למה הרבה אנשים לא כותבים היום ספר תורה - פרשת שופטים

גל גל

משתמש ותיק
בס''ד פרשת שופטים – האם יש חובה על כל אחד לכתוב ספר תורה

פתיחה

בפרשתנו התורה מצווה את המלך לכתוב לו שני ספרי תורה. את ספר התורה הראשון הוא מחוייב לכתוב, כמו שכל יהודי חייב לכתוב לו ספר תורה. אולם על המלך לכתוב גם ספר תורה נוסף (נחלקו איזה חלק בדיוק הוא צריך לכתוב..) , שיהיה איתו בכל מקום. מדוע המלך צריך ספר תורה נוסף שיהיה עמו בכל מקום? החינוך (מצווה תקג) ביאר, שמכיוון שהמלך מרומם מעם, לא יהיה מי שיעז להוכיח אותו על מעשיו הרעים, אך במידה ויהיה לו ספר תורה בידו, הדבר יזכיר לו לפשפש במעשיו.

כפי שכתבנו לעיל, גם על כל יהודי יש מצווה לכתוב ספר תורה, וכך כותב הרמב''ם בספר המצוות (מצווה י''ח):

''והמצוה הי"ח היא שצונו שיהיה לכל איש ממנו ספר תורה לעצמו. ואם כתבו בידו הוא משובח מאד והוא יותר טוב כמו שאמרו (מנחות ל א) כתבו בידו מעלה עליו הכתוב כאילו קבלו מהר סיני, ואם אי אפשר לו לכתבו צריך שיקנהו או ישכור מי שיכתבהו לו.''

אם כן יש לתמוה, מדוע הרבה אנשים לא כותבים היום ספר תורה?! הרי יש בכך מצוות עשה מדאורייתא!
בשאלה זו ובגדר כתיבת ספר תורה, נעסוק הפעם.

חיוב מדאורייתא או מדרבנן

לעיל אמרנו, שיש מצווה מדאורייתא לכתוב ספר תורה. אולם, לא כולם מסכימים על כך.

השאגת אריה (סי' לו) סבר, שכיום כתיבת ספר תורה היא מצווה מדרבנן בלבד. בטעם הדבר הוא נימק, שכיום אנחנו לא בקיאים בחסרות ויתרות (למשל אפשר לכתוב 'מאוד' וגם 'מאד'), ומכיוון שספר תורה שחסר אות אחת פסול, נמצא שממילא ספרי התורה שלנו פסולים, ואין עניין לכתוב אותם.

אם כן, מדוע בכל זאת יש מצווה מדרבנן לכתוב? הוא כתב, שאם לא יהיו ספרי תורה, תשכח התורה מישראל, לכן תיקנו חכמים על כל אחד לכתוב ספר תורה. יש לציין החתם סופר (או''ח סי' נב) נקט, שבגלל שחז''ל לא היו בקיאים בחסרות ויתרות, לכן הם לא תיקנו ברכה על כתיבת ספר תורה. הרב עובדיה (מובא בילקוט יוסף עמ' תקמה) כתב שלא מברכים, משום שרק על מצוות שיש זמן קבוע לעשייתם תיקנו ברכה, ואין זמן מוגדר לכתיבת ספר תורה.

אמנם דבריו קשים מאוד, שהרי לא מצינו רמז לכך בגמרא ובראשונים שמצוות כתיבת ספר תורה היא רק מדרבנן, והרבה אחרונים דחו את דבריו. גם ערוך השולחן (יו''ד רע) דחה את דבריו, וכתב שאנו סומכים על ספרי התורה שלנו:

''יש מן הגדולים שכתב שיכול להיות שעתה פטורים ממצוה זו משום דאנן לא בקיאין בחסירות ויתירות... ורק מדרבנן חייבים [שאג"א סי' ל''ו] ואני תמה מאד על זה, שהרי הרמב"ם וכל הפוסקים הביאו דין זה עתה שהוא דין תורה... אלא וודאי דאחרי רבים להטות (וגם היום יש חובה מדאורייתא לכתוב ספר תורה) וההלכה כן היא.''

מטרת המצווה – מחלוקת הרמב''ם והרא''ש

אפשר להבין בשתי דרכים את הטעם לכתוב ספר תורה. אפשרות ראשונה, שעצם הכתיבה של ספר תורה היא חשובה, כדי שכל יהודי יתקשר לתורה ולמעמד הר סיני, וכך עולה מדעת הסמ''ק (מצווה קנה) שכתב שהמצווה היא לכתוב ספר תורה בלבד, ללא מטרה נוספת, וכך כתב גם הרמב''ם בהלכות ספר תורה (פרק ז'):

''מצות עשה על כל איש ואיש מישראל לכתוב ספר תורה לעצמו שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה, כלומר כתבו לכם תורה שיש בה שירה... ואף על פי שהניחו לו אבותיו ספר תורה מצוה לכתוב משלו...''

לעומת זאת בדעת הרא''ש עולה (הלכות ספר תורה א') שמטרת הכתיבה היא, שלכל יהודי יהיה ספר תורה בכדי שיוכל ללמוד בו, וכן נראה מדעת רש''י (מנחות ל ע''א ד''ה כחוטף). לכאורה לפי זה, מספיק שאדם יירש ספר תורה מאבותיו, ובכך הוא ייצא ידי חובת מצוות כתיבת ספר תור, והדבר קשה מהגמרא האומרת שירושת ספר תורה אינה מועילה, ועל כל אחד לכתוב ספר תורה לעצמו (סנהדרין כא ע''ב).

השלכות למחלוקת הרמב''ם והרא''ש

א. ברור שלא לכל אדם יש את הכישורים לכתוב ספר תורה, ולכן אפשר לשלם כסף לסופר סת"ם שיכתוב ספר תורה. אך מה דינו של אדם שקנה ספר תורה שלם מהשוק, בלי לסכם עם סופר סת"ם שיכתוב לו? הגמרא במנחות (ל ע''א) דנה בדבר ואומרת:

''אמר רב גידל אמר רב: הלוקח ספר תורה מן השוק - כחוטף מצוה מן השוק, כתבו - מעלה עליו הכתוב כאילו קיבלו מהר סיני. אמר רב ששת: אם הגיה אפילו אות אחת, מעלה עליו כאילו כתבו.''

למה התכוונה הגמרא בדבריה שהקונה ספר תורה 'כחוטף מצווה מן השוק'?

רש''י (שם, ד''ה כחוטף) ביאר, שאמנם מי שקונה ספר תורה בשוק, קיים את מצוות כתיבת ספר תורה, אך במידה ואדם יכתוב ממש ספר תורה (או ייתן שכר לסופר), הוא יקיים מצווה גדולה יותר. עולה מדברי רש''י, שאכן יוצאים ידי חובה בקניית ספר תורה בשוק.

בפשטות, דברי רש''י מתאימים רק לדעת הרא''ש, שמטרת הכתיבה היא שלכל אחד יהיה ספר תורה משלו, בכדי שיוכל לקרוא בו וללמוד, ואכן הרא''ש פסק (הל' ספר תורה), שהקונה ספר תורה בשוק יצא ידי חובתו, ופסקו כמותו הגר''א וערוך השולחן.

לעומת זאת לדעת הרמב''ם, שהמטרה היא שכל אחד יכתוב ספר תורה, אדם שיקנה ספר תורה בשוק לא יצא ידי חובת כתיבת ספר תורה, ואכן הרמב''ם לא הביא בהלכותיו שמי שקונה ספר תורה בשוק, יצא ידי חובתו. כך פסק גם הרמ''א (יו''ד רע) בפירוש:

''שכר לו סופר לכתוב לו ספר תורה, או שקנאו והוא היה מוטעה והגיהו, הרי זה כאלו כתבו (ב"י בשם נ"י). אבל לקחו כך ולא הגיה בו דבר, הוי כחוטף מצוה מן השוק (טור בשם ריב"ל פרק הקומץ). ואינו יוצא בזה''.

ב. מה דינו של אדם, שכתב ספר תורה, ואז מכר אותו לאדם אחר, או שמסר אותו במתנה לבית כנסת?

בפתחי תשובה (שם, ס''ק ג) הביא בשם מספר אחרונים, שבמידה ואדם מכר את ספר התורה שלו, הוא יצא ידי חובת כתיבת ספר תורה, וכן כתב גם הקרבן נתנאל, שהוכיח זאת מלשון הרמב''ם בהלכות מלכים.

אפשר לומר, שרק לדעת הרמב''ם אדם שמכר ספר תורה, לא צריך לכתוב ספר תורה נוסף, משום שהעיקר לדעתו היא הכתיבה, ומי שכתב את ספר התורה כבר קיים את המצווה במלואה. לעומת זאת, לדעת הרא''ש חלק ממצוות כתיבת ספר תורה היא האפשרות ללמוד בספר התורה, ממילא לשיטתו צריך לומר, שמי שמכר או הקדיש את ספר התורה, צריך לכתוב ספר תורה נוסף.

כתיבת ספר תורה בזמן הזה

האם גם היום יש מצווה לכתוב ספרי תורה?

כפי שהבאנו לעיל, מטרת כתיבת ספר תורה לפי הרא''ש היא, שיהיה לכל אדם ספר תורה ללמוד בו. משום כך כתב הרא''ש (הל' ספר תורה א), שכיום, שלא נוהגים ללמוד בספרי תורה, אפשר לצאת ידי חובה בכך שקונים חומשים, משניות, ספרי גמרא ומפרשים:

''וזהו בדורות הראשונים שהיו כותבים ספר תורה ולומדים בו. אבל האידנא (= בזמן הזה) שכותבין ספר תורה, ומניחין אותו בבתי כנסיות לקרות בו ברבים מצות עשה היא על כל איש מישראל אשר ידו משגת לכתובה חומשי התורה ומשנה וגמרא ופירושיהם להגות בהן הוא ובניו. כי מצות כתיבת התורה היא ללמוד בה כדכתיב ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם. ועל ידי הגמרא והפירושים ידע פירוש המצות והדינים על בוריים, לכן הם הם הספרים שאדם מצווה לכתבם וגם לא למכרם אם לא ללמוד תורה ולישא אשה.''

א. יש הרבה אחרונים שביארו, שאין כוונת הרא''ש לומר, שאין היום בכלל מצווה לכתוב ספר תורה, ומי שקונה גמרא יוצא ידי חובת מצוות כתיבת ספר תורה, אלא שבנוסף לכך שיש חובה לכתוב ספר תורה, יש גם מצווה לקנות גמרות וחומשים. כך ביארו הבית יוסף (יו''ד סי' רע), הט''ז, הברכי יוסף והגר''א.

ב. אמנם נראה לעניות דעתי, שמלשון הרא''ש שכתב 'לכן הם הם הספרים שאדם מצווה לכתבם' לא משמע כדבריהם, וכיום אפשר לצאת ידי חובה מצווה כתיבת ספר תורה בכתיבת או קניית גמרות ומשניות בלבד, ולא בכתיבת ספר תורה, וכך אכן ביארו הדרישה, הש''ך (ס''ק ה), וערוך השולחן (ס''ק ח – ט).

עולה מכל הנ''ל, שאפשר ללמד זכות, שמי שכיום לא כותב ספר תורה סומך על שיטת הש''ך והדרישה, שכיום מספיק לקנות גמרות. עוד דרך ללמד זכות מופיעה באגרות משה (יו''ד ח''א סי' קסג), שכתב שאפשר לצרף גם את דברי השאגת אריה שהבאנו לעיל, שכיום אין חובה מדאורייתא לכתוב ספר תורה, אלא רק מדרבנן מטעם אחר, שלא תשכח תורה מישראל.

סכום הכסף שצריך להוציא

מקום נוסף להקל, גם לפי מי שסובר שיש מצווה בזמן הזה לכתוב דווקא ספר תורה, עולה מסכום הכסף שצריך להוציא על מצווה.

הגמרא במסכת כתובות (נ ע''א) מביאה שבאושא תיקנו, שאסור לאדם להוציא יותר מחומש מנכסיו לצדקה (ונחלקו האג''מ והמנחת יצחק האם מותר להחמיר, ואכמ''ל), הרא''ש (ב''ק, א, ז) נקט, שגם בשאר מצוות עשה (ללא תעשה יש דינים אחרים), כמו קניית לולב ואתרוג אסור להוציא יותר מחומש, וכך פסקו הבית יוסף והרמ''א (או''ח סי' תרנו).

כמה בכל זאת חייבים להוציא על קיום מצווה? המגן אברהם (או''ח תרנו) פסק על פי דברי רבינו ירוחם, שיש להוציא עד עשירית מנכסיו. כיצד מחשבים סכום זה? הגמרא בבא קמא (ט ע''ב) כותבת, שאין הכוונה שאדם צריך למכור את ביתו, ולהשיג כך את הכסף, אלא שמדובר בכסף פנוי שנמצא 'בעובר ושב'.

כיום ספר תורה עולה בין עשרים לשלושים אלף דולר, לרוב האנשים מדובר ביותר מעשירית מכספם הפנוי, ולכן הם פטורים ממצווה זו לכולי עלמא, וכך כתב האגרות משה (יו''ד ח''א סי' קסג). מי שבכל זאת רוצה להוציא כסף רב ולקנות ספר תורה, כפי שאמרנו לעיל, אין לו להוציא יותר מחמישית מכספו לשם כך.

ספר תורה בשותפות

האם מספר אנשים שכתבו ספר תורה, יוצאים ידי חובה? בשו''ת בית יהודה (מרבני אלג'יר, יו''ד סי' כג) כתב, שמכך שהרמב''ם כתב שמצווה על כל 'איש ואיש' לכתוב ספר תורה, משמע ששותפים שכתבו ספר תורה, לא יצאו ידי חובה, וכן כתב במנחת חינוך (תריג) מטעם אחר. אמנם יש שכתבו ששותפים כן יוצאים ידי חובת כתיבת ספר תורה, וביניהם הרב ספקטור (מנחת יצחק יו''ד יט).
 
חלק עליון תַחתִית