מילים משובשות בעברית החדשה

חבלזון

משתמש רגיל
אני יחשוב על זה
ארמוז לך שהכיוון הוא במילה עיגול שלמיטב ידיעתי אינה מתפרשת ישירות על צורה, להפך, הוא מדבר על העדר צורה.
עיגול הוא דבר שלם כמו שהוא. צורה הוא בהכרח תוספת על הדבר, (כלומר יש כאן איזו אמירה והבעה נוספת לבד מתוכן הדבר עצמו) ולכן הדבר כמו שהוא הוא "עיגול".
[זו הסיבה שזוויות הריבוע נקראים "קרנות", שהם בולטות מתוך העיגול המקורי ריבוע אותיות עבר, כלומר תוספת מעבר לדבר עצמו].
מכאן נראה לי המעגל- שמסמן את ההיצמדות למקור בלי שום חריגות. וכן - התקדמות לפי התוכנית המקורית.

דוגמא מוכרת לכולם - בבית הכנסת יושבים בצורה מרובעת, וכך ניתן להביע את היחס בין היושבים, הרב ב"מזרח", וה"ממהרים" בכניסה.
כשרוקדים בשמחת תורה- כולם כאחד ללא שום חריגות, אין "מזרח" במעגל...

ישר אף הוא קשור להמשך ישיר ורציף ללא שינויים, [יש - ר , המשכיות רציפה של היש הראשוני].
עכשיו צריך לחשוב למה המשמעות של עיגול כדבר שלם יותר קשורה ללחם מלשדה - אבל התעייפתי כעת...
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
דבריך אלו לי לככר -מישור. עגולים. בלי זויות, מנוקמים להפליא יישר כח.
ד"א כשם שמתמשים במישור בהקשרים אחרים, כמו בד' הנ"ל דבריך אלו לי למישור אפשר גם להשתמש דבריך אלו לי לככר. מכאן שיש משמעות נוספת לכיכר, ומתחלק על שני פנים א. מקום רחב ב. מקום מישורי. סתם רעיון.
 

לומד טוב

משתמש רגיל
אברך כולל אמר:
להרביץ בלשה"ק ישיבה על הברכיים של חיה כרע רבץ כארי רובץ תחת משאו
ובעברית להכות
נין פי' בן לי ולניני ולנכדי
ובעברית בן של נכד
נ.ב. צריך לבדוק כל מלה אם אין אחד הראשונים שמפרשו כלשונינו. כגון רש"י בבמדבר יא ה פ' על קישואים קוקומבר"ש בלע"ז שפי' מלפפון אבל הרמב"ם בכלאיים פ"א מ"ב הקישות והמלפפונות פי כלשון המדוברת
על מה שכתבת שישיבה על הברכיים זה מלשון להרביץ זה לא נכון כי ישיבה על הברכיים זה לרבוץ כמו רובץ תחת משאו
 

לומד טוב

משתמש רגיל
אאא אמר:
"רחוב" - פירושו רחבה. מגרש רחב. [ולא דרך למכוניות].

מקור: עי' בדברי הגמרא על "רחוב שער המים" הכתוב בנחמיה.
וכן עי' בנחמיה על "רחוב שער אפרים", וכו'.
במילה רחוב אין שיבוש כי פירושה דרך כמו שהבאת רחוב שער אפרים שפירושו דרך שער אפרים
 

לומד טוב

משתמש רגיל
well אמר:
לא הבנתי מה הבעייה.
שסנדל של פעם זה היה כמו הסנדל של ימינו רק שהיה לו רצועות לכל אורך הירך ולזה התכוון להעיר הרב הכהן הי"ו ממה שכתוב סנדל של חליצה וסנדל שנפסקה אחת מאזניו שסנדל זה לא נעל חזקה וכנ"ל
 

חבלזון

משתמש רגיל
לומד טוב אמר:
להרביץ בלשה"ק ישיבה על הברכיים של חיה כרע רבץ כארי רובץ תחת משאו

רביצה היינו להיות מרותק וממש "דבוק" למקום
דוגמאות:
"לרבץ" שמופיע בדיני שבת שזה לפזר מים כדי שהאבק לא יתפזר
"להרביץ תורה" היינו לרתק את התלמידים ללימודם
וכשהבהמה יושבת היא ממש "רובצת".
והאמת? כולנו כשרואים מישהו דבוק למקומו ולא זז אנו אומרים שהוא "רובץ" כאן....
 

לומד טוב

משתמש רגיל
חבלזון אמר:
לומד טוב אמר:
להרביץ בלשה"ק ישיבה על הברכיים של חיה כרע רבץ כארי רובץ תחת משאו

רביצה היינו להיות מרותק וממש "דבוק" למקום
דוגמאות:
"לרבץ" שמופיע בדיני שבת שזה לפזר מים כדי שהאבק לא יתפזר
"להרביץ תורה" היינו לרתק את התלמידים ללימודם
וכשהבהמה יושבת היא ממש "רובצת".
והאמת? כולנו כשרואים מישהו דבוק למקומו ולא זז אנו אומרים שהוא "רובץ" כאן....
גם להרביץ תורה זה מלשון לפזר
 

לומד טוב

משתמש רגיל
עברי אמר:
כרם אמר:
כמדומה ש"כהה" במקרא פירושו החשיך, כמו ותכהינה עיני מראות, ועל משה לא כהתה עינו, שפירושו שלא החשיכה עינו. ולכן גם בלשון העברית כהה הכוונה לצבע הנוטה לשחור שבחושך.
לענ"ד זה תלוי בניקוד
 

well

משתמש ותיק
לומד טוב אמר:
well אמר:
לא הבנתי מה הבעייה.
שסנדל של פעם זה היה כמו הסנדל של ימינו רק שהיה לו רצועות לכל אורך הירך ולזה התכוון להעיר הרב הכהן הי"ו ממה שכתוב סנדל של חליצה וסנדל שנפסקה אחת מאזניו שסנדל זה לא נעל חזקה וכנ"ל
אכן משמע בגמרא שהיו לו רצועות אבל רואים בגמרא שהחיילים בצבא נעלו סנדלים בזמן המלחמה (גזירת סנדל המסומר בשבת) , כנראה שהרצועות שמשו למה שהשרוכים משמשים בימינו דהיינו לתפיסה חזקה של הנעל אבל לא מדובר על נעל פתוחה כמו היום, ככה נראה לי מסברא אבל אדרבא אם יש למישהו מקור בענין נשמח לשמוע.
 

לומד טוב

משתמש רגיל
סליחה, צודק, התכוונתי לסנדל הקלאסי של פעם זה עם הרצועות ובלי השרוכים לא ידעתי מה זה סנדל לחיצה
 

לומד טוב

משתמש רגיל
י.א.ל אמר:
אושפיזין בגמרא אורחים
העברית הפכה את זה להתאשפז וקלקלה את המילה,
בילוי ,לבלות = זמן הנאה ,בלאי דבר משומש כמו בלאי בגדי כהונה,
אתה מביא מילים לא קשורים "בילוי" ו"בלאי" זה שני דברים שונים שלא קשורים אחד לשני
 

לומד טוב

משתמש רגיל
אור זרוע אמר:
"חבית" בימינו משמעה כלי גדול מאד לשמירת נוזלים. בלשון חכמים חבית היא כלי חרס, כעין כד גדול לשמירת יין או שמן וכיוצא בו. ההבדל הזה מבלבל את הלומד על חבית בהלכות שונות.
מה ההבדל הרי שני הפירושים זה כלי גדול לשמירת נוזלים כגון יין ושמן
 

זרייר-קטן

משתמש רגיל
יש הערה כללית על מליצה שנטתה ומתוך כך הרבה מפרשים גם את הפשט כך (אני יודע שזה יכול לעורר פה דיון אבל זו האמת).
המדובר הוא במליצה "מעשה רב" הפירוש הידוע הוא שמעשה רב היינו מעשה שרב עשה כך.
אך לפי האמת הפירוש הוא מעשה שהוא רב דהיינו שהמעשה הוא גדול, וכיון שכך עשו מעשה ע"פ זה אנו פוסקים כך וכו'. יש לזה גם ראיה מהש"ס בבא בתרא ועוד
 

יצחק

משתמש ותיק
זרייר-קטן אמר:
יש הערה כללית על מליצה שנטתה ומתוך כך הרבה מפרשים גם את הפשט כך (אני יודע שזה יכול לעורר פה דיון אבל זו האמת).
המדובר הוא במליצה "מעשה רב" הפירוש הידוע הוא שמעשה רב היינו מעשה שרב עשה כך.
אך לפי האמת הפירוש הוא מעשה שהוא רב דהיינו שהמעשה הוא גדול, וכיון שכך עשו מעשה ע"פ זה אנו פוסקים כך וכו'.[highlight=yellow]יש לזה גם ראיה מהש"ס[/highlight]בבא בתרא ועוד
תכתוב גם את הראיות
 

הכהן

משתמש ותיק
יצחק אמר:
זרייר-קטן אמר:
יש הערה כללית על מליצה שנטתה ומתוך כך הרבה מפרשים גם את הפשט כך (אני יודע שזה יכול לעורר פה דיון אבל זו האמת).
המדובר הוא במליצה "מעשה רב" הפירוש הידוע הוא שמעשה רב היינו מעשה שרב עשה כך.
אך לפי האמת הפירוש הוא מעשה שהוא רב דהיינו שהמעשה הוא גדול, וכיון שכך עשו מעשה ע"פ זה אנו פוסקים כך וכו'.[highlight=yellow]יש לזה גם ראיה מהש"ס[/highlight]בבא בתרא ועוד
תכתוב גם את הראיות
רש"י שבת כא א אמר:
מעשה רב. הואיל ומעיד שכך היו של בית אביו עושין הלכה היא:
רש"י שבת קכו א אמר:
מעשה רב. למילף מיניה דכיון דסמיך למיעבד עובדא לקולא ש''מ הלכתא היא:
 

נתנאל_ר

משתמש רגיל
סנדל היא לא מילה מלשון הקודש במקור, מקורה הוא מלטנית והוא מלשון חול, כלומר sand. והיינו שהסנדל הוא נעל שמגינה מפני החול. לאו דווקא במשמעות של חזק.
והמילה מאושר הוא מהמילה חזק, קמה בניה ויאשרוה וכו', אשרו חמוץ וכו' אשרו ירושלים וכו'.

אושפיזין הוא אורחים ולהתאשפז זה להתארח, אבל בבית חולים (לא ראיתי שאומרים אני מביא השבת כמה אושפיזין...) זה אותה משמעות.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
ברוח פרשת השבוע שתבוא עלינו..פרשת נשא.
מה פירוש המילה נזיר.
האבן עזרא פירש מלשון כתר ועטרה משהו בסגנון הזה..
איך יסתדר א"כ "להזיר עצמו מהיין"...אלא"כ משתמשים בתואר האיש, לפעולות הכרוכות בזה..
האם המילה נזיר מקבילה באיזשהו מקום, למילה נדר..בפירוש המילולי של המילה.
 

נתנאל_ר

משתמש רגיל
נזר הוא כתר. כתר יש למי שהוא מופרש ומובדל. נזיר זה מי שבחר להיות מופרש ומובדל.
נדר - מלשון הדרה - כמו לא דירה - והיינו ג"כ לשון פרישות.
ד וז' מתחלפות כנודע, וגם מה שהם מתחלפות זה מחמחת קרבתן האמיתית למשמעות שלהן, כנודע ג"כ. והנה נדר ונזר.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
מה שפרשת נזיר, וכו' אלו דברי האבן עזרא, השאלה שעלתה, אם נפרש את המילה נזיר ללשון דומה וכעין נדר וכדו', אזי מובן לשונות הזרה יזיר וכו', אולם לד' האבן עזרא הנ"ל פחות מובן.
ב. בפירוש המילה נדר ראה מה שכתבו באשכול אחר באריכות ראה ומצאה נחת. https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=7&t=2244
ג. אם הם מתחלפות מה ראה האבן עזרא לפרש נזיר מלשון כתר. אלא"כ תאמר שיש למילה נזיר שני משמעויות.
 

נתנאל_ר

משתמש רגיל
ישר כח בהחלט מצאתי נחת.
אין בזה שום סתירה שפרוש המילה נזר הוא גם כתר וגם פרישות וזאת משום שברובד הפנימי של המילה עיניו פרישות וכתר הוא סמל לכך והשורש השורשי ההיולי אחד הוא. ומצוי פעמים רבות בלשון הקודש. ובאמת, נדר זה רק הדרה מדבר מסוים כמו שאוסר החפץ עליו, ומה שאין כן שבועה שהוא על הגברא לפרוש מדברים מסוימים והוא הוא החילוק בין נדר לשבועה.
וענין זה, שהמשמעות ההילוית היא אחד, שהוזכר גם מקופיא באשכול שם, הוא לא רק בשורשים שלמים, כמו פה, אלא גם בצמדי אותיות, ואפילו באותיות עצמם.
ולגודמא כעת שעולה לי על הלשון צמד האותיות פר. שכל כולו מהות של הפרדה.
והנה השורשים פרא,פרד,פרז,פרט,פרח,פרך,פרמ,וכו'
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
מבין שורות תגובתיך, ניכר התמצאות נפלאה בכל הקשור לדקדוק ואותיות. וע"כ שומה עלינו לכפוף ראשינו, בפני מבין ענין.
נ.ב כמובן לא הערנו שיש כאן סתירה, וכמו שהסקנו בסו"ד "אלא"כ תאמר שיש למילה נזיר שני משמעויות".
בכל אופן יש"כ ע"ד הנעימים.
 

ברית מלח

משתמש רגיל
הפקדתי שומרים אמר:
ברוח פרשת השבוע שתבוא עלינו..פרשת נשא.
מה פירוש המילה נזיר.
האבן עזרא פירש מלשון כתר ועטרה משהו בסגנון הזה..
איך יסתדר א"כ "להזיר עצמו מהיין"...אלא"כ משתמשים בתואר האיש, לפעולות הכרוכות בזה..
האם המילה נזיר מקבילה באיזשהו מקום, למילה נדר..בפירוש המילולי של המילה.
רש"ר הירש בבראשית ג טז. מבאר שנזירות משמעה פרישה שנכפתה בדרכי אלימות.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
נזיר של התורה, הוא אך ורק מרצונו. צריך לראות ד' הרש"ר הירש הללו על איזה סוג נזיר אמורים דבריו. נזיר של תורה, נזיר של עכו"מ וכדו'.
 

נתנאל_ר

משתמש רגיל
הפקדתי שומרים אמר:
וע"כ שומה עלינו לכפוף ראשינו, בפני מבין ענין.
חן, אך אל תגזים.ואכן אני עובד על זה די הרבה, ויש עמדי תכנית לעשות על זה עלון שיקרא בשם "מנצפך", וכל כולו על טהרת לשון הקודש והסודות הטמונים בה, ועקרם שרשם והויתם של סתרי תורה מונחים בה. וזה יהיה עלון המשך לעלון הקודם "יאמרו דעת" אשר עסק בעניני טהרות. ובעז"ה עוד חזון למועד.
 

סבא

משתמש ותיק
נתנאל_ר אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
וע"כ שומה עלינו לכפוף ראשינו, בפני מבין ענין.
חן, אך אל תגזים.ואכן אני עובד על זה די הרבה, ויש עמדי תכנית לעשות על זה עלון שיקרא בשם "מנצפך", וכל כולו על טהרת לשון הקודש והסודות הטמונים בה, ועקרם שרשם והויתם של סתרי תורה מונחים בה. וזה יהיה עלון המשך לעלון הקודם "יאמרו דעת" אשר עסק בעניני טהרות. ובעז"ה עוד חזון למועד.
בהצלחה, ה' ינחך בדרך אמת.
 
חלק עליון תַחתִית