למה אומרים מוצאי שבת

במבי

משתמש ותיק
וכן א"ל מדוע אומרים "בין השמשות" בנתיים ידוע לי רק על שמש אחת במערכת השמש.
 

במבי

משתמש ותיק
חגי פאהן אמר:
במבי אמר:
וכן א"ל מדוע אומרים "בין השמשות" בנתיים ידוע לי רק על שמש אחת במערכת השמש.
הכוונה לכוכבים.

במכלול כתוב:

המהר"ל מסביר ש"שמש" היא מילה נרדפת ל"יום". 'בין השמשות' פירושו 'בין היממות'.הגר"א, לעומתו, מסביר שהכוונה היא לשמש ממש, ו"בין השמשות" פירושו בין העלמות השמש מהעין להעלמות אור השמש מהרקיע.

https://www.hamichlol.org.il/בין_הש....99.D7.9E.D7.95.D7.9C.D7.95.D7.92.D7.99.D7.94
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
הכהן אמר:
למה אומרים 'מוצאי שבת', לשון רבים - ולא 'מוצא שבת' לשון יחיד?
בלשון הקודש ישנם שמות שצורתם צורת רבים, גם כאשר הם מציינים פרט יחיד.
יש שמות שלעולם צורתם צורת רבים כגון: 'פנים', 'שָׁמַיִם', 'חיים', 'נעורים' וכיוצא בהם,
ויש שמות שבמשמעות מסוימת צורתם תלבש צורת רבים, כגון 'קידושין', 'גירושין' וכיוצא בהם.
כך המלה 'מוצאי' – צורת רבים לה על אף שהיא מציינת פרט יחיד: הזמן שאחר צאת מועד מסוים.

יש לציין, כי בלשון חכמינו רווחת צורת רבים גם לליל שבת: לילי שבת. לדוגמה:
מַצִּיעִין אֶת הַמִּטּוֹת מִלֵּילֵי שַׁבָּת לְשַׁבָּת, אֲבָל לֹא מִשַּׁבָּת לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת.
נָפְלָה דְלֵקָה בְּלֵילֵי שַׁבָּת, מַצִּילִין מְזוֹן שָׁלשׁ סְעוּדוֹת; בַּשַּׁחֲרִית, מַצִּילִין מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת; בַּמִּנְחָה, מְזוֹן סְעוּדָה אַחַת.
הֲפָרַת נְדָרִים כָּל הַיּוֹם. כֵּיצַד, נָדְרָה לֵילֵי שַׁבָּת, מֵיפֵר לֵילֵי שַׁבָּת וְיוֹם הַשַּׁבָּת עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ.
וכהנה למרבה.
 

במבי

משתמש ותיק
המרדכי כותב

פירש הקונטרס דלא גרסינן ערבי אלא ערב דדוקא גבי שבתות ימים טובים שהן הרבה בשנה שייך למיתני ערבי אלא גרסינן ערב פסחים פירוש ערב ששוחטין בו הרבה פסחים, ול"נ דבא בפרק מקום שנהגו גרסינן בכל הספרים ערבי פסחים גבי איסור דמלאכה, לכן נראה דגרסינן ערבי ור"ל ערב הפסח שבכל שנה שנה אי נמי נקט ערבי משום לשנא דקרא ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים (פסחים צט)
 

במבי

משתמש ותיק
הָיָה אוֹכֵל בְּאֶשְׁכּוֹל וְנִכְנַס מִן הַגִּנָּה לֶחָצֵר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יִגְמֹר. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, לֹא יִגְמֹר. חֲשֵׁכָה לֵילֵי שַׁבָּת, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, יִגְמֹר. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, לֹא יִגְמֹר (תרומות ח ג)

תוי"ט

לילי שבת. מצאתי בס' חכמת שלמה במס' סוכה פ"ב [כז.] שכתב אהא דתנן התם חוץ מלילי י"ט ראשון של חג וז"ל לילי הוא כמו ליל אלא שהוא דבוק וק"ל. וכן לילי אחרון של חג בפרק לולב וערבה עכ"ל. ול"נ שהכונה בלילי כלומר כל לילות אבל הוא דבוק ובכ"מ שתמצא במשנה יתבאר כן. במסכת שבת ובנדרים וכן תמצא בברייתא רפ"ק דפסחים ובפ"ו דף עא.

[*אלא דבריש פסחים איתא אור רב הונא אמר נגהי. ורב יהודה אמר לילי. [ושם הוא (ס"א יחיד) מוכרת] לכך נראה לי דלשון חכמים לחוד ולשון תורה לחוד. כדאיתא בריש פרק ראשית הגז וכמ"ש שם]:
 

איכא דאמר

משתמש רשום
אולי כי כן הדרך תמיד וכלשון הפסוק 'מוצאי בוקר וערב תרנין' אע''פ שאפשר לדחות שנקט בלשון רבים משום שמדבר גם על ערב וגם על הבוקר.
 
חלק עליון תַחתִית