איך אתם הוגים: חַוַת יָאִיר, או חַןוֹּ֣ת יָאִ֔יר ?

מבין ענין

משתמש ותיק
האם אתם רגילים להגות את את שם ספרו של הגרי"ח בכרך חַוַת יָאִיר עם פתח, או חַןוֹּ֣ת יָאִיר עם חולם?
אודה למה שיותר תשובות.
 

מבין ענין

משתמש ותיק
פותח הנושא
הפקדתי שומרים אמר:
הספר נקרא חוות יאיר על פי הפסוק- (כמו בחלק גדול מספרי האחרונים הלקוחים מהתנ"ך לדוג' נודע ביהודה וכו')
וַיִּקְרָא אֶתְהֶן חַוֹּת יָאִיר:
מכאן לכאורה גם התשובה.

את זה גם אני יודע, ולכן לא שאלתי מה ההגיה הנכונה, אלא שאלתי איך אתם רגילים להגות. פשוט היה לי דו"ד עם ת"ח שרגיל בצורה אחת, ואני טענתי אחרת, ורציתי לשמוע כיצד רגילים ה'עולם' להגות [כ"א מאתנו טען אחרת לגבי רגילות ה'עולם', לכן החלטנו לשאול את ה'עולם', בתקוה שאינו 'גולם'...].
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
אם זאת השאלה, לפחות אחד מהעויילם הגויילם אומר, בחולם...וגם בכל אלה מהעויילם שנתקלתי אומרים בחולם.
נ.ב לא הבנתי מה הצד שהעולם יאמר אחרת מכפי שמופיע בתורה..
 

מבין ענין

משתמש ותיק
פותח הנושא
הפקדתי שומרים אמר:
נ.ב לא הבנתי מה הצד שהעולם יאמר אחרת מכפי שמופיע בתורה..

איך אתה אומר "ראש השנה" בנ' קמוצה או צרויה? ואיך ראוי להגיד?
מה שצריך להיות ומה שבפועל - זה שני דברים שונים. אפשר לתת דוגמאות רבות לענין.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
החילוק פשוט.
ראש השנה לא מוזכר כלל בתורה. וקח לך את זה לכלל, חלוקי ההברות מצויים במילה שאינה מפורשת בתורה.
חות יאיר לעומת זו, כך הוגים בקריאת התורה, ואין סיבה, שהעולם ישנה הברה.
 

סבא

משתמש ותיק
האמת: פעם ראשונה שנודע לי שיש מישהו שהוגה. בחולם. כבר עשרות שנים ובמאות של הזדמנויות לפחות, אני שומע הגייתו בפתח, בלי שום יוצא מן הכלל.
 

מבין ענין

משתמש ותיק
פותח הנושא
הפקדתי שומרים אמר:
החילוק פשוט.
ראש השנה לא מוזכר כלל בתורה. וקח לך את זה לכלל, חלוקי ההברות מצויים במילה שאינה מפורשת בתורה.
חות יאיר לעומת זו, כך הוגים בקריאת התורה, ואין סיבה, שהעולם ישנה הברה.

תתפלא, ראש השנה אולי לא מוזכר בתורה, אך מוזכר בנ"ך בצורת הגיה מאד ברורה:
יחזקאל פרק מ, א א) בְּעֶשְׂרִ֣ים וְחָמֵ֣שׁ שָׁנָ֣ה לְ֠גָלוּתֵנוּ בְּרֹ֨אשׁ הַשָּׁנָ֜ה בֶּעָשׂ֣וֹר לַחֹ֗דֶשׁ בְּאַרְבַּ֤ע עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה אַחַ֕ר אֲשֶׁ֥ר הֻכְּתָ֖ה הָעִ֑יר בְּעֶ֣צֶם׀ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה הָיְתָ֤ה עָלַי֙ יַד־ה֔' וַיָּבֵ֥א אֹתִ֖י שָֽׁמָּה:

וחוץ מזה - בעיות הגיה יש גם במילים שכתובות בתורה. לא שמעת אף אחד קורא "ינק'ב" במקום יעקב? אני שמעתי אחד קורא כך בקריאת התורה! יאמר לזכותו שמיד כשהחזרתי אותו הוא תיקן...
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
יפה מאד ר' @מבין ענין
בכל אופן הציבור נוהג לומר חוות דעת עם פתח, ואילו חוות יאיר עם חולם.
אולי יש יוצאים מן הכלל לכאן ולכאן. בכל אופן איך שאני אומר וממה שנחשפתי.
 

תיובתא

משתמש ותיק
מבין ענין אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
החילוק פשוט.
ראש השנה לא מוזכר כלל בתורה. וקח לך את זה לכלל, חלוקי ההברות מצויים במילה שאינה מפורשת בתורה.
חות יאיר לעומת זו, כך הוגים בקריאת התורה, ואין סיבה, שהעולם ישנה הברה.

תתפלא, ראש השנה אולי לא מוזכר בתורה, אך מוזכר בנ"ך בצורת הגיה מאד ברורה:
יחזקאל פרק מ, א א) בְּעֶשְׂרִ֣ים וְחָמֵ֣שׁ שָׁנָ֣ה לְ֠גָלוּתֵנוּ בְּרֹ֨אשׁ הַשָּׁנָ֜ה בֶּעָשׂ֣וֹר לַחֹ֗דֶשׁ בְּאַרְבַּ֤ע עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה אַחַ֕ר אֲשֶׁ֥ר הֻכְּתָ֖ה הָעִ֑יר בְּעֶ֣צֶם׀ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה הָיְתָ֤ה עָלַי֙ יַד־ה֔' וַיָּבֵ֥א אֹתִ֖י שָֽׁמָּה:

וחוץ מזה - בעיות הגיה יש גם במילים שכתובות בתורה. לא שמעת אף אחד קורא "ינק'ב" במקום יעקב? אני שמעתי אחד קורא כך בקריאת התורה! יאמר לזכותו שמיד כשהחזרתי אותו הוא תיקן...
וכנ"ל ברוכעס "כִּי תְשִׁיתֵהוּ בְרָכוֹת לָעַד תְּחַדֵּהוּ בְשִׂמְחָה אֶת פָּנֶיךָ.", ושבעס - אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר." ועוד רבים וטובים.
יש מכתב של ר' אלחנן וסרמן שבו כותב שאין נפק"מ באיזה שפה לומדים את התורה, וממילא יש לומר גם כאן, שהדבר אינו חשוב כ"כ, אא"כ מביא לטעויות בהבנה ומשמעות.
 

מבין ענין

משתמש ותיק
פותח הנושא
מ.ל. אמר:
ואיך הוגים את ספר המקנה?

מקובל להגות המקנה במ' פתוחה ונ' צרויה, אך נכון יותר במ' חרוקה ונ' קמוצה, ככתוב:
ירמיהו פרק לב, יא (יא) וָאֶקַּ֖ח אֶת־סֵ֣פֶר הַמִּקְנָ֑ה
 

הכהן

משתמש ותיק
עֲרֹךְ הַשֻּׁלְחָן אוֹ עָרוּךְ הַשֻּׁלְחָן?
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
נפתולי אמר:
הכהן אמר:
עֲרֹךְ הַשֻּׁלְחָן אוֹ עָרוּךְ הַשֻּׁלְחָן?
מהיכי תיתי?
השאלה של ר' @הכהן אם שם הספר מבוסס על לשון המקרא בישעיה "עָרֹךְ הַשֻּׁלְחָן צָפֹה הַצָּפִית אָכוֹל שָׁתֹה קוּמוּ הַשָּׂרִים מִשְׁחוּ מָגֵן"
או "משחק מילים" לשולחן ערוך.
 

זרייר-קטן

משתמש רגיל
וואי וואי הלכו פה על כל הספרים שרק אפשר אציין פה כמה דברים בעניין זה אע''ג שלענ''ד צריך לפתוח אשכול מיוחד לזה כי כאן הכותרת מסגירה רק ספר אחד.
כאשר יש מקור בתורה או בנ''ך פשיטא שהחכמים קראו לספריהם ע''ש הפסוק רק שפעמים יש הטיה מסויימת

חוות יאיר פשיטא בחולם
חוות דעת יש אומרים בחולם, לפי האמת לכאורה צ''ל בפתח כעין מ''ש באיוב אחוה דעי למרחוק והיינו חוות דעתי (ביחיד), רוב העולם אומרים בחולם מצד הרגל ולומר חוות (פתח) דעתי ברבים זה חוות (חולם). אבל נראה שאינו נכון גם מבחינה דקדוקית.
המרדכי שאומרים בחיריק הוא לא ע''פ שמו אלא בהטיה כמו שנאמר בני ברקי ואלפאסי אז מרדכי. והבן.
ערוך השולחן ע''פ הפסוק זה אכן בחולם, אך נראה מהמחבר (רבי ברוך אפשטיין) שעשה זאת בהטיה משולחן ערוך כמ''ש כאן לעיל.
לעומת זאת יש ספר ערך השולחן לרבי יצחק טייב שמרבי חיים פלאג'י נראה שנוקט ערך בחולם כלשון הפסוק, רק אין הכרח כ''כ, רק כך הבין רבי עזרא מנצור. הגר''מ מאזוז אומר ערך (סגול סגול) מלה''כ וערכת את ערכו ובהטיה לכאן יוצא ערך סגול סגול
ספר הרוקח רבים אומרים חולם פתח אבל נראה יותר רוקח וחולם צירי ופתח החית כמו רוקח בקופת חולים - וזאת ע''פ פתח הספר ששם כתוב זה ספר הרוקח אלוקים ואנשים משמח הכין מדבח וכו' וכו' חרוזים בפתח גנובה ואם זה רוקח בפתח הקוף לא יהיה חרוז. אלא שאפשר שמה שאומרים כך הוא כמו שהסברנו לעיל במרדכי ודוק.

מתנצל עדיין לא למדתי איך מנקדים פה לכן הכל כתוב רגיל

בנוסף יש בזה עוד הרבה הרבה דיונים גם לגבי שמות אמוראים ותנאים שיש ראיות לכמה וכמה צדדים כמו רב אשי השין בחיריק או בצירי -- רבי (רבנו הקדוש) הרי'ש בשוא נע או בפתח... ועוד
אם יפתחו אשכול מסתברא שהוא יעיר הרבה ת''ח מרבצם...
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
זרייר-קטן אמר:
ערוך השולחן ע''פ הפסוק זה אכן בחולם, אך נראה מהמחבר (רבי ברוך אפשטיין) שעשה זאת בהטיה משולחן ערוך כמ''ש כאן לעיל.
אכן ערוך השלחן יש צד לכאן ולכאן כמש"כ. רבי ברוך הוא בנו של הערוך שלחן, בעל תורה תמימה. המחבר זה ר' יחיאל מיכל אביו.
 

מבין ענין

משתמש ותיק
פותח הנושא
הכהן אמר:
עֲרֹךְ הַשֻּׁלְחָן אוֹ עָרוּךְ הַשֻּׁלְחָן?

מקובל אצל כולם כמדומני עָרוּךְ, מפני שמקובל שזה היפוך של שולחן ערוך, ואין זה ציווי.
 

כרם

משתמש ותיק
ואני שמעתי, גם בחות יאיר וגם בחות דעת, הו' בכעין סגו"ל!
(בהברה אשכנזית-אידישאית, כמובן).
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
מבין ענין אמר:
הכהן אמר:
עֲרֹךְ הַשֻּׁלְחָן אוֹ עָרוּךְ הַשֻּׁלְחָן?

מקובל אצל כולם כמדומני עָרוּךְ, מפני שמקובל שזה היפוך של שולחן ערוך, ואין זה ציווי.
אמנם כך מקובל אצל כולם, אך מסתבר יותר שהמחבר קרא לשמו על שם הפסוק. ובפעם הראשונה שהגעתי לפס' הזה [לצערי הרבה אחרי שהכרתי את הספר- ערוה"ש] פתאום הבנתי מאיפה הוא לקח את השם [היפוך של השולחן ערוך- נשמע דבר מאוד מוזר. גם חריג מאוד להשתמש בתואר לפני השם. ואם כבר היה קורא לספרו- עריכת השולחן, וע"כ שהוא ע"ש הפסוק]
וכן מסתבר שספר ערך השלחן לרבי יצחק חי טייב, שרבים מכנים אותו ערך בשני סגולים [בשש נקודות, כלשון האחרונים], ג"כ יש לקרותו ערֹך בר' עם חולם. ע"ש הפסוק. ובזה מובן מה שמסביר יותר למה מצינו בהרבה ספרים שמכנים אותו "ערוך השולחן הספרדי".

אבל למעשה, גם אני נוהג כמנהג העולם ערוּך השולחן, ועֶרֶך השולחן, ואת הדקדוק אני משאיר לקריה"ת תפלה וברכות.
וכנ"ל לגבי המקנה.
 

מבין ענין

משתמש ותיק
פותח הנושא
כרם אמר:
ואני שמעתי, גם בחות יאיר וגם בחות דעת, הו' בכעין סגו"ל!
(בהברה אשכנזית-אידישאית, כמובן).

מה שאומר ששמעת הוגים בחולם. כי ו' בכעין סגול זו דרך ההברה הליטאית להגות את החולם, כמו כסובעס, יבומעס, שיימעס [-לגניזה], שמועס, ועוד.
ואכן גם אני שמעתי תמיד הוגים חוות דעת בחולם וחוות יאיר בחולם.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
נפתולי אמר:
ואם כבר עסקינן בזה, כיצד הוגים את ספר ה"מרדכי"
כי ראיתי בכמה מקומות שהניקוד הוא מרדכִי, עם חיריק באות כ'
למי הפתרונים?
הוא מחלוקת האשכנזים (שאומרים בפת"ח) והספרדים (ההוגים בחירי"ק).
 

תנא-קמא

משתמש ותיק
מבין ענין אמר:
האם אתם רגילים להגות את את שם ספרו של הגרי"ח בכרך חַוַת יָאִיר עם פתח, או חַןוֹּ֣ת יָאִיר עם חולם?
ממכלול:
אחד מהטעמים לבחירת השם חוות יאיר כתב בהקדמה שהיא לזכרה של חוה בכרך, סבתו הפייטנית והלמדנית, נכדת המהר"ל מפראג שגידלה אותו [דרוש מקורהגייה אשכנזית נשמע כ'חוה'ס יאיר' - יידיש: "יאיר של חוה"). 

 אברהם גוטסדינר, הארי שבחכמי פראג, בתוך: אזכרה ח"ג, ירושלים: מוסד הרב קוק ומוסד ביאליק, תרצ"ז, עמ' שלח, הערה 21.
 

אליהו52

משתמש ותיק
זרייר-קטן אמר:
בנוסף יש בזה עוד הרבה הרבה דיונים גם לגבי שמות אמוראים ותנאים שיש ראיות לכמה וכמה צדדים כמו רב אשי השין בחיריק או בצירי -- רבי (רבנו הקדוש) הרי'ש בשוא נע או בפתח... ועוד
אם יפתחו אשכול מסתברא שהוא יעיר הרבה ת''ח מרבצם...
וכן האמורא רב ביבי האם קריאתו כראש ממשלתנו להבדיל או כמו שמופיע בפסוק בספר עזרא ב' ראשונה צרויה וב' שניה קמוצה
 
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
אליהו52 אמר:
זרייר-קטן אמר:
בנוסף יש בזה עוד הרבה הרבה דיונים גם לגבי שמות אמוראים ותנאים שיש ראיות לכמה וכמה צדדים כמו רב אשי השין בחיריק או בצירי -- רבי (רבנו הקדוש) הרי'ש בשוא נע או בפתח... ועוד
אם יפתחו אשכול מסתברא שהוא יעיר הרבה ת''ח מרבצם...
וכן האמורא רב ביבי האם קריאתו כראש ממשלתנו להבדיל או כמו שמופיע בפסוק בספר עזרא ב' ראשונה צרויה וב' שניה קמוצה

היעב"ץ בריש שבת (כמדו׳ ה׳ א׳) מדגיש שאומרים ראשון בצירי ושני בקמץ
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
מבין ענין אמר:
מקובל שזה היפוך של שולחן ערוך
למה אין ספר 'תורה משנה' (היפוך של משנה תורה), 'תמימה תורה' (היפוך של 'תורה תמימה'), 'הרשב"א חידושי' (היפוך של 'חידושי הרשב"א')?
בקיצור, אין שום היגיון בשם 'ערוּך השולחן', ובוודאי שזה 'ערוֹך השולחן'.
 
חלק עליון תַחתִית