כשרות הרב ירחמיאל יודא הלוי גרובער - לשכת הכשרות

תתצ

משתמש רגיל
האם מכירים הכשר של הרב גרובער ויודעים עד כמה זה הכשר טוב למהדרין לבני תורה וכו' או לא (אני פשוט לא יודעים כלום עליו לא לטוב ולא למוטב)?


תודה רבה
 

קבצים מצורפים

  • IMG_0698.JPG
    IMG_0698.JPG
    2.4 MB · צפיות: 293
  • IMG_0696.JPG
    IMG_0696.JPG
    1.7 MB · צפיות: 290

תתצ

משתמש רגיל
פותח הנושא
הכשר זה היא על הרבה מוצרים ללא גלוטן (מיוצר ע"י חברת כ"ץ). אני לא מכיר לא החברה ולא ההכשר אבל אני כן צריך מוצרים ללא גלוטן שקצת קשה להשיג ולכן הידע בזה יכול לעזור.
תודה
 

במבי

משתמש ותיק
תתצ אמר:
הכשר זה הוא על הרבה מוצרים ללא גלוטן (מיוצר ע"י חברת כ"ץ). אני לא מכיר לא החברה ולא ההכשר אבל אני כן צריך מוצרים ללא גלוטן שקצת קשה להשיג ולכן הידע בזה יכול לעזור.
תודה

בעת הצורך כעין זה שהזכרת נראה שיש לסמוך על ההלכה הפסוקה (והפשוטה) של "עד אחד נאמן באיסורין"

(וכידוע משתמשים בכלל זה אף על דיני שחיטה שצריך ידע גדול לבדוק הריאה וכדו')
 

פעלעד

משתמש ותיק
החברה כץ ללא גלוטן אני מכיר מארה"ב, זו חברה מאד פוםולארית שהציבור החרדי ללא גלוטן אוכל, אמנם משום מה זכור לי שפעם היה להם הכשר אחר, אני אישית הייתי צורך לפני מספר שנים חלות שלהם ובזמנו ביררתי, אבל עברו מספר שנים מאז, ובל"נ אברר כעת שוב.

לגבי עד אחד נאמן אלו דברי הבל, בשעה שרוב ההכשרים בעולם אינם טובים, אז יש חזקת פסול...
 

במבי

משתמש ותיק
פעלעד אמר:
לגבי עד אחד נאמן אלו דברי הבל, בשעה שרוב ההכשרים בעולם אינם טובים, אז יש חזקת פסול...

תביא בבקשה מקור שאין אומרים עד אחד נאמן באיסורין גם בשעה שרוב האנשים אינם כשרים .

מה שעוד במקרה של ציליאק אין עניין להחמיר יותר מידי, ואין כאן שאלות כשרות של שחיטה או בעיה של הפרשת חלה, והמרכיבים הם זהים, ובבירור פשוט אצל מומחה לכשרות אפשר לקבל חוות דעת על כשרות המוצר אף מראיית הרכיבים לבד. (וכן זה מיוצר בארה"ב ששם הפיקוח יותר הדוק וכן במפעל חרדי)
 

יהודי

משתמש ותיק
מה צריך מקור לזה, אם העד אחד אינו מבין את הבעיות שיתכנו בענין, מה שייך שעדותו תועיל במשהו?
 

אוריאל

משתמש ותיק
עוד זאת יש לידע, שכתבו הפוסקים שאמנם עד אחד נאמן באיסורין, כאשר העד אחד הוחזק בכשרותו. אולם אם המדובר באיש שאיננו מכירים אותו, א"כ ל"ש בזה כלל ע"א נאמן באיסורין, אלא צריך שני עדים שיעידו בפני בי"ד על היות האדם מוחזק ככשר, ורק אז יהיה נאמן האיש כעד אחד הנאמן באיסורין.
וראיתי פעם הסברא כתובה לגבי כשרות בשו"ת של אחד מהאחרונים, ולצערי איני זוכר היכן.
 

פעלעד

משתמש ותיק
במבי אמר:
פעלעד אמר:
לגבי עד אחד נאמן אלו דברי הבל, בשעה שרוב ההכשרים בעולם אינם טובים, אז יש חזקת פסול...


מה שעוד במקרה של ציליאק אין עניין להחמיר יותר מידי, ואין כאן שאלות כשרות של שחיטה או בעיה של הפרשת חלה, והמרכיבים הם זהים, ובבירור פשוט אצל מומחה לכשרות אפשר לקבל חוות דעת על כשרות המוצר אף מראיית הרכיבים לבד. (וכן זה מיוצר בארה"ב ששם הפיקוח יותר הדוק וכן במפעל חרדי)

חס ושלום לומר כן, ה' ירחם, בזמנינו אין מציאות כזאת, מספיק חומר אחד עבור הטעם או הצבע כדי להכשל חלילה בטריפות ממש. ההיפך הוא הנכון, בעוגה רגילה לא חייבים להוסיף כך כך הרבה כדי שיצא טעים, אבל ללא גלוטן מכניסים חומרים כפולים ומכופלים כדי שהמוצר המוגמר יהיה דומה בטעמו ללחם אמיתי וכדומה, לכן אם בלחם פשוט יהיה מי שיקל קצת, בלחם ללא גלוטן המצב מסוכן בהרבה...!
 

בן של רב

משתמש ותיק
יש רוב כנגד חזקת כשרות?
רוב עם ישראל לצערינו לא מדקדקים ולא נאמנים.

חוצמזה - אולי יש כיום רוב מצויין אצל >כשרות לא מוכרת< שאינם מומחים ולא נאמנים.

עוד משהו,
עד אחד זה לא חותמת שכל אחד יכול להדפיס.
ולכן קיבלתי מרבותי שגם בהכשרים טובים זה רק >סברא< שמסתמא בסדר.
 

פעלעד

משתמש ותיק
אני מחכה שיצא החג בארה"ב, כך שמחר בע"ה אוכל ליצור שם קשר עם המומחים.
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
לגבי עד אחד וכו' רציתי להעמיד את המציאות על תילה בטרם נכנסים לדון בלומדע'ס.

לכל הכשר יש את הדרישות והכללים שלו והנוהלים שעל פיהם הוא עובד. למשל הרבנות הראשית מצריכים כמה דברים. והבדצים למיניהם עפ"ר דורשים יותר דברים. גם אם נאמר שע"א נאמן וחזקה וכו' זה מלמד רק שהמוצר נעשה בהתאם לכללים. אין זה אומר שהכללים הללו מתאימים לנו. ואין זה אומר שהמוצר כשר.

למשל. יש לי חבר שהוא משגיח כשרות במסעדה מטעם הרבנות הראשית. ואני מכיר אותו שהוא נאמן ויר"ש. אין זה אומר שמותר לי לאכול במסעדה. כי אף על פי שהמשגיח נאמן בעדותו. הרי הוא מעיד בעדותו שמשתמשים ב"היתר מכירה" למשל. וכן משתמשים בחומרים שונים שיש לגביהם מחלוקת.

כדי שנוכל לאכול מוצר מסויים אין די בעדות. אלא צריך להקשיב לתוכן של העדות. ולפי דרישות מערכת הכשרות להחליט אם זה מתאים לי או לא.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
לגבי עד אחד וכו' רציתי להעמיד את המציאות על תילה בטרם נכנסים לדון בלומדע'ס.

לכל הכשר יש את הדרישות והכללים שלו והנוהלים שעל פיהם הוא עובד. למשל הרבנות הראשית מצריכים כמה דברים. והבדצים למיניהם עפ"ר דורשים יותר דברים. גם אם נאמר שע"א נאמן וחזקה וכו' זה מלמד רק שהמוצר נעשה בהתאם לכללים. אין זה אומר שהכללים הללו מתאימים לנו. ואין זה אומר שהמוצר כשר.

למשל. יש לי חבר שהוא משגיח כשרות במסעדה מטעם הרבנות הראשית. ואני מכיר אותו שהוא נאמן ויר"ש. אין זה אומר שמותר לי לאכול במסעדה. כי אף על פי שהמשגיח נאמן בעדותו. הרי הוא מעיד בעדותו שמשתמשים ב"היתר מכירה" למשל. וכן משתמשים בחומרים שונים שיש לגביהם מחלוקת.

כדי שנוכל לאכול מוצר מסויים אין די בעדות. אלא צריך להקשיב לתוכן של העדות. ולפי דרישות מערכת הכשרות להחליט אם זה מתאים לי או לא.

דברים אלו נכונים ואמיתיים, אך גם לכיוון ההפוך. העובדה שהכשרים שונים מסתמכים על קולות שונות, או על נהלים מקלים יותר, אינו אומר שהם הכשרים גרועים ושאי אפשר לסמוך עליהם. הבעיה היא שהרבה אנשים חושבים שמאחר ואין דעתם מסכמת על הסתמכות על קולות אלו, מותר להם להשמיץ את ההכשר קבל עם ועדה, בעוד שלאמתו של דבר מדובר גם בהוצאת שם רע וגם בהטעיית הציבור. מה שאפשר לומר הוא שההכשר הזה מסתמך על נהלים מקלים שאינם מקובלים על המדקדקים, וכדומה. אפילו היתר מכירה שהתקבל בציבור החרדי כאיסור גמור אינו פשוט, ורבים מגדולי הפוסקים התירוהו, כך שאי אפשר לקרוא להכשר המסתמך על זה "הכשר גרוע" אלא הכשר שאינו עומד בסטנדרטים המקובלים בציבור החרדי. (שמעתי מרב מומחה גדול בכשרות שפיקח על מערכת כשרות גדולה, שלמעשה קשה מאד למצוא דבר שהוא ממש טרפות, מאחר ותמיד ניתן להסתמך על שיטות שונות ועל ביטולים וכיו"ב. אין זה אומר שראוי למדקדק להסתמך ע"ז, אבל מכאן ועד טרפות המרחק גדול).

נתקלתי אישית בדוגמאות רבות, בהם שמעתי ממשגיחי כשרות השמצות על מערכות כשרות שונות על שאינם מקפידים על דברים כאלו ואחרים, ולאחר בדיקה התברר לי שהם מתבססים על דעות של גדולי הפוסקים שאינם מצריכים את ההקפדות הללו. מי שרוצה להחמיר ולחשוש לדעות המחמירים אשרי חלקו, אבל ח"ו אין זה מתיר להשמיץ ולזלזל במי שסבור אחרת, ונמצא דחומרא בכשרות מביאתו לידי קולא בלשון הרע.
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
אם כבר אז עוד נקודה.
יתכן הכשר שדורש נהלים מאוד מחמירים. אך בפועל בפרקטיקה הוא לא מצליח לאכוף אותם כמו שצריך.

וזה מצוי מאוד אצל כאלו שאינם בעלי ניסיון וותק.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
הבעיה היא שהרבה אנשים חושבים שמאחר ואין דעתם מסכמת על הסתמכות על קולות אלו, מותר להם להשמיץ את ההכשר קבל עם ועדה, בעוד שלאמתו של דבר מדובר גם בהוצאת שם רע וגם בהטעיית הציבור. מה שאפשר לומר הוא שההכשר הזה מסתמך על נהלים מקלים שאינם מקובלים על המדקדקים, וכדומה. 
​​​​​​המציאות הוכיחה פעם אחר פעם שההכשרים שמסתמכים על קולות בהלכה, הם גם ממש במקרה הכשרים גרועים בעצם התפקוד והאמינות שלהם. ואין זה פלא, כי כל הכשר שמטרתו לתת כמה שיותר תעודות ולקבל כסף (מה שיהפוך אותו להכשר מושחת ובלתי אמין), גם נוטה לחפש קולות בהלכה כדי להצדיק השגחות שהוא עושה.
זה נכון ממש כמעט לכל הכשר בעולם. יש כמה יוצאים מן הכלל (כגון - למיטב ידיעתי - ou, ok שעל אף שהם מקילים הלכתית, הם נוהגים באמינות ובמקצועיות), אבל לא הרבה. 
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
מבקש אמת אמר:
הבעיה היא שהרבה אנשים חושבים שמאחר ואין דעתם מסכמת על הסתמכות על קולות אלו, מותר להם להשמיץ את ההכשר קבל עם ועדה, בעוד שלאמתו של דבר מדובר גם בהוצאת שם רע וגם בהטעיית הציבור. מה שאפשר לומר הוא שההכשר הזה מסתמך על נהלים מקלים שאינם מקובלים על המדקדקים, וכדומה. 
​​​​​​המציאות הוכיחה פעם אחר פעם שההכשרים שמסתמכים על קולות בהלכה, הם גם ממש במקרה הכשרים גרועים בעצם התפקוד והאמינות שלהם. ואין זה פלא, כי כל הכשר שמטרתו לתת כמה שיותר תעודות ולקבל כסף (מה שיהפוך אותו להכשר מושחת ובלתי אמין), גם נוטה לחפש קולות בהלכה כדי להצדיק השגחות שהוא עושה.
זה נכון ממש כמעט לכל הכשר בעולם. יש כמה יוצאים מן הכלל (כגון - למיטב ידיעתי - ou, ok שעל אף שהם מקילים הלכתית, הם נוהגים באמינות ובמקצועיות), אבל לא הרבה. 

היום ה-OU [וכן OK וכמה הכשרים דומים] אינם מחפשים קולות כלל, למרות שהם לא מחפשים חומרות. וכפי שהסברתי השיטה. בעבר הרחוק כשהם כן סמכו על קולות מפליגות, גם הפיקוח והאמינות לא היו טובים בהרבה.
 
חלק עליון תַחתִית