מתוך מאמר על לימוד תורה בשבת
כתב בספר בית הבחירה למאירי )שבת קיח:(: מצות עונג שבת גדולה עד מאד, ועִ נְינה הוא לפי
ממונו של אדם, ולפי מה שרגיל בו בחול, והוא שאמרו אפילו דבר מועט ועשאו לכבוד שבת, הרי
קיים מצות עונג שבת. ובירושלמי אמרו במה מענגו, מר אמר בשינה, ומר אמר בתלמוד תורה, ולא
פליגי, כאן בתלמיד כאן בבעל הבית.
לימוד התורה בשבת צריך להיות בשמחה ותענוג, ולכן כתבו כמה פוסקים, שאין ללמוד סוגיות
מסובכות וקשות, מפני שבעת שהלומד אינו מבין את לימודו הוא שרוי במתח וצער. לפיכך נכון
לחזור בשבת על דברים שכבר ידועים היטב, או ללמוד דברים בהירים ומובנים, כל אדם לפי
רמתו. ואף תלמידי חכמים ראוי שילמדו בשבת סוגיות קלות שאין בלימודם יגיעה )או"ז, יעב"ץ(.
ויש אומרים שאדרבה, ראוי ללמדנים ללמוד סוגיות קשות ולהעמיק בהם )מחזיק ברכה רצ, ו(.
כפי הנראה אין כאן מחלוקת, אלא הכל תלוי באדם, מי שאוהב להקשות ולתרץ, יעסוק בסוגיות
קשות, ומי שאוהב הבנות ישרות ובהירות, יעסוק בדברים מובנים.
שאלתי ובקשתי מחו"ר הפורום
האם מי שלא נהנה מהלימוד רח"ל האם גם מקיים מצוות עונג שבת
כתב בספר בית הבחירה למאירי )שבת קיח:(: מצות עונג שבת גדולה עד מאד, ועִ נְינה הוא לפי
ממונו של אדם, ולפי מה שרגיל בו בחול, והוא שאמרו אפילו דבר מועט ועשאו לכבוד שבת, הרי
קיים מצות עונג שבת. ובירושלמי אמרו במה מענגו, מר אמר בשינה, ומר אמר בתלמוד תורה, ולא
פליגי, כאן בתלמיד כאן בבעל הבית.
לימוד התורה בשבת צריך להיות בשמחה ותענוג, ולכן כתבו כמה פוסקים, שאין ללמוד סוגיות
מסובכות וקשות, מפני שבעת שהלומד אינו מבין את לימודו הוא שרוי במתח וצער. לפיכך נכון
לחזור בשבת על דברים שכבר ידועים היטב, או ללמוד דברים בהירים ומובנים, כל אדם לפי
רמתו. ואף תלמידי חכמים ראוי שילמדו בשבת סוגיות קלות שאין בלימודם יגיעה )או"ז, יעב"ץ(.
ויש אומרים שאדרבה, ראוי ללמדנים ללמוד סוגיות קשות ולהעמיק בהם )מחזיק ברכה רצ, ו(.
כפי הנראה אין כאן מחלוקת, אלא הכל תלוי באדם, מי שאוהב להקשות ולתרץ, יעסוק בסוגיות
קשות, ומי שאוהב הבנות ישרות ובהירות, יעסוק בדברים מובנים.
שאלתי ובקשתי מחו"ר הפורום
האם מי שלא נהנה מהלימוד רח"ל האם גם מקיים מצוות עונג שבת