מילים משובשות בעברית החדשה

סבא

משתמש ותיק
חמד ילד אמר:
סבא אמר:
בנוגע ל"הגדה" ראשית מעולם לא שמעתי בעברית הגדה במשמעות סיפור היסטורי, שנית בלשון הקודש שם "הגדה" מתפרש כמו אמירה מלשון והגדת והוא "הגדה של פסח" שלכאו' אין הכוונה המדרש של פסח, אלא קיום מצוות והגדת לבנך של פסח [וכמו "מגיד" בסימני הסדר], וגם מתפרש כחלק התורה שאינו הלכה, וכמו "יכנסו בעלי מקרא בעלי משנה בעלי גמרא בעלי הלכה בעלי הגדה" [ב"ב ח], ובמקומות אחרים נקרא "אגדה" באל"ף.
כמדומני כוונתם לאגדה בא' והיא ט"ס.
אגדה בא' היא בכלל לא סיפור היסטורי ארוך, בעברית, אלא "סיפור בדוי ונפוץ שהפך לפולקלור. המופץ לרוב מפה לאוזן, ובדרך כלל, מחברו אנונימי ואין לו מקום וזמן מוגדרים" [ההגדרה מויקי מילון].
והמילה "אגדה" היא באמת סילוף ידוע, כמדומני שנידון כבר בעבר כאן.
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
לגבי המילה תבל תבלין הרב מאזוז (שהוא בקי גדול בדקדוק) בעלון בית נאמן הביא כמה פעמים מילה זו כשיבוש
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
לגבי עניין לשון הקודש ובן יהודית

יש לי ספר מקיף ונפלא שנקרא בנין שלם שפה ברורה של הרב כהנא מזכרון יעקב

הספר נכתב בלי הגבלה להעתקה ובשיחה עם המחבר (שאינני מכירו כלל) הוא הסכים להפצתו

אגב קראתי מאמר של הרב ענבל שמתווכח איתו אבל איך שיהיה זה אוצר אמיתי
עוד אגב הספר יצורף לגירסא הבאה של אוצר החכמה

אשמח לשלוח אותו לכל המעוניין במייל ואשמח אם מישהו יעשה מזה קישור לגוגל דרייב ויתן קישור פה בפורום אין לי שמץ איך עושים את זה
 

סבא

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
לגבי עניין לשון הקודש ובן יהודית

יש לי ספר מקיף ונפלא שנקרא בנין שלם שפה ברורה של הרב כהנא מזכרון יעקב

הספר נכתב בלי הגבלה להעתקה ובשיחה עם המחבר (שאינני מכירו כלל) הוא הסכים להפצתו
כמדומני שהרב כהנא מוכר למשתמשים הותיקים של וורד מתוכנת "וורד לאברך" שחיבר, אין זה כן?
 

אברך

משתמש ותיק
סבא אמר:
יעקב שלם אמר:
לגבי עניין לשון הקודש ובן יהודית

יש לי ספר מקיף ונפלא שנקרא בנין שלם שפה ברורה של הרב כהנא מזכרון יעקב

הספר נכתב בלי הגבלה להעתקה ובשיחה עם המחבר (שאינני מכירו כלל) הוא הסכים להפצתו
כמדומני שהרב כהנא מוכר למשתמשים הותיקים של וורד מתוכנת "וורד לאברך" שחיבר, אין זה כן?

כמדומני שוורד לאברך זו לא תוכנה אלא חוברת הסבר לוורד. וחיבר אותה הרב יואל שילה מרכסים.
 

חמד ילד

משתמש רגיל
פותח הנושא
סגן זה שם של שררה, ולא משנֶה למישהו. ונפיק מיניה חורבא עצומה עד כדי שמישהו שאל אותי בשבת האחרונה מיהם סגניו של השי"ת עליהם ייסד הפייט 'רשם בדת הקל חוק אל סגניו...."
 

סבא

משתמש ותיק
חמד ילד אמר:
סגן זה שם של שררה, ולא משנֶה למישהו. ונפיק מיניה חורבא עצומה עד כדי שמישהו שאל אותי בשבת האחרונה מיהם סגניו של השי"ת עליהם ייסד הפייט 'רשם בדת הקל חוק אל סגניו...."
הכהן שהתקינו לכה"ג ביום הכיפורים בתור ממלא מקום נקרא "סגן".
 

אור זרוע

משתמש ותיק
לפי אבן שושן למלה סגן משמעויות שונות:

1. [בימי קדם] פָּקִיד מֶמְשַׁלְתִּי גָּבוֹהַּ: "הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים" (עזרא ט ב). "פַּחוֹת וּסְגָנִים" (ירמיה נא כג).

2. [בימי בית שני] כִּנּוּי לַמִּשְׁנֶה לַכּוֹהֵן הַגָּדוֹל, שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה עַל הַכּוֹהֲנִים: "חַזַּן-הַכְּנֶסֶת נוֹטֵל סֵפֶר-תּוֹרָה וְנוֹתְנוֹ לְרֹאשׁ-הַכְּנֶסֶת, וְרֹאשׁ-הַכְּנֶסֶת נוֹתְנוֹ לַסְּגָן וְהַסְּגָן נוֹתְנוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל" (יומא ז א). "ר' חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים" (אבות ג ב).

3. [בימינו] מְמַלֵּא מָקוֹם, שֵׁנִי בְּדַרְגָּתוֹ לַמְּכַהֵן בְּתַפְקִיד רִשְׁמִי: סְגַן הַיּוֹשֵׁב רֹאשׁ. סְגַן הַשַּׂר. סְגַן הַמְּנַהֵל.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
סבא אמר:
חמד ילד אמר:
סגן זה שם של שררה, ולא משנֶה למישהו. ונפיק מיניה חורבא עצומה עד כדי שמישהו שאל אותי בשבת האחרונה מיהם סגניו של השי"ת עליהם ייסד הפייט 'רשם בדת הקל חוק אל סגניו...."
הכהן שהתקינו לכה"ג ביום הכיפורים בתור ממלא מקום נקרא "סגן".
היום בבוקר בס"ד למדתי ד' הגמ' בברכות יא: ראה מש"כ שם רש"י.
בזה"ל-
אמר להם הממונה - והוא סגן הכהנים, כדאיתא ביומא היינו סגן היינו ממונה (בפירש"י יומא ט"ו, ב'):
 

בנציון

משתמש ותיק
זה מסביר איך המלה סגן הפכה במשך הזמן מממונה לממלא מקום. וזה דוגמא להרבה מילים, ומסתמא לרוב המילים שאנחנו רואים בהם שינוי משמעות.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
בנציון אמר:
זה מסביר איך המלה סגן הפכה במשך הזמן מממונה לממלא מקום. וזה דוגמא להרבה מילים, ומסתמא לרוב המילים שאנחנו רואים בהם שינוי משמעות.
ניתוח מצויין. ויל"ח צדק בטענתו על השיבוש בהבנת הפיוט.
 

חבלזון

משתמש רגיל
עברי אמר:
ומאחר והאשכול קצת סטה למסלול אחר (שימוש המילים שבחז"ל), אבקש לשאול דעת הרבנים.
מדוע לגזירות חז"ל קוראים גזירה?
אף המצוות שבתורה מכונות גזירת מלך, אלא שהמצוות שבתורה מכונות כך רק כשבאים לבטאות את פן הציווי ולא את פן התוכן, אבל דברי חז"ל נקראים לעולם גזירות. (ופעמים תקנות)

חןשבני שזה מלשון חלק ממשהו והיינו שזה נגזר מזה
ןגזירה היינו נגזרת של דין ומושג קיים המורחב כאן ולא מהות מחודשת
 

חבלזון

משתמש רגיל
הראני אמר:
מה פירוש המילה 'מאושר', והאם הגלגול שלה לשפה כיום הוא נכון?

ההגדרה הפשוטה ששמעתי כמדומה מהרב צבי ענבל שמאושר הוא מי שיודע שהוא בדרך הנכונה / עושה את שנכון באמת. כלומר יש לו אישור. ומפה זה מתחלק לדרגות רבות, רובינו נזקקים לפחות למעט אישור מהסביבה. ויש כאלה שיש להם אישור פנימי חזק. וכו'
 

חבלזון

משתמש רגיל
אלכס אמר:
תיובתא אמר:
התרומה שלי: "כיכר" פירושו כיכר לחם או מישור או משקל, אבל לא מעגל תנועה.
כיכר לחם פירושו עיגול של לחם
כאמור תרגום יונתן שמות פרשת תצוה פרק כט פסוק כג וַעֲגוֹל דִּלְחֵים חָד
ולכן מתאים גם לקרוא למעגל תנועה כיכר
אני לא חושב שהיום יש פירוש אחר למילה
המושג של נואם כיכרות וכיכר השבת כולם הכוונה למישור וממילא מקום נוח להתאסף
גם הכיכר בכביש היא מישור ריק באמצעו שאנחנו עוקפים אותו בעיגול
 

לומד טוב

משתמש רגיל
2 מילים בעברית שנלקחו מהארמית:

1. חילוני זה בארמית ובתרגום לעברית פירושו זר כמו שכתוב בתורה וזר לא יקרב ומתרגם האונקלוס וחילוני (פתח מתחת הנו"ן)
2. מחבל זה בארמית ובתרגום לעברית פירושו משחת (צירי תחת החי"ת) כמו שכתוב כי שיחת העם ומתרגם האונקלוס כי חיבל העם
 

well

משתמש ותיק
"סנדלים" במקור נעל חזקה ומסיבית.
היום - נעל פתוחה של קיץ (ומסבירים שמקור השיבוש ברש"י בסוכה, שכותב וז"ל: וכן מטה של תלמיד חכם שאין תחתיה אלא סנדלים בימות החמה ומנעלים בימות הגשמים... , שהכוונה היא שבימות החמה מאכסנים את הסנדלים העומדים בחוסר שימוש עד לימות החורף).
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
חבלזון אמר:
אלכס אמר:
תיובתא אמר:
התרומה שלי: "כיכר" פירושו כיכר לחם או מישור או משקל, אבל לא מעגל תנועה.
כיכר לחם פירושו עיגול של לחם
כאמור תרגום יונתן שמות פרשת תצוה פרק כט פסוק כג וַעֲגוֹל דִּלְחֵים חָד
ולכן מתאים גם לקרוא למעגל תנועה כיכר
אני לא חושב שהיום יש פירוש אחר למילה
המושג של נואם כיכרות וכיכר השבת כולם הכוונה למישור וממילא מקום נוח להתאסף
גם הכיכר בכביש היא מישור ריק באמצעו שאנחנו עוקפים אותו בעיגול
בראשית (יג, י)
וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה לִפְנֵי שַׁחֵת ה' אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בֹּאֲכָה צֹעַר.

תרגום אונקלוס שם-
וזקף לוט ית עינוהי וחזא ית כל מישר ירדנא ארי כלה בית שקיא קדם חבלות יי ית סדום וית עמרה כגינתא דיי כארעא דמצרים מטי לצער:

וכך הוא בתרגום יונתן שם-
וזקף לוט ית עינוי לזנוי וחמא ית כל מישר ירדנא ארום כולה בית שקייא קדם עד לא חבל יי ברוגזיה ית סדום וית עמורה הות ארעא ההיא משבחא באילניא כגינוניתא דיי וכעילתא כארעא דמצרים מעלך לצוער:
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
וראה עוד שם פסוק י"א
וַיִּבְחַר לוֹ לוֹט אֵת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן וַיִּסַּע לוֹט מִקֶּדֶם וַיִּפָּרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו
תרגום יונתן שם
ובחר ליה לוט ית כל מישר ירדנא ונטל לוט ממדינחא ואיתפרשו אינש מעל אחוי:
ורש"י שם כתב-
ככר - מישור כתרגומו:

מאידך האבן עזרא שם פסוק י כתב-
ככר הירדן - מקום צמחים. והכ"ף כפול או נעדר מכר נרחב. וכן בת עין. מן בבת עינו:

ייתכן שמקום הצמחים הוא ע"ד כלל במקום מישור.
 

לומד טוב

משתמש רגיל
חילוני זה בארמית ובתרגום לעברית זה זר (האונקלוס מתרגם חילוני עם פתח תחת הנו"ן)
ומחבל זה בעברית והאונקלוס מתרגם משחת (כי שיחת = ארי חביל)
 

חבלזון

משתמש רגיל
הפקדתי שומרים אמר:
וראה עוד שם פסוק י"א
וַיִּבְחַר לוֹ לוֹט אֵת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן וַיִּסַּע לוֹט מִקֶּדֶם וַיִּפָּרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו
תרגום יונתן שם
ובחר ליה לוט ית כל מישר ירדנא ונטל לוט ממדינחא ואיתפרשו אינש מעל אחוי:
ורש"י שם כתב-
ככר - מישור כתרגומו:

מאידך האבן עזרא שם פסוק י כתב-
ככר הירדן - מקום צמחים. והכ"ף כפול או נעדר מכר נרחב. וכן בת עין. מן בבת עינו:

ייתכן שמקום הצמחים הוא ע"ד כלל במקום מישור.

אכן יש ראיות רבות
גם לשונית הכ' מסמן כפיפות, ואם הוא כפולה אם כן הכפיפות עצמה התכופפה והתבטלה
ומסתבר שזהו כיכר לחם כלומר חתיכה של לחם ללא צורה מיוחדת, ונוחה לאחיזה (ישרה) וכנל בזהב וכו'

והעיקר שהכיכר משמש למקום שאין חשיבות לעצם היותו ישר, אלא שאין בו שום מפריע המתהווה כשהצורה או המקום או הדבר כפוף (ככיפה למשל) או כל צורה שונה.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
ממש מיוחד.
אם כך מה הפירוש בד' האבן עזרא הנ"ל-
ככר הירדן - מקום צמחים. והכ"ף כפול או נעדר מכר נרחב. וכן בת עין. מן בבת עינו:
 

חבלזון

משתמש רגיל
הפקדתי שומרים אמר:
ממש מיוחד.
אם כך מה הפירוש בד' האבן עזרא הנ"ל-
ככר הירדן - מקום צמחים. והכ"ף כפול או נעדר מכר נרחב. וכן בת עין. מן בבת עינו:

לענ"ד הוא מתכוון לכלל לשוני פשוט כאשר יש דגש זה מסמן כפילות, ולכן אפשר גם שתופיע רק פעם אחת. וכן בת עין- ובבת עינו. מאחר ויש דגש.
אמנם רואים מדבריו שלא חייבים להשמיט. ואולי יש בזה כלל נוסף, איני יודע...
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
ומה שמפרש ככר הירדן מקום צמחים, ייתכן להסביר שעל דרך כלל מגדלים צמחים במקום מישור. כמו שדה חטים (גם צמחים) וכו'
אתה סבור כך.
 

חבלזון

משתמש רגיל
הפקדתי שומרים אמר:
ומה שמפרש ככר הירדן מקום צמחים, ייתכן להסביר שעל דרך כלל מגדלים צמחים במקום מישור. כמו שדה חטים (גם צמחים) וכו'
אתה סבור כך.
בהחלט.
ואגב כל המושג שדה, הוא מקום ישר מסודר ומיושר בטורים (ומכאן - "לשדד מערכות")
הקשר מעניין יש לזה לנידון לעיל לגבי טבלה- שזה בלשון הקודש דבר ישר ורבוע, וצורתם של השדות בדרך כלל במשנה היא "טבלה"
בהקשר מרתק גם להבדיל במחשבים, יש טבלאות, וכל טור שם נקרא "שדה".
זה לא טעות - זה מדויק מאוד!
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
ר' @חבלזון. שפתיים ישק. על כל דבריך הנעימים והמדוייקים.
מלא ידע וחכמה, ירבו (כך רובם ככולם) כמותך בפורום.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
חבלזון אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
וראה עוד שם פסוק י"א
וַיִּבְחַר לוֹ לוֹט אֵת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן וַיִּסַּע לוֹט מִקֶּדֶם וַיִּפָּרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו
תרגום יונתן שם
ובחר ליה לוט ית כל מישר ירדנא ונטל לוט ממדינחא ואיתפרשו אינש מעל אחוי:
ורש"י שם כתב-
ככר - מישור כתרגומו:

מאידך האבן עזרא שם פסוק י כתב-
ככר הירדן - מקום צמחים. והכ"ף כפול או נעדר מכר נרחב. וכן בת עין. מן בבת עינו:

ייתכן שמקום הצמחים הוא ע"ד כלל במקום מישור.

אכן יש ראיות רבות
גם לשונית הכ' מסמן כפיפות, ואם הוא כפולה אם כן הכפיפות עצמה התכופפה והתבטלה
ומסתבר שזהו כיכר לחם כלומר חתיכה של לחם ללא צורה מיוחדת, ונוחה לאחיזה (ישרה) וכנל בזהב וכו'

והעיקר שהכיכר משמש למקום שאין חשיבות לעצם היותו ישר, אלא שאין בו שום מפריע המתהווה כשהצורה או המקום או הדבר כפוף (ככיפה למשל) או כל צורה שונה.
יישר כח.
רק לפי דבריך המנומקים להפליא, נצטרך להבין דבר מה בתרגום יונתן הנ"ל.
את המילה ככר הירדן הוא מפרש מלשון מישור ואילו את המילה ככר לחם פירש מלשון עיגול, כמו שציטטו ר' @אלכס -"וַעֲגוֹל דִּלְחֵים חָד" למה הוזקק לפרש אחרת ממה שפירש גבי ככר הירדן, שכן, כפי שהסברת, פירוש המילה מישור מכוונת לשני הענינים.
 
חלק עליון תַחתִית