פרשת שופטים - פשט בדברי הרמב"ן

well

משתמש ותיק
כתב הרמב"ן בפרשת שופטים:
"ואמר להושיע אתכם -
שהם ינצלו במלחמה ולא יפקד מהם איש, כי יתכן שינצחו את אויביהם וימותו גם מהם רבים כדרך המלחמות. ועל כן צעק יהושע בנפול מהם בעי כשלשים וששה איש (יהושע ז ז - ט), כי במלחמת מצווה שלו לא היה ראוי שיפול משערת ראשם ארצה, כי לה' המלחמה. והנה הכהן שהוא העובד את השם יזהירם ביראתו ויבטיחם, אבל השוטרים ידברו בנוהג שבעולם: פן ימות במלחמה -כי בדרך הארץ בכל המלחמות ימותו אנשים גם מכת הנוצחים. וציוה על השלשה האלה לשוב, כי לבו על ביתו וכרמו ועל אשתו וינוס"

ואני הקטן לא מבין מה הפשט, אם עמד הכהן והבטיח להם שה' יושיע אותם שלא יפקד מהם איש , איך השוטרים אומרים אח"כ פן ימות במלחמה, מה הכוונה שהשוטרים מדברים בנוהג שבעולם? וכי זו סתם הצגה שכאילו יש חשש שמישהו ימות? איך אפשר להגיד לעם ברגע אחד שאף אחד לא ימות בהבטחת ה' ורגע אח"כ שיש חשש שמישהו ימות?
 

ענבשהל

משתמש רגיל
לענ"ד יש לומר על דרך שאמרו רבותינו "אלא, ע"י שהיו בהם דלטורין היו נופלין" - כלומר, מצד האמת לא היה צריך להיפקד מישראל אף לא אדם אחד במלחמה, שהרי ה' נלחם להם לישראל. אך מכיוון שעמ"י חוטא, כן נופלים במלחמה ואפילו במלחמת מצווה. ולכן הכהן המייצג את הקשר בין עמ'"י לקב"ה אומר להם שלא יפול מהם אף לא אחד, ואילו השוטרים המייצגים את מחויבות עמ"י למצוות מזהירים אותם שמא ימותו בגלל חטאם. וכן מה שנאמר על "ירא ורך הלבב" שירא מעבירות שבידו.
 

well

משתמש ותיק
פותח הנושא
סו"ס יוצא שהכהן אומר משהו שלא בהכרח יתקיים לבסוף.
מלבד שלא משמע כן, איך יכול הכהן לומר "אל ירך לבבכם אל תיראו ... כי ה' אלקיכם ההולך עמכם" הרי סו"ס יכול כל אחד למות בגלל החטאים שלו או של שאר עם ישראל (כמו במלחמת העי).
 

אלימלך

משתמש ותיק
נראה שאין המדובר בהבטחה ממש אפ' אם יחטאו וראיה מהעי, רק שאומר להם שעל דרך כלל ה' יעזרם אבל זה תלוי בזכויותיהם. וכונת הרמב"ן שהכהן אחראי על ההשתדלות הרוחנית והשוטרים על ההשתדלות הטבעית
 

well

משתמש ותיק
פותח הנושא
הכהן לא מדבר על השתדלות רוחנית, אם הכהן היה אומר ועתה בטחו בה' אלקיכם ושובו אליו בכל לבבכם כי הוא המושיע אתכם מכל אויבכם... - ניחא.
אבל שהכהן אומר "אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם כי ה' אלקיכם ההלך עמכם להלחם לכם עם אוביכם להושיע אתכם"
ולא תלה את זה במעשים שלהם ולא בתשובה , איך אפשר לומר אח"כ שהדבר תלוי בזכויות וזה לא הבטחה ממש? היכן מצינו דבר כזה בתורה?
ומה מצפים מעם כזה שפעם אחת ראו שההבטחה של הכהן לא ממש חייבת להתקיים, מה יעשו במלחמה הבאה? אז הם גם כן לא יפחדו??
לענ"ד א"א לומר דבר כזה בלי מקור.
 

ראובן

משתמש ותיק
על לשון הרמב"ן קשה. אבל על פי דברי רש"י יש ליישב שאמרו השוטרים ישוב פן ימות שאם לא ישמע ראוי הוא שימות. ולפי זה כל היירא ורך הלבב וכן שאר החוזרים חייבים לחזור שאם לא יחזרו הם בסכנה למות ואילו הכהן מבטיח אם יקיימו את דיני המלחמה כראוי. ועדיין קשה שני דברים א. שלפי זה לא היה לרמב"ן לומר שהשוטרים מדברים על פי דרך העולם (אלא אם כוונתו שכיון שדרך העולם שמתים במלחמות לכן צריך להיזהר לקיים את הדין כי אחרת לא יהיה נס). ב. למה במלחמת העי כן מתו, ש"מ שאפילו אם עשו כל מה שחייבים אם יש שם חוטא הם עלולים למות. ודוחק לומר ששם לא חזרו היראים ורכי הלבב. (שלא כדין).
 

well

משתמש ותיק
פותח הנושא
ראובן אמר:
על לשון הרמב"ן קשה. אבל על פי דברי רש"י יש ליישב שאמרו השוטרים ישוב פן ימות שאם לא ישמע ראוי הוא שימות. ולפי זה כל היירא ורך הלבב וכן שאר החוזרים חייבים לחזור שאם לא יחזרו הם בסכנה למות ואילו הכהן מבטיח אם יקיימו את דיני המלחמה כראוי. ועדיין קשה שני דברים א. שלפי זה לא היה לרמב"ן לומר שהשוטרים מדברים על פי דרך העולם (אלא אם כוונתו שכיון שדרך העולם שמתים במלחמות לכן צריך להיזהר לקיים את הדין כי אחרת לא יהיה נס). ב. למה במלחמת העי כן מתו, ש"מ שאפילו אם עשו כל מה שחייבים אם יש שם חוטא הם עלולים למות. ודוחק לומר ששם לא חזרו היראים ורכי הלבב. (שלא כדין).
מסכים לגמרי, ולכאו' זה מה שהכריח את רש"י לפרש כך ולא כפשוטו שהחשש שמא ימותו במלחמה כדרך המלחמות.
בקשר למלחמת העי יתכן לומר שזה משהו חד פעמי שלא כדרך הרגיל שמחמת חטאו של עכן ה' עזב אותם ולא נלחם להם.
 

ענבשהל

משתמש רגיל
well אמר:
הכהן לא מדבר על השתדלות רוחנית, אם הכהן היה אומר ועתה בטחו בה' אלקיכם ושובו אליו בכל לבבכם כי הוא המושיע אתכם מכל אויבכם... - ניחא.
אבל שהכהן אומר "אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם כי ה' אלקיכם ההלך עמכם להלחם לכם עם אוביכם להושיע אתכם"
ולא תלה את זה במעשים שלהם ולא בתשובה , איך אפשר לומר אח"כ שהדבר תלוי בזכויות וזה לא הבטחה ממש? היכן מצינו דבר כזה בתורה?
ומה מצפים מעם כזה שפעם אחת ראו שההבטחה של הכהן לא ממש חייבת להתקיים, מה יעשו במלחמה הבאה? אז הם גם כן לא יפחדו??
לענ"ד א"א לומר דבר כזה בלי מקור.
נראה לי שהרמב"ן יוצא מנקודת הנחה הפוכה. המציאות בה לא נופל אדם מעמ"י בשעת מלחמה איננו בגדר "נס" אלא בגדר טבע של מלחמות ישראל, בדיוק כמו שהניסים בבית המקדש אלו ניסים "טבעיים" שאינם בטלים. לכן, הכהן המדבר אל העם מדבר על המצב הטבעי - בו לא נופל אדם מישראל בשעת מלחמה, מכיוון שה' נלחם להם לישראל.
לעומת זאת, השוטרים פונים לעם עפ"י דרך הטבע הנוהגת בשאר העולם, בה נופלים אנשים במלחמה מכיוון שייתכן שהעבירות בעמ"י יגרמו לסילוק שכינה ואזי מלחמת ישראל תהיה מלחמה כשאר מלחמות הטבע ח"ו. ודבר דומה מצאנו אצל יעקב אבינו: "לכך אני ירא, שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא ויגרום לי להמסר ביד עשו", אעפ"י שהייתה בידי יעקב אבינו הבטחה ישירה מהקב"ה. כמו-כן, דברי הכהן והשוטרים אינם מנותקים אחד מהשני אלא משלימים זה את זה - בדיוק כפי שמצאנו הבטחות בתורה בנוגע ליישוב הארץ שבמקום אחד מבטיחה התורה שנשב בארץ ובמקום אחר מזהירה אותנו שאם נחטא הארץ תקיא אותנו כך גם במלחמה אנו מובטחים (בפרשת כי תבוא) שאם נשמור מצוותיו ננצח מלחמותינו ללא פגע, ואם לאו לאו.
 
חלק עליון תַחתִית