נדה לו: - דווקא לפני פטירתו של רב, הוא חוזר בו?

טוב וחסד

משתמש רגיל
לפני פטירתו של רב, מסופר שם ששהה רב אסי ליד מיטתו, ורב אמר לו כי הוא חוזר בו, והוא סובר כשיטת רבי יצחק שאין כל טומאה בדם קושי. פלא הוא מה ראה לנכון רב לחזור בו דווקא אז? ובכלל האם ישנו תקדים שעוד מישהו חזר בו סמוך למיתתו?
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
משנה מפורשת: "ושוב יום אחד לפני מיתתך".
לא הבנתי למה שיהיה אסור לשנות את הדעה ביום המיתה, ובמה הוא שונה מכל יום אחר.
 

חזק וברוך

משתמש ותיק
זכורני שיש קשר פנימי בין טומאת לידה לטומאת מת - כי מבחינת האשה היולדת יש בחינת מיתה, שקודם הלידה היה בקרבה חיים נוספים ואחר הלידה חיים אלו אינם במעיה. (כמדומה ראיתי זאת בשיחות של הרב נבנצאל).
וא"כ דם קושי - שהוא הדם שלפני הלידה, הרי זה ממש כשעת הגסיסה של האדם.
ויתכן שרב הרגיש באותה שעה שלא שורה עליו טומאה, ולמד ממנה גם לדם קושי שאינו משרה טומאה על האשה.
 

יחי

משתמש ותיק
חזק וברוך אמר:
זכורני שיש קשר פנימי בין טומאת לידה לטומאת מת - כי מבחינת האשה היולדת יש בחינת מיתה, שקודם הלידה היה בקרבה חיים נוספים ואחר הלידה חיים אלו אינם במעיה. (כמדומה ראיתי זאת בשיחות של הרב נבנצאל).
באותה מידה וביתר שאת אני אומר להיפך, שהלידה היא בבחינת חיים שהרי מביאה חיים חדשים לעולם, וכעת יצא מתורת עובר והרי הוא כחי שמחללין עליו לכ"ע אף בספק.
מה שייך לומר ש'משהו מת אצל האשה'....

ונקוט כלל זה בידי: כל 'רעיון' שאפשר לומר להיפך, אינו רעיון.

 
 

חזק וברוך

משתמש ותיק
מבחינת העובר ודאי שנוצרו חיים חדשים, אך מבחינת האמא - יש כאן חיסרון.
גם אדם שמת יוצא לחיים חדשים בעולם הבא, אך מבחינת העולם הזה - יש חיסרון.
 

מאמין

משתמש ותיק
גם אני שמעתי (אני לא זוכר איפה) כדברי הרב "חזק וברוך" שכל טומאה השורה על האדם הוא מפני שהפסיד חיות, כמו מת, יולדת, פולטת ש"ז, וב"ק, שכל אלו היה אצלם חיות שנתבטל
 

עת לדבר

משתמש ותיק
בפשטות חז"ל מלמדים אותנו שאף ברגעים האחרונים רב היה מדבר בסוגיות הנלמדות (דמיינו לעצמכם רגע על מישהו כיום!!).
כמו שהחזו"א כמדומה מביא כעי"ז על מה דאיתא חולין צא ב אמר ר' עקיבא שאלתי את רבן גמליאל ואת רבי יהושע באיטליז של אימאום שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל.
 
חלק עליון תַחתִית