שאלה באיסור מגיס

מלמד להועיל

משתמש ותיק
לא הבנתי למה כתוב שאם הסיר איננו על האש אז מותר להוציא עם כף ולא חוששים לאיסור מגיס, והרי כלי ראשון מבשל, ואם כן למה לא חוששים שכאשר הוא מערבב את התבשיל יש שם חלקים שיתבשלו עכשיו על ידי ההגסה שלו הרי כאמור זה בכלי ראשון שמבשל?
 

נבשר

משתמש ותיק
מלמד להועיל אמר:
לא הבנתי למה כתוב שאם הסיר איננו על האש אז מותר להוציא עם כף ולא חוששים לאיסור מגיס, והרי כלי ראשון מבשל, ואם כן למה לא חוששים שכאשר הוא מערבב את התבשיל יש שם חלקים שיתבשלו עכשיו על ידי ההגסה שלו הרי כאמור זה בכלי ראשון שמבשל?
אם אני מבין שאלתך, בלא מבושל כל צרכו אסור אפי' הסיר אינו ע"ג האש ולהדיא סעי' יח' "העבירן מרותחין", החידוש של הכל בו שהובא בב"י שאפי' תבשיל שמבושל כל צרכו, אם מגיס ע"ג האש עובר בבישול, וזהו חידוש גדול.
 

מלמד להועיל

משתמש ותיק
פותח הנושא
נבשר אמר:
אם אני מבין שאלתך, בלא מבושל כל צרכו אסור אפי' הסיר אינו ע"ג האש ולהדיא סעי' יח' "העבירן מרותחין", החידוש של הכל בו שהובא בב"י שאפי' תבשיל שמבושל כל צרכו, אם מגיס ע"ג האש עובר בבישול, וזהו חידוש גדול.
כן, התכוונתי לזה, לפי הכל בו שחוששים לדבריו, מה ההבדל אם זה על האש או לא על האש
 

נבשר

משתמש ותיק
מלמד להועיל אמר:
נבשר אמר:
אם אני מבין שאלתך, בלא מבושל כל צרכו אסור אפי' הסיר אינו ע"ג האש ולהדיא סעי' יח' "העבירן מרותחין", החידוש של הכל בו שהובא בב"י שאפי' תבשיל שמבושל כל צרכו, אם מגיס ע"ג האש עובר בבישול, וזהו חידוש גדול.
כן, התכוונתי לזה, לפי הכל בו שחוששים לדבריו, מה ההבדל אם זה על האש או לא על האש
עיין בשער הציון שכבר נתקשה בזה, וכתב שלא אדע הטעם.
 

נבשר

משתמש ותיק
אבל יש ע"ז אריכות באחרונים אני מסתכל בדרשו, חזו"א, ור' משה, ושאר אחרונים.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
מלמד להועיל אמר:
נבשר אמר:
אם אני מבין שאלתך, בלא מבושל כל צרכו אסור אפי' הסיר אינו ע"ג האש ולהדיא סעי' יח' "העבירן מרותחין", החידוש של הכל בו שהובא בב"י שאפי' תבשיל שמבושל כל צרכו, אם מגיס ע"ג האש עובר בבישול, וזהו חידוש גדול.
כן, התכוונתי לזה, לפי הכל בו שחוששים לדבריו, מה ההבדל אם זה על האש או לא על האש

המעיין בדברי הכלבו בקטעים הקודמים יראה שדעתו כדעת הרמב"ם (עכ"פ כפי שהבינוהו רוב האחרונים) שכלי ראשון מבשל מה"ת דווקא על האש, וממילא מובן החילוק.

(אך באמת גם להסוברים שכלי ראשון מבשל אף כשאינו על האש מ"מ יש חילוק בין אם הוא על האש לבין אינו על האש לענין קלי הבישול, כמ"ש הר"ן בשבת מב,ב שדווקא בקלי הבישול אמרינן שמבשל כשאינו על האש ולא בדברים הקשים להתבשל. ויעו"ש ברש"י ד"ה דבכלי שללישנא קמא אביי מתיר ליתן מלח בכלי ראשון דווקא כשאינו על האש, וזה למרות שבע"א מוכח ברש"י שכלי ראשון מבשל גם כשאינו על האש. ולפי"ז גם אם הכלבו היה סובר שמבשל כשאינו על האש מ"מ י"ל דבהגסה חשש רק כשהוא על האש דאז יש יותר חשש שהההגסה תבשל)
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
נבשר אמר:
מלמד להועיל אמר:
נבשר אמר:
אם אני מבין שאלתך, בלא מבושל כל צרכו אסור אפי' הסיר אינו ע"ג האש ולהדיא סעי' יח' "העבירן מרותחין", החידוש של הכל בו שהובא בב"י שאפי' תבשיל שמבושל כל צרכו, אם מגיס ע"ג האש עובר בבישול, וזהו חידוש גדול.
כן, התכוונתי לזה, לפי הכל בו שחוששים לדבריו, מה ההבדל אם זה על האש או לא על האש
עיין בשער הציון שכבר נתקשה בזה, וכתב שלא אדע הטעם.

השער הציון נתקשה בקושיא אחרת, למה יש איסור בישול בהגסה בתבשיל המבושל כל צרכו, הלא במבושל כל צרכו לא שייך כלל בישול?

ואילו הרב @מלמד להועיל שואל מה חילוק יש בין אם הוא על האש או לא.
 

נבשר

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
מלמד להועיל אמר:
נבשר אמר:
אם אני מבין שאלתך, בלא מבושל כל צרכו אסור אפי' הסיר אינו ע"ג האש ולהדיא סעי' יח' "העבירן מרותחין", החידוש של הכל בו שהובא בב"י שאפי' תבשיל שמבושל כל צרכו, אם מגיס ע"ג האש עובר בבישול, וזהו חידוש גדול.
כן, התכוונתי לזה, לפי הכל בו שחוששים לדבריו, מה ההבדל אם זה על האש או לא על האש

המעיין בדברי הכלבו בקטעים הקודמים יראה שדעתו כדעת הרמב"ם (עכ"פ כפי שהבינוהו רוב האחרונים) שכלי ראשון מבשל מה"ת דווקא על האש, וממילא מובן החילוק.

(אך באמת גם להסוברים שכלי ראשון מבשל אף כשאינו על האש מ"מ יש חילוק בין אם הוא על האש לבין אינו על האש לענין קלי הבישול, כמ"ש הר"ן בשבת מב,ב שדווקא בקלי הבישול אמרינן שמבשל כשאינו על האש ולא בדברים הקשים להתבשל. ויעו"ש ברש"י ד"ה דבכלי שללישנא קמא אביי מתיר ליתן מלח בכלי ראשון דווקא כשאינו על האש, וזה למרות שבע"א מוכח ברש"י שכלי ראשון מבשל גם כשאינו על האש. ולפי"ז גם אם הכלבו היה סובר שמבשל כשאינו על האש מ"מ י"ל דבהגסה חשש רק כשהוא על האש דאז יש יותר חשש שהההגסה תבשל)
את הסוגריים לא הבנתי, שמדובר אפי' במבושל כל צרכו?, אא"כ תאמר שאף במובשל כל צרכו יש חלקים בבשר שלא התבשלו, ורק ע"י ההגסה מתבשלים, וזה חידוש גדול.
 

נבשר

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
נבשר אמר:
מלמד להועיל אמר:
כן, התכוונתי לזה, לפי הכל בו שחוששים לדבריו, מה ההבדל אם זה על האש או לא על האש
עיין בשער הציון שכבר נתקשה בזה, וכתב שלא אדע הטעם.

השער הציון נתקשה בקושיא אחרת, למה יש איסור בישול בהגסה בתבשיל המבושל כל צרכו, הלא במבושל כל צרכו לא שייך כלל בישול?

ואילו הרב @מלמד להועיל שואל מה חילוק יש בין אם הוא על האש או לא.
אמת אבל מונח בקושייתו הרי איירי במבושל כל צרכו, שלכך באינו ע"ג האש פטור בהגסה, א"כ למה ע"ג האש חייב הרי הוא מבושל כל צרכו. אמנם איך שאתה תופס את שאלתו, היא מקפצה לתשובה שאתה מציג, רק בפשטות מדובר בבישול גמור א"כ מה ההבדל, או עוד יותר חמור למה עובר בבישול.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
נבשר אמר:
מבקש אמת אמר:
מלמד להועיל אמר:
כן, התכוונתי לזה, לפי הכל בו שחוששים לדבריו, מה ההבדל אם זה על האש או לא על האש

המעיין בדברי הכלבו בקטעים הקודמים יראה שדעתו כדעת הרמב"ם (עכ"פ כפי שהבינוהו רוב האחרונים) שכלי ראשון מבשל מה"ת דווקא על האש, וממילא מובן החילוק.

(אך באמת גם להסוברים שכלי ראשון מבשל אף כשאינו על האש מ"מ יש חילוק בין אם הוא על האש לבין אינו על האש לענין קלי הבישול, כמ"ש הר"ן בשבת מב,ב שדווקא בקלי הבישול אמרינן שמבשל כשאינו על האש ולא בדברים הקשים להתבשל. ויעו"ש ברש"י ד"ה דבכלי שללישנא קמא אביי מתיר ליתן מלח בכלי ראשון דווקא כשאינו על האש, וזה למרות שבע"א מוכח ברש"י שכלי ראשון מבשל גם כשאינו על האש. ולפי"ז גם אם הכלבו היה סובר שמבשל כשאינו על האש מ"מ י"ל דבהגסה חשש רק כשהוא על האש דאז יש יותר חשש שהההגסה תבשל)
את הסוגריים לא הבנתי, שמדובר אפי' במבושל כל צרכו?, אא"כ תאמר שאף במובשל כל צרכו יש חלקים בבשר שלא התבשלו, ורק ע"י ההגסה מתבשלים, וזה חידוש גדול.

איני בא ליישב את הקושיא על מבושל כל צרכו למה יש בזה בישול, אלא את הקושיא למה אוסר הכלבו דווקא כשהוא על האש, וע"ז כתבתי בסוגריים שאפילו להסוברים שכלי ראשון מבשל גם כשאינו על האש מ"מ מצינו חילוקים בין כשהוא על האש לאינו על האש, ואולי גם לגבי הגסה יש חילוק.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
נבשר אמר:
מבקש אמת אמר:
נבשר אמר:
עיין בשער הציון שכבר נתקשה בזה, וכתב שלא אדע הטעם.

השער הציון נתקשה בקושיא אחרת, למה יש איסור בישול בהגסה בתבשיל המבושל כל צרכו, הלא במבושל כל צרכו לא שייך כלל בישול?

ואילו הרב @מלמד להועיל שואל מה חילוק יש בין אם הוא על האש או לא.
אמת אבל מונח בקושייתו הרי איירי במבושל כל צרכו, שלכך באינו ע"ג האש פטור בהגסה, א"כ למה ע"ג האש חייב הרי הוא מבושל כל צרכו. אמנם איך שאתה תופס את שאלתו, היא מקפצה לתשובה שאתה מציג, רק בפשטות מדובר בבישול גמור א"כ מה ההבדל, או עוד יותר חמור למה עובר בבישול.

לפי איך שהבנתי, הקושיא של השער הציון איננה שייכת לנידון של על האש או אינו על האש, אלא כיון שבמבושל כל צרכו לא שייך כלל איסור בישול תמה השעה"צ מה שייך לאסור בזה הגסה? אמנם אם ניישב שמאיזה טעם כן שייך איסור בישול במבושל כל צרכו, אכתי נצטרך לבאר החילוק בין כשנמצא על האש ואינו על האש.
 

נבשר

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
נבשר אמר:
מבקש אמת אמר:
המעיין בדברי הכלבו בקטעים הקודמים יראה שדעתו כדעת הרמב"ם (עכ"פ כפי שהבינוהו רוב האחרונים) שכלי ראשון מבשל מה"ת דווקא על האש, וממילא מובן החילוק.

(אך באמת גם להסוברים שכלי ראשון מבשל אף כשאינו על האש מ"מ יש חילוק בין אם הוא על האש לבין אינו על האש לענין קלי הבישול, כמ"ש הר"ן בשבת מב,ב שדווקא בקלי הבישול אמרינן שמבשל כשאינו על האש ולא בדברים הקשים להתבשל. ויעו"ש ברש"י ד"ה דבכלי שללישנא קמא אביי מתיר ליתן מלח בכלי ראשון דווקא כשאינו על האש, וזה למרות שבע"א מוכח ברש"י שכלי ראשון מבשל גם כשאינו על האש. ולפי"ז גם אם הכלבו היה סובר שמבשל כשאינו על האש מ"מ י"ל דבהגסה חשש רק כשהוא על האש דאז יש יותר חשש שהההגסה תבשל)
את הסוגריים לא הבנתי, שמדובר אפי' במבושל כל צרכו?, אא"כ תאמר שאף במובשל כל צרכו יש חלקים בבשר שלא התבשלו, ורק ע"י ההגסה מתבשלים, וזה חידוש גדול.

איני בא ליישב את הקושיא על מבושל כל צרכו למה יש בזה בישול, אלא את הקושיא למה אוסר הכלבו דווקא כשהוא על האש, וע"ז כתבתי בסוגריים שאפילו להסוברים שכלי ראשון מבשל גם כשאינו על האש מ"מ מצינו חילוקים בין כשהוא על האש לאינו על האש, ואולי גם לגבי הגסה יש חילוק.
אבל החילוקים שמצאנו שיש דברים שצרך בהם כח בישול חזק, כגון בישרא דתורא, וע"ג האש הוא כח חזק, אבל הכל בו דיבר בכל גוונא ובכל תבשיל, שאם הוא על האש והוא מבושל כל צרכו יש בו בישול בהגסה, וזה אינו מובן כלל, אא"כ כמש"כ בכוונתך שיש חלקים שלא מתבשלים רק בהגסה וחידוש, תדמיין שמדובר במבשל ליפתן תפוחים שמפני שמגיס מתבשל יותר. אבל כן כתוב בחזו"א בדומה ובשאר אחרונים.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
נבשר אמר:
מבקש אמת אמר:
נבשר אמר:
את הסוגריים לא הבנתי, שמדובר אפי' במבושל כל צרכו?, אא"כ תאמר שאף במובשל כל צרכו יש חלקים בבשר שלא התבשלו, ורק ע"י ההגסה מתבשלים, וזה חידוש גדול.

איני בא ליישב את הקושיא על מבושל כל צרכו למה יש בזה בישול, אלא את הקושיא למה אוסר הכלבו דווקא כשהוא על האש, וע"ז כתבתי בסוגריים שאפילו להסוברים שכלי ראשון מבשל גם כשאינו על האש מ"מ מצינו חילוקים בין כשהוא על האש לאינו על האש, ואולי גם לגבי הגסה יש חילוק.
אבל החילוקים שמצאנו שיש דברים שצרך בהם כח בישול חזק, כגון בישרא דתורא, וע"ג האש הוא כח חזק, אבל הכל בו דיבר בכל גוונא ובכל תבשיל, שאם הוא על האש והוא מבושל כל צרכו יש בו בישול בהגסה, וזה אינו מובן כלל, [highlight=yellow]אא"כ כמש"כ בכוונתך שיש חלקים שלא מתבשלים רק בהגסה[/highlight] וחידוש, תדמיין שמדובר במבשל ליפתן תפוחים שמפני שמגיס מתבשל יותר. אבל כן כתוב בחזו"א בדומה ובשאר אחרונים.

זו אכן כוונתי. איפה זה כתוב בחזו"א?
 

אוריאל

משתמש ותיק
מלמד להועיל אמר:
לא הבנתי למה כתוב שאם הסיר איננו על האש אז מותר להוציא עם כף ולא חוששים לאיסור מגיס, והרי כלי ראשון מבשל, ואם כן למה לא חוששים שכאשר הוא מערבב את התבשיל יש שם חלקים שיתבשלו עכשיו על ידי ההגסה שלו הרי כאמור זה בכלי ראשון שמבשל?

בארחות שבת מביא בשם הגר"ש אויערבאך זצ"ל להסביר, דהגם דבאמת לכאורה כיון שכלי ראשון מבשל מאי שנא אם הוא על האש או לא, מ"מ כשאינו על האש אין זה דרך בישול.
 

נבשר

משתמש ותיק
אני מעתיק מדרשו, פרמ"ג רנב' במשבצות ס"ק א' שפועלת הגסה יותר בתבשיל.
חזו"א לפי איך שאני מבין בביאור הגרנ"ק שהגסה סוג בישול חדש ע"י הריסוק, ולכך כתבתי בדומה. חזו"א או"ח סי' לז' ס"ק טו', ור' נסים חוט שני פכ"ט עמ' קצד'.
שביתת השבת מלאכת מבשל ס"ק פא' שהחתיכות נדבקות וע"י ההגסה מפריד ונגמר הבישול.
אגרות משה ח"ד סי' עד' אות ט' חתיכות קטנות שלא התבשלו, וע"י ההגסה מתבשלות, וזה כמש"כ ממש.
הגרש"א בארחות שבת כעין זה ח"א פ"א הע' קפא'.
בדברות משה ביאר שמשוה התבשיל בחמימות וטעמו.
בבקשה.
 

נבשר

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
מלמד להועיל אמר:
לא הבנתי למה כתוב שאם הסיר איננו על האש אז מותר להוציא עם כף ולא חוששים לאיסור מגיס, והרי כלי ראשון מבשל, ואם כן למה לא חוששים שכאשר הוא מערבב את התבשיל יש שם חלקים שיתבשלו עכשיו על ידי ההגסה שלו הרי כאמור זה בכלי ראשון שמבשל?

בארחות שבת מביא בשם הגר"ש אויערבאך זצ"ל להסביר, דהגם דבאמת לכאורה כיון שכלי ראשון מבשל מאי שנא אם הוא על האש או לא, מ"מ כשאינו על האש אין זה דרך בישול.
לפי איך שהצגת את זה לא הבנתי, הרי כ"ר שלא ע"ג האש מבשל, א"כ למה הגסה אינה מבשלת, אא"כ כוונתך שאין רגילות לבשל בהגסה בכ"ר שלא ע"ג האש, לכאו' באותה מידה אין רגילות לבשל בלא הגסה.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
מלמד להועיל אמר:
לא הבנתי למה כתוב שאם הסיר איננו על האש אז מותר להוציא עם כף ולא חוששים לאיסור מגיס, והרי כלי ראשון מבשל, ואם כן למה לא חוששים שכאשר הוא מערבב את התבשיל יש שם חלקים שיתבשלו עכשיו על ידי ההגסה שלו הרי כאמור זה בכלי ראשון שמבשל?

בארחות שבת מביא בשם הגר"ש אויערבאך זצ"ל להסביר, דהגם דבאמת לכאורה כיון שכלי ראשון מבשל מאי שנא אם הוא על האש או לא, מ"מ כשאינו על האש אין זה דרך בישול.

לכאורה א"צ להגיע לזה מאחר ובכלבו מבואר שאין כלי ראשון מבשל אלא כשהוא על האש, וא"כ קושיא מעיקרא ליתא. (ומה שהוספתי שאף להחולקים וכו' הוא לפלפולא בעלמא)
 

אוריאל

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
אוריאל אמר:
מלמד להועיל אמר:
לא הבנתי למה כתוב שאם הסיר איננו על האש אז מותר להוציא עם כף ולא חוששים לאיסור מגיס, והרי כלי ראשון מבשל, ואם כן למה לא חוששים שכאשר הוא מערבב את התבשיל יש שם חלקים שיתבשלו עכשיו על ידי ההגסה שלו הרי כאמור זה בכלי ראשון שמבשל?

בארחות שבת מביא בשם הגר"ש אויערבאך זצ"ל להסביר, דהגם דבאמת לכאורה כיון שכלי ראשון מבשל מאי שנא אם הוא על האש או לא, מ"מ כשאינו על האש אין זה דרך בישול.

לכאורה א"צ להגיע לזה מאחר ובכלבו מבואר שאין כלי ראשון מבשל אלא כשהוא על האש, וא"כ קושיא מעיקרא ליתא. (ומה שהוספתי שאף להחולקים וכו' הוא לפלפולא בעלמא)

אני לא מונח בסוגיא, אבל אולי הוא בא ליישב את מה שאנחנו פוסקים ומזכים שטרא לבי תרי, שמצד אחד חוששים לאיסור הגסה גם בתבשיל המבושל כל צרכו, ומאידך סוברים דכלי ראשון מבשל אף כשהעבירו מן האור, וא"כ למה לא נחשוש בהגסה בכ"ר גם שלא על האש.
 
חלק עליון תַחתִית