קמח שנטחן אחר הפסח - החזו"א לא הקפיד?

יהודי של פעם

משתמש רגיל
המומחים טוענים וכן מסתבר שצורת הלתיתה היום שונה מזמן החזו"א ואין דעת החזו"א נוגעת לימינו.

ואם שמתם לב שלכתחילה ר' חיים גריינמן כן לקח קמח שנטחן לאחר הפסח
כי היה לחזו"א צד שזה חמץ כמש"כ הגר"ח שזה 'לא ודאי חמץ'
וגם כשלא מצא קנה רק ישן שידע שנמכר
משום ספק חמץ שעבר עליו הפסח.

וכנראה שזה הכונה שהחזו"א לא הקפיד
שאם לא מצא לקח קמח מכור
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
היום הרבה פחות יש לחשוש שהחמיץ, כמפורסם.

והדבר פשוט שבזמננו מי שנמצא במדבר בער"פ ויש עמו רק קמח של כל השנה, שחייב לעשות מזה מצות לקיים מצוות בערב תאכלו מצות, ולשמור עליה משעת לישה, כמו שנפסק בשו"ע
 

יהודי

משתמש ותיק
נכון שיש טוענים כן, אך הגרש"צ רוזנבלט אמר לי בעבר כמה פעמים שגם היום זה זה לא ודאי חמץ וכמו פעם.
ודאי מסתבר שאם אפשר בקל לקחת נטחן, ראוי לעשות כן.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
אין שום טעם היום לקחת נטחן לאחה"פ, בוודאי שאין בזה שום עדיפות מקמח שנמכר כדין

והרי בכל ספק חמץ, רבו הדעות שאין בזה איסור של חמץ שעעה"פ. כ"ש בחטי זמננו שאין לתיתתם בחזקת חמץ, שהרי אין שורים במים, שאין הקמח כדין ספק חמץ, ולכו"ע אין שייך בזה כלל דין חמץ שעעה"פ, גם אם לא מכרו לגוי. עאכו"כ אם מכרו לגוי.
וכאמור, כפי שנפסק בשו"ע מעיקר הדין כשאין קמח אחר, חייבים לקחת מקמח זה למצות מצוה בפסח, כמבואר בסי' תנג
 

יהודי

משתמש ותיק
מי אמר שאין שורים היום במים, שמעתי ממבינים בתחום שהדברים משתנים בין מפעל ומפעל ובכל תקופה ותקופה.
ואם הוא ספק חמץ הרי נחלקו בדינו הפוסקים. ומ"מ מסתבר שכיון שאינו ודאי חמץ אפשר להקל בנמכר, אך מ"מ עדיין ראוי לפי"ז להעדיף הנטחן.
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
יהודי אמר:
נכון שיש טוענים כן, אך הגרש"צ רוזנבלט אמר לי בעבר כמה פעמים שגם היום זה זה לא ודאי חמץ וכמו פעם.
ודאי מסתבר שאם אפשר בקל לקחת נטחן, ראוי לעשות כן.

כבר מרן הגרנ"ק שליט"א לרפו"ש (שבחסדי ה׳ עלינו שוחרר אתמול מביה"ח) הי׳ מעורר בדרשת שבה"ג נגד החומרה הזו מכיון שהיום בקושי משפריצים מים ולא כבזמן המ"ב, ובעקבות רבו החל גם הגרש"צ שליט"א שנה שעברה בשיעורי חג הפסח לדבר נגד זה.
 

זוזו

משתמש ותיק
פותח הנושא
חלק א׳ ממעל אמר:
יהודי אמר:
נכון שיש טוענים כן, אך הגרש"צ רוזנבלט אמר לי בעבר כמה פעמים שגם היום זה זה לא ודאי חמץ וכמו פעם.
ודאי מסתבר שאם אפשר בקל לקחת נטחן, ראוי לעשות כן.

כבר מרן הגרנ"ק שליט"א לרפו"ש (שבחסדי ה׳ עלינו שוחרר אתמול מביה"ח) הי׳ מעורר בדרשת שבה"ג נגד החומרה הזו מכיון שהיום בקושי משפריצים מים ולא כבזמן המ"ב, ובעקבות רבו החל גם הגרש"צ שליט"א שנה שעברה בשיעורי חג הפסח לדבר נגד זה.

אז איפה אפשר למצוא רשימת מאפיות וכדו' שביררו עליהם רק את העניין שאין רכיבי חמץ שעברו מכירה בתוך המאפים ולא מקפידים על חומרת הנטחן. בטל' של משרדי הבד"ץ יש הקלטה ארוכה של מאפיות אבל לא מבואר מה כלול ברשימה הזו כלומר לפי מה החליטו על מאפייה שהיא "בסדר" או לא
 

בר בי רב

משתמש ותיק
חלק א׳ ממעל אמר:
יהודי אמר:
נכון שיש טוענים כן, אך הגרש"צ רוזנבלט אמר לי בעבר כמה פעמים שגם היום זה זה לא ודאי חמץ וכמו פעם.
ודאי מסתבר שאם אפשר בקל לקחת נטחן, ראוי לעשות כן.

כבר מרן הגרנ"ק שליט"א לרפו"ש (שבחסדי ה׳ עלינו שוחרר אתמול מביה"ח) הי׳ מעורר בדרשת שבה"ג נגד החומרה הזו מכיון שהיום בקושי משפריצים מים ולא כבזמן המ"ב, ובעקבות רבו החל גם הגרש"צ שליט"א שנה שעברה בשיעורי חג הפסח לדבר נגד זה.

מאוד חשוב לי לדעת מה אמר הגרשצ"ז שליט"א על הנושא הזה.
האם יש איזה מקום שאפשר לראות תמליל כתוב מדבריו?
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
בר בי רב אמר:
חלק א׳ ממעל אמר:
יהודי אמר:
נכון שיש טוענים כן, אך הגרש"צ רוזנבלט אמר לי בעבר כמה פעמים שגם היום זה זה לא ודאי חמץ וכמו פעם.
ודאי מסתבר שאם אפשר בקל לקחת נטחן, ראוי לעשות כן.

כבר מרן הגרנ"ק שליט"א לרפו"ש (שבחסדי ה׳ עלינו שוחרר אתמול מביה"ח) הי׳ מעורר בדרשת שבה"ג נגד החומרה הזו מכיון שהיום בקושי משפריצים מים ולא כבזמן המ"ב, ובעקבות רבו החל גם הגרש"צ שליט"א שנה שעברה בשיעורי חג הפסח לדבר נגד זה.

מאוד חשוב לי לדעת מה אמר הגרשצ"ז שליט"א על הנושא הזה.
האם יש איזה מקום שאפשר לראות תמליל כתוב מדבריו?

בל"נ בהמשך היום
 

מבין ענין

משתמש ותיק
מה שברור הוא שגם מי שחושש - הרי מדובר בחשש של ספק ספיקא בדרבנן, ספק אם קמח הוא חמץ, ספק אם המכירה תפסה, ועדיין חמץ אחר הפסח הוא דרבנן...
היכן שמענו שמקפידים ומהדרים על ספק ספיקא בדרבנן? הרי די בספק דרבנן אחד כדי שנכריע לקולא.
ואם כן - כדאי להקפיד על ודאי דאורייתא - שמירת הלשון והעיניים. אלה לאוין מפורשים שפעמים ואדם 'דורך עליהם' בכל יום בעקביו, אך מהדר בספק ספיקא דרבנן...
קצת פרופורציות.

תמיד מזכיר לי הדבר את המודעות הגדולות על "חופשת פסח בשוויץ - ללא חשש שרויה"

חשש יציאה לחו"ל לטיול - המפורש בהלכה לאיסור - לא פתרו לנו.
חשש חמץ גמור - כפי ששמעתי לא פעם ממומחה כשרות - שכמעט ולא שייך להכשיר מלון מאה אחוזים לפסח, עאכו"כ במלון בחו"ל שכל השנה משמש גויים - גם את זה לא פתרו לנו.
רק הרגיעו - שרויה אין כאן... שרויה שאין לו שום מקור בתורה ובחז"ל - אין כאן...
עולם הפוך ראיתי...
 

מאן דהו

משתמש ותיק
מבין ענין אמר:
מה שברור הוא שגם מי שחושש - הרי מדובר בחשש של ספק ספיקא בדרבנן, ספק אם קמח הוא חמץ, ספק אם המכירה תפסה, ועדיין חמץ אחר הפסח הוא דרבנן...
היכן שמענו שמקפידים ומהדרים על ספק ספיקא בדרבנן? הרי די בספק דרבנן אחד כדי שנכריע לקולא.
ואם כן - כדאי להקפיד על ודאי דאורייתא - שמירת הלשון והעיניים. אלה לאוין מפורשים שפעמים ואדם 'דורך עליהם' בכל יום בעקביו, אך מהדר בספק ספיקא דרבנן...
קצת פרופורציות.

תמיד מזכיר לי הדבר את המודעות הגדולות על "חופשת פסח בשוויץ - ללא חשש שרויה"

חשש יציאה לחו"ל לטיול - המפורש בהלכה לאיסור - לא פתרו לנו.
חשש חמץ גמור - כפי ששמעתי לא פעם ממומחה כשרות - שכמעט ולא שייך להכשיר מלון מאה אחוזים לפסח, עאכו"כ במלון בחו"ל שכל השנה משמש גויים - גם את זה לא פתרו לנו.
רק הרגיעו - שרויה אין כאן... שרויה שאין לו שום מקור בתורה ובחז"ל - אין כאן...
עולם הפוך ראיתי...
אחד חייב לבוא על חשבון השני?
 

מחשבות

משתמש ותיק
בלא להיכנס לנושא הלתיתה שהוא מורכב ואין בו אמינות לאף אחד מסיבות פוליטיות אלו ואחרות (למרבה הכאב)
הרי שברור שהחזו"א ותלמידיו מקילים (ולגבי הטענות על השינויים צ"ע במציאות ולא שמעתי מי ששינה דעתו בגלל זה)
והגריש"א ותלמידיו מחמירים, והוא החמיר למאוד (לעצמו) גם אחרי פסח וכך עוד כמה גדולי עולם.
ולגבי הטענה היכן ראינו להחמיר באיסור דרבנן
לכאורה ודאי יש מקום להחמיר ובפרט במידי דאכילה.
אם כי ממש לא מצאתי טעם לא במרעישים שלא לאכול ולא במרעישים נגדם
וככל החומרות בימינו שהם עניין של סטטוס חברתי ולא יראת שמים.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
מחשבות אמר:
בלא להיכנס לנושא הלתיתה שהוא מורכב ואין בו אמינות לאף אחד מסיבות פוליטיות אלו ואחרות (למרבה הכאב)
הרי שברור שהחזו"א ותלמידיו מקילים (ולגבי הטענות על השינויים צ"ע במציאות ולא שמעתי מי ששינה דעתו בגלל זה)
והגריש"א ותלמידיו מחמירים, והוא החמיר למאוד (לעצמו) גם אחרי פסח וכך עוד כמה גדולי עולם.
ולגבי הטענה היכן ראינו להחמיר באיסור דרבנן
לכאורה ודאי יש מקום להחמיר ובפרט במידי דאכילה.
אם כי ממש לא מצאתי טעם לא במרעישים שלא לאכול ולא במרעישים נגדם
וככל החומרות בימינו שהם עניין של סטטוס חברתי ולא יראת שמים.
כתפים רחבות...בלי לסייג בלי להוציא מן הכלל. פשוט כולם עדר נוהה אהה...?
 

מחשבות

משתמש ותיק
חומרא וירא"ש זה עניין אישי כל אדם למדרגתו
וזה בניגוד לרעש ואווירת חומרא שהיא כמובן להיפך
וכן, אווירת החומרות בימינו אינה ירא"ש,
הייתי ליד כמה אנשים גדולים (כתלמידם או תלמיד תלמידיהם)
וראיתי את יראת החטא מכל מה שחשש רחוק של חטא נדמה בו
כדברי חז"ל הווי בורח מן העבירה.
וכולם לא התרחקו רק ממה שכולם מתרחקים
ומאותו הטעם לא חששו פעמים רבות לחומרות עממיות.
 

מבין ענין

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
מבין ענין אמר:
מה שברור הוא שגם מי שחושש - הרי מדובר בחשש של ספק ספיקא בדרבנן, ספק אם קמח הוא חמץ, ספק אם המכירה תפסה, ועדיין חמץ אחר הפסח הוא דרבנן...
היכן שמענו שמקפידים ומהדרים על ספק ספיקא בדרבנן? הרי די בספק דרבנן אחד כדי שנכריע לקולא.
ואם כן - כדאי להקפיד על ודאי דאורייתא - שמירת הלשון והעיניים. אלה לאוין מפורשים שפעמים ואדם 'דורך עליהם' בכל יום בעקביו, אך מהדר בספק ספיקא דרבנן...
קצת פרופורציות.

תמיד מזכיר לי הדבר את המודעות הגדולות על "חופשת פסח בשוויץ - ללא חשש שרויה"

חשש יציאה לחו"ל לטיול - המפורש בהלכה לאיסור - לא פתרו לנו.
חשש חמץ גמור - כפי ששמעתי לא פעם ממומחה כשרות - שכמעט ולא שייך להכשיר מלון מאה אחוזים לפסח, עאכו"כ במלון בחו"ל שכל השנה משמש גויים - גם את זה לא פתרו לנו.
רק הרגיעו - שרויה אין כאן... שרויה שאין לו שום מקור בתורה ובחז"ל - אין כאן...
עולם הפוך ראיתי...
אחד חייב לבוא על חשבון השני?
לא, אבל זה "מזויף מתוכו".
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
מלבד שנושא מכירת החמץ אצל בעלי טחנות הקמח הוא מקופיא. הם לא מאמינים בו, ולא מרצון, ולכן הידר הגריש"א על מכירה חלוטה, כזו שעומדת בפני ערכאותיהם,
הרי הקמח רגיל הוא קרוב לודאי חמץ לפני טחינתו. כאמור לעיל.
ואודות חמץ שעבר עליו הפסח שמישהו קודם כתב שזה דרבנן, גם עוף בחלב הוא דרבנן..

לית מאן דפליג שקליפה עבה שומרת על הפרי.
למותר לציין שהחזו"א לא הקל כלום, ומסתבר שלא היה סומך על מכירת חמץ סטנדרטית של חילוני, וקמח דאז לא היה נלתת כדהיום. ומי שמהשערה נח לו לומר שאז כן היום, כי לא שמענו אינו ראיה, אינו אלא כמתמיה..
זה שבשנים האחרונות ירד קרנם של הכשרויות שהקפידו על הידור בתכלית, ולכן המאפיות עשו יד אחת להתעלם מצרכי ציבור המהדרין - זה דבר שראוי להצטער עליו ביותר.
העובדה שאחרי 25 שנה שהקפידו על כך, פתאום חזר הכל לכשהיה - מביא אנשים מפונקים לומר שבעצם מלכתחילה הכל קשקוש.. גם זה דבר מפליא.
 

מבין ענין

משתמש ותיק
עכשיו ראיתי דברים שכתב כאן הרב ויא [עמ' 22]
 http://files.dirshu.co.il/images/PDF/Aogdan_Aloni_Ahshbat/5778/86..pdf

ציטוט:
"אבל לאחרונה יש בלבול בנושא, רבים מהציבור חושבים שכל חמץ שנמכר לאחר הפסח הוא איסור גמור – וממשיכים כל השנה לפרסם אילו מוצרים מכילים חמץ ואילו מוצרים אינם מכילים חמץ. הרב אלישיב זצ"ל אמר לי שבתערובת חמץ מקלים. הגאון מוילנא לא סמך על מכירת חמץ, ולא היה משתמש בחמץ לאחר הפסח. אבל הרב אלישיב אמר לי שהמנהג לא כדעת הגאון מוילנא. גם החזון איש והסטייפלר השתמשו בחמץ שנמכר לגוי לפני הפסח.
נקודה חשובה נוספת, היא נושא הקמח. היום, לפני שטוחנים את החיטה מתיזים עליה קצת מים כדי שתהיה קלה לקילוף, השאלה אם היא מגיעה כך לידי חימוץ. בימינו ההתזה היא מאד קטנה ומתבצעת בצורה אלקטרונית, באמצעות ספריי דק, דעת רוב הפוסקים שמדובר פה בספק חמץ, בספק אם מכרו אותו, ובאיסור דרבנן, כי כל האיסור לאכול חמץ שלא נמכר בפסח לאחר הפסח הוא מדרבנן. אם כן, יש כאן ספק על גבי ספק מדרבנן. ולכן אפשר לסמוך על מכירת חמץ".
 

יהי חסדך עלינו

משתמש ותיק
הגר"נ קופשיץ מאד מזלזל במחמירים על קמח שנטחן. ושמעתי ממנו שרק מי שמחמיר שלא לקחת משכנתא כמש"כ הגר"א במעשה רב. דהרי מה שמחמירים זה משום דעת הגר"א שזה הרעמה. ובמעשה רב משכנתא וחמץ שנמכר שהוי הערמה כתוב באתו סעיף.
וגם דהרי כל הסיבה זה משום קנס. והנה המוכר מכולת הלך לתומו לרב לשאול מה לעשות עם החמץ והרב אמר לו למכור. וא"כ איזה סיבה יש להחמיר? ולפי"ז ה"ה מכירת הרבנות. אפי' אם נאמר שזה לא מכירה. אבל אין כאן קנס.
איברא דכל תלמידי החזו"א מחמירים בזה.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
מבין ענין אמר:
עכשיו ראיתי דברים שכתב כאן הרב ויא [עמ' 22]
 http://files.dirshu.co.il/images/PDF/Aogdan_Aloni_Ahshbat/5778/86..pdf

ציטוט:
"אבל לאחרונה יש בלבול בנושא, רבים מהציבור חושבים שכל חמץ שנמכר לאחר הפסח הוא איסור גמור – וממשיכים כל השנה לפרסם אילו מוצרים מכילים חמץ ואילו מוצרים אינם מכילים חמץ. הרב אלישיב זצ"ל אמר לי שבתערובת חמץ מקלים. הגאון מוילנא לא סמך על מכירת חמץ, ולא היה משתמש בחמץ לאחר הפסח. אבל הרב אלישיב אמר לי שהמנהג לא כדעת הגאון מוילנא. גם החזון איש והסטייפלר השתמשו בחמץ שנמכר לגוי לפני הפסח.
נקודה חשובה נוספת, היא נושא הקמח. היום, לפני שטוחנים את החיטה מתיזים עליה קצת מים כדי שתהיה קלה לקילוף, השאלה אם היא מגיעה כך לידי חימוץ. בימינו ההתזה היא מאד קטנה ומתבצעת בצורה אלקטרונית, באמצעות ספריי דק, דעת רוב הפוסקים שמדובר פה בספק חמץ, בספק אם מכרו אותו, ובאיסור דרבנן, כי כל האיסור לאכול חמץ שלא נמכר בפסח לאחר הפסח הוא מדרבנן. אם כן, יש כאן ספק על גבי ספק מדרבנן. ולכן אפשר לסמוך על מכירת חמץ".
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=46&p=21435#p21435
 

אמת מארץ תצמח

משתמש ותיק
יהי חסדך עלינו אמר:
הגר"נ קופשיץ מאד מזלזל במחמירים על קמח שנטחן. ושמעתי ממנו שרק מי שמחמיר שלא לקחת משכנתא כמש"כ הגר"א במעשה רב. דהרי מה שמחמירים זה משום דעת הגר"א שזה הרעמה. ובמעשה רב משכנתא וחמץ שנמכר שהוי הערמה כתוב באתו סעיף.
וגם דהרי כל הסיבה זה משום קנס. והנה המוכר מכולת הלך לתומו לרב לשאול מה לעשות עם החמץ והרב אמר לו למכור. וא"כ איזה סיבה יש להחמיר? ולפי"ז ה"ה מכירת הרבנות. אפי' אם נאמר שזה לא מכירה. אבל אין כאן קנס.
1. האם יש בקמח שנטחן חשש חמץ זו סוגיא בפני עצמה, (האם יש מקום לחשוש לחימוץ בטכניקת הלתיתה בימינו) ואין לזה קשר למעשה רב.
2. חמץ שנמכר הוא במעשה רב סימן קפא ואילו נידון הריבית הוא במעשה רב סימן קח- ולא קרב זה אל זה.
3. לסברא זו מותר לקנות פירות משדה בהיתר מכירה שהרי לקנות משמור ונעבד הוא משום קנס והרי הוא עשה על פי הרב שלו. 
 

אמת מארץ תצמח

משתמש ותיק
מבין ענין אמר:
כדאי להקפיד על ודאי דאורייתא - שמירת הלשון והעיניים

טיעונים של קודם יש להקפיד על לה"ר וכדו', הם נכונים כשלעצמם שהרי מצינו שלה"ר שקול כג' עבירות, ושמירת עיניים היא היסוד.
אמנם אם המטרה היא לחזק את היראה להקפיד יותר על איסור לה"ר ושמירת עיניים ק"ו ממה שמחמיר בדרבנן ודאי דבר גדול הוא.
אבל טיעונים אלו מובאים בד"כ כדי להקל באיסורים ולא להחמיר בלה"ר, ובטיעונים כאלו יכולים להטיף נגד כל קיום התורה רח"ל. שהרי לה"ר שקול כג' עבירות חמורות.
 

כותר

משתמש ותיק
קמח המציאות בימינו - הרב רוזנבלט.PNG
למעלה הובאו דבריו של הרב רוזנבלט,
העתקתי את הקטע הרלוונטי לגבי קמח בימינו.
 
חלק עליון תַחתִית