שאלה על נוסח הקידוש בליל שבת

במבי

משתמש ותיק
שאלוני לפני מספר שבועות שאלה על נוסח הקידוש בליל שבת:

ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו, ורצה בנו, [highlight=yellow]ושבת קדשו באהבה וברצון הנחילנו,[/highlight] זכרון למעשה בראשית, כי הוא יום תחילה למקראי קדש, זכר ליציאת מצרים, כי בנו בחרת ואותנו קדשת מכל העמים, [highlight=yellow]ושבת קדשך באהבה וברצון הנחלתנו[/highlight] ברוך אתה ה' מקדש השבת.

מדוע הכפילות בנוסח הקידוש?

ולעונים, שלומים תן כמי נהר.
 

אליהו52

משתמש ותיק
במבי אמר:
שאלוני לפני מספר שבועות שאלה על נוסח הקידוש בליל שבת:

ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו, ורצה בנו, [highlight=yellow]ושבת קדשו באהבה וברצון הנחילנו,[/highlight] זכרון למעשה בראשית, כי הוא יום תחילה למקראי קדש, זכר ליציאת מצרים, כי בנו בחרת ואותנו קדשת מכל העמים, [highlight=yellow]ושבת קדשך באהבה וברצון הנחלתנו[/highlight] ברוך אתה ה' מקדש השבת.

מדוע הכפילות בנוסח הקידוש?

ולעונים, שלומים תן כמי נהר.


בדרך אפשר
שני חלקים יש לשבת האמונה בחידוש העולם, וזכר ליציאת מצרים. (עיין רמב"ן עה"ת במקומות שמובא עניין שבת)
ועל שני חלקים אלו יש שייכות רק לישראל ולא לגויים, בין מצד חידוש העולם שמחייב שביתה אך גוי ששבת חייב מיתה, ומצד יצי"מ פשיטא שאין להם שייכות בזה.
ועל שני חלקים אלו שייך לומר שה' הנחילנו את שבת קדשו באהבה.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
הנה גם יל"ד שבתחילה הוא לשון נסתר ואח"כ לשון נוכח
אך הביאור כי בתחילה שהוא זכר לששת ימי בראשית והיינו כמו שהקב"ה שבת כך אנו שובתים ולכך זה בלשון נסתר כי מתייחס אל שביתתו ית',
אך הסיפא מדבר בזכר ליצי"מ שעבדו בפרך וכו' ולכך זה בלשון נוכח,
ולכן הסיפא מתחיל "כי הוא יום תחילה למקראי קודש" ובי' הטור הכוונה שהשבת נכתבה ראשונה בפר' המועדות,
ויעוי' בחי' הגרי"ז פר' כי תשא ששבת בראשית הוא מיוחד לשבת, ושבת שזכר ליצי"מ הוא בין שבת ובין יו"ט, ולכך כאשר מדברים על זכר ליצי"מ אומרים "תחילה למקראי קודש" וכפירוש הטור שהכוונה שנכתבה תחילה בפר' המועדת והיינו שהזכר ליצי"מ שווה בין לשבת ובין ליו"ט
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אליהו52 אמר:
בדרך אפשר
שני חלקים יש לשבת האמונה בחידוש העולם, וזכר ליציאת מצרים. (עיין רמב"ן עה"ת במקומות שמובא עניין שבת)
ועל שני חלקים אלו יש שייכות רק לישראל ולא לגויים, בין מצד חידוש העולם שמחייב שביתה אך גוי ששבת חייב מיתה, ומצד יצי"מ פשיטא שאין להם שייכות בזה.
ועל שני חלקים אלו שייך לומר שה' הנחילנו את שבת קדשו באהבה.


במאמר המוסגר - הבאת את שיטת הרמב"ן המוזכרת בטור אך שיטת הראבי"ה (בפסחים) ששבת אינה זכר ליציאת מצרים והנאמר בקידוש מתייחס למקראי קודש שהם זכר ליציאת מצרים
 
חלק עליון תַחתִית