יש לי חלום - אוצר הדרשות

שמעיה

משתמש ותיק
כידוע לכולנו, ספרות חז''ל הכוללת את המשניות והתוספתא, שני התלמודים, מדרשי ההלכה והאגדה, מלאים וגדושים בדרשות חז''ל.
המידות שהתורה נדרשת בהן מסוכמות בבהירות על ידי רבי ישמעאל בברייתא שאנו חוזרים עליה מדי בוקר, ומורחבים בפירושים שונים.
עם זאת, עדיין לא קם מי שיאצור את כל הדרשות, מסווגים לפי מינים וסוגים, מפורדים לקטגוריות, ומסודרים על סדר הפסוקים ודברי חז''ל.
בעצם, מדובר בעבודה כבירה אשר עד לאחרונה חסרו גם אמצעים טכניים להוציאה לפועל.
כיום, עם התפתחות טכנולוגיית הויקי, המתבססת על פלטפורמה ממוחשבת היכולה להכיל נתונים רבים מסודרים וממוינים, ונסמכת על עבודת צוות חברתית, חושבני שהגיע הזמן לגשת לפרויקט אדירים זה.
עם סיומו, יכול הלומדים והחוקרים לגשת ולנתח את הממצאים שנאספו, ולהגיע למסקנות מוחלטות ומנומקות בנוגע לדרכי הדרשות ומהותן.

בחלומי, קיים אתר המצטט את כל התורה הכתובה כלשונו, כאשר כל מילה המשמשת כמקור לדרשה הלכתית או אגדתית ברחבי הספרות החז''לית מהווה קישור לדף דרשה, שם מובאת הדרשה בלשון חז''ל, על פירושיה בתורת הראשונים והאחרונים. בתחתית הדף קיים מרחב קטגוריות המקשרות את הדרשה לפסוק, ומסווגת אותה לאגדה/הלכה; למידה הרלוונטית [גז''ש/ריבוי/קל וחומר וכדו'].
בדפי הקטגוריות ייאצר חומר יקר ערך, כאשר כל הקלין וחמורין שברחבי דברי חז''ל יהיו מלוקטים למקום אחד, מה שיאפשר לנו לעמוד ביתר שאת על דרכי הדרשות בלא לחשוש שאבדנו משהו.

חשבתי, שעם תחילת המחזור בדף היומי, ייטלו על עצמם המתנדבים בעם לעדכן מדי יום את הדרשות המופיעות בדף הנלמד. כך יעשו גם לומדי הדף בתלמוד הירושלמי, לומדי חומש רש''י יעדכנו את הדרשות המובאות שם בשם המדרשים השונים, ואט אט תושלם המלאכה.

מה דעתכם?
 

נבשר

משתמש ותיק
אם אני מבין את חלומך, כמו בית אהרן על החומש, רק בצורה יותר מפורטת לפי הי"ג מדות שהתורה נדרשת.
 
חצי או רבע מהעבודה - כבר נעשתה ע"י כמה ספרים.
למשל משנת תורה - לידידי הגר"מ שלנגר שסידר את המצוות על סדר התורה איך הם משתלשלות מדרשות הפסוקים עד הרמב"ם .

יש גם סדרת ספרים של יהודי בשם ז'ק שנפטר וזה בערך מה שעשה כל ימי חייו לסדר את הדרשות צמוד לפסוקים (שכחתי את שם הספר כרגע אם תתקדם אנסה לבדוק בל"נ).

וכן הספר "תורה שלמה" וכן "תורה תמימה".

בהצלחה.
 

שמעיה

משתמש ותיק
פותח הנושא
יפה מאוד, ותודה לכל המגיבים. בפרט @בר בי רב.
ספר, ככל שיעשה חלק מן העבודה, אינו יכול לקטלג בצורה שאוכל למצוא תוך הקשת מקלדת את כל הדרשות מסוג מסוים, לחילופין כל הדרשות על פסוק מסוים, ולחילופין כל הדרשות המצויות בדף מסוים בתלמוד.
כמובן, שאתר ויקי כפי שהוא בחלומי, ישתמש בכל ספר שיעזור לו להגיע ליעד.
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
שמעיה אמר:
כידוע לכולנו, ספרות חז''ל הכוללת את המשניות והתוספתא, שני התלמודים, מדרשי ההלכה והאגדה, מלאים וגדושים בדרשות חז''ל.
המידות שהתורה נדרשת בהן מסוכמות בבהירות על ידי רבי ישמעאל בברייתא שאנו חוזרים עליה מדי בוקר, ומורחבים בפירושים שונים.
עם זאת, עדיין לא קם מי שיאצור את כל הדרשות, מסווגים לפי מינים וסוגים, מפורדים לקטגוריות, ומסודרים על סדר הפסוקים ודברי חז''ל.
בעצם, מדובר בעבודה כבירה אשר עד לאחרונה חסרו גם אמצעים טכניים להוציאה לפועל.
כיום, עם התפתחות טכנולוגיית הויקי, המתבססת על פלטפורמה ממוחשבת היכולה להכיל נתונים רבים מסודרים וממוינים, ונסמכת על עבודת צוות חברתית, חושבני שהגיע הזמן לגשת לפרויקט אדירים זה.
עם סיומו, יכול הלומדים והחוקרים לגשת ולנתח את הממצאים שנאספו, ולהגיע למסקנות מוחלטות ומנומקות בנוגע לדרכי הדרשות ומהותן.

בחלומי, קיים אתר המצטט את כל התורה הכתובה כלשונו, כאשר כל מילה המשמשת כמקור לדרשה הלכתית או אגדתית ברחבי הספרות החז''לית מהווה קישור לדף דרשה, שם מובאת הדרשה בלשון חז''ל, על פירושיה בתורת הראשונים והאחרונים. בתחתית הדף קיים מרחב קטגוריות המקשרות את הדרשה לפסוק, ומסווגת אותה לאגדה/הלכה; למידה הרלוונטית [גז''ש/ריבוי/קל וחומר וכדו'].
בדפי הקטגוריות ייאצר חומר יקר ערך, כאשר כל הקלין וחמורין שברחבי דברי חז''ל יהיו מלוקטים למקום אחד, מה שיאפשר לנו לעמוד ביתר שאת על דרכי הדרשות בלא לחשוש שאבדנו משהו.

חשבתי, שעם תחילת המחזור בדף היומי, ייטלו על עצמם המתנדבים בעם לעדכן מדי יום את הדרשות המופיעות בדף הנלמד. כך יעשו גם לומדי הדף בתלמוד הירושלמי, לומדי חומש רש''י יעדכנו את הדרשות המובאות שם בשם המדרשים השונים, ואט אט תושלם המלאכה.

מה דעתכם?
יישר כח על הרעיון הנפלא. יזכה אותך ד' להוציא את הדברים אל הפועל.
יש לי רעיון לפרויקט שאחרי זה- ספר המפתח המקוון. פשוט לקחת את ספר המפתח של רמב"ם פרנקל, וכל לחיצה על מראה מקום יפתח המקור בהיברובוקס.
 

חילך לאורייתא

משתמש ותיק
מתנצל על ההקפצה, אך מיני אז שראיתי אשכול זה לפני כשנה, הדבר מנקר בי כל העת ותוך כדי לימודי בדמרות אני רושם לעצמי דרשות אלו בנופך פירושים וביאורים מהראשונים והאחרונים בענין (ישבזה המון רייד סתירות בין דרשות וביאורים מחודשים שלא כפי הפשטות בגמ', סוגי הדרשות, במה מצינו, ק"ו, ג"ש, וכו' ובכל דבר ניתן להוסיף עוד כהנה וכהנה

מי אשר יוכל לעשות כזאת פלטפורמה שכל אשר ישאנו ליבו ירשום הידוע לו, יזכה בהמון זכויות (אולי כיום ניתן לעשות דבר כזה דרך אוצר הספרים היהודי השיתופי), ואף אני אתרום את אשר רשמתי לי
 

נשמת שלמה

משתמש רגיל
מתנצל על ההקפצה, אך מיני אז שראיתי אשכול זה לפני כשנה, הדבר מנקר בי כל העת ותוך כדי לימודי בדמרות אני רושם לעצמי דרשות אלו בנופך פירושים וביאורים מהראשונים והאחרונים בענין (ישבזה המון רייד סתירות בין דרשות וביאורים מחודשים שלא כפי הפשטות בגמ', סוגי הדרשות, במה מצינו, ק"ו, ג"ש, וכו' ובכל דבר ניתן להוסיף עוד כהנה וכהנה

מי אשר יוכל לעשות כזאת פלטפורמה שכל אשר ישאנו ליבו ירשום הידוע לו, יזכה בהמון זכויות (אולי כיום ניתן לעשות דבר כזה דרך אוצר הספרים היהודי השיתופי), ואף אני אתרום את אשר רשמתי לי
אם אתה כבר רושם, תרשום בשיתופתא - וכך קובץ על יד ירבה
 

mistr

משתמש ותיק
זה בעצם עבודה די דומה (בתחום אחר) למפרשי האוצר על הש"ס.

לפני 8 שנים היה מכון שגייס עובדים בשביל פרויקט כזה,
מצ"ב שתי הקבצים שהם שלחו במייל למי שהתעניין
דיברתי איתם הרבה בענין (היה לי קשה להבין מה בדיוק הגבול. האם הרעיון לסכם את כל תורה שבע"פ עד דור מסוים לפי סדר החומש?)
אין לי מושג אם זה יצא לדרך וכמה זה התקדם..
 

קבצים מצורפים

  • פרויקט M דוגמה.pdf
    423.9 KB · צפיות: 43
  • פרויקט M.pdf
    209.1 KB · צפיות: 28

חילך לאורייתא

משתמש ותיק
זה בעצם עבודה די דומה (בתחום אחר) למפרשי האוצר על הש"ס.

לפני 8 שנים היה מכון שגייס עובדים בשביל פרויקט כזה,
מצ"ב שתי הקבצים שהם שלחו במייל למי שהתעניין
דיברתי איתם הרבה בענין (היה לי קשה להבין מה בדיוק הגבול. האם הרעיון לסכם את כל תורה שבע"פ עד דור מסוים לפי סדר החומש?)
אין לי מושג אם זה יצא לדרך וכמה זה התקדם..
קצת הגזימו, בכ"א, כוונתי היה בעיקר להתמקד בדברי חז"ל על הפסוק (כמו שעשו התו"ת והתורה שלימה) ובעלי התוס', ובמקומות שדברי הגמ' נוטים מפשטותם או זקוקים לתוספת ביאור,לציין הרחבות בהערה או במילואים

נראה לי ממשק מקוון יהיה הכי נח והכי תועלתי
 

מקור חכמה

משתמש ותיק
מי אשר יוכל לעשות כזאת פלטפורמה שכל אשר ישאנו ליבו ירשום הידוע לו, יזכה בהמון זכויות (אולי כיום ניתן לעשות דבר כזה דרך אוצר הספרים היהודי השיתופי), ואף אני אתרום את אשר רשמתי לי
טוב שהקפצת את זה.
צריך לדחוף את הרעיון הכביר הזה בכל הכח.


מהבחינה הטכנית אני כנראה יוכל להרכיב אתר כזה בעלות בסיסית.
נו ?!
 

הייליג

משתמש ותיק
יש נראה איזה אתר בשם מחלקי המים, אם זה פתוח בחסימה שלי, כנראה נוצר על ידי ירא"ש, בלי אחריות כמובן, אבל ענינו, שלוחצין על איזה פסוק ומיד יש דרשות חז"ל במדרשי הלכה ובמדרשי אגדה, וגם לרבות מפרשי הראשונים.
 

אהרן פישר

משתמש ותיק
מתנצל על ההקפצה, אך מיני אז שראיתי אשכול זה לפני כשנה, הדבר מנקר בי כל העת ותוך כדי לימודי בדמרות אני רושם לעצמי דרשות אלו בנופך פירושים וביאורים מהראשונים והאחרונים בענין (ישבזה המון רייד סתירות בין דרשות וביאורים מחודשים שלא כפי הפשטות בגמ', סוגי הדרשות, במה מצינו, ק"ו, ג"ש, וכו' ובכל דבר ניתן להוסיף עוד כהנה וכהנה

מי אשר יוכל לעשות כזאת פלטפורמה שכל אשר ישאנו ליבו ירשום הידוע לו, יזכה בהמון זכויות (אולי כיום ניתן לעשות דבר כזה דרך אוצר הספרים היהודי השיתופי), ואף אני אתרום את אשר רשמתי לי
מחזק מאוד,

מה שיכולים לעשות לעשות עם שימת לב וקצת מאמץ,
 

חילך לאורייתא

משתמש ותיק
בינתיים ראיתי שהפלטפורמה שהכי מתאימה להוספת הערות וכדו' זה באתר על התורה, אממה, יש שם שני חסרונות

הראשון, שאי אפשר להתנהל בשיתוף, אלא כל אחד יש לו את האזור האישי שלו, ואי אפשר להתנהל כ'מכלולאים' שכל אחד מוסיף מעצמו

השני, שההערות אמנם נשמרות, אך לא מצאתי דרך שאפשר להדפיסם ולשומרם
 
מרגש לראות את האשכול...

גם אני בחלומי חשבתי כדברים האלה.

חשבתי לעשות טבלאות עם כל הדרשות שבחז"ל. [ומאחר שאין גבול ברור ומוכרע בין הדרש לפשט נאלצתי להכניס את כל פירושי חז"ל ולציין מה פשט ומה דרש ומה לא ברור]. כשבכל דרשא מובאת צריך למלא את המשבצות הבאות:
1. מיקום בתורה.
2. ציטוט הפסוק/ים.
4. מיקום בש"ס או במדרשי ההלכה.
5. ציטוט דברי חז"ל.
3. פשט או דרש. אם זה דרש לציין איזה סוג דרש [היקש, קל וחומר, ייתור, שינוי לשון, בניין אב, גזירה שווה], וכן לכתוב בקצרה את פירוש הפשט.
6. הסיבה ללמוד כך [ייתור מילה/ים או אות/יות, שינוי לשון, קל וחומר, סתירה בין פסוקים, וכו' וכו'].
7. שאמרה. [כלומר מי מהתנאים או האמוראים סובר שהלימוד הוא מהסיבה הזו].
8. בדעת.
9. החולקים.
10. הלימוד עצמו.
11. שאמרו.
12. בדעת.
13. החולקים עליו.
14. הערות.

בפועל זה הרבה הרבה יותר מורכב ומסובך ממה שזה נשמע. כי מלבד העבודה הכבירה והמסובכת להיכנס לכל נבכי הסוגיות והסתירות והמהלכים וכו' וכו', הרי צריך להחליט מה לאחד ומה להפריד, מה לציין וממה להתעלם, וזה זקוק להכרעתו ולפרשנותו האישית של העורך, מה שכמובן מאוד פוגם בעריכה שאמורה להיות אובייקטיבית. לכן לפני שעושים כזה דבר צריך המון המון מחשבה על כל דבר לפרטי פרטים.

למעשה זנחתי את העבודה מחוסר יכולת לעבוד לבד, וקיויתי שהמשיח יעשה את זה...
עכשיו אני רואה שיש תקוה, ואשמח מאוד לתרום שעות עבודה למען גודל העניין.
האם משהו התקדם מאז נפתח האשכול?? האם החלומות החלו להתגשם??
אשמח מאוד לפיסת מידע.

נ. ב. גם אני כקודמי יש באמתחתי חידושים בכללי הדרשות שהצטברו במשך הזמן, ואולי באמת כדאי לפתוח אשכול בעניין. מאוד חבל שאין שיתוף פעולה וכל אחד עובד קשה לבדו, מבלי לדעת על האחרים.
 

ישיבת פומבדיתא

משתמש ותיק
מרגש לראות את האשכול...

גם אני בחלומי חשבתי כדברים האלה.

חשבתי לעשות טבלאות עם כל הדרשות שבחז"ל. [ומאחר שאין גבול ברור ומוכרע בין הדרש לפשט נאלצתי להכניס את כל פירושי חז"ל ולציין מה פשט ומה דרש ומה לא ברור]. כשבכל דרשא מובאת צריך למלא את המשבצות הבאות:
1. מיקום בתורה.
2. ציטוט הפסוק/ים.
4. מיקום בש"ס או במדרשי ההלכה.
5. ציטוט דברי חז"ל.
3. פשט או דרש. אם זה דרש לציין איזה סוג דרש [היקש, קל וחומר, ייתור, שינוי לשון, בניין אב, גזירה שווה], וכן לכתוב בקצרה את פירוש הפשט.
6. הסיבה ללמוד כך [ייתור מילה/ים או אות/יות, שינוי לשון, קל וחומר, סתירה בין פסוקים, וכו' וכו'].
7. שאמרה. [כלומר מי מהתנאים או האמוראים סובר שהלימוד הוא מהסיבה הזו].
8. בדעת.
9. החולקים.
10. הלימוד עצמו.
11. שאמרו.
12. בדעת.
13. החולקים עליו.
14. הערות.

בפועל זה הרבה הרבה יותר מורכב ומסובך ממה שזה נשמע. כי מלבד העבודה הכבירה והמסובכת להיכנס לכל נבכי הסוגיות והסתירות והמהלכים וכו' וכו', הרי צריך להחליט מה לאחד ומה להפריד, מה לציין וממה להתעלם, וזה זקוק להכרעתו ולפרשנותו האישית של העורך, מה שכמובן מאוד פוגם בעריכה שאמורה להיות אובייקטיבית. לכן לפני שעושים כזה דבר צריך המון המון מחשבה על כל דבר לפרטי פרטים.

למעשה זנחתי את העבודה מחוסר יכולת לעבוד לבד, וקיויתי שהמשיח יעשה את זה...
עכשיו אני רואה שיש תקוה, ואשמח מאוד לתרום שעות עבודה למען גודל העניין.
האם משהו התקדם מאז נפתח האשכול?? האם החלומות החלו להתגשם??
אשמח מאוד לפיסת מידע.

נ. ב. גם אני כקודמי יש באמתחתי חידושים בכללי הדרשות שהצטברו במשך הזמן, ואולי באמת כדאי לפתוח אשכול בעניין. מאוד חבל שאין שיתוף פעולה וכל אחד עובד קשה לבדו, מבלי לדעת על האחרים.
נשמח לדוגמה.
 

יוסף אומץ

משתמש ותיק
...מה דעתכם?
רעיון יפה, ומדובר במלאכה גדולה מאוד [ואפשרית].
ראוי לציין שיש המון ספרים שעושים דבר דומה:
על התנ"ך – ספר אוצר אישי התנ"ך,
על המשנה – אוצר לשון המשנה
על אגדות חז"ל לפי נושאים – ספר האגדה (אין קשר להאם מותר ללמוד בו או לא).
על ספר חסידים – אוצר ספר חסידים
ראה גם "אספקלריא", "אוצר מדרשים" הידוע.
ועוד...
יש נראה איזה אתר בשם מחלקי המים, אם זה פתוח בחסימה שלי, כנראה נוצר על ידי ירא"ש, בלי אחריות כמובן, אבל ענינו, שלוחצין על איזה פסוק ומיד יש דרשות חז"ל במדרשי הלכה ובמדרשי אגדה, וגם לרבות מפרשי הראשונים.
כמדומני ראיתי בו בעבר כמה דברים מעט בעייתייים, אך דפח"ח.
 

דער איד

משתמש רגיל
אף אני חלמתי כך, ולגודל המלאכה הכבירה אמרתי שאפשר להתחיל קימעא קימעא על סדר הש"ס, דהיינו קונטרס שיבאר כל דרשות חז"ל שבמסכתא ברכות עם מקור הדרשא והמידה שבה נדרשה וכו' וכן ע"ז הדרך על כל הש"ס...
 

שמש מרפא

משתמש ותיק
בינתיים ראיתי שהפלטפורמה שהכי מתאימה להוספת הערות וכדו' זה באתר על התורה, אממה, יש שם שני חסרונות

הראשון, שאי אפשר להתנהל בשיתוף, אלא כל אחד יש לו את האזור האישי שלו, ואי אפשר להתנהל כ'מכלולאים' שכל אחד מוסיף מעצמו

השני, שההערות אמנם נשמרות, אך לא מצאתי דרך שאפשר להדפיסם ולשומרם
מה רע בשיתופתא/אוצר הספרים היהודי השיתופי? (חוץ מהשם המסורבל של האחרון....)
 
אף אני חלמתי כך, ולגודל המלאכה הכבירה אמרתי שאפשר להתחיל קימעא קימעא על סדר הש"ס, דהיינו קונטרס שיבאר כל דרשות חז"ל שבמסכתא ברכות עם מקור הדרשא והמידה שבה נדרשה וכו' וכן ע"ז הדרך על כל הש"ס...
מה רע בשיתופתא/אוצר הספרים היהודי השיתופי? (חוץ מהשם המסורבל של האחרון....)
הרעיון הוא לא לחבר ספר שעוסק בדרשות, ולא לחדש חידושים בעניין, כבר יש כמה וכמה כאלה חיבורים.
המטרה המדוברת פה היא לקבץ לסדר ולסכם את כל הדרשות לפי קטגוריות, מה שיקל מאוד על כל העיסוק בנושא הדרשות.

כי ברגע שיש רשימה של למשל 150 ההקישים שבכל התורה, ושל 100 יתורי כפילויות של מקור ופועל [כמו 'האכל יאכל' 'השב תשיבם' 'שלח תשלח' וכיוצ"ב], ושל 50 מקומות של 'וא"ו מוסיף", וכן הלאה, אז ממילא כל העיסוק בכללי הדרשות נהיה הרבה יותר אמיתי ומוגדר.

שהרי בכדי לנסח כלל בדרשות צריך לעבור על כל איפה שחז"ל דרשו וכל איפה שהם לא דרשו, ומתוך זה להבין את הכלל, דבר שבלי הרשימות הנ"ל הוא בלתי אפשרי, כפי שאנחנו רואים כמה דל העיסוק בתחום חשוב זה.

וכפי שכתב פותח האשכול:
חושבני שהגיע הזמן לגשת לפרויקט אדירים זה.
עם סיומו, יכול הלומדים והחוקרים לגשת ולנתח את הממצאים שנאספו, ולהגיע למסקנות מוחלטות ומנומקות בנוגע לדרכי הדרשות ומהותן.
בדפי הקטגוריות ייאצר חומר יקר ערך, כאשר כל הקלין וחמורין שברחבי דברי חז''ל יהיו מלוקטים למקום אחד, מה שיאפשר לנו לעמוד ביתר שאת על דרכי הדרשות בלא לחשוש שאבדנו משהו.
 

דק מן הדק

משתמש רגיל
יש ספר קדמון שנקרא נתיבות עולם שמקצת מהמלאכה נמצאית שם, אכן, חסר עוד הרבה, ומוטב היה לו היה יוצא בליקוט מסודר
 

שבט הסופר

משתמש רגיל
אף אני בחלומי, מצטרף לאשכול זה, ומזה שנים שאני חולם כל כך בהקיץ.
ומזה שנים הצעתי לכמה מִבָּנַי חובשי בית המדרש, קטנים וגדולים, לרשום כל דרשה שהם נפגשים בה. אמנם הם כמובן, עדיין לא הבינו את חשיבות פרויקט זה, ולא הבינו כל כך מה אני רוצה מהם...
הלוואי ויצאו מאשכול זה פירות טובים.
אני אישית חושב על כך בדרך כלל כשאני נתקע בדרשות בגמרא, ואז אני מתחיל לחשוב מה אני יודע, מתי כן דורשים יתור ומתי לא, מה זה בדיוק גז"ש ומה זה הקש וכו'. פרויקט כזה יעזור כל כך לסדר ולהבהיר את כללי הדרשות.
 
חלק עליון תַחתִית