בדרך שיחה (סוף פר' מקץ) ובאגרת הפורים (פ"א הע' י"ח) בשם הגרח"ק שליט"א, כתבו דמרבין בשמחה רק מא' אדר.
והנה הפמ"ג כתב בהל' ת"ב (סי' תקנ"א א"א סק"ב) דלעניין ההלכות דממעטין בשמחה היינו מר"ח אב, ולעניין בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי לישתמיט מיניה משום דריע מזליה, היינו מן המולד, עכ"ד, והובא בכה"ח (סק"ה), ולפ"ז לכאו' ה"ה הכא דלגבי ההלכה דמרבין בשמחה היינו מר"ח, ולגבי מאן דאית ליה דינא בהדי נכרי, היינו מן המולד.
והבא"ח בספרו אדרת אליהו (סוף פר' משפטים) כתב ב'דרך הלציי' לבאר לשון 'משנכנס', דמשעת המולד כבר מרבין בשמחה.
ויש שכתבו לדקדק ממ"ש הש"ך בסוף כללי קים לי שבסוף ספרו תקפו כהן, שסיים את הספר ב'יום שנאמר בו שני פעמים כי טוב, משנכנס אדר מרבין בשמח"ה ובגיל"ה לפ"ק', והיינו בשנת תי"א, ובשנה זו ביום ג' היה ל' שבט, וכתב הש"ך משנכנס אדר וכו' [ואכתי יל"ע אם ס"ל להש"ך דהוא מן המולד או דהוא מא' דר"ח], אבל נראה שקשה לדקדק מדבר שלא נכתב להלכה, ואפשר שכתב כן משום שסו"ס הוא ר"ח אדר.
וכן יל"ד במה שהביאו כאן משו"ת חת"ס חו"מ סי' כ' בחתימת התשו'.
ולגבי אדר ראשון: בשו"ת שאילת יעב"ץ (ח"ב סי' פ"ח) בתי' ב' כתב לבאר לשון רש"י 'משנכנס אדר - ימי נסים היו לישראל פורים ופסח', דאין שמחה נוהגת אלא באדר הסמוך לניסן, וכ"כ בשו"ת תשובה מאהבה (למוהר"א פלקלס מגדולי תלמידי הנוב"י) (ח"ב סי' ש"א) לבאר לשון רש"י הנ"ל, וכ"כ בס' בית עובד (דף קסז ע"ב אות א') והובא בס' מועד לכל חי (למהר"ח פאלאג'י) (סי' ל"א אות נ"ב), וכ"כ בשו"ת שבט הלוי (ח"י סו"ס ק"ה) [ומ"מ סיים: אבל אית דמוסיפין שמחה מאד"א, וטוב לב משתה תמיד], וכן כתבו בשם הגרשז"א זצ"ל (הליכות שלמה פי"ח ארחות הלכה 35) ובשם הגריש"א זצ"ל (חשוקי חמד מגילה ו:), וכ"כ הגרח"ק שליט"א (ישמח ישראל פ"ב הע' 30).
והעירו מלשון החת"ס (הנ"ל, בשו"ת חו"מ סו"ס כ') שחתם תשובתו 'יום ג' שנכפל בו כי טוב א' דר"ח אדר ראשון שמרבים בו שמחה, לסדר ושכנתי בתוכם תקפ"ט לפ"ק', ועי' גם בשו"ת אז נדברו ח"ט סי' מ"ט, וע"ע חשוקי חמד מגילה ו:.