עי׳ שערי חיים ח"גמציץ מדי פעם אמר:בדיוק שמעתי שיש לו שיטה מיוחדת באשר לגישת החזו"א שחשמל הוא תולדה דבונה. הוא סובר - שלא כהגרח"ג ושאר גדולי החוג - שהחזו"א לא נתן באמת משקל משמעותי לסברא של 'מעמידו על מתכונתו'. שמעתי כי לר' חיים רוטר מאלעד יש התכתבות שלמה עמו בנושא הזה.
מי שיודע פרטים נא לשתף
אם תוכל להעלות, כי אין את החלק הזה באוצה"ח, ותע"חחלק א׳ ממעל אמר:עי׳ שערי חיים ח"גמציץ מדי פעם אמר:בדיוק שמעתי שיש לו שיטה מיוחדת באשר לגישת החזו"א שחשמל הוא תולדה דבונה. הוא סובר - שלא כהגרח"ג ושאר גדולי החוג - שהחזו"א לא נתן באמת משקל משמעותי לסברא של 'מעמידו על מתכונתו'. שמעתי כי לר' חיים רוטר מאלעד יש התכתבות שלמה עמו בנושא הזה.
מי שיודע פרטים נא לשתף
מעניין מה החומרות של "צירוף סל"המימד הנוסף של הענין אמר:כך מספר אחד החתנים שם שבשנה ראשונה צירפוהו לאפיית המצות
והנה בעת האפילה הוא שהיה קשור לרבי מאיר ברנסדורפר ולבריסק הלך להתעלף כשראה את הרוגע והקולות שמקילים החזו"א ותלמידיו בזהירות מחמץ
אבל לאחר האפיה כשהתחיל הפלפולים והחשבונות הרבים סביב 'צירוף סל' לחלה וסביב 'מן המוקף' ותרומות ומעשרות וכדומה - הוא קיבל והפנים את צידו השני של המטבע
ושמעתי מאאמו"ר (שזכה לשמש את מגוון החוגים הקיימים) שזה - האמת תהא נעדרת ואחז"ל 'עדרים עדרים' = שכל חוג/עדר יש לו חלק מהאמת ויש לשני מה להחכים ממנו.
לדוגמה שנה אחת באחת החבורות כל חבילת מצות עטופה בניר ונילון והיה נידון שלם האם כאשר הקרטונים על המשטח זה מספיק לצירוף או שאולי העיטוף מפריע כי הרי הם לא כל כך ראוים ליגע אחד בשני ולמעשה היה צריך לפתוח את כל הקרטונים על מנ שיהי מוקף כמו שצריךפרלמן משה אמר:מעניין מה החומרות של "צירוף סל"המימד הנוסף של הענין אמר:כך מספר אחד החתנים שם שבשנה ראשונה צירפוהו לאפיית המצות
והנה בעת האפילה הוא שהיה קשור לרבי מאיר ברנסדורפר ולבריסק הלך להתעלף כשראה את הרוגע והקולות שמקילים החזו"א ותלמידיו בזהירות מחמץ
אבל לאחר האפיה כשהתחיל הפלפולים והחשבונות הרבים סביב 'צירוף סל' לחלה וסביב 'מן המוקף' ותרומות ומעשרות וכדומה - הוא קיבל והפנים את צידו השני של המטבע
ושמעתי מאאמו"ר (שזכה לשמש את מגוון החוגים הקיימים) שזה - האמת תהא נעדרת ואחז"ל 'עדרים עדרים' = שכל חוג/עדר יש לו חלק מהאמת ויש לשני מה להחכים ממנו.
מציץ מדי פעם אמר:בדיוק שמעתי שיש לו שיטה מיוחדת באשר לגישת החזו"א שחשמל הוא תולדה דבונה. הוא סובר - שלא כהגרח"ג ושאר גדולי החוג - שהחזו"א לא נתן באמת משקל משמעותי לסברא של 'מעמידו על מתכונתו'. שמעתי כי לר' חיים רוטר מאלעד יש התכתבות שלמה עמו בנושא הזה.
מי שיודע פרטים נא לשתף
נחפשה דרכינו אמר:מציץ מדי פעם אמר:בדיוק שמעתי שיש לו שיטה מיוחדת באשר לגישת החזו"א שחשמל הוא תולדה דבונה. הוא סובר - שלא כהגרח"ג ושאר גדולי החוג - שהחזו"א לא נתן באמת משקל משמעותי לסברא של 'מעמידו על מתכונתו'. שמעתי כי לר' חיים רוטר מאלעד יש התכתבות שלמה עמו בנושא הזה.
מי שיודע פרטים נא לשתף
לא מסתבר שיש לו עמו התכתבות, כיון שכידוע הגרא"י זצ"ל שהיה מילדי טהרן ולא למדו בתורה מסודרת, מעולם לא למד לכתוב היטב, וזו גם הסיבה שדברי תורתו לא באו בכתובים.
כתלמידו של מרן החזו"א זצ"ל, לא מסתבר שחיפש חומרות סתם, יתכן שהיו דברים מסויימים שראה לנכון לקחת מבריסק, אבל לא חיפש "לשלב חומרות"נדיב לב אמר:למדתי בעבר עם אחד מנכדיו והנכדים שילבו את חומרות החזון איש ובריסק יחדיו!
כל עוד לא ראינו, אין ראיה. יתכן שיש שם מו"מ עמו בע"פ. כמו"כ לפעמים בני ביתו כתבו מפיו.מציץ מדי פעם אמר:נחפשה דרכינו אמר:מציץ מדי פעם אמר:בדיוק שמעתי שיש לו שיטה מיוחדת באשר לגישת החזו"א שחשמל הוא תולדה דבונה. הוא סובר - שלא כהגרח"ג ושאר גדולי החוג - שהחזו"א לא נתן באמת משקל משמעותי לסברא של 'מעמידו על מתכונתו'. שמעתי כי לר' חיים רוטר מאלעד יש התכתבות שלמה עמו בנושא הזה.
מי שיודע פרטים נא לשתף
לא מסתבר שיש לו עמו התכתבות, כיון שכידוע הגרא"י זצ"ל שהיה מילדי טהרן ולא למדו בתורה מסודרת, מעולם לא למד לכתוב היטב, וזו גם הסיבה שדברי תורתו לא באו בכתובים.
כבר כתב הרב חלק א' ממעל שהדברים נמצאים בשערי חיים ח"ג - וכבר ביקשנו שיעלוהו ועדיין לא נתמלאה תקוותינו
אגב, מה שאתה אומר שהסיבה שלא כתב חידושיו משום בעיה טכנית של יכולת כתיבה, מעניין מאוד, כי הרושם שהתקבל שלא כתב מחמת גישה רעיונית לכתיבת חידו"ת באופן לא מושלם וכדו'
חשוב לדעת שאין ענין לחפש חומרות מכל הבא ליד, אלא לקחת מכל מקום את הדברים הנכונים שלו, ומהסיפור הנ"ל על אפיית המצות במשפחת ברטלר ניתן ללמוד על האיזון המיוחד שקיבלו ממרן החזו"א מתי צריך להחמיר ומתי לאהמימד הנוסף של הענין אמר:כך מספר אחד החתנים שם שבשנה ראשונה צירפוהו לאפיית המצות
והנה בעת האפילה הוא שהיה קשור לרבי מאיר ברנסדורפר ולבריסק הלך להתעלף כשראה את הרוגע והקולות שמקילים החזו"א ותלמידיו בזהירות מחמץ
אבל לאחר האפיה כשהתחיל הפלפולים והחשבונות הרבים סביב 'צירוף סל' לחלה וסביב 'מן המוקף' ותרומות ומעשרות וכדומה - הוא קיבל והפנים את צידו השני של המטבע
ושמעתי מאאמו"ר (שזכה לשמש את מגוון החוגים הקיימים) שזה - האמת תהא נעדרת ואחז"ל 'עדרים עדרים' = שכל חוג/עדר יש לו חלק מהאמת ויש לשני מה להחכים ממנו.
הגדרה יפה ומדוייקת!הכהן אמר:מי שמכיר את חוג חזון איש, יודע להגדיר שהם לא מחמירים אלא מדקדקים.
מתוך שבחו של חוג חזון איש המדקדקים הגעת לגנותו של כלל המגזרים הלא מדקדקים. מבחנתי ההגדרה היא דוקא מחמיריםהכהן אמר:מי שמכיר את חוג חזון איש, יודע להגדיר שהם לא מחמירים אלא מדקדקים.
אני חי בתוך קהילת חזון איש, אם כי אני לא ממש משייך את עצמי לקו זה, ואני נפעם כל פעם מחדש מההקפדה והדקדוק על כל פרט.נדיב לב אמר:מתוך שבחו של חוג חזון איש המדקדקים הגעת לגנותו של כלל המגזרים הלא מדקדקים. מבחנתי ההגדרה היא דוקא מחמיריםהכהן אמר:מי שמכיר את חוג חזון איש, יודע להגדיר שהם לא מחמירים אלא מדקדקים.
אשמח אם תפרט לנו דוגמאות לדקדוקים שלהםהכהן אמר:אני חי בתוך קהילת חזון איש, אם כי אני לא ממש משייך את עצמי לקו זה, ואני נפעם כל פעם מחדש מההקפדה והדקדוק על כל פרט.נדיב לב אמר:מתוך שבחו של חוג חזון איש המדקדקים הגעת לגנותו של כלל המגזרים הלא מדקדקים. מבחנתי ההגדרה היא דוקא מחמיריםהכהן אמר:מי שמכיר את חוג חזון איש, יודע להגדיר שהם לא מחמירים אלא מדקדקים.
אני אתן דוגמאות לזה, ואז יסביר גם מה שכתבו כבר.פרלמן משה אמר:אשמח אם תפרט לנו דוגמאות לדקדוקים שלהם
איש פשוט מאד אמר:אני אתן דוגמאות לזה, ואז יסביר גם מה שכתבו כבר.פרלמן משה אמר:אשמח אם תפרט לנו דוגמאות לדקדוקים שלהם
למשל הדין הוא שגמר מלאכה למעשר בדברים מסוימים הוא מילוי הכלי (באופן שאין מירוח). ובאופן שגוי מירח הוא מח' ראשונים אם חייב במעשר או לא.
ויש נידון גדול לדוגמא באתרוגים שקוטף הפועל הגוי, ובעה"ב תוכ"ד העבודה מוצא אתרוג נאה ושם אותו באותה קופסא יחד עם הגוי. ויל"ד שהכלי הזה אם בעה"ב שם אחרון א"כ זה נחשב שישראל גמר, ובארגז אחר הגוי גמר, וא"כ יש כאן שאלה של מן החיוב על הפטור.
יש הרבה צדדים לדון אולי דנים את הכל ביחד ועוד הרבה צירופים. אבל כל הדברים האלה אין עליהם לא משנה ולא גמרא ולא רמב"ם, ועל דברים אלו פעמים רבות החזו"א נוגע בם ונשאר בצ"ע או לא מכריע ברור, ולמרות שהסברא הפשוטה נראית אולי לדון את כל הקטיף כאחת יל"ד אולי זה לא כן.
ובדברים כאלו (ויש המון נתתי דוגמא קטנה) יש הקפדה שנהוגה בחוג זה, ודברים אלו אם צריך להחמיר הרי זה חיוב גמור, ורק סומכים על הסברא שלא נראה לדון זאת כך, ואצל החזו"א בהרבה דברים לא היה מושג כזה שלא נראה מסברא כך לדון.
מקווה שהובנתי.
יש סיפור נודע מהגרי"ז (אני חושב שהוא מוסמך) ששתה מים מחוץ לסוכה, ושאלו אותו הרי כתוב שהמחמיר תע"ב, ואמר אני לא מחמיר אני עושה רק עיקר הדין. ואני חושב שזה הכוונה כאן.