לשיטת הרמ"א, וכמעט כל האחרונים חולקים עליו.אוריאל אמר:תן לנו רמז...סבא אמר:היכי תמצי שמה שיקבע אם יצאתי בברכה או שאני צריך לחזור ולברך, הוא מעשה אכילה של חברי? [לא לכו"ע]
לשיטת הרמ"א, וכמעט כל האחרונים חולקים עליו.אוריאל אמר:תן לנו רמז...סבא אמר:היכי תמצי שמה שיקבע אם יצאתי בברכה או שאני צריך לחזור ולברך, הוא מעשה אכילה של חברי? [לא לכו"ע]
נפלא ביותר,אוריאל אמר:יש לי רעיון מסויים, מעניין אם לזה התכוונת.
ידוע ההלכה שאין קידוש אלא במקום סעודה. יש מחלוקת גדולה אם הלכה זו היא מן התורה ולפ"ז מי שמקדש שלא במקום סעודה הוי ברכתו לבטלה, או דדין זה מדרבנן ולפ"ז אין ברכתו לבטלה [אף שיש לצדד שס"ס כיון דמדרבנן לא מהני וצריך לקדש שוב הוי ברכה לבטלה, ואכ"מ].
והנה, נפסק בשו"ע סי' רעג ס"ד שיכול אחד לקדש לאחרים אף שאינו אוכל עמהם, דמכל מקום לדידהו הוי מקום סעודה, ושם ברמ"א דאפילו בקידוש היום שכל הברכה היא רק בפה"ג מ"מ כיון דהוי גם מצוה שפיר דמי להוציאם, יעו"ש.
ולפ"ז, אם אחד יעשה קידוש בכה"ג, והאחרים שאותם הוא הוציא לא אכלו לבסוף במקום הברכה, נמצא שלא הוי קידוש במקום סעודה והברכה היא לבטלה.
רעיון אדיר.יצחק אמר:הבא על כלתו שנתקדשה בתנאי על מנת שירצה אבא.
יצחק אמר:הבא על כלתו שנתקדשה בתנאי על מנת שירצה אבא.
שתי הרעיונות יפים מאד [וראה בתגובתי הקודמת], אך הפתרון שברשותי [שיודגש שאינו מוסכם], פוטר את האדם ממיתה על ידי דיבורו כמה מילים, ותו לא. ללא שום מעשה שנצרך בהמשך.יצחק אמר:מדובר בנסקלין? (לשון החידה "בעת שמוליכין אותו לבית הסקילה")
לא בדקתי כעת אבל לכאורה הנותן מזרעו למולך, דרשינן מזרעו ולא כל זרעו, כלומר אם מסר את כל זרעו אינו חייב סקילה, א"כ משכח"ל שבאמצע הדרך הוא אומר לכומר שיעביר למולך את השאר. אבל לשון החידה "מיד הוא נפטר ממיתה" לא מתאים לפ"ז, וגם הלשון "ללכת לביתו לחיים טובים ולשלום" אין ספק שבמקרה כזה בי"ד יזרקו אותו לכלא וכו'.
הבא על כלתו שנתקדשה בתנאי על מנת שירצה אבא.
לכאו' הכוונה בע"מ שלא ימחה אבא, וכל זמן שלא מחה אין לחשוש למחאה כמבואר בתוס' גיטין ל"ג. וז"ל התוס' ואפקעינהו רבנן לקידושין מיניה ...ועוד הקשה רבי' שמואל [highlight=yellow]דהיכי מחייבינן לעולם מיתה אשת איש שזינתה[/highlight] והא התראת ספק היא דשמא ישלח לה גט ויבטלנו ועוד יכולין ממזרים ליטהר, ואומר ר"ת דכי האי גוונא לא הוי התראת ספק דאזלינן בתר רובא ורוב אין מגרשין נשותיהן וכששולחין גט אין מבטלין ועוד [highlight=yellow]דאוקמינן אחזקתה שהיא עכשיו נשואה[/highlight] דאם לא כן נזיר שהיה שותה יין או מטמא למתים אמאי לוקה דאם אמרו לו אל תשתה אל תשתה חייב על כל אחת ואחת (נזיר דף מב.) והא התראת ספק היא [highlight=yellow]שמא ישאל על נזירותו[/highlight] עכ"ל.אוריאל אמר:יצחק אמר:הבא על כלתו שנתקדשה בתנאי על מנת שירצה אבא.
יש לעיין בזה, שהרי כל זמן שלא רצה אם כן מפני מה דנוהו למיתה, ואם אמר שרוצה וחלו הקידושין, מהיכי תיתי שיוכל אח"כ להגיד שאינו רוצה ולבטל הקידושין למפרע.
לאן אתה ממהר? מה כבר ממש כמעט סוקלים אותו? :)אוריאל אמר:אביא את התשובה היום בערב בל"נ.
הפתרון שיש ברשותי לא קשור לגמרא הזו, אבל אדרבה, אם תמצאו עוד רעיונות - תעה"ב.גבריאל פולארד אמר:יש לי רעיון, אבל קודם נברר אם לזה היתה הכוונה.
זה קשור לסנהדרין קיב?
הנה הם לפני חו"ר הפורום-אוריאל אמר:ובכן, הפתרון הוא כך:
ויעויין שם בתורה לשמה שחיפש ומצא עוד 3 דוגמאות היכי משכחת לה לחיוב מיתה שנפטר ע"י דיבור פיו בלבד.
בעת כתיבת תגובה חדשה ניתן להוסיף בכותרת מספר מבוקש או הדגשה אחרת [ביצעתי זאת לבקשתך, @סבא, בהודעות עד כאן].סבא אמר:הערה טכנית: האם לא היה כדאי למספר את החידות [חידה מס' 4#] וכדומה, כך שיהיה אפשר להעלות כמה חידות בו זמנית, ויוכלו להבדים ביניהם עפ"י המספר?
הציור בגמ' בשבת דף צא. הוא "זרק כזית תרומה לבית טמא וכו'" ושם מיירי שהתרומה נטמאה ומיגו שיש חשיבות בזה שנטמאה יש חשיבות גם למעשה ההוצאה אפילו שבעלמא השיעור להוצאת אוכלים הוא כגרוגרת.אוריאל אמר:כתב בשו"ת הלכות קטנות (ח"א סי' קנא) שאם אחד הוציא תרומה כזית וגמרו דינו למיתה ע"י עדים והתראה, ובעת שהוציאוהו למיתה נשאל על התרומה והדרא לטיבליה, הרי שעתה כיון שהיא טבל איבדה מחשיבותה ואינה ראויה לדבר, וייפטר ממיתה.
רמז: מנחות פ"ד משנה ה'.יצחק אמר:חידה 6
ילד אמר מילה ובגלל זה צריכים להקריב חצי מנחה.
אוריאל אמר:חידה נוספת [שמעתי היום מיהודי יקר. כמדומני שלקח את זה מאיזה קובץ שיוצא במודיעין עילית].
היכי משכחת לה שאדם אוכל את הכזית הראשונה של המצה, ומברך עליה המוציא לחם מן הארץ, אך אינו יכול לברך עליה "על אכילת מצה"?
התשובה היא, כהן גדול שנצטרע אינו כהן גדול וצריך למנות כהן גדול אחר, ואם זה היה באמצע היום מביאים מנחת חביתין חדשה ומקריבים חציה וחציה אבד. והנה המצורע אינו נעשה מצורע אלא על פי כהן אבל אי"צ כהן גדול ומספיק כהן קטן שיאמר על פי גדול (אפילו אם הגדול הזה הוא ישראל ואומר לכהן הקטן מה לומר סגי בזה), א"כ משכח"ל קטן שאר לכהן גדול שהוא צרוע ועי"ז צריכים להקריב חצי מנחה.יצחק אמר:רמז: מנחות פ"ד משנה ה'.יצחק אמר:חידה 6
ילד אמר מילה ובגלל זה צריכים להקריב חצי מנחה.