איכות חיים ולא אריכות חיים

יעקב שלם

משתמש ותיק
שמעתי בעבר מיהודי מבוגר 
כל אימת שהיו מברכים אותו באריכות ימים וכו עד מאה ועשרים
הוא היה מגיב במשפט הבא

"איכות חיים ולא אריכות חיים"

שנים זה צימרר אותי 
הרי אנו כיהודים מודעים לערך החיים ולאריכות ימים ולחשיבות כל רגע של חיי יהודי
דברים שהם אבן יסוד ביהדות

והנה השבת ראיתי במהרש"א ברכות מז. שמשמע כדברי אותו יהודי

וז"ל כל העונה אמן יותר מדאי אינו אלא טועה כו'. שהוא סובר שעל ידי שיאריך באמן יאריך ימים ושנים כדאמרינן בסמוך כל המאריך באמן מאריכין לו ימיו ושנותיו והוא טועה דאריכות ימים ושנים יותר מדאי נמי אינן טובים כמ"ש והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ וגו' וק"ל:

 
 

נושא למחשבה

משתמש רגיל
ראה סוטה (מו:) "תניא, היא לוז שצובעין בה תכלת, היא לוז שבא סנחריב ולא בלבלה, נבוכדנצר ולא החריבה, ואף מלאך המות אין לו רשות לעבור בה, אלא זקנים שבה בזמן שדעתן קצה עליהן, יוצאין חוץ לחומה והן מתים"
עוד ראה במדרש קהלת רבה (ז, ד), "נולד אדם הכל שמחין, מת הכל בוכין, ואינו כן, אלא נולד אדם ואין שמחין לו, שאין יודעין באיזה פרק ומעשים יעמוד, אם צדיק ואם רשע אם טוב ואם רע, ומת הם צריכין לשמוח שנפטר בשם טוב ויצא מן העולם בשלום, משל לשני ספינות פורשות לים הגדול, אחת יוצאת מן הלמן ואחת נכנסת ללמן היוצאת מן הלמן הכל שמחין והנכנסת ללמן לא שמחו לה, היה שם פקח אחד אמר להם חילוף הדברים אני רואה זו שהיתה יוצאה מן הלמן לא צריכין לשמוח עמה שאין יודעין באיזה פרק עומדת כמה ימים מזדווגת לה כמה עלעולין הן מזדווגות, ושנכנסת ללמן הכל צריכין לשמוח שנכנסה לשלום, כך מת אדם הכל צריכין לשמוח ולשבח שנפטר בשם טוב בשלום מן העולם הוא ששלמה אמר ויום המות מיום הולדו". 
השל"ה (חיי שרה דרך חיים אות כ"ח) עה"פ, "ואברהם זקן בא בימים" (בראשית כד, א) כותב: "יוצא מזה מוסר גדול, שצריך האדם לראות שבכל יום ויום מימי חייו יעשה בו טוב ולא רע, ואז יש מציאות חיות לזה היום. ו'יראת ה' [היא] תוסיף ימים' (משלי י, כז), כלומר, שכל יום ויום יש בו חיות מחמת מעשה הטוב שנעשה בהם. אבל 'שנות רשעים תקצרנה' (שם), כלומר, אפילו שנים רבות שחיה, נחשב בחייו כמת, מאחר שלא פעל בהם טוב. 'ואברהם זקן בא בימים', בכל יום ויום היה בו חיות ונעשה זקן". ולמדנו מדבריו שהמושג של אריכות ימים מתבטא בעיקר בניצול הזמן של החיים, שכל רגע ורגע מוקדש לעוד עליה ברוחניות. והאריכות החיים הגשמיים לא בהכרח שהם לטובת האדם.

 
 

תנא-קמא

משתמש ותיק
הגר"ח קנייבסקי פסק שאסור לאחל עד מאה ועשרים שנה מפני שהוא קללה ולא ברכה. והטעם הפשוט הוא שנותן קצבה לשנותיו. ואולי י"ל הטעם כנ"ל אריכות ימים ושנים יותר מדאי נמי אינן טובים.

וזה דבר מוחש שרואין זקנים שדעתן קצה עליהן. וכדברי חז"ל בחוני המעגל "או חברותא או מיתותא".

אכן הבעש"ט נהג לאחל "עד מאה שנה".
 

מתלבט

משתמש ותיק
הביא בעבר (לא זוכר מתי) כמה וכמה מקורות קדומים שהיו מברכים עד מאה שנה והוא מפני המשנה כאילו עבר ובטל מן העולם,
ובתוך המאמר שם טען שחיפש הרבה ולא מצא שום מקור קדום לברכה של עמו"ש,

מי שיש לו קשר עם בעל העלון יכול לבקש ממנו ויעלה כאן לתועלת,

(אני אישית זכיתי שהיה לי סבא רבא שהאריך ימים מעל מאה שנה, וב"ה היה בקו הבריאות ובצלילות דעת היינו מתרפקים עליו הרבה, ותאמינו לי אני כן מבקש שאאריך ימים כמוהו ויותר בצלילות דעת),  
 

יהודי תמים

משתמש רגיל
המסקנה:

משנה אחרונה במסכת קידושין:
רבי נהוראי אומר: מניח אני כל אומניות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה, שאדם אוכל משכרה בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא.
ושאר כל אומניות אינן כן.
כשאדם בא לידי חולי או לידי זקנה או לידי יסורין ואינו יכול לעסוק במלאכתו, הרי הוא מת ברעב.
אבל התורה אינה כן, אלא משמרתו מכל רע בנערותו ונותנת לו אחרית ותקוה בזקנותו.
בנערותו מהו אומר, (ישעיהו מ) וקוי ה' יחליפו כח.
בזקנותו מהו אומר, (תהלים צב) עוד ינובון בשיבה.
וכן הוא אומר באברהם אבינו עליו השלום, (בראשית כד) ואברהם זקן, וה' ברך את אברהם בכל.
מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא נתנה, שנאמר, (שם כו) עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצוותי חקותי ותורותי.

משנה קנים ג ו:
רבי שמעון בן עקשיא אומר, זקני עם הארץ, כל זמן שמזקינין, דעתן מיטרפת עליהן, שנאמר (איוב יב) "מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח".
אבל זקני תורה אינן כן, אלא כל זמן שמזקינין, דעתן מתישבת עליהן, שנאמר (שם) "בישישים חכמה ואורך ימים תבונה".
 

חילך לאורייתא

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
שמעתי בעבר מיהודי מבוגר 
כל אימת שהיו מברכים אותו באריכות ימים וכו עד מאה ועשרים
הוא היה מגיב במשפט הבא

"איכות חיים ולא אריכות חיים"

אגב, גם אריכות חיים יכולה להתפרש כאיכות חיים, ומן הסתם זה הכוונה בתפילת רב הידועה "חיים ארוכים" אין הכוונה ל'אורך ימים' אלא לחיים בריאים של ארוכה ומרפא
 

רוצה להתעלות

משתמש ותיק
חילך לאורייתא אמר:
יעקב שלם אמר:
שמעתי בעבר מיהודי מבוגר 
כל אימת שהיו מברכים אותו באריכות ימים וכו עד מאה ועשרים
הוא היה מגיב במשפט הבא

"איכות חיים ולא אריכות חיים"

אגב, גם אריכות חיים יכולה להתפרש כאיכות חיים, ומן הסתם זה הכוונה בתפילת רב הידועה "חיים ארוכים" אין הכוונה ל'אורך ימים' אלא לחיים בריאים של ארוכה ומרפא
זה תלוי האם הנוסח "חיים ארוכים" בכ' מודגשת או לא
 
 

דער עמעס

משתמש רגיל
יש במנחת שלמה פסק מאד מחודש שאדם מאד מכובד שהרופאים מחייבים אותו לכרות את הרגל וזה בזיון גדול בשבילו הוא לא מחוייב לעשות את זה גם אם הוא ימות מזה.
 

רב תועלת

משתמש רגיל
דער עמעס אמר:
יש במנחת שלמה פסק מאד מחודש שאדם מאד מכובד שהרופאים מחייבים אותו לכרות את הרגל וזה בזיון גדול בשבילו הוא לא מחוייב לעשות את זה גם אם הוא ימות מזה.

אפשר עם תותבת
 

HaimL

משתמש ותיק
זכורני שקראתי פעם על אחד מצדיקי שושלת גור (אולי השפת אמת זצ"ל), שאחד מבניו אמר עליו שהיה לו אריכות ימים. הקשה עליו אחיו, הכיצד, והרי אבא נפטר צעיר לימים. אמר לו הראשון, לא אמרתי שחי שנים רבות אמרתי אריכות ימים, שהיו לו ימים ארוכים.
 
חלק עליון תַחתִית