אינו דומה יוסף לשאר השבטים, יוסף קיבל את שכם בחיותו אבל שאר השבטים רק בימי יהושעשאר לעמו אמר:שאלה יפה.
אלא שנשאלת השאלה אז למה לא קברום מיד ביהודה שנכבשה ראשונה, או ליד יריחו. ובלא"ה מסתבר שלכבודו של מת קוברים אותו בנחלתו רק כאשר התאפשר,
כמו שקברו את יוסף בשכם רק אחרי שכבשו נחלתו, שזה היה בשלב השני של המלחמה כמבואר ביהושע.
כולם רק ניסו למצא פשט בגירסת הגמ' שבועות. ובמציאות גירסת התוספתא היא הנכונה. אין תורפה של ירושלים במזרח, אדרבא עיזוזה של ירושלים במזרח יותר מכל צד אחר (שגם כן עז).עפר ואפר אמר:לא נחתתי לסוגיא כעת, וזה לא רלוונטי: כי אם היה נכתב "לכאו' קשה מהמציאות", או שאר דרך כבוד, זה היה עניין אחר כמובן
מכיוון שנכתב "טעות גמור" בעזות מצח, שאינה ראויה אפי' נגד חכם בן זמננו (אם לא חברו או במעלתו), כ"ש נגד כל רבותינו, לכן כתבתי מה שכתבתי. ובצדק.
שאר לעמו אמר:ורבי עקיבא עצמו? והרמח"ל ?
ודן בן יעקב?
וקבר יהודה ביהוד, שכנראה זו המצאה ערבית ללא סימוכין ומדוע שיקבר יהודה שלא בנחלתו.
וקבר בנימין ממזרח לכפר סבא, וכי מדוע יקבר בנימין מחוץ לנחלתו.
קבר שמשון הוא שקר חדש. ובפרט שהוא נקבר בין צרעה ובין אשתאון ולא בצרעה (העתיקה) עצמה.
אנסה לתרום את חלקי מדי פעם לשאלות שצצו כאן, ואתחיל על ראשון ראשון.זרייר-קטן אמר:יש להאריך בנושא זה הרבה אשתדל מדי פעם להעלות על מקומות מסויימים שמצויינים למקומות קדושים או כציון או קבר של רב מסויים שאינו נכון וכדומה. מי שיש לו חידושי מילין בזה הענין יזכה את כולנו.
אפתח בקבר רחל אשת רבי עקיבא בטבריא - הדבר ברור ללא ספק שאינה קבורה שם כלל עד לפני שלושים שנה המקום היה מצויין למקום קבר של ערביה כבודה (שיכי'ת) עד שבא מישהו מסויים והחליט להכריז על המקום כקברה של רחל אשת רבי עקיבא ולפתחו לכל מיני מטרות. עד היום הזה המקום שם בכלל בבעלותו של הוואקף (בעלי הר הבית). בעיני ראיתי את הזמן ששמו שם את הצינור של המים המוכרז כיום כמעיין של ישועות שבקע מן האדמה בדיוק במקום קברה...
הרב הרצברג סומך גם הוא ידיו על מקורות אלו ומוסיף כדלהלן:"טבריה... גם יש לישמעאלים מרגז עם מגדל גדול לבן, אומרים כי שם נקברה אשת ר' עקיבא, בתו של כלבא שבוע, וקוראים לה הזקנה". [רבי משה באסולה; ובשינויים קלים בספרים שערי ירושלים; מבשרת ציון; מסעות משה]
"קום נלך לטבריה... ושם אשתו דרבי עקיבא, ועליה בנויה קובה [=כיפה]". [שירים וזמירות ש"ה ס' רצה]
"גם לישמעאלים מגדל לבן, אומרים כי שם נקברה אשת ר' עקיבא, בתו של כלבא שבוע, וקוראים לה הזקינה. ויש שם עתה בנין אחד הנקרא על שם הזקינה". [חיבת ירושלים]
אכן מה שנכתב על הצינור של המים ומעיין הישועות, זה אכן מישהו שפיתח על דעת עצמו, אבל עצם המקום והקבר מוחזק ומקובל מדורי דורות.קברה למטה בהר במסגד הנקרא 'הזקנה'. ציון זה מכונה ע"י התושבים הערביים מזה מאות בשנים 'סת סכינה'. פירושו של שם זה הינו שיבוש של 'הזקנה' כפי שנזכר אצל חלק מעולי הרגל, והוא נמצא בתוך בית קברות מוסלמי, דבר המעיד בדרך כלל כי הקבר העתיק הינו של אישיות יהודית מכובדת. בבנין זה נמצאו 2 כתובות משנת 1295 לסה"נ, ויש שם ציורים וחריטות של שופר ומנורה. ר' אברהם ב"ק בשנת תרמ"ב כתב: "פה על הבית קברות של הישמעאלים יש בנין ישן נושן וקורים אותו סיתא זקנה... אבל נחרב הבנין ונתן הפחה נדבתו לתקן". [יש שטעו לחשוב שסוכינה היא הגב' סוכיינה בתו של חוסין בן עלי חתן מוחמד, אולם הנוסע יאקות כתב כבר בשנת 1225 כי היא קבורה בעיר מדינה ולא שם].
אכן זוהי מסורת מוסלמית ברורה, וכפי שמביא בספר "אוצר המסעות" (הרב יהודה דוד אייזנשטיין נדפס שנת תרפ"ז) שמזרחית דרומית לפתח תקוה נמצא כפר גדול 'אל יהודיא' היא העיר יהוד שבנחלת שבט דן, "סמוך לכפר יש בנין עם כיפה לבנה ולפי מסורת הערבים הוא קברו של 'נבי יהודה אבן סדנא יעקוב' (= הנביא יהודה בן אדונינו יעקב)". כנראה שמיקום הקבר במרכז הארץ גרם שמסורת זו הפכה למקובלת ביותר במאה השנים האחרונות, וכך מוצאים אנו בספר "מורה דרך למקומות הקדושים" (שנדפס לפני כ40 שנה) כותב: "ליד הכביש ת"א-לוד נמצא הישוב 'יהוד'. נכנסים בכביש למרכז הישוב, משמאל לכביש נמצא גן עירוני, בתוך הגן חצר קטנה מוקפת גדר ברזל לפני בית קטן בעל כיפה, בתוכו מצבה בנויה - היא מצבת קבורת יהודה בין יעקב אבינו ע"ה".שאר לעמו אמר:וקבר יהודה ביהוד, שכנראה זו המצאה ערבית ללא סימוכין ומדוע שיקבר יהודה שלא בנחלתו.
וגם לא קדוש.אברך כולל אמר:אדבר על מקום שאינו בארץ וגם לא קבר.
מצו"ב מאמר ממחניים ובו ליקוט כל הדיעות על זה. יש עוד הרבה חומר בחיפושים באוצה"ח, אבל שלחתי מה שיצא ראשון.אברך כולל אמר:אדבר על מקום שאינו בארץ וגם לא קבר.
האם מקום הר סיני במקום שמציינים "ג'בל מוסה" בחצי האי סיני נכונה או גם איזה המצאה
שמעתי כמה קושיות על זה והגדולה שבהם שההר הזה גבוה כמעט כפול מתבור וכרמל היפך ממה שאמרו חז"ל שהוא נבחר מפני נמיכותו
אמנם הנוצרים בנו שם בית תיפלה, ולא זה מה שמחייב, וכמו שהם טעו לפי הנראה ב'הר נבו' שבעבה"י ובנו שם בית תיפלה לא בהר הנכון.סלע אמר:וגם לא קדוש.אברך כולל אמר:אדבר על מקום שאינו בארץ וגם לא קבר.
הרב נפתולי היקרנפתולי אמר:אנסה לתרום את חלקי מדי פעם לשאלות שצצו כאן, ואתחיל על ראשון ראשון.זרייר-קטן אמר:יש להאריך בנושא זה הרבה אשתדל מדי פעם להעלות על מקומות מסויימים שמצויינים למקומות קדושים או כציון או קבר של רב מסויים שאינו נכון וכדומה. מי שיש לו חידושי מילין בזה הענין יזכה את כולנו.
אפתח בקבר רחל אשת רבי עקיבא בטבריא - הדבר ברור ללא ספק שאינה קבורה שם כלל עד לפני שלושים שנה המקום היה מצויין למקום קבר של ערביה כבודה (שיכי'ת) עד שבא מישהו מסויים והחליט להכריז על המקום כקברה של רחל אשת רבי עקיבא ולפתחו לכל מיני מטרות. עד היום הזה המקום שם בכלל בבעלותו של הוואקף (בעלי הר הבית). בעיני ראיתי את הזמן ששמו שם את הצינור של המים המוכרז כיום כמעיין של ישועות שבקע מן האדמה בדיוק במקום קברה...
קבר רחל אשת רבי עקיבא מצוי במבנה שבנו הערבים והיה נקרא בלשונם "סית סכינא" שהוא שיבוש של "הזקנה".
שלא כפי שנכתב כאן, יש מקורות מוסמכים כי מדובר בקברה של רחל אשת רבי עקיבא (ההעתקה מספרו של הרב הרצברג קברי צדיקים בגליל):
הרב הרצברג סומך גם הוא ידיו על מקורות אלו ומוסיף כדלהלן:"טבריה... גם יש לישמעאלים מרגז עם מגדל גדול לבן, אומרים כי שם נקברה אשת ר' עקיבא, בתו של כלבא שבוע, וקוראים לה הזקנה". [רבי משה באסולה; ובשינויים קלים בספרים שערי ירושלים; מבשרת ציון; מסעות משה]
"קום נלך לטבריה... ושם אשתו דרבי עקיבא, ועליה בנויה קובה [=כיפה]". [שירים וזמירות ש"ה ס' רצה]
"גם לישמעאלים מגדל לבן, אומרים כי שם נקברה אשת ר' עקיבא, בתו של כלבא שבוע, וקוראים לה הזקינה. ויש שם עתה בנין אחד הנקרא על שם הזקינה". [חיבת ירושלים]
אכן מה שנכתב על הצינור של המים ומעיין הישועות, זה אכן מישהו שפיתח על דעת עצמו, אבל עצם המקום והקבר מוחזק ומקובל מדורי דורות.קברה למטה בהר במסגד הנקרא 'הזקנה'. ציון זה מכונה ע"י התושבים הערביים מזה מאות בשנים 'סת סכינה'. פירושו של שם זה הינו שיבוש של 'הזקנה' כפי שנזכר אצל חלק מעולי הרגל, והוא נמצא בתוך בית קברות מוסלמי, דבר המעיד בדרך כלל כי הקבר העתיק הינו של אישיות יהודית מכובדת. בבנין זה נמצאו 2 כתובות משנת 1295 לסה"נ, ויש שם ציורים וחריטות של שופר ומנורה. ר' אברהם ב"ק בשנת תרמ"ב כתב: "פה על הבית קברות של הישמעאלים יש בנין ישן נושן וקורים אותו סיתא זקנה... אבל נחרב הבנין ונתן הפחה נדבתו לתקן". [יש שטעו לחשוב שסוכינה היא הגב' סוכיינה בתו של חוסין בן עלי חתן מוחמד, אולם הנוסע יאקות כתב כבר בשנת 1225 כי היא קבורה בעיר מדינה ולא שם].
אמנם ישנם אנשים בטבריה שמדי פעם מעלים ספקות ופקפוקים על הקבר, וזאת כנראה עקב אינטרסים שונים וד"ל, לכן כדאי לבדוק כל דבר לעומק ולא להחליט ע"פ שמועות על קבר של הצדקנית הזאת כאילו הוא קבר של שייכ'ית ח"ו.
האיסור לעלות בהר עד משוך היובל, זה בגלל השכינה, כשה' ירד עליו באש. ובמשוך היובל מותרים לעלות, אבל לא פקעה ממנו הקדושה.הכהן אמר:ומה עם "במשוך היובל המה יעלו בהר"?
אני מזמין אותך להגיע לקבר רחל אשת רבי עקיבא, תבדוק מצד שמאל לכניסה ותמצא הרבה קברי מוסלמים. כמו כן הכביש החולף בסמיכות הוא על קברי מוסלמים וכל השטח ממול הקבר מלא וגדוש בקברים. תבדוק בעצמך בשטח ואח"כ תחליט האם המקום הוא בית קברות ערבי או לא.זרייר-קטן אמר:ב. המקום בכלל לא נמצא בבית העלמין הערבי שנמצא ממש מרוחק משם על הכביש הראשי קבר זה נמצא דוקא מעל בית העלמין היהודי [ואל תטען לי שעוד יותר מסתבר לומר שזה יהודי כי הקבר הזה עתיק הרבה יותר]
מה אעשה ואני בעצמי כבר הייתי במקום לפני יותר משלושים שנה, ואני מכיר כמה מזקני ירושלים שהם מעידים בפני, ואתה מוזמן לבא ולדבר איתם, שהם כבר היו במקום גם לפני חמישים ושישים שנה.זרייר-קטן אמר:ג. אני יודע במפורש את שמו של האיש שהחליט להפוך את זה לקבר זה מכמה סיבות וסמך על הספרים הנ"ל ודומיהם והחליט שלמקום זה הם התכוונו, הרי במקום זה לפני שלושים שנה לא היה כלום!!!! לא מסג ולא קדחת ככה שאין זה תואם את העדויות
הדבר מבורר וברור לכל מי שמונח בנושאים אלה ובמקומות אלו
ולהיפך ממה שכתבת הוא הנכון, בעלי האנטרסים ודי למבין הם אלה שטוענים שזה כן קבר רחל אשת ר"ע שרוצים שבואו תיירים ויתרמו ותתפתח התיירות בטבריא ועוד...
אמנם יש מי שקורא לעיר צפת 'קדושה', אבל זה לא הופך אותה לכזו יותר מכל עיר אחרת בא"י.. (קראו לה כך ע"ש שהיתה עיר מלאה חכמים וסופרים) אז זה פחות שייך לאשכול.זרייר-קטן אמר:צפת המקורית איננה בכלל בצפון אלא בדרום ככה מובא בספר שופטים עהיר צפת של היום נקרא בלשון ערבי 'צאפיד' (סאפיד) וכשהיהודים השתקעו בה החליטו לקוראה צפת על שם העיר התנכי"ת
ידידי היקר הייתי במקום בדקתי הכל ואני אומר. מעל לכל ספק שאין זה קברה של רחל אשת רבי עקיבאנפתולי אמר:אני מזמין אותך להגיע לקבר רחל אשת רבי עקיבא, תבדוק מצד שמאל לכניסה ותמצא הרבה קברי מוסלמים. כמו כן הכביש החולף בסמיכות הוא על קברי מוסלמים וכל השטח ממול הקבר מלא וגדוש בקברים. תבדוק בעצמך בשטח ואח"כ תחליט האם המקום הוא בית קברות ערבי או לא.זרייר-קטן אמר:ב. המקום בכלל לא נמצא בבית העלמין הערבי שנמצא ממש מרוחק משם על הכביש הראשי קבר זה נמצא דוקא מעל בית העלמין היהודי [ואל תטען לי שעוד יותר מסתבר לומר שזה יהודי כי הקבר הזה עתיק הרבה יותר]
מה אעשה ואני בעצמי כבר הייתי במקום לפני יותר משלושים שנה, ואני מכיר כמה מזקני ירושלים שהם מעידים בפני, ואתה מוזמן לבא ולדבר איתם, שהם כבר היו במקום גם לפני חמישים ושישים שנה.זרייר-קטן אמר:ג. אני יודע במפורש את שמו של האיש שהחליט להפוך את זה לקבר זה מכמה סיבות וסמך על הספרים הנ"ל ודומיהם והחליט שלמקום זה הם התכוונו, הרי במקום זה לפני שלושים שנה לא היה כלום!!!! לא מסג ולא קדחת ככה שאין זה תואם את העדויות
הדבר מבורר וברור לכל מי שמונח בנושאים אלה ובמקומות אלו
ולהיפך ממה שכתבת הוא הנכון, בעלי האנטרסים ודי למבין הם אלה שטוענים שזה כן קבר רחל אשת ר"ע שרוצים שבואו תיירים ויתרמו ותתפתח התיירות בטבריא ועוד...
לדעתי מה שאתה טוען שאתה מכיר את האיש וכו', זה האיש שפיתח את המקום והכניס לשם כל מיני ענינים חדשים שהמציא מליבו, כמו המעיין שהזכרת ושאר הסגולות התפלות. אבל עצם הדבר שבמבנה זה שוכן קבר של רחל אשת רבי עקיבא, היה ידוע הרבה לפני שהגיע אותו איש לשם.
לא יכול להאמין. האם ניסית לבדוק אם יש קברות מוסלמים מצד שמאל לבנין הקבר ובצד השני של הכביש ממול?זרייר-קטן אמר:ידידי היקר הייתי במקום בדקתי הכל ואני אומר. מעל לכל ספק שאין זה קברה של רחל אשת רבי עקיבא
לא אכתוב לעולם דבר שאינו ברור אצלי
אתה מוזמן לברר אצל אנשי טבריא ולא אנשי ירושלים ולהווכח מה האמת
מקום זה מופיע גם בספרו של הרב הרצברג.שאר לעמו אמר:קבר ברק בן אבינועם ודבורה, שמראים את מקומם מעל עמק החולה במקום אותו מכנים החוקרים "קדש נפתלי" (נמצא ב'קדמונינו') - הינה טעות ידועה.
משום שקדש זו הינה 'קדש' הרומית, אך איננה קדש שבנפתלי. אינני יודע אם מצבות אלו הינם קברי ישראל או לא. אך גם אם כן, אינם של ברק ודבורה, חוץ מדמיון ביזנטי או ערבי.
ויש לדעת שהסיבה שיש כ"כ הרבה השערות ביזנטיות/נוצריות על אתרים בא"י משום שהם שקדו על כ"ד ספרים, אלא שהחליפו להם אמונות ע"ז אחרות באמונת אותו האיש ימ"ש.
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו בקדש:
"ומשם [מעלמא] חצי יום לקדס, היא קדש נפתלי על שפת הירדן. ושם קבר ברק בן אבינועם, ואין בה יהודים". [מסעות ר' בנימין]
"קדש, מדרש יהושע בן נון, ונקבר ברק, אבינעם ויעל". [כת"י אילן ב']
"בעיר קדש, היא קדש נפתלי, שם קבורת ברק בן אבינועם ודבורה אשה נביאה ויעל אשת חבר קיני עליהם השלום. ושם בית המדרש נאה ויפה, מיוחס ליהושע בן נון עליו השלום". [כת"י מוסקבה; בשינוי קל: כת"י אילן ה']
"קדש, בסמוך לעין, תחת הכפר שם דבורה וברק ואבינועם ויעל אשת חבר הקיני וחבר, ועליהם כוכין גדולים מאבן. ומדרש ליהושע בן נון עליו השלום". [גלילות ארץ ישראל / איגרת הקודש; שבחי ירושלים; זכרון בירושלים]
"קדש שם מדרש חרב ליהושע בן נון, וסמוך לו דבורה וברק בן אבינועם ויעל וחבר הקיני, עליהם השלום". [איגרת מספרת יחסותא דצדיקיא]
"קדש, מתחת לכפר קבורים דבורה וברק ואבינועם ויעל אשת חבר הקיני וחבר ואבן גדולה עליהם. ושם גם בית המדרש של יהושע בן נון, והוא חרב". [ידי משה]
"קדש, שם קבר דבורה הנביאה וברק בן אבינועם וחבר הקיני ויעל אשתו, ועליהם אבנים גדולות מאד". [שערי ירושלים; בשינוי קל: מסעות משה]
"קדש... ושם היה בית מדרש ליהושע. ובו קבר דבורה הנביאה וברק בן אבינועם וחבר הקיני ויעל אשתו ועליהם כוכין גדולים מאבנים". [מבשרת ציון]
דרכי גישה
מצומת ישע פונים בכביש 899 לכיוון צומת חירם (מערבה). לאחר כ-2.4 ק"מ מסתעף ימינה כביש צדדי לחניון. פונים ימינה, מהחניון מוביל שביל הליכה כ-60 מטר עד לארונות קבורה מאבן – ציוני ברק בן אבינועם, דבורה הנביאה, חבר הקיני ואשתו יעל.
[לצומת ישע ניתן להגיע דרך עלמה [כביש 886] – עד סוף הכביש. לקדש ניתן להגיע גם מברעם [כביש 8977 בשילוב כביש 899] – עד קדש].
מיקום וזיהוי הקבר
קרוב למעיין, בדרך למקדש, נראים שרידיהם של שני מאוזוליאומים (בנייני קבורה מפוארים) עם ארונות קבורה גדולים. במאוזוליאום המזרחי מונחים כמה ארונות קבורה גדולים ומכסי-אבן גמלוניים, מעוטרים בגילופים בעלי סגנון נכרי מובהק (כולל דמויות אדם, מקלעות וראש שור מקרין, ועל גב המכסה קשקשים). הארונות דומים לארונות הקבורה בבית הקברות הגדול בצור, וביניהם ארון זוגי גדול מאד. קברים אלה מיוחסים זה מאות בשנים לברק בן אבינועם, דבורה הנביאה ויעל אשת חבר הקיני [על אף היותם ללא ספק קברים רומיים פגאניים, ולמרות שקדש עירו של ברק מזוהה כמעט בוודאות לא בקדש זו שהיא ב'הר נפתלי', אלא ב'קדש נפתלי' בגליל התחתון].
מערבית להם היה מאוזוליאום נוסף, שחרב בהפצצות, ובו כוכים. ע"פ לשון עולי הרגל נראה כי התכוונו לארונות ולא לכוכים אלה, שכן לשונם כוכים גדולים מאבן, או אבנים גדולות, לשון המורה לארונות ולא למבנה כוכים, על אף שהארונות הגדולים כנראה אינם ארונות יהודיים [ע"פ העיטורים שלהם], ויותר מסתבר שהמבנה הזה דוקא הוא קברם.
אכן ההגיון הוא כך, אך לא לכו"ע. למשל בקדמוניות היהודים (ספר שני ח ב) מובא שכל השבטים חוץ מיוסף נקברו במערת המכפלה אשר בחברון.שאר לעמו אמר:כל השבטים מסתמא נקברו בנחלתם ולא בנחלת שבט אחר, ממילא ההגיון הוא שהקברים של יהודה ביהוד, ובנימין בכפר סבא אינם של השבטים.
תודה, לא ידעתי.נפתולי אמר:אכן ההגיון הוא כך, אך לא לכו"ע. למשל בקדמוניות היהודים (ספר שני ח ב) מובא שכל השבטים חוץ מיוסף נקברו במערת המכפלה אשר בחברון.שאר לעמו אמר:כל השבטים מסתמא נקברו בנחלתם ולא בנחלת שבט אחר, ממילא ההגיון הוא שהקברים של יהודה ביהוד, ובנימין בכפר סבא אינם של השבטים.
מהיכן החלטת שהכו"פ שמע זאת מהערבים, מעיון בדבריו רואים שהוא עצמו היה זה שהחליט בדעת קדשו ששם קברו של דן בן יעקב.שאר לעמו אמר:ג. מה לדן ולגליל? הרי נחלתו בדרום. ואת"ל אח"כ גם בצפון, אבל ברור שלא טלטלו עצמותיו, וכ"ש לא למקום שאינו נחלתו. זה שהכו"פ מביא ושמע כך מהערבים אינו מחייב שזו אמת, הוא מספר מה ששמע. ואגב למודעי המילים שכתבת 'לרבותינו הראשונים' מהלכים אימים.. אבל הוא ז"ל קדמון ולא 'מרבותינו הראשונים'. אמת חייבת להיות מזוקקת בפרט בדברי תורה! (וזה אני אומר אחרי שימוש חכמים ולא בשביל להפחית ממעלה חלילה!). אגב אילו הייתי יודע שכתב זאת הכו"פ לא הייתי מתבטא 'הכל שטויות', משום כבודו של הרב בעל כו"פ, אבל זה נשאר שזה לא מחויב, וזה לא מסורת, ומעל הכל - חסר הגיון!
"למזרח הר תבור כחצי שעה מקום קורין לו היום 'דנה', ושם ציון ישן כעין הציונים הישנים, ולדרומו הנחל, וקורין לבעל אותו ציון 'דנה אלחאכם', ו'חאכם' אצלם הוא דיין, אז אמרתי כי שם דן בן יעקב, וקורין לו כך על שם דן ידין עמו".