יושב בין חכמים
משתמש רגיל
האם כתוב שאדם שחולם על אדם נפטר כבר שאסור להביא לו יד?
שאלה טובהשאר לעמו אמר:למי יש שליטה על חלומותיו. חלומות הם הרהורי היום ותת ההכרה שבנפשו של אדם.
נכון שכך סבור פרויד, אבל בגמ' ברכות נה: מבואר אחרת. כמו חילוק בין חלום הבא ע"י מלאך או שד וכו'. באופן מקיף עומדים ע"ז באתר דף היומי ראה כאן https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=5485שאר לעמו אמר:למי יש שליטה על חלומותיו. חלומות הם הרהורי היום ותת ההכרה שבנפשו של אדם.
מאפס פנאי כעת לא ראיתי את על העמוד של הדף היומי, הרי החלום בא בעל כרחו ובדרך כלל הינם מחשבותיו של אדם + תת ההכרה שלו.הפקדתי שומרים אמר:נכון שכך סבור פרויד, אבל בגמ' ברכות נה: מבואר אחרת. כמו חילוק בין חלום הבא ע"י מלאך או שד וכו'. באופן מקיף עומדים ע"ז באתר דף היומי ראה כאן https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=5485שאר לעמו אמר:למי יש שליטה על חלומותיו. חלומות הם הרהורי היום ותת ההכרה שבנפשו של אדם.
נ.ב מה ששאל השואל אם יש מקור לזה "שאין לתת לו יד". אין מקור כזה רוב הסיכויים, שזו המצאה, של פותרי חלומות לא מוצלחים..
מה הכוונה אסור, ברור שאין זה עבירה על השלחן ערוך, ומאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיהיושב בין חכמים אמר:האם כתוב שאדם שחולם על אדם נפטר כבר שאסור להביא לו יד?
תוך כדי שהוא יושן מחוסר הכרה ודעת, יש הגיון שאיסור כלשהו ימנע מהחולם להושיט יד או לשחק בכדור? תמוה.יושב בין חכמים אמר:האם כתוב שאדם שחולם על אדם נפטר כבר שאסור להביא לו יד?
איש אמר:תוך כדי שהוא יושן מחוסר הכרה ודעת, יש הגיון שאיסור כלשהו ימנע מהחולם להושיט יד או לשחק בכדור? תמוה.יושב בין חכמים אמר:האם כתוב שאדם שחולם על אדם נפטר כבר שאסור להביא לו יד?
נדיב לב אמר:מלבד לגבי נזיקין אבל בכל שאר הענינים מה שייך לצוות או לאסור לאדם ישן שלא בחינם פטור מהמצוות. וצריך לי בזה ביאור
איני יודע מסברות פרויד. אך בגמ' שם (בסוף העמ') מבואר איפכא ממש:הפקדתי שומרים אמר:נכון שכך סבור פרויד, אבל בגמ' ברכות נה: מבואר אחרת. כמו חילוק בין חלום הבא ע"י מלאך או שד וכו'.שאר לעמו אמר:למי יש שליטה על חלומותיו. חלומות הם הרהורי היום ותת ההכרה שבנפשו של אדם.
ועפ"ז, מסופקני כיצד יש להתייחס לסיום הודעת מר.אמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו שנאמר אנת מלכא רעיונך על משכבך סליקו ואיבעית אימא מהכא ורעיוני לבבך תנדע אמר רבא תדע דלא מחוו ליה לאינש לא דקלא דדהבא ולא פילא דעייל בקופא דמחטא: