כעת יצאה מהדורה חדשה של החוברת "הישכם אוהבים", ואמנם הכל כבר נפרך בפרק י"ח בספר
חן וכבוד, אבל לגבי הכשר "חניכי הישיבות", בכל זאת הוא טוען טענות "עובדתיות" מלוות בכל מיני "עדויות" ודבריו יכולים לעשות רושם על התמימים, ועל כן פנינו לגורמים כלשהם שיכולים לשפוך אור על הנושא. לצערנו הרב הם גוררים רגליים וממש לא אכפת להם מאותם עסקנים שוטים המסתובבים בכל עיר ועיר, נותנים הרצאות בפני ציבור ילדים סקרנים בליווי מצגת ומשכנעים את המשוכנעים. לדבריהם, אף אחד לא מתייחס לאותם שוטים הידועים בשמותיהם לכולם.
דא עקא שהם צודקים רק באשר לציבור הליטאי שאותו הם מכירים מקרוב. בציבור הספרדי יש נטיה אוטומטית להאמין לכל ספר צבעוני, וזאת אכן בעיה.
לפיכך אני רואה חובה לעצמי לפרסם את הדברים הבאים, על דעת עצמי. הדברים אינם מייצגים אף אחד, אך יכולים לשפוך אור על טענות שונות ומשונות שישנם כלפי בד"צ "חניכי הישיבות".
1) מהיכן התחילה העלילה נגד חניכי הישיבות
לבית הדין של חניכי הישיבות הגיע אחד שהציג עצמו כשליח של סבו, אחד הרבנים המוכרים. כיבדוהו ונתנו לו אפשרות להציג את כל טענותיו בפני בית הדין של חניכי הישיבות, ובמשך שעות רבות הוא פרס את כל טענותיו המובאות להלן.
כפי שהוא מפרסם בפשקווילים שלו, גם בפני בית הדין הוא טען שיש לו הקלטות המאשרות את דבריו, ולבית הדין הוא הגיע עם אחד בשם א.כ. שלא הסתיר כלל את המניעים שלו (בבית הדין הוא טען שעדיף ללכת בגילוי ראש מאשר עם פאה שיש בה חשש ע"ז מהודו). אך למרבה הפלא, בכל פעם בה הם נדרשו להציג הקלטה ולאמת את טענתם - לא נמצאה ההקלטה במאגר, והם השמיעו תירוצים שונים ומשונים... למרות שהם הגיעו מוכנים והתכוננו למעמד זה זמן רב מראש.
גם כל בקשות בית הדין לקבל את ההקלטות לאחר הדיון, נדחו על ידם בטענות שונות ומשונות, שחלקן מעלות גיחוך.
אולם הקלטה אחת מתוך כלל ההקלטות, שהצליחה להגיע לאחד הדיינים בדרך של סייעתא דשמיא מופלאה, גילתה את מהות שאר ההקלטות.
המדובר הוא באחד הסוחרים שקיבל את הכשר חניכי הישיבות על הפאות שהוא משווק, ובדיון הציג הכותב את דברי הסוחר כמלעיז על ההכשר וטוען טענות כנגדו, עם גיבוי של קטעי הקלטות, כל אחת באורך של דקה. הסוחר עצמו, כמובן, הכחיש את הדברים שנאמרו בשמו. כשהגיעה ההקלטה לבית הדין, התברר שהוא אכן אמר להיפך ממה שאמרו משמו, ולבית הדין הושמעו משפטים מסוימים המנותקים ממשמעותם האמיתית.
והפרט מלמד על הכלל, שכל שאר ההקלטות הקיימות אצלם (אם בכלל קיימות) והיו אמורות לסייע לטענותיהם בבית הדין, נערכו והוצאו מהקשרם לגמרי, ומפני זה התחמקו מלהשמיען בבית הדין.
2) תגובת בית הדין
אותו אחד טוען כי ראשי הכשרות והבי"ד מיאנו להגיב לדבריו. הוא אינו מספר כי כבר בתחילת הדיונים הובהר לו מפורשות כי בית הדין אינו מתכוון לתת לו תשובות, ואם יהיה צורך ינתנו תשובות למי שבית הדין ימצא לנכון. וכל בר דעת מבין שראשי הכשרות או הבי"ד אינם מחויבים להגיב לכל נער הטוען טענות כלפיהם, אלא מחובתם כלפי שמיא לבדוק אם יש ממש בטענות, ולפעול בהתאם למען הצבור.
אולם במקרה זה מדובר בשקר גס, שהרי הבי"ד הקדיש שעות רבות לחקור את דבריו, ונאמר לו בכתב ובע"פ שלבי"ד יש תשובות ברורות לכל הטענות שהועלו, ובית הדין מסכים לבוא ולהשמיע את הדברים ל... שליט"א. אך בית הדין ביקש שעל מנת שהפגישה תמצה את עצמה ינתן זמן מתאים לביקור חשוב זה, ולא יקציבו לכך 'כמה דקות', אלא כפי שלטענות שהועלו הוקדשו כ-7 שעות, ראוי להקדיש לתשובות עליהם לפחות שעתיים.
כאשר בית הדין לא קיבלו את מבוקשם, והבינו שיש להם עסק עם אדם שאינו נאמן כלל, הם פנו למשפחת ... שליט"א, וביקשו פגישה עם ... שלא בנוכחות הנכד הנ"ל אלא בנוכחות בני המשפחה המבוגרים יותר והאחראים, כדי שלא יהיה מצב שהנכד יסלף לאחר מכן את דבריהם וטענותיהם, או יפרסם דברים שאינם נכונים בשמם. וכך יוכלו להוכיח ל... שרוב הטענות הן שקר גמור, וחלקן אינן מדוייקות, ומחלקן מוכח שהכותב לא הבין כלל או לא רצה להבין כיצד עובד ההכשר.
הנכד לעומת זאת, רצה שהפגישה עם ... תיערך בנוכחותו בלבד, וכאשר ראה שתכניתו הולכת ומשתבשת, החל מיד בפירסום דבריו וטענותיו בראש כל חוצות, תוך שפיכת דמו של הרב שלזינגר, ועזות מצח כלפי ראשי הכשרות והדיינים שהועמדו לדון בדבריו.
3) הכל אינטרסים
יש לציין כי זמן קצר קודם לכן, פורסם מטעם בי"ד חשוב בבני ברק שהרוצה לדעת אם הפאה אינו מיוצרת משיער שמקורו בהודו, יוכל לבדוק אצל הפאנית אם השיער נעשה משיער שאינו מעובד, ואין צריך הכשר מעבר לכך. בכך הם הכשירו אלפי פאות ללא שום הכשר וללא שום פיקוח. בנוסף, לטענת אותו בי"ד [שפרסמו מודעה בעיתון 'יתד נאמן'], השיער הברזילאי הוא הבטוח ביותר מחשש שיער הודי, ואפשר לקנותו ללא חשש.
ונשאל אותו נכד, הרי לדבריו כל השיער שנמכר כברזילאי הוא שיער הודי של ע"ז, וכן בדיקה אצל פיאנית שהפאה נעשתה משיער שאינו מעובד זה חוכא ואטלולא, וא"כ כיצד הוא יוצא בשצף קצף נגד הכשר מסודר שבודק את מקור השיער ואינו מכשיר שיער מברזיל בלא בדיקה מדוקדקת וכיו"ב, ואילו כאן נדם קולו? והשיב הכותב שהוא דיבר עימהם וכו' ושמע טענותיהם וכו' [תשובה לא ברורה ולא ענינית]. והתשובה האמיתית לא איחרה לבוא; התברר שיש כאן נגיעה ממונית מסוימת [ודי לחכימא]...
כאמור לעיל, לכל הטענות שכתב יש תשובות חד משמעיות וברורות שמסבירות הכל, ורק לסבר את האוזן, נחשוף כמה מהשקרים שיש בדברי הכותב, ונסמוך על הקורא שיבין את מגמתו.
4) המפעלים שתחת ההכשר
כהקדמה הנצרכת מוכרחים אנו לבאר כי כל מקורות המידע של הכותב הם מתוך שיטוט וחיפוש ברחבי האינטרנט. הוא ושכמותו מוצאים פירורי מידע פה ושם וזה נהפך אצלם ל"ידוע" או "פשוט לכולם" והקורא התמים מקבל את הרושם שמדובר כאן בתחקיר מקיף.
תחת ההכשר יש חמישה מפעלים בסין, ואחד בקוריאה. חמישה מהמפעלים מייצרים את הפאות (ומוצרי שיער נוספים שהם מוכרים) בעיקר משיער סיני, ולא משיער ההודי. אין להם ענין או אינטרס כלכלי לקנות שיער הודי ולא סיני, כי השיער הסיני משתלם להם יותר, והדברים נבדקו היטב והוכח שאין להם אפי' שערה הודית אחת במפעל.
רק מפעל אחד בלבד, מבין כל אלה, מחזיק פס יצור גם מהשיער ההודי, אך באותו המפעל קיים בנין מיוחד ליצור הפאות לשימוש הנשים היהודיות, וכל מערכת היצור לפאות אלה היא מערכת נפרדת לחלוטין מהמקום בו מיוצרים מוצרי שיער משיער הודי: הכלים נפרדים, המכונות נפרדות, המחסנים נפרדים וכו'.
כל בעלי המפעלים המקבלים את ההכשר, חתומים על חוזה שאסור להם לייצר מוצרי שיער משיער הודי [ובמפעל היחידי הנ"ל הם חתומים שבמקום היצור המיועד לפאות בהכשר לא ייצרו משיער הודי].
מלבד כל זאת, בעל המפעל חושש מאוד לרמות, משום שאם יתפס ויורידו לו את ההכשר, זה יגרום לו הפסד גדול בגלל הרווחיות הגדולה שיש להם ביצור פאות לציבור היהודי. יש לדעת שיצור פאה לוקח לכל הפחות שבועיים ובדר"כ עד חודש, כך שנסיון לרמות מצריך להסתכן זמן רב.
5) הבדיקות שעורך ההכשר
בדיקה של המשגיח במפעל נעשית בהפתעה והוא מגיע במהירות לכל המקומות שיש במפעל, המפעלים אינם ענקיים 'בגודל של שכונה' כפי דמיונו הפורה של אותו פלוני, והחדרים אינם 'סגורים בפניו, כיון שזו מדינה קומוניסטית' כפי דמיונו, ולא 'לוקח לפחות חצי שעה להגיע מהשער של המפעל עד חדרי היצור' כפי העולם המדומה שחי בו הכותב ושאר חבריו השואבים את "ידיעותיהם" מרשת האינטרנט.
כמו כן נבדקים המשלוחים של שיער שהגיעו מהארץ אם הם תואמים למידע שהגיע מהמשגיחים בארץ, וכן מה מקור השיער, ומי הספק שמכר השיער לבעלי המשלוח וכו' כדי לודא שכל השרשרת של השיער עד לפאה המוגמרת היא בלא חשש לשיער הודי.
'הצהרות' המפעל שעליהם מתבסס הכותב, שהם מוכנים לייצר לו פאות משיער הודי, הם פרי המצאתו. ואדרבה, הוא מוזמן להראות מסמך רשמי של המפעל שבו הם כותבים אחד מהדברים שהוא אומר בשמם. הוא מתבסס על הקלטות בהן נשמעת אשה הדוברת אנגלית, ולא מן הנמנע שמדובר בחברה של בתו של אחד מחבריו, ומצא לו מישהי הדוברת אנגלית רצוצה והקליט את דבריה.
מלבד זאת ידוע שהמפעלים בסין באופיים ותרבותם לא ידחו שום לקוח פוטנציאלי. כל דבר שיבקשו מהם לעשות, הם יקפצו על ההזדמנות ויאמרו כי הם יכולים לעשות, אך כשמגיע הדבר למעשה שומעים מהם "זמירות" אחרות. ולכן גם אם באמת כך היה מעשה, ומזכירה באחד המפעלים אמרה שהיא יכולה לייצר עבורו גם משיער הודי, אין בכך שום ריעותא או ראיה שאכן כך הם יעשו בפועל, וגם אם יעשו כן - אין שום הוכחה שהם יעשו זאת במפעל הנמצא תחת ההכשר, ולא במפעל אחר.
עוד יובהר כי שיער "מונגולי" הוא כינוי של המשגיח לשיער שנקנה בדרום סין, שמקורו משיער סיני, ואין שום קשר בין שיער זה לשיער הודי.
6) סיפורים של ספקים
כל בר דעת מבין כי ספק המשלם מכספו עבור ההכשר, ויש לו כשרות המגדילה עבורו את מעגל הלקוחות, אין לו שום אינטרס לזלזל בהכשר, ולומר שאין ההכשר שווה מאומה, או שאין הוא פועל שלא לפי הוראות ההכשר, כי בכך הוא מקפח את פרנסתו. ומעולם לא שמענו על סוחר המתלונן על כך שההכשר אינו בודק אותו כראוי.
ואכן, כאמור לעיל, בבדיקות שנערכו התברר כי הספקים מכחישים את מה שאמר הכותב בשמם. ויש בידינו הקלטה של אחד הספקים, שנראה בעליל כי הדברים שלו הוצאו מהקשרם במרמה ובזדון. יתירה מכך: בהקלטה נשמע הספק כשהוא מתאר לו את ההכשר הקפדני, והכותב נשמע מתפעל מדבריו, אך לבסוף כתב את ההיפך הגמור ממה ששמע בהקלטה.
אמנם, כמו בכל הכשר, גם בהכשר חניכי הישיבות ישנם סוחרים שהורידו להם את ההכשר או שלא קיבלו הכשר, ומתוך כך הם מחפשים להלעיז על ההכשר כדי להצדיק את עובדת הסרת ההכשר מהם, ויתכן מאוד כי הם המקור ל"מאות ההקלטות" שהכותב טוען שישנן ברשותו.
7) חשש להתערבות שיער הודי ב"קוקו"
בהנחיית הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, ההכשר מבוסס על בדיקת כל הסבב של השיער, מהרגע הראשון עד רגע סיום הפאה, וכמובן שכ"ז זה נעשה ע"י נסיעות רבות 'לשטח' ולא ע"י ישיבה מול המחשב. בנוסף לכך נעשים גם בדיקות מדגמיות. היקף בדיקות אלו תלויות בגודל החשש להימצאות שיער הודי. ויש לדעת שבכל הכשר, כולל ההכשר על הפאות, כמות הבדיקות וגודלם לא נקבעים ע"י המשגיח אלא ע"י רבני ההכשר וכפי ההנחיות שקיבלו מהגריש"א זצוק"ל. וא"כ מה שמגדיר הכותב את המשגיח כליצן, כוונתו היא בעצם אל הגריש"א זצוק"ל והגר"מ גרוס שליט"א שאותם הוא מגדיר ככאלה, עפרא לפומיה.
ועל כל פנים, טענתו של הכותב על כך שמערבים ב'קוקו' לא מעובד כמה סוגי שערות, מבוססת על דמיון בעלמא, מאחר שכידוע, אם בשיער הנגזז מתהפכות שערות מהאופן שהיו מסודרים בראש, ואפי' רק חלק קטן של השערות הם הפוכות, נפסל שיער זה מלשמש לפאות איכותיות, וכן פתיחת הגומיות של השיער והחלפתן בגומיות אחרות גורמת לאובדן שיער ולכן הוא דבר שאין משתלם לעשותו, וממילא אין שום חשש שבשיער ממקור שאינו הודי יערבו שיער הודי כשהשיער בדרגה של 'קוקו'.
גם טענתו על תשובתו של המשגיח לענין האיסור, אינה נכונה. המשגיח הבהיר לכותב באופן שאינו משתמע לשתי פנים שכל ההכשר בנוי על הוראתו החד משמעית של הגריש"א זצוק"ל לגבי האיסור של שיער הודי, והכל נעשה על פיו ועל פי תלמידו הגר"מ גרוס שליט"א כפי ההוראות שנבנו ואין הוא זז מהם כמלוא נימא, ומי שיודע את נאמנותו של המשגיח לרבו יודע כמה הוצאת שם רע יש בדבר זה [שכביכול הוא מזלזל באיסור ומתנהג בהכשר בהתאם].
סוף דבר: כמות הבדיקות וגודלן לא נקבעת ע"י המשגיח אלא ע"י רבני ההכשר, וכפי הוראותיו של הגריש"א זצוק"ל והגר"מ גרוס שליט"א, וכן הדין לגבי כל דבר הטעון בדיקה, וכך פועלים כל ההכשרים בעולם, שלפי הריעותות נקבעות היקף הבדיקות. וטענותיו של הכותב אינם מופנות כלפי המשגיח אלא כלפי רבני ההכשר, וד"ל.
8) סיפורים של סוחרים
כל הסיפורים המתפרסמים הם שקרים ע"ג שקרים. לדוגמא, באחד המקרים שמדובר עליהם, מדובר על סלון אחד שהיה להם במחסנים פאות שיוצרו בסין משיער הודי מלפני כ- 14 שנה, קודם שהחלה המודעות לכך. בקבלת ההכשר לאחרונה של חניכי הישיבות, התחייבו לזרוק את כל הפאות שנותרו להם מאותה תקופה. ולפי הבדיקות שנעשו הם באמת עשו כן.
לטענת הכותב הוא דיבר עם אחיה של אחת מבעלי הסלון, שנמצא בחו"ל, והוא אמר לו שאין הוא מאמין שאחותו זרקה את כל הפאות, ומכאן הגיע למסקנה שאחד השותפים אמר שהם מחזיקים במחסן פאות משיער הודי, ומוכרים אותו לכל דורש.
השיחה אותו מתאר הכותב עם המזכירה של החנות שהם מוכנים למכור לו פאה משיער הודי, נערכה בתקופה שלא היה לחנות הכשר.
9) השגחה בייצור הסקין
אופן יצור הסקין הוא שנשלחות לסין שערות איכותיות ביותר בכמות מעטה, והם נתפרות לסקין באופן מדויק ביותר על פי הוראות מדויקות היכן לשים כל קבוצת שיער. כל שינוי מההוראות או החלפת חלק מהשיער תגרום לקלקול הפאה שאמורה להיות מיוצרת מהסקין. החלפת שיער, אם תהיה, מתגלה בקלות. ולכן כל המומחים בדבר אומרים שאין שום חשש להחלפת השיער שנשלח בשיער אחר, והפועלות הפשוטות וכן המפעלים שמפעילים אותם לא יסכנו את עבודתם ואת שכרם ע"י החלפת השיער.
10) בדיקת חשבונות וקבלות
ההכשר נבנה מעיקרא על בדיקות בשטח כפי הוראות הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, והוא החליף הכשר אחר שהיה קיים בזמנו, שהתבסס על בדיקת חשבוניות בלבד. ברם, בנוסף לכל הבדיקות והבירורים שעושים, משמשת בדיקת החשבוניות תוספת ל'מירתת' של העוסקים בדבר ולמעקב נוסף אחר השיער.
נעשים גם בירורים טלפונים בנוסף לשאר הבדיקות, ומסתבר שגם הכותב ידע את כל זאת, אך כדרכו התעלם מהאמת על מנת להטעות את הציבור.
10)בענין שיער בהיר
כל הנכתב אודות הגומיות, השיער הקצר, והבהיר, אינו נכון ומשולל יסוד. יתכן והכותב שמע כי היה מאפיין לסוג שיער מסוים בתקופה מסוימת בצבע הגומיות, והוא מיהר להסיק מסקנה כי על סמך זה נותנים את הכשרות. והוא הדין לגבי שאר המאפינים של שערות שהכותב כתב בענין זה.
11) קניית שיער בויטנאם
עלות שיער הודי היא כ-300 עד 500 דולר לקילו. בויטנאם יש גזיזה מקומית בכמות גדולה מאוד, לנגזזות משולם פרוטות ממש, והשיער נמכר ע"י הסוחרים במחיר של כ- 400 דולר לקילו. שיער זה אינו נופל באיכותו מהשיער ההודי (עובדות אלו הם העובדות הידועות ע"פ הכרת השטח, ולא ע"פ מאמרים שהתפרסמו באינטרנט ע"י סוחרים בעלי אינטרסים). וא"כ איזה סוחר ואפי' הטיפש ביותר, יחליף שיער שהוא קונה בפרוטות ובמקומו יקנה שיער הודי ב-500 דולר, על מנת למכור ב- 400 דולר, וכי בשופטני עסקינן?
הכותב מתבסס על נתוני השיער המתפרסמים ע"י האו"ם, שהם דברים הניתנים לפרשנות. כידוע, בתחילה הובאו נתונים אלה כראיה ע"י הטוענים שאין צורך כלל בהכשר, מאחר וע"פ הנתונים עולה בבירור כי השיער ההודי הוא מיעוט בעולם (כ-20 אחוזים לכל היותר), בכל שלושת הקטגוריות העוסקות בייצוא וייבוא שיער טבעי.
אותם עסקנים ישבו שבעה נקיים על נתונים אלה, ובאמצעות פרשנות עקומה ביותר, והעמדת אוקימתא ע"ג אוקימתא, והתבססות על נתוני המחיר (שגם הם אינם ברורים כלל), העלו כי ההבנה היא הפוכה, ואף הגדיל לעשות אחד מאנשיהם שהוציא קונטרס מיוחד בענין 'ההבנה האמיתית באתר האו"ם'.
על כל פנים, גם אם נקבל את "ההבנה האמיתית" לפי טענתו של הכותב, יש לדעת כי בויטנאם אין מוסרים נתונים לאו"ם על השיער, וכל המידע של האו"ם הוא על פי הנמסר בהודו. כמו כן אין מידע איזה סוג שיער מגיע מהודו, האם שיער הראוי לפאות או שיער אחר וכגון לתעשיית המזון, פאות לגברים, בובות וכיו"ב, ומכל מקום יש שיער ויטנאמי משובח שמייצרים ממנו פאות לציבור היהודי, שברור לפי מחירו שאין מקורו מהודו, ויש לזה ראיות נוספות.
מלבד זאת, המשגיח מבקר בויטנאם מספר פעמים בשנה, במטרה ללמוד ולדעת ולעקוב אחרי שרשרת השיער המיוצר שם, כדי לוודא מעל לכל ספק שלא מעורב שיער הודי בשיער הנקנה שם.
12) הצורך בהשגחה
בניגוד לטענות, המשגיח מעולם לא אמר שאין צורך בהשגחה כי "באמת אין בזה איסור", אלא הוא אמר שיש בזה מחלוקת הפוסקים, ואדם שרבותיו מתירים זאת, זה ענין שלו, אבל ההכשר פועל ע"פ הרבנים הפוסקים ששיער הודי אסור.
13) בניית ההכשר
הטענה שההכשר הוקם לאחר ששה ימים מההחלטה שיש צורך בהכשר, והוכשרו פאות שלא כדין קודם שנותני ההכשר התמקצעו בדבר, אינה נכונה כלל ועיקר. שהרי כידוע, ההכשר נבנה לאחר בקשה מפורשת של הגרי"ש אלישיב זצוק"ל מהגר"מ גרוס שליט"א, ולצורך כך נעשתה חקירה מקיפה של מספר חודשים כאן בארץ, של הסוחרים ויצרני הפאות, כדי לקבל תמונת מצב של המתרחש בשוק זה. לאחר מכן ניתנה הוראה ע"י הגר"מ גרוס שליט"א לצאת לחו"ל ולבדוק אם טענות הסוחרים והפאניות נכונות הם, ולתת הצעה על הדרך הנכונה לבנות ההכשר. על כל פרט בהכשר נעשו ישיבות שלמות והתיעצויות רבות עם הגרי"ש אלישיב.
ראשי הכשרות והמשגיח השקיעו בהעמדת הכשרות כל און והון (סכומים המסתכמים בעשרות אלפי דולרים), וביקורת על המשגיח או זלזול בדרך בניית ההכשר, היא בעצם ביקורת על ראשי הכשרות ובראשם הגרי"ש אלישיב זצוק"ל.
14) המשגיח כסוחר שיער
על מנת שציבור הקוראים יבין עד כמה מדובר בשקרים וכזבים שהכותב בודה מלבו, נביא את המקור לטענותיו, כפי שסיפר הכותב בבית הדין: הפיאנית החילונית ... שבעבר זכתה להכשר חניכי הישיבות על תוצרתה, ולאחר מכן ירד ההכשר מסיבות שונות (ומאז היא ממורמרת ומנסה להזיק לכשרות בכל דרך), סיפרה לו כי בניה היו בהודו ופגשו אדם אחד, ששאל אותם האם הם מכירים את הרבאיי שמוכר שיער, כי הוא חייב לו כסף על הסחורה שקנה ולא שילם. והם כמובן החליטו שמדובר ברב שלזינגר, המשגיח של בד"ץ חניכי הישיבות.
וראו זה פלא: מתוך מיליארד ושלוש מאות מליון אנשים החיים בהודו, פגשו הללו דוקא את הסוחר שקנה מהרבאיי, וברוח קודשם ברור להם שמדובר ברב שלזינגר... האם אין זו סייעתא דשמיא מופלאה?
בנוסף יש לציין כי המשגיח אינו מתיר לקנות שיער בהודו, למרות שיש מקומות שהשיער בהם אינו בחשש ע"ז, ומדובר בכמות אדירה של שיער. וזאת משום שלא ניתן לוודא במאת האחוזים שלא נתערב בהם שיער מהמקדשים של הע"ז. וכל הסיפורים כביכול הוא מתיר לקנות שיער מהכפרים, לא היו ולא נבראו.
15) בדיקות ע"י ריח, מישוש, ופרטים אחרים
כל מה שטען הכותב, שאין שום אפשרות לבדוק את מקור השיער, הוא שקר גמור. הדברים נבדקו היטב, וברור שיש אפשרות להבדיל בין סוגי השיער השונים. יש שני סוגים של מומחים: יש היודעים לזהות בוודאות שלא מדובר בשיער הודי, ויש היודעים לזהות גם באיזה שיער מדובר ומאיזו מדינה הגיע.
וכדי לסבר את האוזן נספר כי אחד המומחים הגדולים בענין זה, שהעיד כי סוחרי שיער גויים העמידו את מומחיותו במבחן וגילו כי הוא יודע להבדיל היטב בין סוגי השיער, סיפר כי נפגש פעמים רבות עם הרב שלזינגר, ולדעתו הוא המומחה הגדול ביותר בענין זה, ומעולם לא קרה שהוא טעה בזיהוי מקור השיער.
סוף דבר, אין שמץ של אמת בכל טענותיו של הכותב, שנובעות מבורות וחוסר הבנה בכל הנוגע לאופן ההשגחה והפיקוח על מקור השיער, ומגיבוב של עדויות מסולפות.
