חידוש נפלא ממרן רה"י הגר"ש אויערבאך זצוק"ל

בני תורה

משתמש ותיק
שמעתי היום חידוש נפלא בשם מרן הגר"ש, אם לאחר נטילת הד' מינים מצא הנוטל פסול באחד מהם, ומסתפק אימתי נעשה הפסול שמא נעשה כבר לפני הנטילה ולא יצא, יש לדון בזה משום תרתי לריעותא כמו בנמצא המקווה חסר לאחר הטבילה שהוא חסר לפניך וגם יש חזקת טמא כנגד חזקת המקווה.
ואכ הוא הדין בנידון דידן דהוא פסול לפניך וגם יש חזקת חיוב במצווה כנגד חזקת הכשרות של האתרוג או הלולב, וכמו שדנו הרבה אחרונים שיש חזקת חיוב במצוות, וא"כ נדון מדין ודאי שלא יצא.
 
יש חילוק ברור בין מקוה לד' מינים
מקוה נחסר על ידי הטבילות שכל אחד שטובל נוטל עימו מעט מים, כך שאם הוא חסר לפניך ואף אחד לא טבל אחריו מסתבר שהמקוה היה חסר עוד לפני שטבל.
לעומת זאת ד' מינים נפסלים על ידי משמוש הידים והנענועים, ואף שכעת הם פסולים לפנינו, מאוד יכול להיות שנפסלו תוך כדי הניענועים אבל יצא ידי חובה כבר ברגע הראשון שהגביה את הד' מינים.
 

בני תורה

משתמש ותיק
פותח הנושא
ואם הוא הראשון שטבל ונמצא אחר כך חסר האם בזה לא נאמר דיש ריעותא דחסר לפניך? לא כתוב בזה חילוקים. ואמנם חסרון המקווה מסתבר שהוא נובע משום שהמים נבלעים באדמה. אבל עדיין מהיכ"ת לומר שתולים שעצם הנטילה פסלה את הד' מינים.
 
בני תורה אמר:
ואם הוא הראשון שטבל ונמצא אחר כך חסר האם בזה לא נאמר דיש ריעותא דחסר לפניך? לא כתוב בזה חילוקים. ואמנם חסרון המקווה מסתבר שהוא נובע משום שהמים נבלעים באדמה. אבל עדיין מהיכ"ת לומר שתולים שעצם הנטילה פסלה את הד' מינים.
ברור שכל החזקות האלו לא מתחשבים בהם כעיור באפילה וכגזירת הכתוב, צריך לבדוק כל מקרה לגופו, רואים שהמקוה חסר אז צריך לברר בכמה חסר? מה ההפרש בין הכמות האחרונה שנמדדה, לאן נאלמה הכמות הזו? האם קרקעית וקירות המקוה אטומים או שהם סופגים מים, ובאיזו כמות? כו' וכו', וכן לגבי ד' מינים צריך לבדוק מה הוא הפסול? איך כזה פסול מתרחש? האם זה קורה ממכה או מנפילה או מהשמש וכו' וכו'.
בקיצור צריך לבדוק פה לפרטי פרטים ולא מסתמכים על כללים יבשים, של חסר לפניך וחזקת איסור וכו' וכו'.
 

דרומאי

משתמש ותיק
רחמים אמר:
יש חילוק ברור בין מקוה לד' מינים
מקוה נחסר על ידי הטבילות שכל אחד שטובל נוטל עימו מעט מים, כך שאם הוא חסר לפניך ואף אחד לא טבל אחריו מסתבר שהמקוה היה חסר עוד לפני שטבל.
לעומת זאת ד' מינים נפסלים על ידי משמוש הידים והנענועים, ואף שכעת הם פסולים לפנינו, מאוד יכול להיות שנפסלו תוך כדי הניענועים אבל יצא ידי חובה כבר ברגע הראשון שהגביה את הד' מינים.
ודאי אם מצא פסול שדרכו להיות ע''י משמוש הידים והנענועין אתה צודק, כמו באשה שטבלה ועסקה בדברים המטנפים ושוב מצאה עליה טינוף שתולין במה שנתעסקה לאחר הטבילה. אבל יש פסולין שאין דרכן להיות ע''י הנטילה.
 

בני תורה

משתמש ותיק
פותח הנושא
רחמים אמר:
בני תורה אמר:
ואם הוא הראשון שטבל ונמצא אחר כך חסר האם בזה לא נאמר דיש ריעותא דחסר לפניך? לא כתוב בזה חילוקים. ואמנם חסרון המקווה מסתבר שהוא נובע משום שהמים נבלעים באדמה. אבל עדיין מהיכ"ת לומר שתולים שעצם הנטילה פסלה את הד' מינים.
ברור שכל החזקות האלו לא מתחשבים בהם כעיור באפילה וכגזירת הכתוב, צריך לבדוק כל מקרה לגופו, רואים שהמקוה חסר אז צריך לברר בכמה חסר? מה ההפרש בין הכמות האחרונה שנמדדה, לאן נאלמה הכמות הזו? האם קרקעית וקירות המקוה אטומים או שהם סופגים מים, ובאיזו כמות? כו' וכו', וכן לגבי ד' מינים צריך לבדוק מה הוא הפסול? איך כזה פסול מתרחש? האם זה קורה ממכה או מנפילה או מהשמש וכו' וכו'.
בקיצור צריך לבדוק פה לפרטי פרטים ולא מסתמכים על כללים יבשים, של חסר לפניך וחזקת איסור וכו' וכו'.
אינני מבין כוונתך כלל וכלל, ברור שמסתמכים על כללים של חזקה וכו' [אינני מבין למה הם 'יבשים'...] בדיוק כפי כל הכללים בכל התורה. כמובן שזה רק כשזה בגדר ספק. אבל כל זמן שאין לנו הוכחה אימתי נעשה ברור שהולכים אחר דיני חזקה וכיו"ב בדיוק כמו שאר הדינים.
 

בני תורה

משתמש ותיק
פותח הנושא
ודרך אגב אוסיף מה ששמעתי שכבר המלבי"ם בספרו ארצות החיים הל' ציצית כתב כעין זה, במי שמצא את ציציתו פסולה, ודן שם משום תרתי לריעותא אלא שכתב שבציצית אין זה שייך משום שחייב כל רגע ורגע ואכמ"ל.
 
חלק עליון תַחתִית