כנראה הכוונה להא דאמר רב אשי לדידי חדתא קא עבדינן, ותמוה דהא בהמשך הגמ' משמע דגם רב אשי לא התכוין אלא להגעלה.
וז"ל הגמ' א''ל רבינא לרב אשי הני סכיני בפסחא היכי עבדינן להו אמר ליה לדידי חדתא קא עבדינן אמר ליה תינח מר דאפשר ליה דלא אפשר ליה מאי אמר ליה אנא כעין חדתא קאמינא קתייהו בטינא ופרזלייהו בנורא והדר מעיילנא לקתייהו ברותחין.
יש שני אפשרויות ללמוד את הגמ' שם עי' מג"א וט"ז תנא-ג והובא גם במשנ"ב שם,
אמנם בט"ז כתוב שרק בסכין עם גומות יש הידור לקנות חדש וזה לא שייך היום שהכלים חלקים,
אבל גם היום בסירים בפרט בישנים יש כאלו שנשאר דבוק בשוליים ובידיות
ויש כלים מאמייל וטפלון וציפויים שונים שלא ברור שניתן להגעיל
וגם מנסיון, בהגעלות ציבוריות בעיקר כשאין משגיח צמוד יש הרבה תקלות ומגעילים כלים בני יומם ואין 60 במים
והמים לא תמיד רותחים מספיק [או שרק בתחתית הדוד זה רותח ומעלה בועות למעלה ונראה שהכל רותח
וגם כל פעם שמכניסים כלים זה מקרר קצת את המים].
יש לציין שיש כלים מסויימים שצריכים ליבון כמבואר בסימן תנא אף שתשמישם שלא ממש ע"ג האש כגון מחבת וכדו', ואף לסוברים כדעת השולחן ערוך שדי להם בהגעלה, מחבתות טפלון וכדו' שלא משתמשים בהם בשמן כלל, אף לשו"ע צריך ליבון (עי' תנא סעיף יא, שו"ע וב"י).