל עת

תרשה לי מפאת חומרת הנושא אתה טועה טעות חמורה ביותר ואולי זה הבסיס לזלזול לעיתים. רמזור אדום בשלוש לפנות בוקר או בדיוק כמו שתים בצהריים ותו מהשיקול שלא לכל אדם יש יכולת לראות נכון את התמונה של הצומת ובמקמות מסוייימים יש כל מיני שיקולים למה להפעיל את הרמזור גם בשלוש לפנות בוקר. חוקי התנועה הם מכלול אי אפשר שכל אחד יקיים תפיקוח נפש לדעתו כי כל אחד והדעה וההבנה לפי ערך שכלו
 

יהודי

משתמש ותיק
כמדומה שהדברים שהובאו מהגרנ"ק שליט"א כבר נכתבו או נאמרו בעבר מבעל קהילות יעקב זצ"ל.
 

בר בי רב

משתמש ותיק
ראיתי במקו"א בשם הקה"י ביתר חומרה, שאמר שאם חז"ל היו בזמנינו היו אוסרים לגמרי את הרכבים.
 

חכימא דיהודאי

משתמש ותיק
אמנם כל הדברים דלעיל נכונים, וחובה גמורה להיזהר,
אך יש לציין שאין שום מצוה להיות מטומטם בגלל שהחוק אומר ככה, לחוק יש מסגרת שהוא מחוייב בה והוא לא יכול לעשות חילוקים, אבל אדם שנמצא בצומת ב3 בלילה, והשטח ישר והוא רואה למרחוק שאין שום סכנה ב5 דקות הקרובות, מצד ההלכה אין שום סיבה לחכות גם אם הרמזור אדום, וכהנה עוד רבות.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
הערתך נכונה והגיונית,
אך למותר לציין שחייב שיקול הדעת מירבי, כי לא תמיד ידוע מה יכול להתרחש עם נהג אחר וכיו"ב, גם כשנדמה לפעמים שהכל תקין.
 

ברל

משתמש ותיק
חכימא דיהודאי אמר:
אמנם כל הדברים דלעיל נכונים, וחובה גמורה להיזהר,
אך יש לציין שאין שום מצוה להיות מטומטם בגלל שהחוק אומר ככה, לחוק יש מסגרת שהוא מחוייב בה והוא לא יכול לעשות חילוקים, אבל אדם שנמצא בצומת ב3 בלילה, והשטח ישר והוא רואה למרחוק שאין שום סכנה ב5 דקות הקרובות, מצד ההלכה אין שום סיבה לחכות גם אם הרמזור אדום, וכהנה עוד רבות.
החוק לא מטומם גם בחז"ל מצינו תקנות שמא יטה וזה כולל את כולם
 

בר בי רב

משתמש ותיק
הענין הוא שיתכן לומר דכל עוד שאין תקנה ויש רק חוק מדינה, אין לזה דין של תקנת חז"ל, רק ציווי להזהר מן הסכנה משום ונשמרתם מאוד לנפשותיכם, וכשיקומו סנהדרין בתחה"מ ויתקנו חוקי תנועה יהיה לזה דין תקנה, אבל עד אז יש לעיין אם יש חיוב או ענין תורני להקפיד על החוקים כצורתן במקום כה"ג כנ"ל באופן שברור שאין בזה זהירות [וגם באופן שאין חשש שילמדו ממנו], וכמובן שלא באתי לא להוסיף ולא לגרוע או לקבוע פסק הלכה רק לעורר את הצד הזה בחשיבה.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אכן. זו לא תקנה. אבל בהחלט יש עוד לקחת בחשבון שמי שרגיל לעבור על חוקי תנועה עלול לבוא לידי סכנה.

מענין לענין שמעתי ממו"צ זקן תרתי משמע, שאם נמצאים בבית חולים חילוני, מחויבים לסייע ולתת את השמות והפרטים למזכירה או אחות ע"מ שתרשום בשבת,
שאל"כ אתי לידי פיקוח נפש, וספ"ס של פקו"נ דוחה שבת, ואף מצווה לעשותו בידי ישראל כשאין נכרי. והכלל בזה שכל פרט ניהולי שנעשה בבית חולים נעשה אחרי נסיון ושיקול הדעת, וכמעט לא יקרה שיעשו שם אפילו פעולה פעוטה בלי שנקבע שמוכרחים לעשותה.
 

חכימא דיהודאי

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
אכן. זו לא תקנה. אבל בהחלט יש עוד לקחת בחשבון שמי שרגיל לעבור על חוקי תנועה עלול לבוא לידי סכנה.

מענין לענין שמעתי ממו"צ זקן תרתי משמע, שאם נמצאים בבית חולים חילוני, מחויבים לסייע ולתת את השמות והפרטים למזכירה או אחות ע"מ שתרשום בשבת,
שאל"כ אתי לידי פיקוח נפש, וספ"ס של פקו"נ דוחה שבת, ואף מצווה לעשותו בידי ישראל כשאין נכרי. והכלל בזה שכל פרט ניהולי שנעשה בבית חולים נעשה אחרי נסיון ושיקול הדעת, וכמעט לא יקרה שיעשו שם אפילו פעולה פעוטה בלי שנקבע שמוכרחים לעשותה.

מוזר מאד, אולי גם צריך לעזור למד"א להוציא הודעות דוברות בשבת ח"ו?
בית החולים הוא מקום שפועל על פי נהלים שונים, ולצרכים מגוונים [לדוגמא פופולאריות ציבורית], אמנם בנתינת הפרטים יכול להיות פיקו"נ שידעו איזה טיפול כ"א צריך וממה הוא סובל וכדו', אך ההכללה הזו שכל פרט ניהולי וכו' קצת מוגזמת.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
לפני שאתה מזדרז לומר מוזר מאוד, או לתמוה תמיה שאינה חכמה על 'להוציא הודעות דוברות בשבת'..
שומא עליך להבין מה זה בית חולים.
עשירית האגורה לא יוציאו בבית חולים (ולא בשום מקום ציבורי) שלא לצורך.
מדבקה, לדוגמא, מבחינת המאושפז זה זניח, אבל מבחינת צוות בית החולים, המאושפז לא קיים מבלי זה, ולא זוכרים אותו אפילו לרסיס שניה. ועוד אלף תקלות אחרות יכולות להיווצר. אם אין נכריה שתדפיס מדבקות, רב בית החולים צריך לעשות זאת!
ולמותר להאריך שכל פרט ניהולי יכול להיות ספק ספיקא של פיקוח נפש, גם אם אינך מעלה בדעתך מה עלול לקרא ללא הצמדות לנהלים.
 

כרם

משתמש ותיק
חכימא דיהודאי אמר:
אמנם כל הדברים דלעיל נכונים, וחובה גמורה להיזהר,
אך יש לציין שאין שום מצוה להיות מטומטם בגלל שהחוק אומר ככה, לחוק יש מסגרת שהוא מחוייב בה והוא לא יכול לעשות חילוקים, אבל אדם שנמצא בצומת ב3 בלילה, והשטח ישר והוא רואה למרחוק שאין שום סכנה ב5 דקות הקרובות, מצד ההלכה אין שום סיבה לחכות גם אם הרמזור אדום, וכהנה עוד רבות.

במלים אחרות: אין לנו ענין עם "חוקי תנועה", יש לנו ענין עם "סדרי תנועה", והם משני פנים, או הסכמות ותבנית הנסיעה בכביש (כמו נסיעה בצד ימין של הכביש וכדו'), שהם הכרחיים לזרימת התנועה וכמובן למנוע התנגשויות. או סידור מקומות שאסור לחנות וכיוון הנסיעה (חד סטרי או דו סטרי) שהם נעשים לפי בדיקה ולפי נסיון מצטבר כדי להבטיח נסיעה בלי תאונות.
ההסדרים מחייבים - החוק? (השאלה נשארה פתוחה).
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
אני רואה את זה קצת אחרת, ואנקוט בשאלה לדוגמא.
על פי חוק אסור להושיב 4 נוסעים בספסל האחורי.
מדוע? כי במקרה של תאונה הנוסע הרביעי מצוי בסכנה מוגברת. האם עפ"י דין תורה חייבים להתחשב בחשש רחוק כזה, שהוא אחד מכמה אלפים? מסתמא בודאי שלא.
מה נאמר, החוק מחמיר בפיקוח נפש יותר מהתורה?
אז איך מותר לרכב על אופנוע בכביש מהיר ללא חגורה וללא אחוז אחד מהבטיחות הקיימת במכונית? ועוד להרכיב מישהו מאחור?
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
אני רואה את זה קצת אחרת, ואנקוט בשאלה לדוגמא.
על פי חוק אסור להושיב 4 נוסעים בספסל האחורי.
מדוע? כי במקרה של תאונה הנוסע הרביעי מצוי בסכנה מוגברת. האם עפ"י דין תורה חייבים להתחשב בחשש רחוק כזה, שהוא אחד מכמה אלפים? מסתמא בודאי שלא.
מה נאמר, החוק מחמיר בפיקוח נפש יותר מהתורה?
אז איך מותר לרכב על אופנוע בכביש מהיר ללא חגורה וללא אחוז אחד מהבטיחות הקיימת במכונית? ועוד להרכיב מישהו מאחור?

מי שלמד גמרות יודע שחז"ל החמירו בחשש סכנה בדבר הרבה יותר רחוק מאחד מכמה אלפים כמו זה.
ולא רק בחשש סכנה עתידי ומוחשי, אלא אפילו דבר שפעם אחת קרה בו משהו, כבר אסרו אותו לעולם, רק בשביל לזכור עד כמה צריך להיזהר שלא יבואו לסכנות.
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
כלפי ליא אמר:
מי שלמד גמרות יודע שחז"ל החמירו בחשש סכנה בדבר הרבה יותר רחוק מאחד מכמה אלפים כמו זה.
ולא רק בחשש סכנה עתידי ומוחשי, אלא אפילו דבר שפעם אחת קרה בו משהו, כבר אסרו אותו לעולם, רק בשביל לזכור עד כמה צריך להיזהר שלא יבואו לסכנות.
וכללא הוא?!
 
חלק עליון תַחתִית