התחייסויות גדולי ישראל ל"יום הולדת"

שעת השקט

משתמש רגיל
מתוך זכרונותיו של האדר"ת- הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים :

"בכל לבי כעסתי על המברכים, לברכני ביום הולדתי ולשמחני בו, ומרגלא בפי מעודי שלא מצאנו שמחת יום הולדת בספרינו הקדושים רק בלידת פרעה לבד, ודבר זה אינו לרוח עם קדוש המקובל אצלינו, ונוח לו שלא נברא משנברא, וא”כ למה נשמח ביום הולדתינו, בטרם ידענו שהועלנו בבריאתנו, ורק צדיקים יכולים לשמוח כדברי התוס’ (ע”ז ה’, א’ ד”ה שאלמלא), אבל אנחנו מה חיינו מה מעשינו ומה צדקותינו"

כמדומה שהענין הפך כבר להיות "מנהג" ישראל.
( שלא לדבר על חסידות חב"ד שם עושים מיום הולדת עסק גדול)


האם מצאנו התייחסות נוספת של גדולי ישראל על עניין זה?

כמדומני שבמלאות יובל לגר"ש שקאפ הוציאו תלמידיו ספר לכבודו( למטרת גיוס כספים לישיבה) והדבר זכה לביקורת.
 

שעת השקט

משתמש רגיל
פותח הנושא
מצ"ב מאמרו של ר' חיים עוזר לספר בו הוא מעיר על זרות העניין.
 

קבצים מצורפים

  • ספר היובל.png
    ספר היובל.png
    22.7 KB · צפיות: 279
  • רבי חיים עוזר ספר היובל.pdf
    30 KB · צפיות: 23

הטרוד לדעת

משתמש רשום
ראה מש"כ 'בן איש חי' [שנה ראשונה פרשת ראה יז']:
ויש נוהגין לעשות בכל שנה את יום הלידה ליו"ט וסימן יפה הוא וכן נוהגים בביתינו.
ושמעתי שיש מקומות נוהגים לעשות בכל שנה סעודה ביום שנכנס בו האדם בבריתו של אברהם אבינו, ומנהג יפה הוא וערב לי מאד, אך לא נהגנו בזה בביתנו, ורק אנא עבדא נהגתי לומר בכל שנה ושנה ביום שנכנסתי בבריתו של אברהם אבינו בקשה זו, רבש"ע וכו', עכ"ד.
בתשו' כתב סופר (יו"ד סי' קמ"ה) כתב "הנה ברך לקחתי ליום הולדתי א' דר"ח אדר, שהגעתי בעז"ה לשנת החמשים והודיתי להשי"ת ברבים על שהחיינו וקיימנו לזמן הזה ועשיתי ביום ההוא סיום ואמרתי וכו'"
וראה בשו"ת 'יד אפרים' [לר' אפרים פישל וינברגר זצ"ל-קיים בפרויקט השו"ת בר אילן] סי' יט' שהאריך במקורות לגדולת היום במדרשים וכו', אולם רוב המקורות שם, על סגולת הימים שבהם נולדו האבות וכדו', ולא על אנשים פשוטים.
 

שעת השקט

משתמש רגיל
פותח הנושא
הטרוד לדעת אמר:
ראה מש"כ 'בן איש חי' [שנה ראשונה פרשת ראה יז']:
ויש נוהגין לעשות בכל שנה את יום הלידה ליו"ט וסימן יפה הוא וכן נוהגים בביתינו.
ושמעתי שיש מקומות נוהגים לעשות בכל שנה סעודה ביום שנכנס בו האדם בבריתו של אברהם אבינו, ומנהג יפה הוא וערב לי מאד, אך לא נהגנו בזה בביתנו, ורק אנא עבדא נהגתי לומר בכל שנה ושנה ביום שנכנסתי בבריתו של אברהם אבינו בקשה זו, רבש"ע וכו', עכ"ד.
בתשו' כתב סופר (יו"ד סי' קמ"ה) כתב "הנה ברך לקחתי ליום הולדתי א' דר"ח אדר, שהגעתי בעז"ה לשנת החמשים והודיתי להשי"ת ברבים על שהחיינו וקיימנו לזמן הזה ועשיתי ביום ההוא סיום ואמרתי וכו'"
וראה בשו"ת 'יד אפרים' [לר' אפרים פישל וינברגר זצ"ל-קיים בפרויקט השו"ת בר אילן] סי' יט' שהאריך במקורות לגדולת היום במדרשים וכו', אולם רוב המקורות שם, על סגולת הימים שבהם נולדו האבות וכדו', ולא על אנשים פשוטים.

ייש"כ.
בתוספת למה שהביא מר מה"כתב סופר"
הנה מה שהעיד בנו הג"ר שלמה ב"איל משולש":

“בעת ההיא בראש חודש אדר יום הולדת אבינו זצ”ל, בהיותו בפעסט, ציוה למשמשו שלא יניח לאדם לבוא לפניו כל היום, והיה רגיל מימי נעוריו לסיים על יום זה איזה מסכתא, וכל הבאים חזרו בלא מלואת מבוקשם, ובא רב גדול אחד מתלמידיו ומקורב למשפחתינו וביקש להיכנס, והגידו לו את אשר ציוה רבו, והיה הדבר לפלא בעיניו ובעל כרחו נכנס, והשתומם על המראה כי מצא את רבו גועה בבכי, ושאלו: “רבינו למה אתה בוכה”, ויאמר: “דע תלמידי חביבי היום הזה הוא יום אשר בו נולדתי והרי אני בן נ”ד שנים, וד”ן אני את עצמי ויאמרו המושלים בואו חשבון הנפש במה עסקתי כל אותן השנים הללו אשר ניצבו עלי כמו נ”ד, במה ביליתי עיתותי היקרים ומצאתי בלא תכלית הרבה, אין בי לא תורה ולא חכמה ולא צדקות ולמה לא אבכה על בילוי ימי אשר אינם חוזרים. ויש לי לבכות מאין הפוגות. וכשמוע התלמיד את דברי רבו בכה גם הוא, כי אם בארזים נפלה שלהבת, אשר כל ימיו לא עסק רק בתורה, עבודה וגמילות חסדים במידה גדולה כל כך, ובכל זה בוכה ודואג על שנותיו, מה יענו אזובי הקיר אשר באמת בילו שנותיהם בבהלה. והלך לחוץ וסיפר הדבר לעומדים שם” עכ”ל.
http://hb.borisute.com/pdfpager.aspx?req=29069&st=&pgnum=122
 

שעת השקט

משתמש רגיל
פותח הנושא
עם חכם ונבון אמר:
בבית רוז'ין עשו עסק גדול מיום הולדת עד עצם היום הזה

"עסק" מימי הולדת של צדיקי בית רוזי'ן או מיום הולדתו של כל חסיד וחסיד?
 

עם חכם ונבון

משתמש רגיל
שעת השקט אמר:
עם חכם ונבון אמר:
בבית רוז'ין עשו עסק גדול מיום הולדת עד עצם היום הזה

"עסק" מימי הולדת של צדיקי בית רוזי'ן או מיום הולדתו של כל חסיד וחסיד?
של הצדיקים.
ואגב: יש שהסמיכו את הפסוק בתהילים (פרק ב') בני אתה אני היום ילדתיך. שאל ממני ואתנה, שביום הולדת אפשר לבקש מהרבש"ע כל בקשה שרוצים...
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
שעת השקט אמר:
מתוך זכרונותיו של האדר"ת- הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים :

"בכל לבי כעסתי על המברכים, לברכני ביום הולדתי ולשמחני בו, ומרגלא בפי מעודי שלא מצאנו שמחת יום הולדת בספרינו הקדושים רק בלידת פרעה לבד, ודבר זה אינו לרוח עם קדוש המקובל אצלינו, ונוח לו שלא נברא משנברא, וא”כ למה נשמח ביום הולדתינו, בטרם ידענו שהועלנו בבריאתנו, ורק צדיקים יכולים לשמוח כדברי התוס’ (ע”ז ה’, א’ ד”ה שאלמלא), אבל אנחנו מה חיינו מה מעשינו ומה צדקותינו"

כמדומה שהענין הפך כבר להיות "מנהג" ישראל.
( שלא לדבר על חסידות חב"ד שם עושים מיום הולדת עסק גדול)


האם מצאנו התייחסות נוספת של גדולי ישראל על עניין זה?

כמדומני שבמלאות יובל לגר"ש שקאפ הוציאו תלמידיו ספר לכבודו( למטרת גיוס כספים לישיבה) והדבר זכה לביקורת.
לי זכור שכתב בנוסח שונה. לא "כעסתי" אלא משהו בסגנון "תמהתי".
כמדומני שדבריו הובאו בטללי אורות על הפס' יום הולדת את פרעה.
וכן בספר אשר יצוה ( אהבת שלום)
 

נדיב לב

משתמש ותיק
שעת השקט אמר:
הטרוד לדעת אמר:
ראה מש"כ 'בן איש חי' [שנה ראשונה פרשת ראה יז']:
ויש נוהגין לעשות בכל שנה את יום הלידה ליו"ט וסימן יפה הוא וכן נוהגים בביתינו.
ושמעתי שיש מקומות נוהגים לעשות בכל שנה סעודה ביום שנכנס בו האדם בבריתו של אברהם אבינו, ומנהג יפה הוא וערב לי מאד, אך לא נהגנו בזה בביתנו, ורק אנא עבדא נהגתי לומר בכל שנה ושנה ביום שנכנסתי בבריתו של אברהם אבינו בקשה זו, רבש"ע וכו', עכ"ד.
בתשו' כתב סופר (יו"ד סי' קמ"ה) כתב "הנה ברך לקחתי ליום הולדתי א' דר"ח אדר, שהגעתי בעז"ה לשנת החמשים והודיתי להשי"ת ברבים על שהחיינו וקיימנו לזמן הזה ועשיתי ביום ההוא סיום ואמרתי וכו'"
וראה בשו"ת 'יד אפרים' [לר' אפרים פישל וינברגר זצ"ל-קיים בפרויקט השו"ת בר אילן] סי' יט' שהאריך במקורות לגדולת היום במדרשים וכו', אולם רוב המקורות שם, על סגולת הימים שבהם נולדו האבות וכדו', ולא על אנשים פשוטים.

ייש"כ.
בתוספת למה שהביא מר מה"כתב סופר"
הנה מה שהעיד בנו הג"ר שלמה ב"איל משולש":

“בעת ההיא בראש חודש אדר יום הולדת אבינו זצ”ל, בהיותו בפעסט, ציוה למשמשו שלא יניח לאדם לבוא לפניו כל היום, והיה רגיל מימי נעוריו לסיים על יום זה איזה מסכתא, וכל הבאים חזרו בלא מלואת מבוקשם, ובא רב גדול אחד מתלמידיו ומקורב למשפחתינו וביקש להיכנס, והגידו לו את אשר ציוה רבו, והיה הדבר לפלא בעיניו ובעל כרחו נכנס, והשתומם על המראה כי מצא את רבו גועה בבכי, ושאלו: “רבינו למה אתה בוכה”, ויאמר: “דע תלמידי חביבי היום הזה הוא יום אשר בו נולדתי והרי אני בן נ”ד שנים, וד”ן אני את עצמי ויאמרו המושלים בואו חשבון הנפש במה עסקתי כל אותן השנים הללו אשר ניצבו עלי כמו נ”ד, במה ביליתי עיתותי היקרים ומצאתי בלא תכלית הרבה, אין בי לא תורה ולא חכמה ולא צדקות ולמה לא אבכה על בילוי ימי אשר אינם חוזרים. ויש לי לבכות מאין הפוגות. וכשמוע התלמיד את דברי רבו בכה גם הוא, כי אם בארזים נפלה שלהבת, אשר כל ימיו לא עסק רק בתורה, עבודה וגמילות חסדים במידה גדולה כל כך, ובכל זה בוכה ודואג על שנותיו, מה יענו אזובי הקיר אשר באמת בילו שנותיהם בבהלה. והלך לחוץ וסיפר הדבר לעומדים שם” עכ”ל.
http://hb.borisute.com/pdfpager.aspx?req=29069&st=&pgnum=122
הכתב סופר לא סותר לדברי האדר"ת שהזכרת למעלה, שדיבר כנגד השמחה ביום הזה. אבל אם מהרהר ועושה חשבון נפש לעצמו ודאי שהוא דבר טוב.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
לא הבנתי התמיהה בכך שלא מצאנו ענין שמחת יום הולדת במקורות, וכי אסור לעשות שמחה על לידת בת כיון שלא נזכר במקורות?

ואולי כתב כן רק כדי לומר שלא מצאנו היפך דבריו במקורותינו.
 

בנציון

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
לא הבנתי התמיהה בכך שלא מצאנו ענין שמחת יום הולדת במקורות, וכי אסור לעשות שמחה על לידת בת כיון שלא נזכר במקורות?

ואולי כתב כן רק כדי לומר שלא מצאנו היפך דבריו במקורותינו.
הענין הוא שאין בזה משהו משמח, ובשלמא אם היה במקורות שזה עת רצון וכדו' זה היה זמן שמחה, אבל בגלל שבאותו יום נולדת לפני כך וכך שנים יש בזה שמחה? כך עכ"פ סבר האדר"ת [אפשר אולי להתווכח ולומר שיש כאן משהו לשמוח, אבל עכ"פ כך הוא סבר, ולכן לשיטתו אין להקשות מלידת בת וכדו'].
ודרך אגב, שמעתי, וכמדו' הדברים ידועים, שמרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א ג"כ אומר שחגיגת יום הולדת מצאנו רק אצל פרעה.
 

מ.א.ה.

משתמש רגיל
בספר מטמוני מנחם נחום להרבי ר' מנחם נחום מטולנה כתב שהמנהג לחגוג את מסיבת יום ההולדת נובע מחמת שמכח יום הולדת את פרעה יצא ישועה ליוסף...! עיי"ש עוד
 

דרומאי

משתמש ותיק
שעת השקט אמר:
מצ"ב מאמרו של ר' חיים עוזר לספר בו הוא מעיר על זרות העניין.
שם כמדומני מדובר על ציון חמישים שנה להרבצת התורה של ר' שמעון, ולא על יום הולדת, לא?
(אין לי גישה לקובץ המצורף)
 

יעקב שלום

משתמש רגיל
ירושלמי ראש השנה פרק ג הלכה ח ריב"ל אמר עמלק כושפן מה היה עושה היה מעמיד בני אדם ביום גינוסיא שלו לומר לא במהרה אדם נופל ביום גינוסיא שלו מה עשה מה עירבב את המזלות ע"כ
אמנם לא מדובר כאן על שמחה ביום הולדת אך כן מדובר על כך שיום הולדת הוא יום מיוחד במזל טוב
 

שעת השקט

משתמש רגיל
פותח הנושא
דרומאי אמר:
שעת השקט אמר:
מצ"ב מאמרו של ר' חיים עוזר לספר בו הוא מעיר על זרות העניין.
שם כמדומני מדובר על ציון חמישים שנה להרבצת התורה של ר' שמעון, ולא על יום הולדת, לא?
(אין לי גישה לקובץ המצורף)


טעיתי.
ותודה שהעמדתני על האמת.

דברי הגרח"ע : "גם ענין היובל שלא נהגו בו רבנן קשישאי" מוסבים אם כן על ציון יובל לכל דבר שיהיה.
 

דרומאי

משתמש ותיק
יעקב שלום אמר:
ירושלמי ראש השנה פרק ג הלכה ח ריב"ל אמר עמלק כושפן מה היה עושה היה מעמיד בני אדם ביום גינוסיא שלו לומר לא במהרה אדם נופל ביום גינוסיא שלו מה עשה מה עירבב את המזלות ע"כ
אמנם לא מדובר כאן על שמחה ביום הולדת אך כן מדובר על כך שיום הולדת הוא יום מיוחד במזל טוב
יום גינוסיא הוא דוקא יום הולדת, או כינוי ליום המזל?
 

בנציון

משתמש ותיק
בתרגום יונתן קורא ליום הולדת יום גינוסיא: וַהֲוָה בְּיוֹם תְּלִיתָאֵי יוֹם גְנוּסָא דְפַרְעה וְעָבַד שֵׁירוּ לְכָל עַבְדוֹי וְרוֹמַם יַת רֵישׁ רַב מְזוֹגַיָא וְיַת רֵישׁ רַב נַחְתּוֹמַיָא בְּגוֹ עַבְדוֹי.
וכן בבראשית רבה וַיְּהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, יוֹם גְּנוּסְיָאה שֶׁל פַּרְעֹה, וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה וגו
 

יעקב שלום

משתמש רגיל
דרומאי אמר:
יעקב שלום אמר:
ירושלמי ראש השנה פרק ג הלכה ח ריב"ל אמר עמלק כושפן מה היה עושה היה מעמיד בני אדם ביום גינוסיא שלו לומר לא במהרה אדם נופל ביום גינוסיא שלו מה עשה מה עירבב את המזלות ע"כ
אמנם לא מדובר כאן על שמחה ביום הולדת אך כן מדובר על כך שיום הולדת הוא יום מיוחד במזל טוב
יום גינוסיא הוא דוקא יום הולדת, או כינוי ליום המזל?
בפירושים השונים יום ההולדת אכן לכאו לפי הלוח הלועזי שמסודר לפי המזלות דהיינו חדשי חמה
 

במבי

משתמש ותיק
זכור לי שבספר הישר מוזכר שזה היה יום הולדת לבנו של פרעה ביום השלישי ללידתו ולא של פרעה בעצמו
(אני מתכוון לספר הישר הקדמון שמוזכר עליו שהביאו אותו לתלמי המלך לפני שביקש את תרגום השבעים)
 

עמוס חדד

משתמש רגיל
אצטט מתוך אוצר פלאות התורה בענין זה בקיצור: (להרחבה - אוצר פלאות התורה בראשית עמ' תקצט - תרב)
גמ' מ"ק כח. - רב יוסף עשה יו"ט לרבנן בגיל שישים שיצא מכרת.
תנחומא פקודי יא - הקב"ה רצה לעשות שמחת המשכן ביום הולדתו של יצחק (א' בניסן)
מדרש שכל טוב בראשית מ כ - רוב בנ"א מחבבים יום הולדתם ושמחים ועושים משתה
מצודות דוד הושע ז ה - חגגו את יום הולדת מלך ישראל
 

עמוס חדד

משתמש רגיל
המשך הנ"ל - אחרונים
מנהגי חת"ס ז יד - השלים החומש בז' אדר יום הולדתו וחילק לתלמידים כסף.
חוט המשולש על הכת"ס - נהג לסיים מס' ביום הולדת.
בא"ח שנה א' ראה יז - יש נוהגים לעשות יום הולדת ליום טוב.
ועוד, אמשיך בהמשך בע"ה.
 

יעקב שלום

משתמש רגיל
עמוס חדד אמר:
אצטט מתוך אוצר פלאות התורה בענין זה בקיצור: (להרחבה - אוצר פלאות התורה בראשית עמ' תקצט - תרב)
גמ' מ"ק כח. - רב יוסף עשה יו"ט לרבנן בגיל שישים שיצא מכרת.
תנחומא פקודי יא - הקב"ה רצה לעשות שמחת המשכן ביום הולדתו של יצחק (א' בניסן)
מדרש שכל טוב בראשית מ כ - רוב בנ"א מחבבים יום הולדתם ושמחים ועושים משתה
מצודות דוד הושע ז ה - חגגו את יום הולדת מלך ישראל
גמ מ"ק איננה קשורה לנדון כי לא חגג רב יוסף את יום הולדתו אלא חגג את מה שיצא מידי כרת וידע זאת כדמלאו לו שישים
 

עמוס חדד

משתמש רגיל
יעקב שלום אמר:
עמוס חדד אמר:
אצטט מתוך אוצר פלאות התורה בענין זה בקיצור: (להרחבה - אוצר פלאות התורה בראשית עמ' תקצט - תרב)
גמ' מ"ק כח. - רב יוסף עשה יו"ט לרבנן בגיל שישים שיצא מכרת.
תנחומא פקודי יא - הקב"ה רצה לעשות שמחת המשכן ביום הולדתו של יצחק (א' בניסן)
מדרש שכל טוב בראשית מ כ - רוב בנ"א מחבבים יום הולדתם ושמחים ועושים משתה
מצודות דוד הושע ז ה - חגגו את יום הולדת מלך ישראל
גמ מ"ק איננה קשורה לנדון כי לא חגג רב יוסף את יום הולדתו אלא חגג את מה שיצא מידי כרת וידע זאת כדמלאו לו שישים

אמנם אין כאן קשר הגמלים הספנין, אך קשר כלשהוא יש.
הרעיון הוא שישנם ימי הולדת שראוי לחגוג, גם אם לא מצד היומולדת אלא מחמת התוצאה מן היומולדת.
 

יעקב שלום

משתמש רגיל
עמוס חדד אמר:
יעקב שלום אמר:
עמוס חדד אמר:
אצטט מתוך אוצר פלאות התורה בענין זה בקיצור: (להרחבה - אוצר פלאות התורה בראשית עמ' תקצט - תרב)
גמ' מ"ק כח. - רב יוסף עשה יו"ט לרבנן בגיל שישים שיצא מכרת.
תנחומא פקודי יא - הקב"ה רצה לעשות שמחת המשכן ביום הולדתו של יצחק (א' בניסן)
מדרש שכל טוב בראשית מ כ - רוב בנ"א מחבבים יום הולדתם ושמחים ועושים משתה
מצודות דוד הושע ז ה - חגגו את יום הולדת מלך ישראל
גמ מ"ק איננה קשורה לנדון כי לא חגג רב יוסף את יום הולדתו אלא חגג את מה שיצא מידי כרת וידע זאת כדמלאו לו שישים

אמנם אין כאן קשר הגמלים הספנין, אך קשר כלשהוא יש.
הרעיון הוא שישנם ימי הולדת שראוי לחגוג, גם אם לא מצד היומולדת אלא מחמת התוצאה מן היומולדת.
החגיגה איננה ההולדת אין זה תוצאה מיום 'ההולדת' אלא שעברו שנים. אף אחד לא חוגג יומולדת כי נגמר כך וכך שנים זה סיבה לעצבות ולא לשמחה. השמחה היא שנולד בזה היום לכן כלל אינו שייך.
 

ים סוף

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
בשם הח"ח מפורסם "אני היום ילדתיך שאל ממני ואתנה לך"
לא יודע המקור
מצאתי!
זכורני שסיפר לי פעם בנו של הרה"ג ר' אשר אריאלי שאביו נוהג לבקש ממנו ברכה ביום הולדתו, מכח הפסוק הזה. ואמר שאנשים נוהגים להפך ולברך את חתן היומולדת אבל האמת היא שיש לחתן כח לברך ולא להפך.
 

קבצים מצורפים

  • גנזי שערי ציון.jpg
    גנזי שערי ציון.jpg
    147.3 KB · צפיות: 144

יחי

משתמש ותיק
מגו הנושא אשאל פשט בתרגום 'הולדת - בית ולדא'
לא הבנתי
 

pkd

משתמש רגיל
ישנו ספר נפלא המקיף את כל הנושא הנ"ל, ןשמו "יום ההולדת ומשמעותו"
 

שמעיה

משתמש ותיק
שעת השקט אמר:
מתוך זכרונותיו של האדר"ת- הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים :

"בכל לבי כעסתי על המברכים, לברכני ביום הולדתי ולשמחני בו, ומרגלא בפי מעודי שלא מצאנו שמחת יום הולדת בספרינו הקדושים רק בלידת פרעה לבד, ודבר זה אינו לרוח עם קדוש המקובל אצלינו, ונוח לו שלא נברא משנברא, וא”כ למה נשמח ביום הולדתינו, בטרם ידענו שהועלנו בבריאתנו, ורק צדיקים יכולים לשמוח כדברי התוס’ (ע”ז ה’, א’ ד”ה שאלמלא), אבל אנחנו מה חיינו מה מעשינו ומה צדקותינו"
הסברא על כך שנוח לו לאדם שלא נברא נכונה אולי לגבי האדם עצמו, אך הסביבה יכולה בהחלט להביע שמחה על כך שהידיד/בן משפחה המוערך שלהם השלים שנה נוספת לחייו.
 
חלק עליון תַחתִית