לבוד אמר:
לא הבנת אותי נכון, אנסה להסביר את עצמי יותר טוב ויהיה זאת תגובתי האחרונה בויכוח הזה בל"נ.
הגם שבהרבה מקומות יש ראש חבורה או מישהו (אחד מההורים וכדו') העומד על האברך ושואל אותו אם הולך לליווי הלכתי אחרי החתונה ורואה שמסתדר מכל הבחינות. אך ישנם מקומות ולא אפרט מפני הכבוד, שהנושא הזה טעון שיפור גדול מאוד ואני מתעסק קצת בנושא הזה ולכן כתבתי מתוך ידיעה. ואין כוונתי בתגובתי זאת כי אם שאם יראה אחד מהקוראים כאן ויתעורר - יהא זאת שכרי. אחרי סיפור שאני שמעתי בעצמי שאברך דיבר אלי וראיתי עליו שאינו יודע מימינו לשמאלו וזה היה שלא באשמתו שלחתי אותו ללמוד את ההלכות אצל בקי אחד. והוא ישב איתו ואחרי שסיים את הכל המחזור בא להגיד לי ייש"כ שהלה פתח את עיניו בנושאים שלא ידע בכלל שיש שאלה בזה. ואין זה סיפור אחד שתוכל להגיד לי שזה יוצא מן הכלל, ישנו אברך שאחר כמה וכמה שנים בא לרב עם כל הלוחות שלו והרב הראה לו שמחוסר ידיעתו בסדר הוו''ת קבע כמה ווס"ק ושנים עברו ולא ידע מזה ולא עקר אותם אף פעם. ויש עוד סיפורים מזעזעים שאין הפורום סובלתם. ובבקשה לא באתי להשמיץ באתי לעורר בנושא הרגיש הלזה אשר אני מכיר מקרוב, ואם גם אתה מתעסק בזה אז אני מבקש ממך שתברר את הדבר אם רובם ככולם לומדים מיד אח"כ את ההלכות וזוכרים את זה ותיוכח ותעשה מה שצריך ויהא זה שכרך.
אגב אם כבר העלו את זה עוד פעם, למה כונתך שהיו וסתות קבועים שלא עקר אותם כמה שנים?
וסת עוקרים לאחר שלוש פעמים שעבר יום הוסת ולא ראו ואם כונתך שהיה למשל וסת הפלגה ארוך שכל פעם ראו לפני אז כמות הפעמים שיכולה להיות בעיה היא קטנה (לא בחומרתה אלא בכמות) כי הרי כל פעם סופרים מיום הראיה ועם קרה שהגיע יום הוסת ולא ידע שצריך לחשוש כי הוא קבוע אז זה הרי יכול לקרוא רק שלוש פעמים בפעם השלישית זה נעקר.
מלבד זאת שמוזר שאברך לא ידע על וסת הפלגות שהכי מצוי זה לא משהו נדיר וחריג.
ובקיצור אשמח אם תסביר את כונתך.
