תפילת מנחה של שבת

משה

משתמש רגיל
תפילת אתה אחד במנחה של שבת סתומה בעיני כבר שנים רבות,
מהו אברהם יגל יצחק ירנן, ולמה הם יגילו וירננו ויעקב ובניו רק ינוחו, ומתי האם עכשיו בגן עדן או בשעתו בחיים חיותם או בכלל לעת"ל ?
גם מהו מנוחת 'אמת' וכי יש מנוחה של שקר,
ומהי מנוחת אהבה ונדבה והרי היא חובה עלינו ככל המצות ואולי בזה הכוונה מצד הקב"ה,
וההמשך כלל לא זכיתי להבין מנוחת שלום מהו שלום זה האם פירושו בלי מחלוקת וכמו''כ יש להעיר על הנוסח 'שבת שלום' מהו שלום זה.
 

מוטי

משתמש ותיק
מצ"ב ג' מאמרים שונים המבארים את הקטע המדובר, עיין בהם ותרווה נחת. אשמח אם תעלה תקציר מדבריהם כשתהגה בהם.
 

קבצים מצורפים

  • כתלנו - טז- קובץ ישיבת הכתל (2){240}.pdf
    1.1 MB · צפיות: 8
  • עולם התפילות - ב- מונק, אליהו (1){120}.pdf
    208.6 KB · צפיות: 8
  • שבת מלכתא- פינקוס, שמשון דוד בן חיים אברהם (3){300}.pdf
    563.2 KB · צפיות: 6

נזהר מצבועים

משתמש רגיל
משה אמר:
תפילת אתה אחד במנחה של שבת סתומה בעיני כבר שנים רבות,
מהו אברהם יגל יצחק ירנן, ולמה הם יגילו וירננו ויעקב ובניו רק ינוחו, ומתי האם עכשיו בגן עדן או בשעתו בחיים חיותם או בכלל לעת"ל ?
גם מהו מנוחת 'אמת' וכי יש מנוחה של שקר,
ומהי מנוחת אהבה ונדבה והרי היא חובה עלינו ככל המצות ואולי בזה הכוונה מצד הקב"ה,
וההמשך כלל לא זכיתי להבין מנוחת שלום מהו שלום זה האם פירושו בלי מחלוקת וכמו''כ יש להעיר על הנוסח 'שבת שלום' מהו שלום זה.
כדאי לבדוק בספר ציוני דרך של הרב שאול רובין זצ"ל
 

אברעמעלע

משתמש רגיל
משה אמר:
תפילת אתה אחד במנחה של שבת סתומה בעיני כבר שנים רבות,
מהו אברהם יגל יצחק ירנן, ולמה הם יגילו וירננו ויעקב ובניו רק ינוחו, ומתי האם עכשיו בגן עדן או בשעתו בחיים חיותם או בכלל לעת"ל ?
גם מהו מנוחת 'אמת' וכי יש מנוחה של שקר,
ומהי מנוחת אהבה ונדבה והרי היא חובה עלינו ככל המצות ואולי בזה הכוונה מצד הקב"ה,
וההמשך כלל לא זכיתי להבין מנוחת שלום מהו שלום זה האם פירושו בלי מחלוקת וכמו''כ יש להעיר על הנוסח 'שבת שלום' מהו שלום זה.

כמדומני מהג' רבי אברהם הלוי שארר שליט"א

ויכולו נגד שבת בראשית
ושמרו נגד שבת של מתן תורה
אתה אחד נגד שבת שלעתיד.
 

נבשר

משתמש ותיק
אם יש בכוחך תוכל לעיין בסדור אשי ישראל עם פי' הגר"א, והר"י מלצן, לפי זכרוני אברהם יגל כמו "ישמחו השמים ותגל הארץ", שגילה שייכת לארץ כמו גלגל שהדבר חוזר ויש לו קביעות, ושמחה שייכת לשמים, שהשמחה היא חידוש ובארץ אין חידוש, ואברהם שמדתו מדת החסד היינו השפעה לארץ זהו גילה, וירנן "אז ירננו עצי היער מלפני ה' כי בא לשפוט", שרינה שייכת ליצחק, ויעקב ובניו ינוחו בו, נקט יעקב ובניו היינו השבטים שהעמיד הכלל ישראל, כמו "נחלת יעקב יירש, בלי מצרים נחלה", נחלה בלי הפסק, היינו שיש לו קביעות ומציאות, ומיטתו שלמה, וכן "יעקב אבינו לא מת" שנקבעה מציאותו לעולמי עד שהעמיד הכלל ישראל (עיין שחשש שיש פסול בזרעו), וזהו ענין מנוחה, שהדבר נמצא ועומד במקומו ויש לו מציאות, ומנוחת אמת שאמת היינו המציאות ויש לו קביעות (כתוב שאמת מורכבת מאות ראשונה אמצעית ואחרונה, היינו מתחילה ועד סוף), פשוט ששלום היינו שכל דבר ודבר נמצא על מקומו ואין שום דבר שיוצא מחוץ למקומו, וכמו שכתוב "עושה שלום במרומיו" שכל כח וכח עומד על מתכונתו, והיינו שכולם מכוונים לתכלית אחת, ובזה מגיע לשלום, וכמו שלום בית שלא הכוונה שלא רבים, אלא שכל אחד ממלא תפקידו ועניינו בבית, מזה יש שלום בית, אע"פ שהם כוחות מנוגדים בטבע, רק התכלית מאחדת אותם, ורק בשבת שהיא התכלית למעשה בראשית, ותכלית לעולם שיגיע לשבת, ויש איזה מדרש שיעקב אבינו שמר את השבת (וכבר הקשו שאברהם שמר אפי' עירובי תחומין, אולי לפי"ז לא קשה) כל זה בקצרה לפי זכרוני, וחלק הוספתי.
 

תיובתא

משתמש ותיק
אברעמעלע אמר:
משה אמר:
תפילת אתה אחד במנחה של שבת סתומה בעיני כבר שנים רבות,
מהו אברהם יגל יצחק ירנן, ולמה הם יגילו וירננו ויעקב ובניו רק ינוחו, ומתי האם עכשיו בגן עדן או בשעתו בחיים חיותם או בכלל לעת"ל ?
גם מהו מנוחת 'אמת' וכי יש מנוחה של שקר,
ומהי מנוחת אהבה ונדבה והרי היא חובה עלינו ככל המצות ואולי בזה הכוונה מצד הקב"ה,
וההמשך כלל לא זכיתי להבין מנוחת שלום מהו שלום זה האם פירושו בלי מחלוקת וכמו''כ יש להעיר על הנוסח 'שבת שלום' מהו שלום זה.

כמדומני מהג' רבי אברהם הלוי שארר שליט"א

ויכולו נגד שבת בראשית
ושמרו נגד שבת של מתן תורה
אתה אחד נגד שבת שלעתיד.
מופיע בטור.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
יש בבית יוסף סי' רצב פירוש נפלא על אברהם יגל יצחק ירנן יעקב ובניו ינוחו בו.
הרב שך זצ"ל בשיחה בשנת תשנ"א בזמן מלחמת המפרץ אמר בהתרגשות נוראה ובבכי, שהראו לו את הבית יוסף הזה על יצחק ירנן שיצחק אמר שירה בשעה שאברהם אבינו אמר לו שהוא יהיה השה לעקידה. וחזר על זה שוב ושוב בהתלהבות על ה"יצחק ירנן" והמדרגה הגדולה של יהודי ששמח על כל מה שבא עליו, גם אם מדובר בצרה הגדולה ביותר.
 

בני תורה

משתמש ותיק
כלפי ליא אמר:
יש בבית יוסף סי' רצב פירוש נפלא על אברהם יגל יצחק ירנן יעקב ובניו ינוחו בו.
הרב שך זצ"ל בשיחה בשנת תשנ"א בזמן מלחמת המפרץ אמר בהתרגשות נוראה ובבכי, שהראו לו את הבית יוסף הזה על יצחק ירנן שיצחק אמר שירה בשעה שאברהם אבינו אמר לו שהוא יהיה השה לעקידה. וחזר על זה שוב ושוב בהתלהבות על ה"יצחק ירנן" והמדרגה הגדולה של יהודי ששמח על כל מה שבא עליו, גם אם מדובר בצרה הגדולה ביותר.
אבי תמיד רגיל לספר שכולם יצאו מהשיחה הזו של הרב שך בפנים לבנות... השתתפו שם גם הרבה בעליבתים... ונבהלו עד עמקי נשמתם. זה היה הרב שך מצד אחד שהפחיד את הציבור ומצד שני הרבי מחב"ד שהרגיע את הציבור....
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
הייתי בשיחה האמורה, ואכן היה שם ציבור גדול יותר מהרגיל. והתחושה היתה של סוף העולם מתקרב בגלל שזה כבר היה ממש ערב המלחמה כשכולם חששו מנשק כימי המוני רח"ל. אבל בסופו של דבר בכל המלחמה הזו יצאו רק עם פחדים.
אגב, הויכוח הגדול של הרבי מחב"ד עם הרב שך לא היה על השיחה הזו, אלא על שיחה קודמת, כמה שבועות קודם, שבה אמר הרב שך את דבריו הנוקבים על השואה שעלולה לחזור שוב בגלל חטאי העם, ובתוך דבריו גם אמר שהשואה לא היתה לחינם כי עם ישראל לפני השואה היה במצב של הוגדשה הסאה, ובכל ליטא היו סה"כ אלפיים בחורי ישיבות מתוך רבבות יהודים, והיו מחללי שבת בפרהסיא ואוכלי שקצים ורמשים, וכל זה עלול לחזור בגלל חטאי העם. על זה יצא הרבי מחב"ד בשצף קצף באחת השיחות היותר חריפות שלו וצעק נוראות על מישהו שעוד מצדיק את השואה ואומר שהיא עלולה לחזור היה לא תהיה כו' כו' כו'. גם הפני מנחם מגור דיבר על כך בצורה חריפה [עוד טרם היותו לאדמו"ר].
 

דרומאי

משתמש ותיק
כלפי ליא אמר:
הייתי בשיחה האמורה, ואכן היה שם ציבור גדול יותר מהרגיל. והתחושה היתה של סוף העולם מתקרב בגלל שזה כבר היה ממש ערב המלחמה כשכולם חששו מנשק כימי המוני רח"ל. אבל בסופו של דבר בכל המלחמה הזו יצאו רק עם פחדים.
אגב, הויכוח הגדול של הרבי מחב"ד עם הרב שך לא היה על השיחה הזו, אלא על שיחה קודמת, כמה שבועות קודם, שבה אמר הרב שך את דבריו הנוקבים על השואה שעלולה לחזור שוב בגלל חטאי העם, ובתוך דבריו גם אמר שהשואה לא היתה לחינם כי עם ישראל לפני השואה היה במצב של הוגדשה הסאה, ובכל ליטא היו סה"כ אלפיים בחורי ישיבות מתוך רבבות יהודים, והיו מחללי שבת בפרהסיא ואוכלי שקצים ורמשים, וכל זה עלול לחזור בגלל חטאי העם. על זה יצא הרבי מחב"ד בשצף קצף באחת השיחות היותר חריפות שלו וצעק נוראות על מישהו שעוד מצדיק את השואה ואומר שהיא עלולה לחזור היה לא תהיה כו' כו' כו'. גם הפני מנחם מגור דיבר על כך בצורה חריפה [עוד טרם היותו לאדמו"ר].
ניכר היה הדבר שהרב שך עצמו דיבר מתוך פחד, והוא באמת הרגיש שהכל תלוי בתשובה ומעשים טובים, ואין ביטוח על שום דבר רח''ל.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
מצורף קישור לקונטרס שבו הודפסו דבריו החריפים של הרבי מחב"ד שנאמרו בעשרה בטבת תשנ"א, נגד שיחת הרב שך ימים ספורים קודם לכן.
https://dvarmalchus.org/Download/20.pdf
הדברים החריפים שנאמרו בשיחת עשרה בטבת, והופצו מיידית בכל העולם, הם מעמוד יח והלאה. זה היה אחד העימותים היותר מתוקשרים ופומביים שניהל הרבי מחב"ד נגד הרב שך. [ואגב, בטעות רגילים לחשוב שהרב שך הוא זה שלחם ברבי מחב"ד, בעוד בהזדמנויות רבות דווקא היה זה הרבי מחב"ד שהתקיף פומבית את הרב שך. אחד מהם למשל היה בתשמ"ב על האמירה של הרב שך בועד הפועל של אגו"י בתגובה לחוק הגולן "אלפיים שנה היינו בלי הגולן ואלפיים שנה נוכל להמשיך בלעדיו", והרבי מחב"ד התקיף בצורה קשה מאוד].
גם השיחה של הרב שך בתחילת טבת, על הצדקת השואה, תפסה את הכותרות הראשיות בכל כלי התקשורת בארץ, וחוללה סערה רבה.


השיחה של "יצחק ירנן" נאמרה ממש ערב המלחמה, ער"ח שבט באותה שנה. באותה שיחה היתה התבטאות קשה של הרב שך על קיום עצרת תפילה המונית בכותל, שקיבלה גם גיבוי של הרב אלישיב זצ"ל. הרב שך גרס שזה לא ראוי לבני תורה לא עצרות תפילה ובוודאי שלא פומביות, כפי דרכו מאז ומעולם. ואכ"מ.
 

דרומאי

משתמש ותיק
הרב @כלפי ליא, אשמח אם תעתיק את דברי הרבי מחבד להודעה כי אין לי אפשרות להוריד קבצים. תודה.
 

סענדער

משתמש ותיק
מדובר בהבדלי גישות ששורשם נטוע עמוק בחילוקים בין דרך החסידות לדרך שאר גאוני וצדיקי הדורות.
דרך צדיקי החסידות היתה שלא להוכיח את העם בביטויים חריפים, ולא לאיים בעונשי עוה"ז ועוה"ב.
ואילו דרך שאר צדיקי הדורות היתה להיפך, עד היום, כמו שיחת הרב שך האמורה, וכמו מכתבו של הגר"ח קנייבסקי: ודאי מי שמחזיק וכו' הוא בסכנה גדולה ביום הדין.
ואלו ואלו דברי אלקים חיים...
כי בטוח שאין כוונת הרב שך היה לקטרוג, אלא לתוכחה. אלא שהחסידים נזהרו מלהשתמש בתוכחות כאלו. ואילו שאר הצדיקים לא נהגו בזהירות זו.
 
חלק עליון תַחתִית