הפקעת קידושין למפרע

יהודי

משתמש ותיק
השבוע ביטל בית הדין הרבני בחיפה את קידושיו של ע' ג' בטענה שאחד העדים היה פרוץ בעריות, האם זה שהתייחדו אח"כ אינו גורם ספק קידושין מצ"ע? [לא ראיתי את מש"כ ביה"ד, אני רק שואל כדי לברר את הענין].
 

אור זרוע

משתמש ותיק
ברמב"ם (אישות ז, כג) כתוב: חזקה היא שאין אדם מישראל הכשרים עושה בעילתו בעילת זנות והרי בידו עתה לעשותה בעילת מצוה. ומכאן דנו הפוסקים שדוקא בישראל הכשרים אומרים חזקה זו, אבל לא בפרוצים בעריות ובעבירות.
זו אחת האפשרויות להסבר הפסק הנ"ל.
 

יהודי

משתמש ותיק
פותח הנושא
זו אפשרות אם הבעל לשעבר היה כזה באמת, ועוד שאם חלק קטן מחייו היה כדבעי, שוב נחשוש לכך.
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
ממה שקראתי סיפור הדברים הוא שהבעל לא הסכים לתת גט ועל כן פנו בית הדין לאחד העדים ובקשו ממנו שיספר להם דברים שיכולים לפסול אותו לעדות. הוא סיפר להם שאמנם הוא דתי אך נכשל פעם אחת בחילול שבת במזיד. ביה"ד לא נסמך רק על זה כי לא היה אפשרות להוכיח את הדברים. ואז סיפר שאינו מקפיד על "שמירת נגיעה" ולכן פסלוהו מטעם של "פרוץ בעריות". דבר שכן ניתן להוכיח.
 

ברית מלח

משתמש רגיל
מכל מלמדי השכלתי אמר:
ממה שקראתי סיפור הדברים הוא שהבעל לא הסכים לתת גט ועל כן פנו בית הדין לאחד העדים ובקשו ממנו שיספר להם דברים שיכולים לפסול אותו לעדות. הוא סיפר להם שאמנם הוא דתי אך נכשל פעם אחת בחילול שבת במזיד. ביה"ד לא נסמך רק על זה כי לא היה אפשרות להוכיח את הדברים. ואז סיפר שאינו מקפיד על "שמירת נגיעה" ולכן פסלוהו מטעם של "פרוץ בעריות". דבר שכן ניתן להוכיח.
אלא שיש לדון בזה מצד 'אין אדם מרשיע את עצמו' ולדיינים היה איזה פתרון לעניין
בכל מקרה הפסק נראה הזוי!
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
ברית מלח אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
ממה שקראתי סיפור הדברים הוא שהבעל לא הסכים לתת גט ועל כן פנו בית הדין לאחד העדים ובקשו ממנו שיספר להם דברים שיכולים לפסול אותו לעדות. הוא סיפר להם שאמנם הוא דתי אך נכשל פעם אחת בחילול שבת במזיד. ביה"ד לא נסמך רק על זה כי לא היה אפשרות להוכיח את הדברים. ואז סיפר שאינו מקפיד על "שמירת נגיעה" ולכן פסלוהו מטעם של "פרוץ בעריות". דבר שכן ניתן להוכיח.
אלא שיש לדון בזה מצד 'אין אדם מרשיע את עצמו' ולדיינים היה איזה פתרון לעניין
בכל מקרה הפסק נראה הזוי!
קצת קשה לחוות דעה בעניין.
אך לפו"ר חשבתי לתלות את זה בנידון על מחזיקי אינטרנט פרוץ וכד' אם כשרים לעדות.
ידועה דעת הגר"ש ואזנר לפוסלם. וראיתי כעי"ז גם קונטרס מהרב זעפרני. מאידך הרב יצחק יוסף בשיעור השבועי הזכיר פעם בעניין זה שיטות שדבר שנכשלים בו רבים בתנאים מסויימים אינו פוסל לעדות.
ואולי יש לחלק.
 

יהודי

משתמש ותיק
פותח הנושא
שו"ר שנושא זה אם ביאה קונה אף ללא עדי יחוד או עדי ביאה הוא פלוגתא גדולה באחרו' או אף בראשונים [ראה שרידי אש ח"א סי' קא עמ' שיז, ומסתמא יש עוד הרבה בנידון זה], ושאלתי דלעיל היא לסוברים שלכה"פ ספק מקודשת בכה"ג.
 

ברית מלח

משתמש רגיל
מכל מלמדי השכלתי אמר:
ברית מלח אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
ממה שקראתי סיפור הדברים הוא שהבעל לא הסכים לתת גט ועל כן פנו בית הדין לאחד העדים ובקשו ממנו שיספר להם דברים שיכולים לפסול אותו לעדות. הוא סיפר להם שאמנם הוא דתי אך נכשל פעם אחת בחילול שבת במזיד. ביה"ד לא נסמך רק על זה כי לא היה אפשרות להוכיח את הדברים. ואז סיפר שאינו מקפיד על "שמירת נגיעה" ולכן פסלוהו מטעם של "פרוץ בעריות". דבר שכן ניתן להוכיח.
אלא שיש לדון בזה מצד 'אין אדם מרשיע את עצמו' ולדיינים היה איזה פתרון לעניין
בכל מקרה הפסק נראה הזוי!
קצת קשה לחוות דעה בעניין.
אך לפו"ר חשבתי לתלות את זה בנידון על מחזיקי אינטרנט פרוץ וכד' אם כשרים לעדות.
ידועה דעת הגר"ש ואזנר לפוסלם. וראיתי כעי"ז גם קונטרס מהרב זעפרני. מאידך הרב יצחק יוסף בשיעור השבועי הזכיר פעם בעניין זה שיטות שדבר שנכשלים בו רבים בתנאים מסויימים אינו פוסל לעדות.
ואולי יש לחלק.
אמת שקשה לחוות דעה אבל ברור שזה דבר מאוד לא מצוי ואינו בנמצא שיתירו כל יום אשת איש לשוק. ושלא לדבר על בית דין 'שלנו' אלא אפילו ברבנות זה כמעט ולא מצוי.
 

ברית מלח

משתמש רגיל
יהודי אמר:
שו"ר שנושא זה אם ביאה קונה אף ללא עדי יחוד או עדי ביאה הוא פלוגתא גדולה באחרו' או אף בראשונים [ראה שרידי אש ח"א סי' קא עמ' שיז, ומסתמא יש עוד הרבה בנידון זה], ושאלתי דלעיל היא לסוברים שלכה"פ ספק מקודשת בכה"ג.
מה שאתה מעיר זה בעצם שאלה כללית על כל מוסד ה'אפקעינו' המוזכר במקורותינו.
כמו במבטל גט שביטלו את קידושיו והא צריכה גט שני ואם כן לא תקנו כלום.
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
יש כאן עירבוב של ב' נושאים שונים.

בגמרא ובפוסקים יש מושג של אפקעינהו באופן שהקידושין נעשו על הצד היותר טוב. ומבטלים את הקידושין מסיבה כל שהיא כגון בביטול שליחות בגט. (ודנו האחרונים בלומדעס של הדברים איך זה נעשה ואכמ"ל) זה הנושא הראשון.

הנושא השני הוא המדובר כיום שלא עושים שום אפקעינהו. ולא מבטלים שום קידושין. אלא רק בודקים ומבררים ואם הקידושין לא נעשו כהוגן באופן שאינם חלים אפילו בדיעבד אז פוסקים שהקידושין מעולם לא חלו.

רק מה. הציבור הכללי לא מבין. איך יתכן שהזוג "נרשמו לנישואין' והרב "קידש" אותם. והם נפרדים בלי גט. אז מישהו הכניס להם לראש שהרבנים ביטלו את הקידושין... דבר שלא נכון כאמור.

במקרה האמור החליטו הרבנים שהקידושין לא חלו כמו בנושא השני. אין לי מושג אם הם צודקים. לא בקיא לא בעובדות ולא בהלכות. אבל חשוב להבדיל בין הדברים.
 

אלימלך

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
אך לפו"ר חשבתי לתלות את זה בנידון על מחזיקי אינטרנט פרוץ וכד' אם כשרים לעדות.
ידועה דעת הגר"ש ואזנר לפוסלם.
אולי פסלם לכתחילא, אבל קשה להגיד שלא חושש לבדיעבד
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
יש כאן עירבוב של ב' נושאים שונים.

בגמרא ובפוסקים יש מושג של אפקעינהו באופן שהקידושין נעשו על הצד היותר טוב. ומבטלים את הקידושין מסיבה כל שהיא כגון בביטול שליחות בגט. (ודנו האחרונים בלומדעס של הדברים איך זה נעשה ואכמ"ל) זה הנושא הראשון.

הנושא השני הוא המדובר כיום שלא עושים שום אפקעינהו. ולא מבטלים שום קידושין. אלא רק בודקים ומבררים ואם הקידושין לא נעשו כהוגן באופן שאינם חלים אפילו בדיעבד אז פוסקים שהקידושין מעולם לא חלו.

רק מה. הציבור הכללי לא מבין. איך יתכן שהזוג "נרשמו לנישואין' והרב "קידש" אותם. והם נפרדים בלי גט. אז מישהו הכניס להם לראש שהרבנים ביטלו את הקידושין... דבר שלא נכון כאמור.

במקרה האמור החליטו הרבנים שהקידושין לא חלו כמו בנושא השני. אין לי מושג אם הם צודקים. לא בקיא לא בעובדות ולא בהלכות. אבל חשוב להבדיל בין הדברים.
יפה. ובכגון דא הצער רב שנמסר הדבר לעיתונים (כנראה ע"י יח"צ) ואז הציבור מתחיל להתלונן, למה לא מבטלים יותר...
בירור חלות הקידושין הוא א' ב' של היתרי עגונות, למשל.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
מורי ורבותי נגעתם באחד הנושאים הכי סבוכים של עולם הדיינות והוא נישואים אזרחים נושא זה נפתח בשו"ת הריב"ש ולאחר מכאן ברמ"א ובדורות האחרונים בתשובות האחיעזר והרוגצבער (אפילו תשובה של החזו"א יש על זה)מי שרוצה הפניה מדויקת למקורות יכול לבקש ובל"נ אכתוב
רק אציין לחידושו הגדול של הרגצובער שאיש ואישה החיים ביחד יש ביניהם אישות אף שלא עשו קידושין כלל ולדעתו הא דאיתא בקידושין פ, סוקלין על החזקות בנוהגים כבעל ואישה אינו משום ראיה שנישאו אלא הוא עצם הנישואים שלהם בזה שחיים כבעל ואישה
 

Practic

משתמש רגיל
לפי הזכור לי עיקר הדיון בזה באה"ע סי' מב. עיקר הענין הוא שבקידושין לא הולכים ע"פ אומדנות וחזקות אלא צריך 2 עדים להחיל את הקידושין כמבואר ברמ"א. וקיי"ל שעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה (כמדומני מכות דף ו). וכיון שאחד העדים שנתכוונו להעיד היה פסול נמצא שאף אם היו עדים כשרים אחרים שראו הרי שהקידושין בטלים (כ"ה לדעת רש"י וריטב"א. לדעת תוספות צריך שהעד הפסול יעיד בבית הדין וגם זה התקיים). בכך לכאורה ניתן לבטל את הקידושין למפרע במקום עיגון.
 

יהודה1

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
ממה שקראתי סיפור הדברים הוא שהבעל לא הסכים לתת גט ועל כן פנו בית הדין לאחד העדים ובקשו ממנו שיספר להם דברים שיכולים לפסול אותו לעדות. הוא סיפר להם שאמנם הוא דתי אך נכשל פעם אחת בחילול שבת במזיד. ביה"ד לא נסמך רק על זה כי לא היה אפשרות להוכיח את הדברים. ואז סיפר שאינו מקפיד על "שמירת נגיעה" ולכן פסלוהו מטעם של "פרוץ בעריות". דבר שכן ניתן להוכיח.
והיו עדים שהיה פרוץ קודם הקידושין?
 
חלק עליון תַחתִית