מילים משובשות בעברית החדשה

ראובן

משתמש ותיק
ועד' מילה מפרשת השבוע "מסכה" דבר הנעשה ממתכת. ולא כיסוי לפנים הנקרא "מסוה" בסוף פרשת כי תישא.
 

כרם

משתמש ותיק
לומד טוב אמר:
עוד שיבוש:
פעם רגע זה היה שיעור זמן של דקה (ח"י רגעים) וכיום רגע פירושו מאית השניה

בספרי התכונה הקדמונים, רגע הוא אחד מע"ו בחלק, (החלק א' מתתר"ף בשעה = 1/18 של דקה).
 

הכהן

משתמש ותיק
ראובן אמר:
הכהן אמר:
ומה עם "לצבוע לו אדום וצבעו שחור"?
גם בעברית המודרנית יש את שתי המשמעויות ל"צבע": החומר בו צובעים (Paint) "צבע שמן", והתוצאה (Color) "צבע ירוק".
מה אתה רוצה משם. הכוונה לצבוע את הצמר עם סממנים בעין אדום וצבעו בעין שחור על ידי קלקול הסממנים. color אינו צבע בלשון המשנה (לא מצאתי אולי יש ואני לא זוכר).
קיצור לשון זה הוא המקור ללשוננו, וכן יש לתרץ כל מקום שאומר "כובע שחור" - "כובע הצבוע בסממנים כעין השחור"...
רע"ב ברכות פ"א מ"ב אמר:
בין תכלת לכרתי. צבע התכלת קרוב לגוון של כרתי
הכוונה כנראה לגוון היוצא מצביעה בסממני תכלת.
שו"ע סימן לג סעיף ג אמר:
הלכה למשה מסיני שיהו הרצועות שחרות מבחוץ, אבל מצד פנים יעשה מאיזה צבע שירצה, חוץ מאדום, שמא יאמרו שמדם חטטיו נצבעו והאדימו
יצבע בסממנים שתוצאתם כל גוון חוץ מסממנים שתוצאת צביעתו בגוון אדום

שתי דוגמאות אלו מצאתי בחמש דקות ב'תורת אמת'. בבר אילן או באוצר החכמה הייתי ככה"נ מוצא יותר בפחות זמן...
 

הכהן

משתמש ותיק
ראובן אמר:
ועד' מילה מפרשת השבוע "מסכה" דבר הנעשה ממתכת. ולא כיסוי לפנים הנקרא "מסוה" בסוף פרשת כי תישא.
וּבִלַּע בָּהָר הַזֶּה פְּנֵי הַלּוֹט הַלּוֹט עַל כָּל הָעַמִּים וְהַמַּסֵּכָה הַנְּסוּכָה עַל כָּל הַגּוֹיִם: (ישעיהו כה ז)
מצודת ציון אמר:
הלוט. ענין מכסה כמו לוטה בשמלה (ש''א כא). והמסכה. גם הוא ענין מכסה כמו קשות הנסך אשר יסך בהן (במדבר ד).
 

ראובן

משתמש ותיק
ועד מילה מפרשת שופטים. "קוסם" משמעותו מנחש על ידי מקלו את העתיד (או מנחש על ידי כוחות רוחניים) ולא עוסק ב"מגיקה" או אחיזת עיניים.
 

איש גלילי

משתמש ותיק
חמד ילד אמר:
"לרחוץ" פירושו להכנס לתוך מקווה מים, (-"ורחץ במים וטהר") ולא לשפוך מים על הגוף. (שזה נקרא "שטיפה" עי' שבת קמז:)
ומה תעשה עם המונח "מרחצאות" הנפוץ בחז"ל? ושמא גם פסקת מלומר "קדש ורחץ" בליל הסדר? וגם מ"רחצה" משכת ידיך?
חמד ילד אמר:
"מצב" פירושו קבוצת אנשים שניצבים יחד, ולא כמשמעותו היום.
+
להאשים את "העברית החדשה" בזה זה די מגוחך, כי מקור הביטוי בימינו הוא מיידיש.
חמד ילד אמר:
"בריא" (בלשון המקרא) פירושו בעל בשר ("עגלון איש בריא") ולא שאינו חולה, אמנם השאלה זו קיימת כבר בחז"ל (ברכות כב: ועוד).
תמהני, אם אתה בעצמך יודע שהשאלת הביטוי לבריאות כבלשוננו היום מקורה בדברי חז"ל, בשביל מה העלית את זה? ואגב, זאת אחת מהראיות הפשוטות, שזה לגיטימי לחלוטין להשאיל מילים בלשון הקדש למשמעויות 'שכנות'.
 

איש גלילי

משתמש ותיק
ראובן אמר:
ועד מילה מפרשת שופטים. "קוסם" משמעותו מנחש על ידי מקלו את העתיד (או מנחש על ידי כוחות רוחניים) ולא עוסק ב"מגיקה" או אחיזת עיניים.
למה? זה בדיוק "מגיקה". ואמנם אם זה אחיזת עינים או דבר אמתי, זה אכן תלוי במחלוקת הראשונים.
 

יהודה1

משתמש ותיק
איש גלילי אמר:
ראובן אמר:
ועד מילה מפרשת שופטים. "קוסם" משמעותו מנחש על ידי מקלו את העתיד (או מנחש על ידי כוחות רוחניים) ולא עוסק ב"מגיקה" או אחיזת עיניים.
למה? זה בדיוק "מגיקה". ואמנם אם זה אחיזת עינים או דבר אמתי, זה אכן תלוי במחלוקת הראשונים.
התכוונתי לא שעושה דברים נגד הטבע כמו למשל עיקום כפיות בלי הפעלת כוח פיזי. אלא רק כדי לנחש עתידות. עיין ברש"י שם. ולא ראיתי פירוש אחר. מכשף הוא מי שמשנה דברים בצורה הנראית כלא טבעית ועלי המחלוקת עם יש בזה ממש או לא. אחיזת עיניים שנקראת בימינו קסמים היא לכל היותר מעונן.
 

איש גלילי

משתמש ותיק
בלשון קדמונינו אנחנו מוצאים הרבה שלא מקפידים לקרא בדוקא לכל קסם לפי שמו בהגדרה ההלכתית, אלא מכנים גם אחד על שם השני. ראה לדוגמא בדברי מצו"ד שמואל (א' כח ח).
 

יהודה1

משתמש ותיק
איש גלילי אמר:
בלשון קדמונינו אנחנו מוצאים הרבה שלא מקפידים לקרא בדוקא לכל קסם לפי שמו בהגדרה ההלכתית, אלא מכנים גם אחד על שם השני. ראה לדוגמא בדברי מצו"ד שמואל (א' כח ח).
ומ"מ אין להשתמש בזה למשמעות העיקרית. לפי איך שהבנתי המילה קסם משמעותה העיקרית היא ניסיון לדעת דברים נסתרים. ולא לעשות דברם פלאיים.
 

יהודה1

משתמש ותיק
@איש גלילי היום כשאומרים "קסם" מתכוונים "דבר נפלא" שלא על פי הטבע. האם זו המשמעות על פי לשון המקרא או לשון המשנה? או שמכיון שזה נמצא יחד עם כישוף עשו אותו מילה נרדפת שלא בצדק. כי לפי מה שהבנתי המשמעות העיקרית היא ניסיון לדעת את העתיד או דברים אחרים נסתרים. בעל אוב וידעוני מדברים על ידי כשפים ומגלים עתידות מעונן לפי השיטה שזה מנחש בעונות ובכוכבים דומה לזה וכן קוסם המנחש במקלו (ולדעת הרמב"ם גם בלי מקל). ונחש הוא העושה סימן לעתיד על פי מה שקרה לו. ממילא קסם בלשון הקודש הוא "הגדת עתידות" לא "שינוי הטבע"
 

איש גלילי

משתמש ותיק
הלא הזכרתי את דברי מצו"ד שמפרש לשון 'קסם' על מעשה ההעלאה באוב (ולא על גילוי העתידות, שזה עשה שמואל אחרי שהעלתה אותו).

ועכשיו עיינתי יותר, והנה לשון הרד"ק שם:
והקסם הוא כלל לכל המעשים ההם הנעשים בלאט, לפיכך אמר קסמי, ופרש אחר כן באוב. וכן וקסמים בידם (במדבר כב ז), בלעם בן בעור הקוסם (יהושע יג כב), מקסם חלק (יחזקאל יב כד), והדומים להם. ופעמים הוא פרט לקצת המעשים ההם, כמו ולא קסם בישראל (במדבר כג כג), וקוסם קסמים מעונן ומנחש (דברים יח י), כי כל אחת מלאכה בפני עצמה.

אין צורך לתייג אותי באשכול זה, אני עוקב אחריו.
 

בן אהרון

משתמש ותיק
המילה ''מדף'' בעברית מציינת את הקרש המחובר על הקיר.
מלה זו אינה מופיעה בתנ''ך אך במשנה (עדיות ו,ב, פרה י, א ועוד) היא מורה על בגד העליון של הזב.
במשנה בכלים (טז, ז) מדובר על מדף של דבורים שהוא כלי שמבעירים בו גללי בהמה להבריח הדברוים מהכוורת
במקום אחר (כלים כג, ה) הוא לוח המשמש למצודה.
בכל אופן לא מדובר בקרש התלוי על הקיר.
בויקיפדיה מציינים מגלת ים המלח אך לא הבנתי איך משם מוצאים משם את הפרוש המקובל בימינו .
לא הסתכלתי האם המילה מופיעה במילון בן יהודה ומה מפרש שם אך כמדומני שטעם בפרוש התוספתא המובאת בנדה ד, א:
ככר ע״ג הדף ומדף טמא מונח תחתיו אע״פ שאם נפלה א״א אלא א״כ נגעה טהורה
הנ''ל ''הבין'' את דברי התוספתא באופן זה שככר המונח על גבי הדף ומדף מונח תחתיו פירושו שיש ככר המונח על גבי קרש ושתיהם מונחים על גבי מדף אך ע''ש שאין זה פרוש תוספתא כלל.


חיפוש בחז''ל למלה
https://mishna.alhatorah.org/Search?mode=basic&p=1&c=1&s=0&t=%D7%9E%D7%93%D7%A3&distance=5&inorder=0&en=0&notes=0&filter=1,200,303,125,285,84,95,152,131#category-results-14
המילה בויקימילון
https://he.wiktionary.org/wiki/מדף
 

הכהן

משתמש ותיק
בן אהרון אמר:
מלה זו אינה מופיעה בתנ''ך אך במשנה (עדיות ו,ב, פרה י, א ועוד) היא מורה על בגד העליון של הזב.
בברטנורא בעדויות מצאתי פרוש אחר:
ועל גביו מדף. כל הכלים שעל גבי הזב אפילו הן מאה זה על גב זה טמאים טמאת מדף, דהיינו טמאה קלה, שאינן מטמאין אדם וכלים כמו משכב ומושב שהן תחתיו, אבל מטמאים אכלים ומשקים. ומדף הוא לשון קול עלה נדף (ויקרא כו) כלומר טומאה קלה. פרוש אחר, לשון ריחו נודף, שריח טומאת הזב הולכת למרחוק לטמא כל הכלים שעל גביו אף על פי שלא נגע בהם:
 

איש גלילי

משתמש ותיק
המשנה בכלים פכ"ג מ"ה עם פירוש הרע"ב שם מוכיחים לכאורה ש'מדף' יכול להתפרש גם כמו 'דף', דהיינו 'דיקט' (או בעברית: לוח). ומכאן המקור לשימוש בלשוננו כיום. אם כי בדרך כלל השימוש במילים הוא שונה, והיה טוב יותר לומר 'דף'. מן הסתם זה קרה מפני ההתנגשות עם 'דף' העשוי מניר.
 

מנצפך

משתמש רגיל
מהו מקור המילה 'כביש'?
ואת המילה 'כרטיס' מצאתי בירושלמי כתובות כשהכוונה לשטר,
אמנם אפשר לדון אם יש כאן סילוף או לא, אבל מה שברור ניתן לראות שאותו רשע ב"י שר"י היה ממש בקי בחז"ל, מנין לו לדעת על מילה שכוחה זו שכתובה פעמיים אי שם בירושלמי כתובות??
 

הכהן

משתמש ותיק
כביש - דרך כבושה.
כרטיס - מן הסתם מקורו ביונית.
יש לזכור שמילים רבות שאלו מחדשי הלשון מלשונות אחרות, כך שאין שום קשר בין המילה שמופיעה במקורותינו למילה החדשה.

מישהו יודע מאין המילה 'גזר'? במקורות זה שם מקום.
 

נחפשה דרכינו

משתמש ותיק
מנצפך אמר:
מהו מקור המילה 'כביש'?
ואת המילה 'כרטיס' מצאתי בירושלמי כתובות כשהכוונה לשטר,
אמנם אפשר לדון אם יש כאן סילוף או לא, אבל מה שברור ניתן לראות שאותו רשע ב"י שר"י היה ממש בקי בחז"ל, מנין לו לדעת על מילה שכוחה זו שכתובה פעמיים אי שם בירושלמי כתובות??
זה ודאי שהיה גאון עצום, ולמשמאילים בה סם המוות
 

בן אהרון

משתמש ותיק
הכהן אמר:
בן אהרון אמר:
מלה זו אינה מופיעה בתנ''ך אך במשנה (עדיות ו,ב, פרה י, א ועוד) היא מורה על בגד העליון של הזב.
בברטנורא בעדויות מצאתי פרוש אחר:
ועל גביו מדף. כל הכלים שעל גבי הזב אפילו הן מאה זה על גב זה טמאים טמאת מדף, דהיינו טמאה קלה, שאינן מטמאין אדם וכלים כמו משכב ומושב שהן תחתיו, אבל מטמאים אכלים ומשקים. ומדף הוא לשון קול עלה נדף (ויקרא כו) כלומר טומאה קלה. פרוש אחר, לשון ריחו נודף, שריח טומאת הזב הולכת למרחוק לטמא כל הכלים שעל גביו אף על פי שלא נגע בהם:

צודק... כל מה שנמצא מעל הזב בכלל מדף כי הוא טומאה קלה לא התכוונתי לבגד דווקא ,פירוש זה על פי הפסוק הוא מהגמ' בנדה ד,ה.
 

במבי

משתמש ותיק
כרם אמר:
כהה -חלש.
אדמדם וירקרק - אדום חזק וירוק חזק.

האבן עזרא כותב על הפסוק בריש שיר השירים אל תראוני שאני שחרחורת (א-ז) שאדמדם זה אדום חלש !
(כנ"ל ירקרק)
 

במבי

משתמש ותיק
סלע אמר:
שם האשכול מילים משובשות בעברית החדשה.
המילה משובש היא גם כן בעברית חדשה מקורה לא בתורה ולא בתלמוד.

זכור לי מהגמ' המונח, שבשתא כיוון דעל על.
 

אליהו52

משתמש ותיק
במבי אמר:
סלע אמר:
שם האשכול מילים משובשות בעברית החדשה.
המילה משובש היא גם כן בעברית חדשה מקורה לא בתורה ולא בתלמוד.

זכור לי מהגמ' המונח, שבשתא כיוון דעל על.

דווקא כן מהמקרא דניאל ה ט ורברבנוהי משתבשין
וכן לשון חכמים במשנה יבמות טז ז שהמדינה משובשת בגייסות
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
בנציון אמר:
המלה סגן הפכה במשך הזמן מממונה לממלא מקום.
כבר בימי חכמי המשנה שימש הכינוי 'סגן' במשמע של 'מִשְׁנֶה', כדתניא בריש פרק כהן גדול דנזיר:
רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר, לָמָּה תִּקְּנוּ סְגָן לְכֹהֵן גָּדוֹל? שֶׁאִם אֵרַע בּוֹ פְּסוּל, הֲרֵי נִכְנָס וּמְשַׁמֵּשׁ תַּחְתָּיו.
וכיוצא בזה תניא בריש פרק משוח מלחמה:
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים, לְמָה סְגָן מְמֻנֶּה (לְאֵיזֶה דָבָר הוּא מְמֻנֶּה וּמוּכָן – רש"י)? שֶׁאִם אֵרַע בּוֹ פְּסוּל בְּכֹהֵן גָּדוֹל, נִכְנָס וּמְשַׁמֵּשׁ תַּחְתָּיו.
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
להציג - פירושו להעמיד במקום/להשאיר/לעכב, כמו "רק צאנכם ובקרכם יוצג", "אציגה נא עמך מן העם אשר אתי", "הנה אנכי מציג את גזת הצמר בגורן", ועוד רבים במקרא. גם בפיוט ליו"כ יש "צגים לעומתך" במשמעות עמידה. והיום זה הפך ללשון ראיה.
 
A

Anonymous

Guest
חגי פאהן אמר:
להציג - פירושו להעמיד במקום/להשאיר/לעכב, כמו "רק צאנכם ובקרכם יוצג", "אציגה נא עמך מן העם אשר אתי", "הנה אנכי מציג את גזת הצמר בגורן", ועוד רבים במקרא. גם בפיוט ליו"כ יש "צגים לעומתך" במשמעות עמידה. והיום זה הפך ללשון ראיה.
לשון ראיה? למה הכוונה?
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
מתחזק אמר:
חגי פאהן אמר:
להציג - פירושו להעמיד במקום/להשאיר/לעכב, כמו "רק צאנכם ובקרכם יוצג", "אציגה נא עמך מן העם אשר אתי", "הנה אנכי מציג את גזת הצמר בגורן", ועוד רבים במקרא. גם בפיוט ליו"כ יש "צגים לעומתך" במשמעות עמידה. והיום זה הפך ללשון ראיה.
לשון ראיה? למה הכוונה?
הגדלת תצוגה במסך. מצגת. הצגה בתיאטרון.
 
חלק עליון תַחתִית