ודאי שזה כפשוטו, ואין כאן שום קושיא. לא כתוב בשום מקום שהיו חולות בפני הבחורים ח''ו, אלא זה היה יום טוב לבנות ישראל. מה שהיו אומרות 'בחור שא עיניך וראה וכו'', זה היה רק לתפארת המליצה אך לא חוללו בפניהם.מ.רז אמר:בגמ' מתואר טו באב שבו בנות ישראל היו יוצאות וחולות בכרמים ...
ותמהני האם זהו אכן כפשוטו היתכן? מה טעם הענין ומתי ואיך התחיל ואיך הפסיק אשמח לשמוע
ומה למדים מכך על התאמה בשידוכים?
ומה על צניעות?
נפלא לומר הכל כפשוטו ורק להוסיף לתפארת המליצה על דבר שנראה עיקרי כ"כ.... ומה טיבו של יו"ט זה ולמה לבנות ישראלדרומאי אמר:ודאי שזה כפשוטו, ואין כאן שום קושיא. לא כתוב בשום מקום שהיו חולות בפני הבחורים ח''ו, אלא זה היה יום טוב לבנות ישראל. מה שהיו אומרות 'בחור שא עיניך וראה וכו'', זה היה רק לתפארת המליצה אך לא חוללו בפניהם.מ.רז אמר:בגמ' מתואר טו באב שבו בנות ישראל היו יוצאות וחולות בכרמים ...
ותמהני האם זהו אכן כפשוטו היתכן? מה טעם הענין ומתי ואיך התחיל ואיך הפסיק אשמח לשמוע
ומה למדים מכך על התאמה בשידוכים?
ומה על צניעות?
וכפה''נ הפסיק מזמן החורבן שבטלה מגילת תענית.
זה כמובן לא נודע כלל להתאמה בשידוכים ולא לצניעות.
ודאי שיש מקום להתעמק בענין יו''ט זה, אך מה שהקית 'היתכן?' זה קושיא מעיקרא ליתא וכמו שנתבאר. מש''כ שהי' לתפארת המליצה כוונתי היות ופשוט שלא שוררו בפני הבחורים ח''ו, לכן לשונות שמשמע שהיו בפניהן אינן אלא מליצה. אבל ודאי שיש להבין מה ענין מחול זה וכו'.מ.רז אמר:נפלא לומר הכל כפשוטו ורק להוסיף לתפארת המליצה על דבר שנראה עיקרי כ"כ.... ומה טיבו של יו"ט זה ולמה לבנות ישראלדרומאי אמר:ודאי שזה כפשוטו, ואין כאן שום קושיא. לא כתוב בשום מקום שהיו חולות בפני הבחורים ח''ו, אלא זה היה יום טוב לבנות ישראל. מה שהיו אומרות 'בחור שא עיניך וראה וכו'', זה היה רק לתפארת המליצה אך לא חוללו בפניהם.מ.רז אמר:בגמ' מתואר טו באב שבו בנות ישראל היו יוצאות וחולות בכרמים ...
ותמהני האם זהו אכן כפשוטו היתכן? מה טעם הענין ומתי ואיך התחיל ואיך הפסיק אשמח לשמוע
ומה למדים מכך על התאמה בשידוכים?
ומה על צניעות?
וכפה''נ הפסיק מזמן החורבן שבטלה מגילת תענית.
זה כמובן לא נודע כלל להתאמה בשידוכים ולא לצניעות.
תנא: מי שאין לו אשה נפנה לשם (תענית לא.)דרומאי אמר:ודאי שזה כפשוטו, ואין כאן שום קושיא. לא כתוב בשום מקום שהיו חולות בפני הבחורים ח''ו, אלא זה היה יום טוב לבנות ישראל. מה שהיו אומרות 'בחור שא עיניך וראה וכו'', זה היה רק לתפארת המליצה אך לא חוללו בפניהם.מ.רז אמר:בגמ' מתואר טו באב שבו בנות ישראל היו יוצאות וחולות בכרמים ...
ותמהני האם זהו אכן כפשוטו היתכן? מה טעם הענין ומתי ואיך התחיל ואיך הפסיק אשמח לשמוע
ומה למדים מכך על התאמה בשידוכים?
ומה על צניעות?
וכפה''נ הפסיק מזמן החורבן שבטלה מגילת תענית.
זה כמובן לא נודע כלל להתאמה בשידוכים ולא לצניעות.
כפשוטו ממש ממש.מ.רז אמר:בגמ' מתואר טו באב שבו בנות ישראל היו יוצאות וחולות בכרמים ...
ותמהני האם זהו אכן כפשוטו היתכן? מה טעם הענין ומתי ואיך התחיל ואיך הפסיק אשמח לשמוע
ומה למדים מכך על התאמה בשידוכים?
ומה על צניעות?
..... ובכ"ז להזכירך היו יוצאות כולם ורק העניות היו שואלת הבגדיםהפקדתי שומרים אמר:ודאי ההסבר (קושיא אין כאן) כמו שכתב ר' יעבץ. וככל הנראה נפסק אחרי חורבן הבית שגזרו על מחולות.
אני מעתיק בענין דברים שכתבתי מבוססים בחלקם ע"פ ר' יעקב גלינסקי זצ"ל.
חז"ל מספרים לנו שבאותו היום, בנות ישראל העניות היו מחוללות בכרמים, בבגדי לבן 'שאולים' ובדרך זו היו מוצאות את שידוכם. ובדורנו אף יש כאלה שנוהגים לנסוע לעמוקה לציון התנא יונתן בן עוזיאל סגולה היא לפתוח שערי הזיווג. וכאן אנו באים לשאול א. כיצד אותם בנות שהיו יוצאות לכרם ביום טו באב, היו סוגרות שידוך תיכף ומיד כבר בפגישה אחת, כל כך מהר? ב. מהי הסגולה בעמוקה?
אבל התשובה לכל זה -אדם שמתקשה למצוא את זיווגו, בדרך כלל זה נובע מכך שהראש מלא רעיונות על מה שהוא מחפש, ומה שמגיע לו, ואז גם המוח נעשה לכלוב מלא "ציפורים מעופפות", והגמ' מספרת על יונתן בן עוזיאל שכל עוף הפורח מעליו היה נשרף, נו אולי 'הפייגאלך' [משמעות כפולה של ציפורים, וציפורה] ישרפו, הראש יתנקה ואז יבין האדם שלא מגיע לו כלום, ויש סכוי גדול שימצא את זווגו בקלות. ובזה גם נבין איך אותם בנות ישראל סגרו שידוך כבר בפגישה אחת? אותם בנות ישראל שיצאו לחולל בכרמים, מרוב עניותם היו צריכות לקחת בהשאלה בגד מחברותם כמו שמוזכר במשנה, ובזה טמון המסר, כשאני יודע שאין לי כלום משלי ואפילו הבגדים אינם שלי, אני 'תופס' שבעצם לא מגיע לי כלום וממילא אפשר לגמור שדוך ביום אחד, אבל כשכל אחד מתהלך בתחושה שמגיע לו, לא זו בלבד שהוא מתקשה לגמור שידוך, אלא שיתקשה שבעתים לאחריו, בחיי הנשואין חלילה.
הפקדתי שומרים אמר:ודאי ההסבר (קושיא אין כאן) כמו שכתב ר' יעבץ. וככל הנראה נפסק אחרי חורבן הבית שגזרו על מחולות.
אני מעתיק בענין דברים שכתבתי מבוססים בחלקם ע"פ ר' יעקב גלינסקי זצ"ל.
מהי הסגולה בעמוקה?
אבל התשובה לכל זה -אדם שמתקשה למצוא את זיווגו, בדרך כלל זה נובע מכך שהראש מלא רעיונות על מה שהוא מחפש, ומה שמגיע לו, ואז גם המוח נעשה לכלוב מלא "ציפורים מעופפות", והגמ' מספרת על יונתן בן עוזיאל שכל עוף הפורח מעליו היה נשרף, נו אולי 'הפייגאלך' [משמעות כפולה של ציפורים, וציפורה] ישרפו, הראש יתנקה ואז יבין האדם שלא מגיע לו כלום, ויש סכוי גדול שימצא את זווגו בקלות.
ראיתי כעת ואתה צודק יש"כ גדול ר' יעבץ.יעבץ אמר:סליחה אבל כולן היו יוצאות בבגדים שאולים כדאיתא בתענית שם, ובת מלך שואלת מבת כהן גדול וכו'.
לא כך הפשטות.שואל ומשיב אמר:@הפקדתי שומרים
היו רוקדות כיוון שהיה זה יו''ט,
עיין מהרש''א שם.
שלום וברכה הדיון נפתח בדבדים הנ"ל ונראה ששם הוא עדיין אוחז אשמח אם מישהו יגיב.מ.רז אמר:בגמ' מתואר טו באב שבו בנות ישראל היו יוצאות וחולות בכרמים ...
ותמהני האם זהו אכן כפשוטו היתכן? מה טעם הענין ומתי ואיך התחיל ואיך הפסיק אשמח לשמוע
ומה למדים מכך על התאמה בשידוכים?
ומה על צניעות?
הדבר היחיד שבאמת לא התייחסו עדיין.מ.רז אמר:מ.רז אמר:ומה למדים מכך על התאמה בשידוכים?
/quote]
שלום וברכה הדיון נפתח בדבדים הנ"ל ונראה ששם הוא עדיין אוחז אשמח אם מישהו יגיב.
אני חושב שגם בענין הנ"ל התיחסו (באופן רעיוני, ואולי זש"כ 'באמת') אך בניגוד למש"כ "התאמה בשידוכים", ההסבר של הרי"ג הוא יותר התאמה למציאות.יעבץ אמר:הדבר היחיד שבאמת לא התייחסו עדיין.מ.רז אמר:מ.רז אמר:ומה למדים מכך על התאמה בשידוכים?
/quote]
שלום וברכה הדיון נפתח בדבדים הנ"ל ונראה ששם הוא עדיין אוחז אשמח אם מישהו יגיב.
מי שאין לו אשה נפנה לשם כי היו הרבה בנות, אך ח''ו לא לצפות בהן מחוללות שזהו פריצות גמור ויצה''ר כאש בנעורתיעבץ אמר:תנא: מי שאין לו אשה נפנה לשם (תענית לא.)דרומאי אמר:ודאי שזה כפשוטו, ואין כאן שום קושיא. לא כתוב בשום מקום שהיו חולות בפני הבחורים ח''ו, אלא זה היה יום טוב לבנות ישראל. מה שהיו אומרות 'בחור שא עיניך וראה וכו'', זה היה רק לתפארת המליצה אך לא חוללו בפניהם.מ.רז אמר:בגמ' מתואר טו באב שבו בנות ישראל היו יוצאות וחולות בכרמים ...
ותמהני האם זהו אכן כפשוטו היתכן? מה טעם הענין ומתי ואיך התחיל ואיך הפסיק אשמח לשמוע
ומה למדים מכך על התאמה בשידוכים?
ומה על צניעות?
וכפה''נ הפסיק מזמן החורבן שבטלה מגילת תענית.
זה כמובן לא נודע כלל להתאמה בשידוכים ולא לצניעות.
ועיין סוף ספר שופטים.
כדוגמא לדברים אפשר להביא מש"כ הרמב"ם בפי"א מאישות וז"ליעבץ אמר:לגבי צניעות מצווה לראות אשה לצורך נישואין, ומה שנראה היום כדבר זר, צריך להבין [highlight=yellow]ההבדלים בתרבות בין אז להיום[/highlight] בכו"כ דברים.
היום שייך להבין דבר כזה?מקום שדרכן שלא תצא אשה בשוק בכפה שעל ראשה בלבד עד שיהיה עליה רדיד החופה את כל גופה כמו טלית נותן לה בכלל הכסות רדיד הפחות מכל הרדידין ואם היה עשיר נותן לה לפי עשרו כדי שתצא בו לבית אביה או לבית האבל או לבית המשתה לפי שכל אשה יש לה לצאת ולילך לבית אביה לבקרו ולבית האבל ולבית המשתה לגמול חסד לרעותיה ולקרובותיה כדי שיבואו הם לה שאינה בבית הסוהר עד שלא תצא ולא תבוא אבל גנאי הוא לאשה שתהיה יוצאה תמיד פעם בחוץ פעם ברחובות [highlight=yellow]ויש לבעל למנוע אשתו מזה ולא יניחנה לצאת אלא כמו פעם אחת בחודש או פעמים בחודש כפי הצורך שאין יופי לאשה אלא לישב בזוית ביתה[/highlight] שכך כתוב (תהלים מ"ה) כל כבודה בת מלך פנימה:
הולך לשם לא כדי לצפות?! אלא כדי לעמוד עם הגב?! לא הבנתי.דרומאי אמר:מי שאין לו אשה נפנה לשם כי היו הרבה בנות, אך ח''ו לא לצפות בהן מחוללות שזהו פריצות גמור ויצה''ר כאש בנעורתיעבץ אמר:תנא: מי שאין לו אשה נפנה לשם (תענית לא.)דרומאי אמר:ודאי שזה כפשוטו, ואין כאן שום קושיא. לא כתוב בשום מקום שהיו חולות בפני הבחורים ח''ו, אלא זה היה יום טוב לבנות ישראל. מה שהיו אומרות 'בחור שא עיניך וראה וכו'', זה היה רק לתפארת המליצה אך לא חוללו בפניהם.
וכפה''נ הפסיק מזמן החורבן שבטלה מגילת תענית.
זה כמובן לא נודע כלל להתאמה בשידוכים ולא לצניעות.
ועיין סוף ספר שופטים.
הדבר פשוט שאסור לראות בריקודי נשים. ולכן קרא והסוגיא דחיק ומוקי אנפשיה. לא מפורש בשום מקום שהיו רואים את המחולות, רק כתוב שהיו מתאספות בנות ישראל ומחוללות, והבחורים לקחו משם נשים.יעבץ אמר:הולך לשם לא כדי לצפות?! אלא כדי לעמוד עם הגב?! לתפוס אותם אחת אחת בחזור?! לא הבנתי.
כתוב לך בגמ' שמי שאין לו אשה הולך לשם, כתוב מה היו אומרות למי שמגיע לשם. ואתה מתעקש שהלך לא כדי לראות ואמרו לא כדי שישמע. וכל זה אחרי שבנ"ך מתואר בדיוק כך מה שהיה (בהבדל אחד שחטפו, מפני השבועה).
אולי עדיף במקום להחליט קודם מה אסור ואח"כ מה היה, ללכת הפוך ללמוד ממה שהיה מה מותר ומה אסור.
ולא שאני מציע לחדש המנהג, אם בישיבה שלי בחור ילך לכזה מקום הוא לא ישאר עוד יום אחד... אבל ציינתי שיש הבדלים בין הדורות, ובראשונים כתבו שהיה זה בזמנם שהיו קדושים ומכוונים לשם מצווה.
אפשר לתרץ כל מיני תירוצים בלי לעקור הגמ' והמשנה והפסוקים מפשוטם.
סבא אמר:כדוגמא לדברים אפשר להביא מש"כ הרמב"ם בפי"א מאישות וז"ליעבץ אמר:לגבי צניעות מצווה לראות אשה לצורך נישואין, ומה שנראה היום כדבר זר, צריך להבין [highlight=yellow]ההבדלים בתרבות בין אז להיום[/highlight] בכו"כ דברים.
היום שייך להבין דבר כזה?מקום שדרכן שלא תצא אשה בשוק בכפה שעל ראשה בלבד עד שיהיה עליה רדיד החופה את כל גופה כמו טלית נותן לה בכלל הכסות רדיד הפחות מכל הרדידין ואם היה עשיר נותן לה לפי עשרו כדי שתצא בו לבית אביה או לבית האבל או לבית המשתה לפי שכל אשה יש לה לצאת ולילך לבית אביה לבקרו ולבית האבל ולבית המשתה לגמול חסד לרעותיה ולקרובותיה כדי שיבואו הם לה שאינה בבית הסוהר עד שלא תצא ולא תבוא אבל גנאי הוא לאשה שתהיה יוצאה תמיד פעם בחוץ פעם ברחובות [highlight=yellow]ויש לבעל למנוע אשתו מזה ולא יניחנה לצאת אלא כמו פעם אחת בחודש או פעמים בחודש כפי הצורך שאין יופי לאשה אלא לישב בזוית ביתה[/highlight] שכך כתוב (תהלים מ"ה) כל כבודה בת מלך פנימה: