הערות בסוטה דף ח.

אוריאל

משתמש ותיק
א. אין משקין שני סוטות כאחת. מבואר דענין זה של אין עושין מצוות חבילות חבילות הוא גם בבית המקדש. ויל"ע דהא זהו מדרבנן כמ"ש תוס' ד"ה אין, וא"כ הא קי"ל אין שבות במקדש. ולשיטת המהרש"א דאין שבות במקדש אמור רק לגבי איסור שבת, לא קשיא. ועיין עוד במה שנתבאר כאן [ושם הובא די"א דרק לגבי כהנים זריזין אמרי' דאין שבות במקדש, והא הכא איירי' בכהנים זריזין].

ובפשטות צריך לומר, דאכן אין שבות במקדש היינו דאין איסורין דרבנן במקדש, וכל מה שרבנן גזרו כעין סייג לאיסור וכד' לא חששו, אבל ס"ס ענין זה דשלא ייראה עליו כמשאוי שייך, ואף בלא רבנן יש ענין זה, אלא שרבנן עשוהו איסור, אבל נהי נמי דבביהמ"ק יש לומר שאיסורא ליכא, מ"מ למיחש לענין זה דמשאוי בעי, ודו"ק.

ב. כתב שם הרש"ש להעיר על מה שדרשו "תזבחהו" שלא יהיה אחד שוחט שני זבחים כאחת, למה לא תיפוק ליה מאין עושין מצוות חבילות חבילות [ולא הבנתי בדיוק מה כוונתו להוכיח, ע"ש]. והוא פלא, דהא דאין עושין מצוות חבילות חבילות הוא דין דרבנן כמבואר בתוס' שם ד"ה והא, ולהכי הוצרכו ללמוד זה מפסוק, כמבואר בתוס' שם ד"ה אין.
 
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
גם לשפ"א דרק בכהנים זרזין הוא דאין שבות במקדש מ"מ הכא אינו ענין לזריזות דלא נגזור בהם
 
חלק עליון תַחתִית