הגאון רבי יחזקאל ברטלר זצ"ל

יהודי

משתמש ותיק
בשבת נפטר מבני ברק אחד מחכמי הזמן הגאון הגדול רבי יחזקאל ברטלר זצוק"ל.
יבואו החברים ויעלו נקודות אור מחייו. (אני אעלה בהמשך בלנ"ד)
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
צעיר תלמידי החזו"א ששהה עמו בלילה האחרון לחייו וזכה לשמשו ברגעיו האחרונים, ת"ח אדיר שמקובל שהחזו"א התבטא עליו שגם בדורו של הש"ך הוא הי׳ נחשב, אין ממנו ד"ת בכתב אבל הרבה מתורתו נמצא בספרי אחיינו ר"מ רייסנר, הי׳ מיוחד בדקדוק הלכה כידוע למכיריו.
 

tkhvu

משתמש ותיק
גיסו של הגר"מ שטרנבוך והגר"א רייסנר - שניהם חתני ר' יעקב שכטר. המגיד ר' אריה שכטר הוא גיסו.
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
עליו אפשר לומר "תורה מונחת בקרן זוית".
אבידה גדולה שראוי להתאבל כשריפת בית אלוקנו
 

מציץ מדי פעם

משתמש חדש
בדיוק שמעתי שיש לו שיטה מיוחדת באשר לגישת החזו"א שחשמל הוא תולדה דבונה. הוא סובר - שלא כהגרח"ג ושאר גדולי החוג - שהחזו"א לא נתן באמת משקל משמעותי לסברא של 'מעמידו על מתכונתו'. שמעתי כי לר' חיים רוטר מאלעד יש התכתבות שלמה עמו בנושא הזה.
מי שיודע פרטים נא לשתף
 
היה חד בדרא בנושאים רבים
ואציין רק אחד מהם - זהירותו מריבית עד כדי שמעולם לא היה לו חשבון בבנק! והתבטא בדרך הפלגה וגוזמא שגם להכנס לבנק זה ריבית
(ובלי אחריות אני מנחש שכנראה חשש מ'שטר שיש בו ריבית' שבעצם ההתחייבות שחותמים לשלם ריבית - אם יכנסו למינוס
ואמנם לדידן מקובל שאם אני מתכוין לא להכנס לאוברדרפט אף פעם אי"ז התחייבות על ריבית אלא רק על 'אם תהיה הלואה=אובר דראפט' משא"כ שטר שיש בו ריבית כבר עכשיו יש הלואה ומתנים על ריבית אם יהיה איחור
אך קבלתי מהגרש"צ רוזנבלט שאנו מסכימים עמו לגבי הפרט דלהלן:
לא להכנס למינוס גם אם סוגרים אותו באותו יום עסקים - כי חלה הלואה אף שלא חל חיוב ריבית)
וכמובן שכל הנ"ל לא רלוונטי להסומכים על היתר עיסקה ויש להם עיסקה כלשהיא.
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
מציץ מדי פעם אמר:
בדיוק שמעתי שיש לו שיטה מיוחדת באשר לגישת החזו"א שחשמל הוא תולדה דבונה. הוא סובר - שלא כהגרח"ג ושאר גדולי החוג - שהחזו"א לא נתן באמת משקל משמעותי לסברא של 'מעמידו על מתכונתו'. שמעתי כי לר' חיים רוטר מאלעד יש התכתבות שלמה עמו בנושא הזה.
מי שיודע פרטים נא לשתף
עי׳ שערי חיים ח"ג
 
הערב שמעתי ממי שלמדה בכיתה של הבת שלו שבאותם ימים היא סיפרה לה על השקיעות הנוראה שלו בלימוד
וכך היה המעשה שבארוחת ערב היא רצתה להגיש לאחיה ואחיותיה מאכל מסויים וחיכתה שאבא יעשר כי היה חוק בבית שרק אבא מעשר (מחמת כל החשבונות והדקדוקים שרק הוא ידע) ופנתה אליו כמה וכמה פעמים והוא משיב בהנהון והמהום וממשיך להסתובב שקוע בלימוד כדרכו הלוך חזור (את זה אני מכיר אישית)
(וכמובן שאין טעם לחקות את ה'תשגה תמיד' אלא את המילה הראשונה של 'באהבתה תשגה תמיד' - יחד עם עירנות ונכונות לכל מה שה' רוצה במציאות החיים שהוא עצמו ברא ובורא)
 

חדא

משתמש ותיק
ספר מבוא שערים נכתב ע"פ דבריו, כך לדברי המחבר.
 

מציץ מדי פעם

משתמש חדש
חלק א׳ ממעל אמר:
מציץ מדי פעם אמר:
בדיוק שמעתי שיש לו שיטה מיוחדת באשר לגישת החזו"א שחשמל הוא תולדה דבונה. הוא סובר - שלא כהגרח"ג ושאר גדולי החוג - שהחזו"א לא נתן באמת משקל משמעותי לסברא של 'מעמידו על מתכונתו'. שמעתי כי לר' חיים רוטר מאלעד יש התכתבות שלמה עמו בנושא הזה.
מי שיודע פרטים נא לשתף
עי׳ שערי חיים ח"ג
אם תוכל להעלות, כי אין את החלק הזה באוצה"ח, ותע"ח
 

נדיב לב

משתמש ותיק
למדתי בעבר עם אחד מנכדיו והנכדים שילבו את חומרות החזון איש ובריסק יחדיו!
 
כך מספר אחד החתנים שם שבשנה ראשונה צירפוהו לאפיית המצות
והנה בעת האפילה הוא שהיה קשור לרבי מאיר ברנסדורפר ולבריסק הלך להתעלף כשראה את הרוגע והקולות שמקילים החזו"א ותלמידיו בזהירות מחמץ
אבל לאחר האפיה כשהתחיל הפלפולים והחשבונות הרבים סביב 'צירוף סל' לחלה וסביב 'מן המוקף' ותרומות ומעשרות וכדומה - הוא קיבל והפנים את צידו השני של המטבע

ושמעתי מאאמו"ר (שזכה לשמש את מגוון החוגים הקיימים) שזה - האמת תהא נעדרת ואחז"ל 'עדרים עדרים' = שכל חוג/עדר יש לו חלק מהאמת ויש לשני מה להחכים ממנו.
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
המימד הנוסף של הענין אמר:
כך מספר אחד החתנים שם שבשנה ראשונה צירפוהו לאפיית המצות
והנה בעת האפילה הוא שהיה קשור לרבי מאיר ברנסדורפר ולבריסק הלך להתעלף כשראה את הרוגע והקולות שמקילים החזו"א ותלמידיו בזהירות מחמץ
אבל לאחר האפיה כשהתחיל הפלפולים והחשבונות הרבים סביב 'צירוף סל' לחלה וסביב 'מן המוקף' ותרומות ומעשרות וכדומה - הוא קיבל והפנים את צידו השני של המטבע

ושמעתי מאאמו"ר (שזכה לשמש את מגוון החוגים הקיימים) שזה - האמת תהא נעדרת ואחז"ל 'עדרים עדרים' = שכל חוג/עדר יש לו חלק מהאמת ויש לשני מה להחכים ממנו.
מעניין מה החומרות של "צירוף סל"
 

י.א.ל

משתמש ותיק
פרלמן משה אמר:
המימד הנוסף של הענין אמר:
כך מספר אחד החתנים שם שבשנה ראשונה צירפוהו לאפיית המצות
והנה בעת האפילה הוא שהיה קשור לרבי מאיר ברנסדורפר ולבריסק הלך להתעלף כשראה את הרוגע והקולות שמקילים החזו"א ותלמידיו בזהירות מחמץ
אבל לאחר האפיה כשהתחיל הפלפולים והחשבונות הרבים סביב 'צירוף סל' לחלה וסביב 'מן המוקף' ותרומות ומעשרות וכדומה - הוא קיבל והפנים את צידו השני של המטבע

ושמעתי מאאמו"ר (שזכה לשמש את מגוון החוגים הקיימים) שזה - האמת תהא נעדרת ואחז"ל 'עדרים עדרים' = שכל חוג/עדר יש לו חלק מהאמת ויש לשני מה להחכים ממנו.
מעניין מה החומרות של "צירוף סל"
לדוגמה שנה אחת באחת החבורות כל חבילת מצות עטופה בניר ונילון והיה נידון שלם האם כאשר הקרטונים על המשטח זה מספיק לצירוף או שאולי העיטוף מפריע כי הרי הם לא כל כך ראוים ליגע אחד בשני ולמעשה היה צריך לפתוח את כל הקרטונים על מנ שיהי מוקף כמו שצריך
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
מציץ מדי פעם אמר:
בדיוק שמעתי שיש לו שיטה מיוחדת באשר לגישת החזו"א שחשמל הוא תולדה דבונה. הוא סובר - שלא כהגרח"ג ושאר גדולי החוג - שהחזו"א לא נתן באמת משקל משמעותי לסברא של 'מעמידו על מתכונתו'. שמעתי כי לר' חיים רוטר מאלעד יש התכתבות שלמה עמו בנושא הזה.
מי שיודע פרטים נא לשתף

לא מסתבר שיש לו עמו התכתבות, כיון שכידוע הגרא"י זצ"ל שהיה מילדי טהרן ולא למדו בתורה מסודרת, מעולם לא למד לכתוב היטב, וזו גם הסיבה שדברי תורתו לא באו בכתובים.
 

מציץ מדי פעם

משתמש חדש
נחפשה דרכינו אמר:
מציץ מדי פעם אמר:
בדיוק שמעתי שיש לו שיטה מיוחדת באשר לגישת החזו"א שחשמל הוא תולדה דבונה. הוא סובר - שלא כהגרח"ג ושאר גדולי החוג - שהחזו"א לא נתן באמת משקל משמעותי לסברא של 'מעמידו על מתכונתו'. שמעתי כי לר' חיים רוטר מאלעד יש התכתבות שלמה עמו בנושא הזה.
מי שיודע פרטים נא לשתף

לא מסתבר שיש לו עמו התכתבות, כיון שכידוע הגרא"י זצ"ל שהיה מילדי טהרן ולא למדו בתורה מסודרת, מעולם לא למד לכתוב היטב, וזו גם הסיבה שדברי תורתו לא באו בכתובים.

כבר כתב הרב חלק א' ממעל שהדברים נמצאים בשערי חיים ח"ג - וכבר ביקשנו שיעלוהו ועדיין לא נתמלאה תקוותינו

אגב, מה שאתה אומר שהסיבה שלא כתב חידושיו משום בעיה טכנית של יכולת כתיבה, מעניין מאוד, כי הרושם שהתקבל שלא כתב מחמת גישה רעיונית לכתיבת חידו"ת באופן לא מושלם וכדו'
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
למדתי בעבר עם אחד מנכדיו והנכדים שילבו את חומרות החזון איש ובריסק יחדיו!
כתלמידו של מרן החזו"א זצ"ל, לא מסתבר שחיפש חומרות סתם, יתכן שהיו דברים מסויימים שראה לנכון לקחת מבריסק, אבל לא חיפש "לשלב חומרות"
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
מציץ מדי פעם אמר:
נחפשה דרכינו אמר:
מציץ מדי פעם אמר:
בדיוק שמעתי שיש לו שיטה מיוחדת באשר לגישת החזו"א שחשמל הוא תולדה דבונה. הוא סובר - שלא כהגרח"ג ושאר גדולי החוג - שהחזו"א לא נתן באמת משקל משמעותי לסברא של 'מעמידו על מתכונתו'. שמעתי כי לר' חיים רוטר מאלעד יש התכתבות שלמה עמו בנושא הזה.
מי שיודע פרטים נא לשתף

לא מסתבר שיש לו עמו התכתבות, כיון שכידוע הגרא"י זצ"ל שהיה מילדי טהרן ולא למדו בתורה מסודרת, מעולם לא למד לכתוב היטב, וזו גם הסיבה שדברי תורתו לא באו בכתובים.

כבר כתב הרב חלק א' ממעל שהדברים נמצאים בשערי חיים ח"ג - וכבר ביקשנו שיעלוהו ועדיין לא נתמלאה תקוותינו

אגב, מה שאתה אומר שהסיבה שלא כתב חידושיו משום בעיה טכנית של יכולת כתיבה, מעניין מאוד, כי הרושם שהתקבל שלא כתב מחמת גישה רעיונית לכתיבת חידו"ת באופן לא מושלם וכדו'
כל עוד לא ראינו, אין ראיה. יתכן שיש שם מו"מ עמו בע"פ. כמו"כ לפעמים בני ביתו כתבו מפיו.
כתלמידו של מרן החזו"א, שעודד מאוד כתיבת חידו"ת וכך נהגו ונוהגים כל תלמידיו [עד שיש מי שאמר שאחד המאפיינים של קהילת תלמידי החזו"א הוא ריבוי הכתיבה] לא מסתבר שהיתה להגרא"י גישה אחרת בזה, והטעם שכתבתי שמעתי מפי יודעי דבר. בפרט שמעולם לא שמענו על ת"ח בסדר גודל כזה שלא נמצא באף מקום דברים שכתב, גם אם היתה לו גישה רעיונית וכו', האם לא יצא לו אף פעם אחת לכתוב משהו? לא מסתבר.
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
המימד הנוסף של הענין אמר:
כך מספר אחד החתנים שם שבשנה ראשונה צירפוהו לאפיית המצות
והנה בעת האפילה הוא שהיה קשור לרבי מאיר ברנסדורפר ולבריסק הלך להתעלף כשראה את הרוגע והקולות שמקילים החזו"א ותלמידיו בזהירות מחמץ
אבל לאחר האפיה כשהתחיל הפלפולים והחשבונות הרבים סביב 'צירוף סל' לחלה וסביב 'מן המוקף' ותרומות ומעשרות וכדומה - הוא קיבל והפנים את צידו השני של המטבע

ושמעתי מאאמו"ר (שזכה לשמש את מגוון החוגים הקיימים) שזה - האמת תהא נעדרת ואחז"ל 'עדרים עדרים' = שכל חוג/עדר יש לו חלק מהאמת ויש לשני מה להחכים ממנו.
חשוב לדעת שאין ענין לחפש חומרות מכל הבא ליד, אלא לקחת מכל מקום את הדברים הנכונים שלו, ומהסיפור הנ"ל על אפיית המצות במשפחת ברטלר ניתן ללמוד על האיזון המיוחד שקיבלו ממרן החזו"א מתי צריך להחמיר ומתי לא
 

נדיב לב

משתמש ותיק
הכהן אמר:
מי שמכיר את חוג חזון איש, יודע להגדיר שהם לא מחמירים אלא מדקדקים.
מתוך שבחו של חוג חזון איש המדקדקים הגעת לגנותו של כלל המגזרים הלא מדקדקים. מבחנתי ההגדרה היא דוקא מחמירים
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
לצערנו המציאות היא שרוב האנשים אינם מקפידים בהרבה נושאים גם בעיקר הדין, ואין כאן המקום להאריך בדוגמאות. כמובן שאין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו וכו', אבל מהבחינה הזו של להקפיד על עיקר הדין, כמדומני שלכל החוגים והעדות יש מה ללמוד מחוג חזו"א. יש הרבה דברים שנקראים "חומרה של חזונאישינקים", אבל למעשה מסתבר שאין פוסק אחר בר סמכא שמיקל בזה. [והנני מדגיש, אינני שייך לחוג חזו"א! ואני מקפיד לנהוג דוקא כדעת המשנ"ב, כדי לפרסם את הענין שדקדוק ההלכה אינו תלוי דוקא בחזו"א. אבל המציאות היא שיש דברים רבים שאפשר למצוא רק שם].
 

הכהן

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
הכהן אמר:
מי שמכיר את חוג חזון איש, יודע להגדיר שהם לא מחמירים אלא מדקדקים.
מתוך שבחו של חוג חזון איש המדקדקים הגעת לגנותו של כלל המגזרים הלא מדקדקים. מבחנתי ההגדרה היא דוקא מחמירים
אני חי בתוך קהילת חזון איש, אם כי אני לא ממש משייך את עצמי לקו זה, ואני נפעם כל פעם מחדש מההקפדה והדקדוק על כל פרט.
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
הכהן אמר:
נדיב לב אמר:
הכהן אמר:
מי שמכיר את חוג חזון איש, יודע להגדיר שהם לא מחמירים אלא מדקדקים.
מתוך שבחו של חוג חזון איש המדקדקים הגעת לגנותו של כלל המגזרים הלא מדקדקים. מבחנתי ההגדרה היא דוקא מחמירים
אני חי בתוך קהילת חזון איש, אם כי אני לא ממש משייך את עצמי לקו זה, ואני נפעם כל פעם מחדש מההקפדה והדקדוק על כל פרט.
אשמח אם תפרט לנו דוגמאות לדקדוקים שלהם
 

איש פשוט מאד

משתמש ותיק
פרלמן משה אמר:
אשמח אם תפרט לנו דוגמאות לדקדוקים שלהם
אני אתן דוגמאות לזה, ואז יסביר גם מה שכתבו כבר.
למשל הדין הוא שגמר מלאכה למעשר בדברים מסוימים הוא מילוי הכלי (באופן שאין מירוח). ובאופן שגוי מירח הוא מח' ראשונים אם חייב במעשר או לא.
ויש נידון גדול לדוגמא באתרוגים שקוטף הפועל הגוי, ובעה"ב תוכ"ד העבודה מוצא אתרוג נאה ושם אותו באותה קופסא יחד עם הגוי. ויל"ד שהכלי הזה אם בעה"ב שם אחרון א"כ זה נחשב שישראל גמר, ובארגז אחר הגוי גמר, וא"כ יש כאן שאלה של מן החיוב על הפטור.
יש הרבה צדדים לדון אולי דנים את הכל ביחד ועוד הרבה צירופים. אבל כל הדברים האלה אין עליהם לא משנה ולא גמרא ולא רמב"ם, ועל דברים אלו פעמים רבות החזו"א נוגע בם ונשאר בצ"ע או לא מכריע ברור, ולמרות שהסברא הפשוטה נראית אולי לדון את כל הקטיף כאחת יל"ד אולי זה לא כן.
ובדברים כאלו (ויש המון נתתי דוגמא קטנה) יש הקפדה שנהוגה בחוג זה, ודברים אלו אם צריך להחמיר הרי זה חיוב גמור, ורק סומכים על הסברא שלא נראה לדון זאת כך, ואצל החזו"א בהרבה דברים לא היה מושג כזה שלא נראה מסברא כך לדון.
מקווה שהובנתי.

יש סיפור נודע מהגרי"ז (אני חושב שהוא מוסמך) ששתה מים מחוץ לסוכה, ושאלו אותו הרי כתוב שהמחמיר תע"ב, ואמר אני לא מחמיר אני עושה רק עיקר הדין. ואני חושב שזה הכוונה כאן.
 

איש פשוט מאד

משתמש ותיק
אוסיף עוד נקודה בזה.
לכשתמצא לומר זו המהות של החזו"א (למי שמכיר את ספריו) כל מיני נקודות שנראות לנו פשוטות שאין כאן מקום לדון, ובא החזו"א והופך את הקערה על פיה.
שמעתי סיפור (מוסמך) שכשהגרש"ז זצללה"ה הוציא את ספרו מאורי אש כתב סימן שלם לבאר מדוע בחשמל אין בונה בשבת, וכשהביא את הספר לגרא"ז מלצר זצללה"ה א"ל שישמיט את הסימן, מה שייך בונה בכלל בחשמל, והשמיט אותו. והחזו"א חידש ששייך (ואח"כ נדפס במנחת שלמה). זו הגישה של החזו"א על המון דברים שאין לנו (גם לגדולים אחרים) הו"א כזו החזו"א בכח סברתו העמיד שיש צד כזה.
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
איש פשוט מאד אמר:
פרלמן משה אמר:
אשמח אם תפרט לנו דוגמאות לדקדוקים שלהם
אני אתן דוגמאות לזה, ואז יסביר גם מה שכתבו כבר.
למשל הדין הוא שגמר מלאכה למעשר בדברים מסוימים הוא מילוי הכלי (באופן שאין מירוח). ובאופן שגוי מירח הוא מח' ראשונים אם חייב במעשר או לא.
ויש נידון גדול לדוגמא באתרוגים שקוטף הפועל הגוי, ובעה"ב תוכ"ד העבודה מוצא אתרוג נאה ושם אותו באותה קופסא יחד עם הגוי. ויל"ד שהכלי הזה אם בעה"ב שם אחרון א"כ זה נחשב שישראל גמר, ובארגז אחר הגוי גמר, וא"כ יש כאן שאלה של מן החיוב על הפטור.
יש הרבה צדדים לדון אולי דנים את הכל ביחד ועוד הרבה צירופים. אבל כל הדברים האלה אין עליהם לא משנה ולא גמרא ולא רמב"ם, ועל דברים אלו פעמים רבות החזו"א נוגע בם ונשאר בצ"ע או לא מכריע ברור, ולמרות שהסברא הפשוטה נראית אולי לדון את כל הקטיף כאחת יל"ד אולי זה לא כן.
ובדברים כאלו (ויש המון נתתי דוגמא קטנה) יש הקפדה שנהוגה בחוג זה, ודברים אלו אם צריך להחמיר הרי זה חיוב גמור, ורק סומכים על הסברא שלא נראה לדון זאת כך, ואצל החזו"א בהרבה דברים לא היה מושג כזה שלא נראה מסברא כך לדון.
מקווה שהובנתי.

יש סיפור נודע מהגרי"ז (אני חושב שהוא מוסמך) ששתה מים מחוץ לסוכה, ושאלו אותו הרי כתוב שהמחמיר תע"ב, ואמר אני לא מחמיר אני עושה רק עיקר הדין. ואני חושב שזה הכוונה כאן.


בנקודה זו כמדומני יש הבדל בין החזו"א להגרי"ז, בעוד שהגרי"ז במעשה הנ"ל [כמדומני שביאר כן בפירוש] כיון שהוא דבר מוסכם שמעיקר הדין מותר מחוץ לסוכה, ורק עדיפות בסוכה, לא ראה לחשוש לזה, לעומת זאת לו יצוייר שהיה נפסק בשו"ע שאין בזה אף הידור, והיה ראשון כלשהו הסובר שחייבים לשתות דוקא בסוכה, מסתבר מאוד שהיה מחמיר בזה. והגרי"ז העדיף לא להחמיר במעשה עם המים כדי לשמור את האנרגיות לדברים שיש הסוברים שהם מעיקה"ד. לעומת זאת אצל החזו"א בדיוק להיפך, אם היה נפסק בשו"ע והיה ראשון שחולק וכנ"ל, לא היה חושש לאותו ראשון [אא"כ יש לו סיבה לפסוק כמוהו] כיון שכך נפסק, ולעומת זה לשתות בסוכה שנפסק בשו"ע שתבוא עליו ברכה אין זה חיפוש אחר חומרות אלא חומרה שהשו"ע ממליץ עליה, ומסתבר שהיה מחמיר בזה [לא בנושא זה ממש, כיון שכל ימיו היה חולה וחלש ובקושי יכל לזוז, אלא בנושאים אחרים כעין זה].
 
חלק עליון תַחתִית