פרשת יתרו, לא תענה כנגד זכור את יום השבת לקדשו. וטעם שבת הגדול עפי"ז.

רוצה לדעת

משתמש ותיק
המכילתא פר' בחודש [ח'] דאיתא: כתיב זכור את יום השבת לקדשו וכנגדו כתיב לא תענה מגיד הכתוב שכל מי שמחלל את השבת מעיד לפני מי שאמר והיה העולם שלא ברא עולמו לששה ימים ולא נח בשביעי וכל מי שמשמר את השבת מעיד לפני מי שאמר והיה העולם שברא עולמו לששה ימים ונח בשביעי שנא' "ואתם עדי נאום ה'", עכ"ל.
עפי"ז יש לבאר שלכך קבעו זכר לנס שהיה במצרים כאשר לקחו הע"ז שלהם לקרבן ולא ניזוקו ממצרים, בשבת דוקא, וכבר האריכו בזה.
וי"ל כי מטרת ק"פ הוא "משכו ידיכם מע"ז" ולכן קבעו כן בשבת שהיא כנגד לא תענה שהמחלל את השבת מעיד לפני מי שאמר וכו'.
 
חלק עליון תַחתִית