פרשת וישב

מנהל א'

מנהל האתר
חבר צוות
מנהל האתר
שאלה שנשאלתי אתמול:
ידועים דברי הגמרא שיוסף הצדיק מחייב את בעלי עבירה.
ולכאורה יש להקשות, שהרי איכא מאן דאמר דיוסף נכנס אל הבית לעבור עבירה, אלא שדמות דיוקנו של אביו נראתה לו.
א"כ יטען כל בעל עבירה, ומה אעשה שלי לא נגלתה דמות דיוקן אבי?

ב. עה"פ "בן זקונים הוא לו", מתרגם אונקלוס "בר חכים". כנראה שהוא על דרך שאמרו בגמרא "זקן" - זה שקנה חכמה, אף כאן, "זקונים" הוא על שם קניית החכמה.
 

סופר

משתמש ותיק
ניתן לתרץ על דרך החסידות.
כתוב בספרי החסידות, שמה שכתוב נראתה לו דמות אביו, הכוונה שעל ידי שהיה דבוק בצדיק - באביו, ניצל מהחטא.
על פי זה יש להבין, שדורשים מהרשעים גם להיות דבוק בצדיק, כך כשיבוא לעשות עבירה יגן עליו זכות הצדיקים.
חסידי מרן הבית ישראל מגור היו אומרים,שכשמפתה אותםהיצה"ר לעשות עבירה, מיד חושבים מה יגיד על זה הרבי...., וכך מתגברים.
וראה שפת אמת תרמ"ז
ז"ל: 'איתא בגמ' יוסף מחייב הרשעים הלל מחייב עניים ור"א בן חרסום העשירים ע"ש. וצריך ביאור כי היתכן שיאמרו לרשע שיהי' כיוסף הצדיק. אכן הפי' כי אלו הצדיקים הובאו לידם הנסיונות כדי להכין דרך לכל הדורות. וע"י שהקדים יוסף הצדיק לעמוד בנסיון. הוכן הדרך שיוכל כל איש ישראל ג"כ להינצל. וכמו שמצינו שכל יורדי מצרים נגדרו בעריות בזכותו. וכמו כן נשאר לכל הדורות'.
 

אלימלך

משתמש ותיק
מנהל א' אמר:
שאלה שנשאלתי אתמול:
ידועים דברי הגמרא שיוסף הצדיק מחייב את בעלי עבירה.
ולכאורה יש להקשות, שהרי איכא מאן דאמר דיוסף נכנס אל הבית לעבור עבירה, אלא שדמות דיוקנו של אביו נראתה לו.
א"כ יטען כל בעל עבירה, ומה אעשה שלי לא נגלתה דמות דיוקן אבי?
י"ל שיוסף במשך זמן רב משל ביצרו "ולא שמע אליה" וא"כ יש טענה על הרשע שודאי יכל להתגבר זמן מה.
יש להוסיף שמבואר בספרים שבזכות זה שיוסף נמנע הרבה פעמים מלחטוא, היתה לו סייעתא דשמיא שנתגלתה לו דמותו של אביו, וכדכתיב "רגלי חסידיו ישמור", וא"כ גם הרשע הזה אם היה נמנע היו מסייעין אותו מלמעלה.
 

סופר

משתמש ותיק
יהודי אמר:
אך עדיין יטעון מי שהצליח לשמור ע"ע זמן מסוים ולבסוף נפל כטענה הנ"ל.
לכן כתוב מחייב את הרשעים, ולא כתוב מחייב את עוברי העבירה. ודו"ק.
 

אני הקטן

משתמש רגיל
מקורו בגמ' יומא ובמדרש, ושם לא נזכר שיטה זו שיוסף נתפתה, וע"ז כתבו שיוסף מחייב את הרשעים, אבל באמת אפשר לומר שלמ"ד לעשות מלאכתו היינו עבירה, אין לומר כדברי הגמ'.
 

אני הקטן

משתמש רגיל
בענין מה שכתבת על דברי התרגום שיוסף נקרא 'בר חכים', הרמב"ן כתב וז"ל, שהיה בן דעת וחכם בעיני אביו, וטעמו כטעם זקנים, ע"כ. ועוד כתב הרמב"ן, וזאת כונתם באמרם (ב"ר פד ח) כל מה שלמד משם ועבר מסר לו, לומר שמסר לו חכמות וסתרי תורה ומצאו משכיל ובעל סוד בהם כאלו היה זקן ורב ימים.
גם הרד"ק מבאר שם באופן זה, עיי"ש.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
סופר אמר:
וראה שפת אמת תרמ"ז
ז"ל: 'איתא בגמ' יוסף מחייב הרשעים הלל מחייב עניים ור"א בן חרסום העשירים ע"ש. וצריך ביאור כי היתכן שיאמרו לרשע שיהי' כיוסף הצדיק. אכן הפי' כי אלו הצדיקים הובאו לידם הנסיונות כדי להכין דרך לכל הדורות. וע"י שהקדים יוסף הצדיק לעמוד בנסיון. הוכן הדרך שיוכל כל איש ישראל ג"כ להינצל. וכמו שמצינו שכל יורדי מצרים נגדרו בעריות בזכותו. וכמו כן נשאר לכל הדורות'.
באמרי אמת (וישב תרע"ט) מביא את השפ"א ומוסיף משפט: "נראתה לו דיוקנו של אביו היינו שהצדיקים רואים בפועל הסיוע". וכאן טמונה תשובה לשאלת כבוד המנהל, והיינו שבאמת יש סיוע לכל אחד לעמוד בניסיון, אלא שזכותו של יוסף עמדה לו שראה את הסיוע בפועל ובגילוי.

ולגוף השאלה, דומני שאם נעתיק את לשון הגמרא במקורה (יומא לה, ב) תסולק השאלה מאיליה:
רשע אומרים לו: מפני מה לא עסקת בתורה? אם אמר: נאה הייתי וטרוד ביצרי (היה) [הייתי] אומרים לו: כלום נאה היית מיוסף? אמרו עליו על יוסף הצדיק: בכל יום ויום היתה אשת פוטיפר משדלתו בדברים, בגדים שלבשה לו שחרית לא לבשה לו ערבית, בגדים שלבשה לו ערבית לא לבשה לו שחרית. אמרה לו: השמע לי! אמר לה: לאו. אמרה לו: הריני חובשתך בבית האסורין. - אמר לה: ה' מתיר אסורים - הריני כופפת קומתך - ה' זקף כפופים, - הריני מסמא את עיניך - ה' פקח עורים. נתנה לו אלף ככרי כסף לשמוע אליה לשכב אצלה להיות עמה ולא רצה לשמוע אליה. לשכב אצלה - בעולם הזה, להיות עמה - לעולם הבא. נמצא, הלל מחייב את העניים, רבי אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים, יוסף מחייב את הרשעים.
הגמרא כאן מתארת את מלחמתו היומיומית של יוסף הצדיק שנלחם נגד כל הפיתויים באופן הנעלה ביותר. ולכן מחייב הוא את הרשעים, שכל עוד שלא נקטו בכל הפעולות האפשריות העומדות לרשותם, אין להם תשובה ליום הדין.
 

סופר

משתמש ותיק
יהודי אחד אמר לי בשבת, שכתוב בספרים שמי שבא לידי ניסיון, יצייר בעיניו את דמותו של אביו, ומסוגל להצילו מן החטא. וזה מה שיוסף הצדיק עשה, שצייר בעיניו את דמותו של אביו. (בשונה מהתירוץ הראשון שדווקא צדיק, אלא כל אחד באביו יהיה מה שיהיה).
על פי זה גם אפשר לתרץ את שאלת ה @מנהל א' שאומרים לרשע יש לך עצה פשוטה להינצל מן החטא, תצייר בעיניך את צורת אביך, ותנצל.
 

חמוץ בגדים

משתמש חדש
בעלי המוסר מביאים משפט מבית המדרש של קלם "שההבדל בין צדיק לרשע הוא בכח הציור" והיינו שצדיק כשבא לעושת עבירה מצייר את אביו ונמנע, ורשע מצייר את ההנאה מהמעשה וכדו' ועובר.
 

בני ברקי

משתמש רגיל
סופר אמר:
יהודי אחד אמר לי בשבת, שכתוב בספרים שמי שבא לידי ניסיון, יצייר בעיניו את דמותו של אביו, ומסוגל להצילו מן החטא. וזה מה שיוסף הצדיק עשה, שצייר בעיניו את דמותו של אביו. (בשונה מהתירוץ הראשון שדווקא צדיק, אלא כל אחד באביו יהיה מה שיהיה).
על פי זה גם אפשר לתרץ את שאלת ה @מנהל א' שאומרים לרשע יש לך עצה פשוטה להינצל מן החטא, תצייר בעיניך את צורת אביך, ותנצל.
מעניין מאוד לדעת באיזה ספרים מובא כן.
 

אוריאל

משתמש ותיק
יש להוסיף, שבמהרש"א בסוטה לו: מביא בשם המדרש, שהיה זה הקב"ה עצמו ונראה אליו בדמות דיוקנו של אביו.
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
לזכרוני, הסוגיא בגמרא ביומא דנה על חיוב עסק התורה.

והגמרא מביאה, שיש שלש טיעונים למה לא עסקו בתורה, א - עשירות וטרדתה, ב - עניות וטרדתה, ג - רשעים -'טרוד ביצרי הייתי'.

ועל זה הגמרא מביאה, כלום היית טרוד יותר מיוסף? ומתארת את התחבולות שעשתה לו אשת פוטיפר, 'בגדים שלבשה שחרית וכו''.
וממילא זה לא נוגע לעצם ההתגברות על היצר בפועל, אלא על עסק התורה שנמנע מכח העסק ברשעותם.
רק שמסתבר שאם היו עוסקים בתורה - וכנראה שבהקשר של יוסף הוא כמו שאמרו כאן, להפעיל את השכל הנצחי, כח ציורי הקדושה וכדו' - אז גם לא היו חוטאים, כי אחרת למה זה מחייב דווקא את הרשעים, זה היה צריך לחייב את הצדיקים כיוסף שהיו טרודים ביצרם ולא חטאו, אלא שהיו עסוקים בו להלחם כנגדו ולא עסקו בתורה.

ובדרך הלצה, עד"ז, היה מקום להעיר, למה הגמרא לא מביאה מישהו שמחייב את ה'צדיקים', שאולי יאמרו 'טרודים במצוות חומרות והידורים היינו ולא עסקנו בתורה..', וכאן המקום פתוח לענות תשובות...
 
חלק עליון תַחתִית