ברכות נדירות: ברכת עוֹשֶׂה הַיָּם הַגָּדוֹל

אאא

משתמש ותיק
נפסק להלכה (שולחן ערוך סימן רכח א): עַל יַמִּים וּנְהָרוֹת, הָרִים וּגְבָעוֹת וּמִדְבָּרִיוֹת, אוֹמֵר: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.
וכאשר רואים את הים הגדול מברכים ברכה מיוחדת שהיא: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם עוֹשֶׂה הַיָּם הַגָּדוֹל.

אבל יש מחלוקת מה נקרא הים הגדול. לשיטת מרן המחבר זהו הים שנוסעים בו לארץ ישראל ולמצריים.
ויש חולקים ואומרים שהוא ים אוקיינוס הסובב את העולם.
[ולכן עכ"פ מספק, מברכים ברכת עושה מעשה בראשית כאשר רואים את הים התיכון].

ולשאלתנו:
מכיוון שכרגע טיסה לחלל לא בא בחשבון,
האם יש נקודה בגלובוס שכאשר נמצאים מעליה באמצע טיסה, ניתן לראות גם את האוקיינוס וגם את הים התיכון, וכך לברך בוודאות את ברכת 'עושה הים הגדול'?
ובזה נוכל לצאת ידי חובת שני השיטות.

אולי כאשר נמצאים מעל עומאן? זה מציאותי?
 

יעקב. ב

משתמש רגיל
מה שכתב יעבץ מיצרי גיברלטר זו ההוה אמינא של הג''ר חיים קניבסקי שליט''א כפי שהובא ב''דרך שיחה'' עמוד ט''ז. אך מיצר ג'יברלטר מתחיל בקצה הים התיכון על יד העיר ג'יברלטר שבספרד ומסתיים בספרד מול העיר ברבטה. המיצר אורכו כ40 ק''מ, ויש ספק על המים שבמיצר האם הם שייכים לים התיכון או לאוקיינוס. לאחר שפרטים אלו הובאו לפני הג''ר חיים קניבסקי שליט''א אמר הגר''ח שמי שרואה את השביל לא יכול לברך, אלא אם כן רואה את הים התיכון שלפני ג'יברלטר ואת האוקיינוס שלאחר ברבטה (כן כתב בספר ''שער העין''). דבר זה יכול להיעשות רק כשנמצא בעיר טריפה שבספרד ורק ביום בהיר. או בראש הצוק שבג'יברלטר שמעליו יש תותח ישן ואם עומד על התותח יכול לראות ביום בהיר.
אלא שכאן נכנסים לשאלה מה דין מי שרואה פיסת ים ממקום מאוד רחוק, במקרה הנ''ל מדובר על מינימום 20 ק''מ. דעת ה''שבט הלוי'' שלא יברך בשם למלכות.
עוד יש להעיר שלכאורה עדיף לברך ''עושה מעשה בראשית'', כי הרי ים אחד אינו הים הגדול ולא נפטר בברכה זו.
 

יצחק

משתמש ותיק
יעקב. ב אמר:
או בראש הצוק שבג'יברלטר שמעליו יש תותח ישן ואם עומד [highlight=yellow]על[/highlight] התותח יכול לראות ביום בהיר.
לענ"ד אפשר לראות גם אם עומדים סמוך לתותח ואי"צ לעמוד מעליו ממש :) . "על" בסמוך משמע.
לגופו של דבר, לכאורה גם אם אי אפשר לברך "עושה הים הגדול" מכל מקום אפשר לברך "עושה מעשה בראשית". וכמו כן נראה שלפי המחבר צריך לברך על האוקיינוס עושה מעשה בראשית וכל הנידון על "עשה את הים הגדול" היה בתורת ברכה חשובה בפני עצמה.
 

יעקב. ב

משתמש רגיל
יהודי שבירר את הנושא ודיבר עם הרב של ג'יברלטר והשקיע שעות רבות בנושא כותב שרק אם עומדים מעל התותח אפשר לראות, וז''ל הספר ''שער העין'' פרק ח' סעיף ו' הערה א': ''שמעתי מרבה של גיברלטר הרב חסיד שליט''א שהעומד על ראש התותח הישן שבראש הצוק בגיברלטר יכול לראות גם את האוקיינוס מעבר להרי אלחסירס''.
 

יצחק

משתמש ותיק
יעקב. ב אמר:
היית שם? יהודי שבירר את הנושא ודיבר עם הרב של ג'יברלטר והשקיע שעות רבות בנושא כותב שרק אם עומדים מעל התותח אפשר לראות (ספר ''בת עין'' שצוטט שאפילו לא טרחת לפותחו
מה אתה מצייר פרצוף צוחק וכותב בדיחה לא מצחיקה כאשר הנושא הוא דברי תורה???
סליחה. לא חשבתי לרגע שזה ממש רציני הייתי בטוח שלא כתבת בדווקא וזה אכן נראה מוזר שבדיוק הגובה הנוסף של התותח הוא זה שעושה את ההבדל אבל לא הייתי שם ובעז"ה לא אצא מהארץ אפילו לא בשביל לברך ברכה נדירה.
 

יעקב. ב

משתמש רגיל
העתקתי את לשונו של ספר ''שער העין'' שמתעד את עדותו של הרב חסיד רבה של גיברלטר. אעתיק גם את הדברים שהתפרסמו במוסף שבת קודש ''יתד נאמן'' פרשת בשלח תשס''ח: ''הרב חסיד נענה לנו בעין יפה ויצא במיוחד כמה פעמים לחופי המיצר לבדוק את גבול הראיה בזה, ונביא את מסקנותיו מהשטח... בראש הצוק הידוע שבגיברלטר ישנו תותח ישן, כאשר עומדים מעליו ניתן לראות, ביום בהיר - מעבר להרי אלחסירס, היינו גם את האוקיינוס''.
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
אפשר לברך גם ממטוס או מסוק הטס מעל מיצרי גיברלטר.
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
א. אדם הנמצא במיצרי גיברלטר, לאחר שבירך את ברכת 'עושה הים הגדול', שבירך מספק על אחד מהימים, האם יצטרך אח"כ לברך גם ברכת 'עושה מעשה בראשית' על הים השני?



ב. אמנם יש לי שאלה נוספת. כתוב בשולחן ערוך: וְעַל הַיָּם הַגָּדוֹל, וְהוּא הַיָּם שֶׁעוֹבְרִים בּוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּלְמִצְרַיִם, אוֹמְרִים, בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם עוֹשֶׂה הַיָּם הַגָּדוֹל.
האם כוונת מרן המחבר לכל הים התיכון, או רק לחלקו הסמוך לארץ ישראל ולמצרים?
 

יעקב. ב

משתמש רגיל
אאא כתב שפשר לברך גם ממטוס או מסוק הטס מעל מיצרי גיברלטר

הדבר כמעט לא מעשי, וייתכן רק אם עצם עיניים כל הטיסה ולא ראה ים עד שהגיע למקום, שאם לא כן כבר בירך קודם ושוב לא יוכל לברך את ברכת ''שעשה את הים הגדול''.
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
יעקב. ב אמר:
אאא כתב שפשר לברך גם ממטוס או מסוק הטס מעל מיצרי גיברלטר

הדבר כמעט לא מעשי, וייתכן רק אם עצם עיניים כל הטיסה ולא ראה ים עד שהגיע למקום, שאם לא כן כבר בירך קודם ושוב לא יוכל לברך את ברכת ''שעשה את הים הגדול''.
אולי יתכן שהוא ממריא משדה תעופה במרוקו או בספרד סמוך לגיברלטר, או שממריא מגיברלטר עצמה. וכך לכאורה ממש קצת אחרי ההמראה יראה את שני הימים.


אגב, למי שרוצה לברך מהיבשה, לפי המפה נראה יותר קל לברך ברכה זו מהעיר טריפה בספרד. או מקצה מרוקו.
 

יעקב. ב

משתמש רגיל
אאא כתב שאפשר לברך מהעיר טריפה.
דבר זה נכתב כבר בתחילת האשכול בהרחבה.
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
כתוב בשולחן ערוך: וְעַל הַיָּם הַגָּדוֹל, וְהוּא הַיָּם שֶׁעוֹבְרִים בּוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּלְמִצְרַיִם, אוֹמְרִים, בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם עוֹשֶׂה הַיָּם הַגָּדוֹל.
האם כוונת מרן המחבר לכל הים התיכון, או רק לחלקו הסמוך לארץ ישראל ולמצרים?
 
חלק עליון תַחתִית