המהדרין מן המהדרין

אוריאל

משתמש ותיק
הנה בכל מצוות התורה ישנו לדין הידור מצוה, הנלמד מהכתוב זה א-לי ואנוהו.
אמנם, בהלכות חנוכה ישנו גדר חדש בזה, והוא שמצינו מהדרין ומהדרין מן המהדרין [והוא לבד הגדר הרגיל של הידור מצוה, שמחמתו יהיה ענין בחנוכיה נאה]
ושמעתי בשם החידושי הרי"ם לבאר הטעם, כי באמת הן טומאה הותרה בציבור וא"כ לא היה צריך שייעשה נס, וכלל בידינו שהקב"ה לא עביד ניסא למגנא, ואעפ"כ נכנס הקב"ה עמנו לפנים משורת הדין ונתן לנו שמן טהור שנוכל להדר בו יותר, ומדה כנגד מדה אף אנו מהדרים לדורות בימי החנוכה בהדלקת הנרות.

[והטעם דכך עשה הקב"ה, שמעתי פעם לפי שהוא זמן של "חנוכה" וחינוך, ובתחילת הדבר יש צורך להקפיד על כל דבר קטן שיהא כנאות, ולכן הוצרך לזה. ומת"ח אחר שמעתי לפי שמשמע שהחשמונאים כן התאמצו להשיג פך טהור, שהרי מבואר בראשונים מה שלא חששו להיסט כי היה טמון בקרקע, ומשמע שחיפשו אף בקרקע, וכיון שחיפשו לפנים משורת הדין אף הקב"ה התנהג עמם כן ועביד נס שידלוק ח' ימים, ובאמת ב' הטעמים עולים למקום אחד, דלכך חיפשו החשמונאים כ"כ ולא הסתמכו על מה שטומאה הותרה בציבור, כיון שהוא חינוך, ודו"ק. וכבר האריכו בספרי הדרוש].

וחשבתי לבאר למה יש כאן שתי דרגות של הידורים, מהדרין ומהדרין מן המהדרין, לפי דמלבד הטעם הידוע שיכלו להדליק בשמן טמא כיון שטומאה הותרה בציבור, יש עוד סיבה לזה, מפני שמשקין בית מטבחיא דכן כמבואר בפסחים, וכמו שהביא זה הר"ש מטויבש בשבת בסוגיא דחנוכה בשם הגאון מהמבורג.

ולפי זה היה לחשמונאים שתי סיבות להתיר להשתמש בשמן טמא, והם לא הסתמכו על זה וחיפשו שמן טהור. ומפני זה אנו קובעים שני הידורים שונים, ודו"ק [וגם בנס שעשה הקב"ה, יש לפרש שהיה כאן שתי ניסים, האחד, עצם מציאת הפך, והשני, שדלק שמונה ימים].
 
חלק עליון תַחתִית