טו באב -מחולות בכרמים היתכן?

מ.רז

משתמש רגיל
בגמ' מתואר טו באב שבו בנות ישראל היו יוצאות וחולות בכרמים ...
ותמהני האם זהו אכן כפשוטו היתכן? מה טעם הענין ומתי ואיך התחיל ואיך הפסיק אשמח לשמוע
ומה למדים מכך על התאמה בשידוכים?
ומה על צניעות?
 

דרומאי

משתמש ותיק
מ.רז אמר:
בגמ' מתואר טו באב שבו בנות ישראל היו יוצאות וחולות בכרמים ...
ותמהני האם זהו אכן כפשוטו היתכן? מה טעם הענין ומתי ואיך התחיל ואיך הפסיק אשמח לשמוע
ומה למדים מכך על התאמה בשידוכים?
ומה על צניעות?
ודאי שזה כפשוטו, ואין כאן שום קושיא. לא כתוב בשום מקום שהיו חולות בפני הבחורים ח''ו, אלא זה היה יום טוב לבנות ישראל. מה שהיו אומרות 'בחור שא עיניך וראה וכו'', זה היה רק לתפארת המליצה אך לא חוללו בפניהם.
וכפה''נ הפסיק מזמן החורבן שבטלה מגילת תענית.
זה כמובן לא נודע כלל להתאמה בשידוכים ולא לצניעות.
 

מ.רז

משתמש רגיל
פותח הנושא
דרומאי אמר:
מ.רז אמר:
בגמ' מתואר טו באב שבו בנות ישראל היו יוצאות וחולות בכרמים ...
ותמהני האם זהו אכן כפשוטו היתכן? מה טעם הענין ומתי ואיך התחיל ואיך הפסיק אשמח לשמוע
ומה למדים מכך על התאמה בשידוכים?
ומה על צניעות?
ודאי שזה כפשוטו, ואין כאן שום קושיא. לא כתוב בשום מקום שהיו חולות בפני הבחורים ח''ו, אלא זה היה יום טוב לבנות ישראל. מה שהיו אומרות 'בחור שא עיניך וראה וכו'', זה היה רק לתפארת המליצה אך לא חוללו בפניהם.
וכפה''נ הפסיק מזמן החורבן שבטלה מגילת תענית.
זה כמובן לא נודע כלל להתאמה בשידוכים ולא לצניעות.
נפלא לומר הכל כפשוטו ורק להוסיף לתפארת המליצה על דבר שנראה עיקרי כ"כ.... ומה טיבו של יו"ט זה ולמה לבנות ישראל
 

דרומאי

משתמש ותיק
מ.רז אמר:
דרומאי אמר:
מ.רז אמר:
בגמ' מתואר טו באב שבו בנות ישראל היו יוצאות וחולות בכרמים ...
ותמהני האם זהו אכן כפשוטו היתכן? מה טעם הענין ומתי ואיך התחיל ואיך הפסיק אשמח לשמוע
ומה למדים מכך על התאמה בשידוכים?
ומה על צניעות?
ודאי שזה כפשוטו, ואין כאן שום קושיא. לא כתוב בשום מקום שהיו חולות בפני הבחורים ח''ו, אלא זה היה יום טוב לבנות ישראל. מה שהיו אומרות 'בחור שא עיניך וראה וכו'', זה היה רק לתפארת המליצה אך לא חוללו בפניהם.
וכפה''נ הפסיק מזמן החורבן שבטלה מגילת תענית.
זה כמובן לא נודע כלל להתאמה בשידוכים ולא לצניעות.
נפלא לומר הכל כפשוטו ורק להוסיף לתפארת המליצה על דבר שנראה עיקרי כ"כ.... ומה טיבו של יו"ט זה ולמה לבנות ישראל
ודאי שיש מקום להתעמק בענין יו''ט זה, אך מה שהקית 'היתכן?' זה קושיא מעיקרא ליתא וכמו שנתבאר. מש''כ שהי' לתפארת המליצה כוונתי היות ופשוט שלא שוררו בפני הבחורים ח''ו, לכן לשונות שמשמע שהיו בפניהן אינן אלא מליצה. אבל ודאי שיש להבין מה ענין מחול זה וכו'.
 

יעבץ

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
מ.רז אמר:
בגמ' מתואר טו באב שבו בנות ישראל היו יוצאות וחולות בכרמים ...
ותמהני האם זהו אכן כפשוטו היתכן? מה טעם הענין ומתי ואיך התחיל ואיך הפסיק אשמח לשמוע
ומה למדים מכך על התאמה בשידוכים?
ומה על צניעות?
ודאי שזה כפשוטו, ואין כאן שום קושיא. לא כתוב בשום מקום שהיו חולות בפני הבחורים ח''ו, אלא זה היה יום טוב לבנות ישראל. מה שהיו אומרות 'בחור שא עיניך וראה וכו'', זה היה רק לתפארת המליצה אך לא חוללו בפניהם.
וכפה''נ הפסיק מזמן החורבן שבטלה מגילת תענית.
זה כמובן לא נודע כלל להתאמה בשידוכים ולא לצניעות.
תנא: מי שאין לו אשה נפנה לשם (תענית לא.)
ועיין סוף ספר שופטים.
 

יעבץ

משתמש ותיק
מ.רז אמר:
בגמ' מתואר טו באב שבו בנות ישראל היו יוצאות וחולות בכרמים ...
ותמהני האם זהו אכן כפשוטו היתכן? מה טעם הענין ומתי ואיך התחיל ואיך הפסיק אשמח לשמוע
ומה למדים מכך על התאמה בשידוכים?
ומה על צניעות?
כפשוטו ממש ממש.
וטעם היום הובא בגמ' תענית.
והטעם למחול לא עיינתי כעת די הצורך, אבל נראה שמתחילה היה מנהג בנות ישראל לחגוג לפני ה' ביום זה, ואחר המעשה בבני בנימין שנשלחו לשם לחטוף נשים הפך למנהג קבוע שמי שאין לו אשה הולך לשם, כמובן לא באופן של חטיפה שצורך השעה היה.
השאלה מתי הפסיק היא שאלה גדולה.
לגבי צניעות מצווה לראות אשה לצורך נישואין, ומה שנראה היום כדבר זר, צריך להבין ההבדלים בתרבות בין אז להיום בכו"כ דברים.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
ודאי ההסבר (קושיא אין כאן) כמו שכתב ר' יעבץ. וככל הנראה נפסק אחרי חורבן הבית שגזרו על מחולות.

אני מעתיק בענין דברים שכתבתי מבוססים בחלקם ע"פ ר' יעקב גלינסקי זצ"ל.
חז"ל מספרים לנו שבאותו היום, בנות ישראל העניות היו מחוללות בכרמים, בבגדי לבן 'שאולים' ובדרך זו היו מוצאות את שידוכם. ובדורנו אף יש כאלה שנוהגים לנסוע לעמוקה לציון התנא יונתן בן עוזיאל סגולה היא לפתוח שערי הזיווג. וכאן אנו באים לשאול א. כיצד אותם בנות שהיו יוצאות לכרם ביום טו באב, היו סוגרות שידוך תיכף ומיד כבר בפגישה אחת, כל כך מהר? ב. מהי הסגולה בעמוקה?
אבל התשובה לכל זה -אדם שמתקשה למצוא את זיווגו, בדרך כלל זה נובע מכך שהראש מלא רעיונות על מה שהוא מחפש, ומה שמגיע לו, ואז גם המוח נעשה לכלוב מלא "ציפורים מעופפות", והגמ' מספרת על יונתן בן עוזיאל שכל עוף הפורח מעליו היה נשרף, נו אולי 'הפייגאלך' [משמעות כפולה של ציפורים, וציפורה] ישרפו, הראש יתנקה ואז יבין האדם שלא מגיע לו כלום, ויש סכוי גדול שימצא את זווגו בקלות. ובזה גם נבין איך אותם בנות ישראל סגרו שידוך כבר בפגישה אחת? אותם בנות ישראל שיצאו לחולל בכרמים, מרוב עניותם היו צריכות לקחת בהשאלה בגד מחברותם כמו שמוזכר במשנה, ובזה טמון המסר, כשאני יודע שאין לי כלום משלי ואפילו הבגדים אינם שלי, אני 'תופס' שבעצם לא מגיע לי כלום וממילא אפשר לגמור שדוך ביום אחד, אבל כשכל אחד מתהלך בתחושה שמגיע לו, לא זו בלבד שהוא מתקשה לגמור שידוך, אלא שיתקשה שבעתים לאחריו, בחיי הנשואין חלילה.
 

מ.רז

משתמש רגיל
פותח הנושא
הפקדתי שומרים אמר:
ודאי ההסבר (קושיא אין כאן) כמו שכתב ר' יעבץ. וככל הנראה נפסק אחרי חורבן הבית שגזרו על מחולות.

אני מעתיק בענין דברים שכתבתי מבוססים בחלקם ע"פ ר' יעקב גלינסקי זצ"ל.
חז"ל מספרים לנו שבאותו היום, בנות ישראל העניות היו מחוללות בכרמים, בבגדי לבן 'שאולים' ובדרך זו היו מוצאות את שידוכם. ובדורנו אף יש כאלה שנוהגים לנסוע לעמוקה לציון התנא יונתן בן עוזיאל סגולה היא לפתוח שערי הזיווג. וכאן אנו באים לשאול א. כיצד אותם בנות שהיו יוצאות לכרם ביום טו באב, היו סוגרות שידוך תיכף ומיד כבר בפגישה אחת, כל כך מהר? ב. מהי הסגולה בעמוקה?
אבל התשובה לכל זה -אדם שמתקשה למצוא את זיווגו, בדרך כלל זה נובע מכך שהראש מלא רעיונות על מה שהוא מחפש, ומה שמגיע לו, ואז גם המוח נעשה לכלוב מלא "ציפורים מעופפות", והגמ' מספרת על יונתן בן עוזיאל שכל עוף הפורח מעליו היה נשרף, נו אולי 'הפייגאלך' [משמעות כפולה של ציפורים, וציפורה] ישרפו, הראש יתנקה ואז יבין האדם שלא מגיע לו כלום, ויש סכוי גדול שימצא את זווגו בקלות. ובזה גם נבין איך אותם בנות ישראל סגרו שידוך כבר בפגישה אחת? אותם בנות ישראל שיצאו לחולל בכרמים, מרוב עניותם היו צריכות לקחת בהשאלה בגד מחברותם כמו שמוזכר במשנה, ובזה טמון המסר, כשאני יודע שאין לי כלום משלי ואפילו הבגדים אינם שלי, אני 'תופס' שבעצם לא מגיע לי כלום וממילא אפשר לגמור שדוך ביום אחד, אבל כשכל אחד מתהלך בתחושה שמגיע לו, לא זו בלבד שהוא מתקשה לגמור שידוך, אלא שיתקשה שבעתים לאחריו, בחיי הנשואין חלילה.
..... ובכ"ז להזכירך היו יוצאות כולם ורק העניות היו שואלת הבגדים
 

מ.רז

משתמש רגיל
פותח הנושא
חז"ל מספרים לנו שבאותו היום, בנות ישראל העניות היו מחוללות בכרמים, בבגדי לבן 'שאולים' ובדרך זו היו מוצאות את שידוכם.
זוכר....
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
מה קשה למר?
הנקודה ברעיון שבנות ישראל העניות בשונה מחברותיהן העשירות, היו יוצאות בבגדים שאולים שלא כמו העשירות שהיו יוצאות בבגדיהם שלהם...
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
ודאי ההסבר (קושיא אין כאן) כמו שכתב ר' יעבץ. וככל הנראה נפסק אחרי חורבן הבית שגזרו על מחולות.

אני מעתיק בענין דברים שכתבתי מבוססים בחלקם ע"פ ר' יעקב גלינסקי זצ"ל.
מהי הסגולה בעמוקה?
אבל התשובה לכל זה -אדם שמתקשה למצוא את זיווגו, בדרך כלל זה נובע מכך שהראש מלא רעיונות על מה שהוא מחפש, ומה שמגיע לו, ואז גם המוח נעשה לכלוב מלא "ציפורים מעופפות", והגמ' מספרת על יונתן בן עוזיאל שכל עוף הפורח מעליו היה נשרף, נו אולי 'הפייגאלך' [משמעות כפולה של ציפורים, וציפורה] ישרפו, הראש יתנקה ואז יבין האדם שלא מגיע לו כלום, ויש סכוי גדול שימצא את זווגו בקלות.

הערה מי שישים לב, לפירוש המתוק של הגר"י בענין הסגולה הנ"ל, יבין שאין באמת ענין או סגולה, בטח לא לטרוח בחינם עד עמוקה...
האם זו המצאה, או שחזור של מה שהיה בעבר 'בנות ישראל מחולות בכרמים' וכיום בני ישראל בעמוקה? מה המקור לסגולה? מה המקור ששם קבור התנא?
 

שואל ומשיב

משתמש ותיק
יתכן והבנות היו רוקדות ממש, אך מ''מ אין זה נפק''מ כיוון שהבחור היה מסתכל עליה רק מפני שאסור לקדש עד שיראנה, ולא היה מתבונן יותר מזה. (כך נראה במהרש''א שם)
 

יעבץ

משתמש ותיק
לגבי הריקוד, לפי הסברא שכתבתי מקודם, שהמנהג התחיל אחרי הפרשה של בני בנימין, הריקודים קדמו לעניין הבחורים שהגיעו לשם, והיו חלק מחג ה' בשילה, וכך נראה פשטות הפסוקים שם, אבל באמת אין דבר כ"כ ברור בקשר לזה, ואפשר אף לומר שהמנהג כולו היה קודם והעיצה הייתה שיחטפו שם בלי לשאול כנהוג, אבל היה מבוסס על זה שיוצאים לשם, וצ"ע בכל זה.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
יעבץ אמר:
סליחה אבל כולן היו יוצאות בבגדים שאולים כדאיתא בתענית שם, ובת מלך שואלת מבת כהן גדול וכו'.
ראיתי כעת ואתה צודק יש"כ גדול ר' יעבץ.
אבל אין בזה בכדי לסתור את עצם הרעיון של רי"ג, אלא נרחיב אותו גבי לגבי בנות העשירים על אותו עיקרון.
אבל תמוה שבס' הנ"ל נוקט דווקא עניות היו שואלות. ואולי יש חילוק בין עניות שהיו שואלות משום שלא היה להם ובין עשירות שהיו שואלות מפני כבודן של עניות, וכך מובן הרעיון לגבי עניות ולא לגבי עשירות וקצרתי.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
שואל ומשיב אמר:
@הפקדתי שומרים
היו רוקדות כיוון שהיה זה יו''ט,
עיין מהרש''א שם.
לא כך הפשטות.
תלמוד בבלי מסכת תענית דף כו/ב
אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו כל הכלים טעונין טבילה ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים ומה היו אומרות בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה.
יום כיפור נוהג בו דין שמחה?
 

מ.רז

משתמש רגיל
פותח הנושא
מ.רז אמר:
בגמ' מתואר טו באב שבו בנות ישראל היו יוצאות וחולות בכרמים ...
ותמהני האם זהו אכן כפשוטו היתכן? מה טעם הענין ומתי ואיך התחיל ואיך הפסיק אשמח לשמוע
ומה למדים מכך על התאמה בשידוכים?
ומה על צניעות?
שלום וברכה הדיון נפתח בדבדים הנ"ל ונראה ששם הוא עדיין אוחז אשמח אם מישהו יגיב.
 

שואל ומשיב

משתמש ותיק
במלאכת שלמה כתב שהיו אלה בנות שלאביהן לא היתה אפשרות להשיאן, וזו היתה ברירת המחדל שלהן, אם לא שישבו עד שילבין ראשן.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
יעבץ אמר:
מ.רז אמר:
מ.רז אמר:
ומה למדים מכך על התאמה בשידוכים?
/quote]
שלום וברכה הדיון נפתח בדבדים הנ"ל ונראה ששם הוא עדיין אוחז אשמח אם מישהו יגיב.
הדבר היחיד שבאמת לא התייחסו עדיין.
אני חושב שגם בענין הנ"ל התיחסו (באופן רעיוני, ואולי זש"כ 'באמת') אך בניגוד למש"כ "התאמה בשידוכים", ההסבר של הרי"ג הוא יותר התאמה למציאות.
"ובזה גם נבין איך אותם בנות ישראל סגרו שידוך כבר בפגישה אחת? אותם בנות ישראל שיצאו לחולל בכרמים, מרוב עניותם היו צריכות לקחת בהשאלה בגד מחברותם כמו שמוזכר במשנה, ובזה טמון המסר, כשאני יודע שאין לי כלום משלי ואפילו הבגדים אינם שלי, אני 'תופס' שבעצם לא מגיע לי כלום וממילא אפשר לגמור שדוך ביום אחד, אבל כשכל אחד מתהלך בתחושה שמגיע לו, לא זו בלבד שהוא מתקשה לגמור שידוך, אלא שיתקשה שבעתים לאחריו, בחיי הנשואין חלילה".
 

דרומאי

משתמש ותיק
יעבץ אמר:
דרומאי אמר:
מ.רז אמר:
בגמ' מתואר טו באב שבו בנות ישראל היו יוצאות וחולות בכרמים ...
ותמהני האם זהו אכן כפשוטו היתכן? מה טעם הענין ומתי ואיך התחיל ואיך הפסיק אשמח לשמוע
ומה למדים מכך על התאמה בשידוכים?
ומה על צניעות?
ודאי שזה כפשוטו, ואין כאן שום קושיא. לא כתוב בשום מקום שהיו חולות בפני הבחורים ח''ו, אלא זה היה יום טוב לבנות ישראל. מה שהיו אומרות 'בחור שא עיניך וראה וכו'', זה היה רק לתפארת המליצה אך לא חוללו בפניהם.
וכפה''נ הפסיק מזמן החורבן שבטלה מגילת תענית.
זה כמובן לא נודע כלל להתאמה בשידוכים ולא לצניעות.
תנא: מי שאין לו אשה נפנה לשם (תענית לא.)
ועיין סוף ספר שופטים.
מי שאין לו אשה נפנה לשם כי היו הרבה בנות, אך ח''ו לא לצפות בהן מחוללות שזהו פריצות גמור ויצה''ר כאש בנעורת
 

סבא

משתמש ותיק
יעבץ אמר:
לגבי צניעות מצווה לראות אשה לצורך נישואין, ומה שנראה היום כדבר זר, צריך להבין [highlight=yellow]ההבדלים בתרבות בין אז להיום[/highlight] בכו"כ דברים.
כדוגמא לדברים אפשר להביא מש"כ הרמב"ם בפי"א מאישות וז"ל
מקום שדרכן שלא תצא אשה בשוק בכפה שעל ראשה בלבד עד שיהיה עליה רדיד החופה את כל גופה כמו טלית נותן לה בכלל הכסות רדיד הפחות מכל הרדידין ואם היה עשיר נותן לה לפי עשרו כדי שתצא בו לבית אביה או לבית האבל או לבית המשתה לפי שכל אשה יש לה לצאת ולילך לבית אביה לבקרו ולבית האבל ולבית המשתה לגמול חסד לרעותיה ולקרובותיה כדי שיבואו הם לה שאינה בבית הסוהר עד שלא תצא ולא תבוא אבל גנאי הוא לאשה שתהיה יוצאה תמיד פעם בחוץ פעם ברחובות [highlight=yellow]ויש לבעל למנוע אשתו מזה ולא יניחנה לצאת אלא כמו פעם אחת בחודש או פעמים בחודש כפי הצורך שאין יופי לאשה אלא לישב בזוית ביתה[/highlight] שכך כתוב (תהלים מ"ה) כל כבודה בת מלך פנימה:
היום שייך להבין דבר כזה?
 

יעבץ

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
יעבץ אמר:
דרומאי אמר:
ודאי שזה כפשוטו, ואין כאן שום קושיא. לא כתוב בשום מקום שהיו חולות בפני הבחורים ח''ו, אלא זה היה יום טוב לבנות ישראל. מה שהיו אומרות 'בחור שא עיניך וראה וכו'', זה היה רק לתפארת המליצה אך לא חוללו בפניהם.
וכפה''נ הפסיק מזמן החורבן שבטלה מגילת תענית.
זה כמובן לא נודע כלל להתאמה בשידוכים ולא לצניעות.
תנא: מי שאין לו אשה נפנה לשם (תענית לא.)
ועיין סוף ספר שופטים.
מי שאין לו אשה נפנה לשם כי היו הרבה בנות, אך ח''ו לא לצפות בהן מחוללות שזהו פריצות גמור ויצה''ר כאש בנעורת
הולך לשם לא כדי לצפות?! אלא כדי לעמוד עם הגב?! לא הבנתי.
כתוב לך בגמ' שמי שאין לו אשה הולך לשם, כתוב מה היו אומרות למי שמגיע לשם. ואתה מתעקש שהלך לא כדי לראות ואמרו לא כדי שישמע. וכל זה אחרי שבנ"ך מתואר בדיוק כך מה שהיה (בהבדל אחד שחטפו, מפני השבועה).
אולי עדיף במקום להחליט קודם מה אסור ואח"כ מה היה, ללכת הפוך ללמוד ממה שהיה מה מותר ומה אסור.
ולא שאני מציע לחדש המנהג, אם בישיבה שלי בחור ילך לכזה מקום הוא לא ישאר עוד יום אחד... אבל ציינתי שיש הבדלים בין הדורות, ובראשונים כתבו שהיה זה בזמנם שהיו קדושים ומכוונים לשם מצווה.
אפשר לתרץ כל מיני תירוצים בלי לעקור הגמ' והמשנה והפסוקים מפשוטם.
 

דרומאי

משתמש ותיק
יעבץ אמר:
הולך לשם לא כדי לצפות?! אלא כדי לעמוד עם הגב?! לתפוס אותם אחת אחת בחזור?! לא הבנתי.
כתוב לך בגמ' שמי שאין לו אשה הולך לשם, כתוב מה היו אומרות למי שמגיע לשם. ואתה מתעקש שהלך לא כדי לראות ואמרו לא כדי שישמע. וכל זה אחרי שבנ"ך מתואר בדיוק כך מה שהיה (בהבדל אחד שחטפו, מפני השבועה).
אולי עדיף במקום להחליט קודם מה אסור ואח"כ מה היה, ללכת הפוך ללמוד ממה שהיה מה מותר ומה אסור.
ולא שאני מציע לחדש המנהג, אם בישיבה שלי בחור ילך לכזה מקום הוא לא ישאר עוד יום אחד... אבל ציינתי שיש הבדלים בין הדורות, ובראשונים כתבו שהיה זה בזמנם שהיו קדושים ומכוונים לשם מצווה.
אפשר לתרץ כל מיני תירוצים בלי לעקור הגמ' והמשנה והפסוקים מפשוטם.
הדבר פשוט שאסור לראות בריקודי נשים. ולכן קרא והסוגיא דחיק ומוקי אנפשיה. לא מפורש בשום מקום שהיו רואים את המחולות, רק כתוב שהיו מתאספות בנות ישראל ומחוללות, והבחורים לקחו משם נשים.
 

טוב וחסד

משתמש רגיל
סבא אמר:
יעבץ אמר:
לגבי צניעות מצווה לראות אשה לצורך נישואין, ומה שנראה היום כדבר זר, צריך להבין [highlight=yellow]ההבדלים בתרבות בין אז להיום[/highlight] בכו"כ דברים.
כדוגמא לדברים אפשר להביא מש"כ הרמב"ם בפי"א מאישות וז"ל
מקום שדרכן שלא תצא אשה בשוק בכפה שעל ראשה בלבד עד שיהיה עליה רדיד החופה את כל גופה כמו טלית נותן לה בכלל הכסות רדיד הפחות מכל הרדידין ואם היה עשיר נותן לה לפי עשרו כדי שתצא בו לבית אביה או לבית האבל או לבית המשתה לפי שכל אשה יש לה לצאת ולילך לבית אביה לבקרו ולבית האבל ולבית המשתה לגמול חסד לרעותיה ולקרובותיה כדי שיבואו הם לה שאינה בבית הסוהר עד שלא תצא ולא תבוא אבל גנאי הוא לאשה שתהיה יוצאה תמיד פעם בחוץ פעם ברחובות [highlight=yellow]ויש לבעל למנוע אשתו מזה ולא יניחנה לצאת אלא כמו פעם אחת בחודש או פעמים בחודש כפי הצורך שאין יופי לאשה אלא לישב בזוית ביתה[/highlight] שכך כתוב (תהלים מ"ה) כל כבודה בת מלך פנימה:
היום שייך להבין דבר כזה?

מרמב"ם זה הבאתי ראיה שהעולם לא מכיר את דברי קודשו הללו - אך את דבריו שלא להתפרנס מהציבור - כולם מכירים, והרי אלו ואלו דברי הרמב"ם?! - "כל האומר שמועה זו נאה וזו אינה נאה, מאבד הונה של תורה".
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
מובא בספר התודעה גימטריה
"חמשה עשר באב" עולה "כתיבה וחתימה טובה". וישנם שאכן מאחלים זה לזה את האיחול.
שמעתי הסבר שכעת אנו 40 יום טרם בריאת העולם. וחיבר זאת, שכשם שארבעים יום טרם יצירת האדם, כבר מתייחסים לעתידו 'בת פלוני לפלוני'. כך יום זה מכיל קדימה ליצירת העולם, גם במובן של שידוכים.
זו לא סיבה כדי לחולל? ;)
 
חלק עליון תַחתִית