היאך הקב"ה נטמא למשה

רוצה לדעת

משתמש ותיק
בסנהדרין דף ל"ט ע"א הק' כאשר הקב"ה נטמא למשה במאי טביל, ובתוס' שם הק' היאך נטמא ותי' שישראל חשובין בנים למקום.

ואיני מבין הלא בב"ב דף י"ז איתא שמשה מת מיתת נשיקה,
וברמב"ן ריש חוקת מבו' שהמת בנשיקה אינו מטמא מן הדין,
ואם כן מה הנידון כלל היאך נטמא והיאך נטהר, אתמהה.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
יהודה1 אמר:
אין זו קושיא באמת אלא התלוצצות וענה לו כאיוולתו.

נא ונא יבאר דבריו.
האם כבודו ראה הסוגי' בסנהדרין בפנים, ואת התוס' שם.
ואציין עוד שבפתיחה למס' שמחות איתא ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור בארץ מצרים וגו' וכתיב (במדבר ח) כי לי כל בכור וגו' ביום הכותי כל בכור וגו' א"ר יוחנן אע"פ שהכה אותם מכת מות מחצי הלילה היתה נפשם מפרפרת בהם עד הבוקר משל הדיוט אומר נתת פת לנער הודע את אמו אף הקדוש ברוך הוא אמר אודיע לבני המיתה המשתקת הזאת ששונאיהם היאך מתים בה אלא תשמור נפשותם עד הבוקר כדי שיראו בני בשונאיהם, עכ"ל. מבואר שאופן מכת בכורות היתה שהקב"ה היכה בהם מכת מוות ולא מתו מיד אלא היו מפרפרים כל הלילה ורק ביום מתו והיה זה בשביל שישראל יראו כל זה. ועי"ש בפי' נחלת יעקב שבי' שזהו כהקדמה למבו' בריש המס' שגוסס הרי הוא כחי לכל דבריו, ושלכן הקב"ה לא נטמא במכת בכורות, וכמשה"ק התוס' בסהדרין דף ל"ט היאך נטמא הקב"ה למשה ותי' שחשיב כבנו ולבנו נטמא, וז"א שייך אצל מצרים, ולכן פתחו מסכת שמחות שהם לא מתו מיד אלא היו גוססים וגוסס הרי הוא כחי לכל דבר ואינו מטמא.

אחר כל זה הנני שואל האם שאלתי זה התלצצות.
 

יהודה1

משתמש ותיק
ח"ו
התכוונתי שהגמרא מספרת על שואל שהתלוצץ.
א"ל ההוא מינא לרבי אבהו אלהיכם כהן הוא דכתיב (שמות כה, ב) ויקחו לי תרומה כי קבריה למשה במאי טביל וכי תימא במיא והכתיב (ישעיהו מ, יב) מי מדד בשעלו מים א"ל בנורא טביל דכתיב (ישעיהו סו, טו) כי הנה ה' באש יבא ומי סלקא טבילותא בנורא א"ל אדרבה עיקר טבילותא בנורא הוא דכתיב (במדבר לא, כג) וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים.
ולכאורה פשוט שלא שייך לומר טומאה אצל הקב"ה. ומה ששאלו התוס' הוא רק שמאחר שכבר מתלוצץ היה לו לומר שעובר על הדין.
 

יהודה1

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
ועי"ש בפי' נחלת יעקב שבי' שזהו כהקדמה למבו' בריש המס' שגוסס הרי הוא כחי לכל דבריו, ושלכן הקב"ה לא נטמא במכת בכורות
באמת זה תמוה לי. ואולי כוונתו שכיון שהליצנים אומרים שהקב"ה נטמ למת שנגע בו והם יכולים להקשות ממכת בכורות לכן זה יכול להיות כתשובה להם. אבל באמת אין צריך לזה כלל.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
יהודה1 אמר:
רוצה לדעת אמר:
ועי"ש בפי' נחלת יעקב שבי' שזהו כהקדמה למבו' בריש המס' שגוסס הרי הוא כחי לכל דבריו, ושלכן הקב"ה לא נטמא במכת בכורות
באמת זה תמוה לי. ואולי כוונתו שכיון שהליצנים אומרים שהקב"ה נטמ למת שנגע בו והם יכולים להקשות ממכת בכורות לכן זה יכול להיות כתשובה להם. אבל באמת אין צריך לזה כלל.

כבודו צודק, וייש"כ שהעמידני שהיה זה שאלת מין, לא שמתי לב.
אבל מעתה אני שואל, למה לא ענה לו שמי שנטמא במיתת נשיקה אינו מטמא, ואזי היו נסתמים טענותיו בקל.
 

יהודה1

משתמש ותיק
כנראה לא היו נסתמות טענותיו כי היה אומר אדרבה כ"ש שנטמא שהרי נישק את המת. אבל שאמר לו טובל באש הוא בעצם רומז לו מי שיכול להיכנס באש ואינו נשרף אין לך להקשות עליו איך עושה דברים.
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
כמדומני שבספר טעם ודעת של הרב פישהוף על הלכות טומאת מת יש בסוף קונטרס על הלכות טומאת כהנים, ובתחלתו יש מכתב מהגרח''ק שליט''א ומתיחס לשאלה זו. אם אינני טועה (הוא בודאי מדבר על הרמב''ן הזה).
 

אור זרוע

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
אין זו קושיא באמת אלא התלוצצות וענה לו כאיוולתו.
וכן כתב בפנים יפות (פר' חוקת יט, יד): ומ"ש [סנהדרין לט א] כי קבר למשה במאי טבל, והשיבו טבל בנורא, היינו שהשיבו לפי דעתו, אבל באמת לא היה משה מטמא כיון שמת משה בנשיקה, עכ"ל. וכן מובא במקומות נוספים.

תשובה נוספת ניתן היה לענות לאותו מין על פי סוטה יג, ב שאמרו: "לא מת משה" וא"כ אינו מטמא. וכך כותב הרבי ר' העשיל בחנוכת התורה פרשת תרומה לבאר כמין חומר:
בפסוק ויקחו לי תרומה וגו'. והנה בפרשת משפטים מסיים ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה. ויש לדרוש הסמיכות בזה האופן. על פי מה דאיתא במסכת סוטה דף י"ג ע"ב דמשה לא מת דכתיב וימת שם משה וכתיב ויהי שם עם ה' ארבעים יום מזה נלמד גזירה שוה דמשה לא מת עיין שם. והנה איתא במסכת סנהדרין והילקוט דשאל מין אחד את ר' אבין הא אלקיכם כהן הוא דכתיב ויקחו לי תרומה כי קבר למשה במה קטביל וכו' עיין שם. והשתא יובן הסמיכות ויהי משה בהר ארבעים יום ומזה נלמד דמשה לא מת כנזכר לעיל אם כן נופל קושית המין הנזכר לעיל ואם כן שפיר הוי כהן ויכול ליקח תרומה לכן ויקחו לי תרומה:
 

צבי500

משתמש ותיק
מתוך הספר נפש הרב, על הגרי"ד סולוביציק.
התמונה ללא התוספת בכתב יד היא הראשונה.
 

קבצים מצורפים

  • 2018-10-31 10.41.08.jpg
    2018-10-31 10.41.08.jpg
    411.6 KB · צפיות: 64
  • 2018-10-31 10.40.18.jpg
    2018-10-31 10.40.18.jpg
    443 KB · צפיות: 64

יהודה1

משתמש ותיק
משם מוכח שהתשובה על טבילה באש היא אמיתית ולא נאמרה רק כדי לדחות את המין. אבל עדיין יש לומר שלא הוצרך לענות תשובה אחרת שלא נטמא כלל כיון שלא שאלו אלא כדי לקנטר.
 

איש גלילי

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
אבל מעתה אני שואל, למה לא ענה לו שמי שנטמא במיתת נשיקה אינו מטמא, ואזי היו נסתמים טענותיו בקל.
פשוט שלא יכל לענות לאותו שוטה מדברי הקבלה, שהרי מין הוא ואינו מאמין בקבלה. והיה צריך לענות לו רק ב"ראיות" מן הפסוקים על דרך השואל, כמא דכתיב "ענה כסיל כאולתו" ואמרו חז"ל בשבת דהיינו במילי דשמיא. ומעין זה תמצא גם בפרק לולב וערבה.
 

יהודה1

משתמש ותיק
איש גלילי אמר:
יהודה1 אמר:
משם מוכח שהתשובה על טבילה באש היא אמיתית ולא נאמרה רק כדי לדחות את המין.
זה רק בדרך דרוש. ואינו מסתבר.
התכוונתי לספר נפש הרב שהובא בהודעה שעליה הגבתי. מהגמרא באמת אין ראיה.
 

איש גלילי

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
איש גלילי אמר:
יהודה1 אמר:
משם מוכח שהתשובה על טבילה באש היא אמיתית ולא נאמרה רק כדי לדחות את המין.
זה רק בדרך דרוש. ואינו מסתבר.
התכוונתי לספר נפש הרב שהובא בהודעה שעליה הגבתי.
ועל זה אמרתי שמן הסתם אמר את זה בדרך דרוש. ואינו מסתבר לומר שפירש בגמרא על פי הפשט שהתשובה של טבילה באש היא אמתית.
 
חלק עליון תַחתִית