דף פ קידושין פ: - "נשים דעתן קלות עליהן"?? - בש"ס משמע בדיוק ליהפך!!

טוב וחסד

משתמש רגיל
חז"ל אומרים "שנשים דעתן קלות עליהן", כלומר שהן נוחות להתפתות לעבירה, מה שאין כן באנשים, שאין דעתם קלה כמותן. 

פלא פלאים הוא - איך וכיצד נסביר את כל המעשים המסופרים על קדושי עליון (שם, דף פא ע"א) כולל ר"מ אם לא שמשמים הגינו עליו?!!!

יתירה מכך, על פי המסופר על התנאית ברוריה, אשת ר"מ כמופיע (ע"ז יח ע"ב) בגרסת רש"י [בלבד-כי אין לכך שום מקור בחז"ל] התפתתה רק אחרי "ימים רבים", ואילו אותם חכמים התפתו מייד, ולא אחרי ימים רבים. 
כיצד דברים אלו מתיישבים עם מאמר חז"ל???!
 

בן של רב

משתמש ותיק
הקדמה: דעת זה חיבור.
האשה אמנם בעלת בינה יתרה.
אבל החיבור שלה לכל נושא וגם לעצמיותה הוא חלש יחסית לאיש.
למשל הריכוז שלה... או הבטחון בכך שהיא תצליח...
או מה שהיא ברגע מאבדת את תפיסתה על עצמה לגבי מה ערכה האמיתי...
(ובעברית: נעלבת, נתקפת נחיתות, רועדת ממה יאמרו. ועוד. )

ולשאלתך:
גם לגבי זנות זה כך.
אמנם האיש יותר נמשך לחיפושים...
אבל בל נשכח שזו לא סתירה למהותו וענינו - כי מצד המהות שלו הוא יכול לשאת הרבה נשים אלולא חדר"ג.
אולם כשהאשה פונה אל אחרים הרי זה מעיד שהחיבור שלה אל מקור השפע שלה לא יציב מספיק, ודעתה קלה - להיפסק.
כי בשורש נשמתה אין לה חיבור אחר, וזה להיות או לחדול.
 

yosf

משתמש ותיק
על אישה נאמר שני דברים האחד דעתן קלה והשני בינה יתירה כדי להבין את זה כהוגן אנסה לבאר
לכל אדם יש שלש (שמתחלקים ל4) מוחות חוכמה, בינה, דעת, חוכמה ובינה משולים אצלנו כביכול (!!!!!) לטוב ורע/ חסד ודין /צימצום והרחבה וכדו' והדעת היא המכריעה בניהם
האשה יש לה בינה יתירה ומבינה דבר מתוך דבר ולכן נזהרת יותר מאיש ומפחדת מגו'ק ... יותר מאיש וכו' וכל זה בגלל הבינה שהוא חזק אצלה מאוד ולפיכך מפתחת דברים מאוד ורואה למרחוק
אלא... שמנגד אין לה דעת מספיק (דעתה קלה- כביכול לא מצליחה לעמוד ונופלת - המשקל של הדעת שלה קטן) ולכן א"א לסמוך על שיקול דעתה אפי' שמבחינת הבינה וההתבוננות היא יותר גדולה מהאיש
משל למה הדברה דומה יש אדם שלא חושב מספיק וכל דבר בסדר אצלו ויש אדם שחושב אולי לא כגדאי אולי לא ראוי אולי זה לא רצון השי"ת אולי אני טועה והוא מתבוננן על כל דבר מה יצא מזה ומה יקרה הלאה ומה ההשתלשלות שתיוצר מזה וכו', עכשיו ברור שהשני יותר נעלה, אבלח מצד ש/ני צריך זהירות שיהיא לו דעת מספיק לא להשתגע יותר מדי ולהיכנס לנערווין וכדו' והבן.
 

אליהו52

משתמש ותיק
טוב וחסד אמר:
חז"ל אומרים "שנשים דעתן קלות עליהן", כלומר שהן נוחות להתפתות לעבירה, מה שאין כן באנשים, שאין דעתם קלה כמותן. 

פלא פלאים הוא - איך וכיצד נסביר את כל המעשים המסופרים על קדושי עליון (שם, דף פא ע"א) כולל ר"מ אם לא שמשמים הגינו עליו?!!!

יתירה מכך, על פי המסופר על התנאית ברוריה, אשת ר"מ כמופיע (ע"ז יח ע"ב) בגרסת רש"י [בלבד-כי אין לכך שום מקור בחז"ל] התפתתה רק אחרי "ימים רבים", ואילו אותם חכמים התפתו מייד, ולא אחרי ימים רבים. 
כיצד דברים אלו מתיישבים עם מאמר חז"ל???!

אשה שיזנתה נאסרת על בעלה כך שהפיתוי בשבילה הוא אמור להיות הרבה יותר רחוק כיון שהוא בלתי הפיך.
אצל גברים אין להם השלכות כאלו ולכן האיסור "כביכול יותר קל" ולכן "יותר קל להם" להכשל. 
גברים יותר "מתפתים" מצד היצר ומהנאה מידית משא"כ כ"כ בנשים עיין כתובות בעניין מורדת צא וראה מי שוכר את מי זה יצרו מבחוץ... 
 

יוסף יוסף

משתמש ותיק
טוב וחסד אמר:
חז"ל אומרים "שנשים דעתן קלות עליהן", כלומר שהן נוחות להתפתות לעבירה, מה שאין כן באנשים, שאין דעתם קלה כמותן. 

של מי הלשון הזו?
 

ידידיה

משתמש ותיק
טוב וחסד אמר:
חז"ל אומרים "שנשים דעתן קלות עליהן", כלומר שהן נוחות להתפתות לעבירה, מה שאין כן באנשים, שאין דעתם קלה כמותן. 
פלא פלאים הוא - איך וכיצד נסביר את כל המעשים המסופרים על קדושי עליון (שם, דף פא ע"א) כולל ר"מ אם לא שמשמים הגינו עליו?!!!
וכעי"ז יש לשאול, הרי מקובלנו מרבוייתינו דיש חשש סכנה לקפוץ מהגג, והרי חזינן דיש כמה שקפצו ולא מתו ויש כמה שלא קפצו ומתו, וצ"ע.
 

טוב וחסד

משתמש רגיל
פותח הנושא
יוסף יוסף אמר:
טוב וחסד אמר:
חז"ל אומרים "שנשים דעתן קלות עליהן", כלומר שהן נוחות להתפתות לעבירה, מה שאין כן באנשים, שאין דעתם קלה כמותן. 

של מי הלשון הזו?
רש"י בקידושין (דף פ עמוד ב): "דעתן קלה עליהן - ושתיהן נוחות להתפתות". ובחברותא שם הוסיף: מה שאין כן באנשים, שאין דעתם קלה כמותן.
 
 

yosf

משתמש ותיק
נוחות להתפתות אינו סותר כלל להא דגברים נכשלים טפי
הגע עצמך מי יותר קל לפתות לקנות חפץ שאינו נצרך? הוי אומר אישה ומי יקנה בסוף יותר? הוי אומר גבר!!!
דהיינו אישה דעתה קלה ונוחה להתפתות אבל מ"מ לכלל ביצוע אינה כ"כ דמפחדת וכו' ועוד טעמים משא"כ איש אינו נוח לפיתוי כ"כ שדעתו חזקה אב"ל מ"מ בדעתו החזקה הוא רוצה ועושה יותר
והדברים פשוטים
 

עושים באימה

משתמש רשום
כל דבר בעולם הוא שביר, גם נוצה וגם פלדה, ההבדל בין הדברים הוא: כמה לחץ נצטרך להפעיל כדי להגיע לשבירה. על התנאים שהגיעו לכדי ניסיון וכמעט, חלילה, לידי בזיון, הופעל לחץ של ניסיון שאינו במושגים שלנו כלל, ועל זה אמרו חז"ל: שהיצר הרע מניח את עמי הארצות ומתגרה בתלמידי חכמים, ועל זה אמרו חז"ל: שאם בא הקב"ה בדין עם האבות אינם עומדים. אנחנו היינו נופלים בניסיון של אחד מריבוא. נשים דעתם קלה, שהם נוחות להתפתות, ומספיק ניסיון קל כדי לגרום להם לחטוא.
 

h5247

משתמש רשום
בסוכה דף נ"ב נתבאר שצדיקים דומה להם להר גבוה וכו'
וכן כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו, וכמעשה שמובא בגמ' כמדומני על אביי, אורחא רחיקא וצוותא בסימא, ואמר אביי שהוא לא היה יכול לשלוט ביצרו בכה"ג עד שניחמו כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו, ומעתה לא תקשי מידי.
 
חלק עליון תַחתִית