הכל על זכויות יוצרים בהלכה, בעידן האינטרנט (ספרים סרוקים, תוכנות, שירים, וכו') | אשכול מאוחד

עמוס חדד

משתמש רגיל
א. לא, הדברים ידועים וברורים, כשלעצמי אינני מתמצא ואינני מתיימר לפסוק הלכה, אך דיברתי ע"כ עם ת"ח שהסביר לי דעות אלו, אף שהוא חולק עליהם.
ב. הנחת דעתי, העיקר היה הכוונה...

ד. אני מעדיף לחפש סדומניקים אחרים, ולא אברכים ששומעים בטרנטה שלהם דיסק נידח של אלי פרידמן. [אבל אני לא ראוי להתווכחעל הגדרות 'סדום', אחרי שלדבריכם אני חד מינייהו].

חורף בריא, יקירי.
 

תלמיד צעיר

משתמש ותיק
אמת כדבריו ישנם דעות שהוא זוטו של ים וגם אופן כללי נחלקו האחרונים האם שייך בעלות על דבר שהוא אינו ממשי ואף אם שייך ניראה שהוא כמו שכתבתי שבעלות הוא לפי ההגדרה שהעולם קובע ובעניין סדום גם לי ניראה שהוא הגזמה והוצאת לעז על רבים חכמים היזהרו בדיבריכם
 

קבצים מצורפים

  • טעמי המקרא.doc
    37.5 KB · צפיות: 2
אני יודע שמפורסם היתר כזה של זוטו של ים אבל למעשה לא מצאתי (לא חיפשתי היטב) מישהו (שראוי לסמוך עליו כמובן למרוצ שגם בלא זה לא ראיתי) שנוקט כן למעשה.
בנוגע לחיוב השבה יש לדון אם שייך באופן שמעולם לא היה 'בעין' ואולי כל הנידון אם יש בעלות על היצירה היינו אם נחשב מעשה גזילה כיון דיש זכות להבעלים למנוע מלהעתיק (ללא עיון כלל)
אגב אלי פרידמן כמדומני ביקש לשלם באתר כל אחד כמה שהוא חושב שראוי לשלם על הדיסק( הנידח?! ) שלו.
 
שוב התבוננתי שאולי תלוי בגדר דין תשלומים בגזילה דהנה הגר'' ח ביאר בדעת הרמב'' ם דהוא מפרשה אחרת 'ושילם' אכן שיטת רש'' י נראה בכל דוכתא דהוא מדין והשיב והיינו דבכך חשיב שמשיב את מה שגזל משום מ'' ל הן מ'' ל דמיהם ולהנ'' ך יש מקום לחילוק שכתבנו דאם אין שייך השבה על הבעין אפשר דאין כלל דין לשלם מאידך אפשר שאדרבה מאחר דתשלומים מיקרי השבה א' 'כ אין שום מקום לחלק בין אם היה חפץ או לא אכן יותר נראה כי דווקא היכא דיש חיוב כלפי החפץ ורק דא' 'א לשלמו שפיר מקרי השבה בכסף אבל היכא דאין חפץ להשלים א'' כ אין שייך כלל לענין תשלומין ויל'' ד
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
תלמיד צעיר אמר:
עיין רבי שמעון שקאפ שכתב שמשפטי הממון נקבעו על ידי סברות ולכך רק מסברא יש להוציא ממון מיד אדם שמוחזק. ומסביר זאת כיון שכל עניין הבעלות בעולם נקבע על םי הגיון של אנשים כדוגמת וולד שנולד ששייך לבעל הםרה וכן כל הקנינים שהם שייכים מאותו הזמן לקונה כיון שכך הוכרע על ידי העולם.
האם אפשר ליתן מראה מקום.
 

יוסי יעבץ

משתמש ותיק
תלמיד צעיר אמר:
אלימלך אמר:
תלמיד צעיר אמר:
מכיון והעולם כולי אינו רואה בתוכנה שאפשר להסיגה באינטרנט בתור משהוא שהוא בבעלות אותו אדם כיון שאפשר להסיג את התוכנה גם לא ממנו אם כן מדוע יהיה אסור להעתיק זאת.
מה זה משנה מה העולם חושב, בנוסף את כל התוכנות הרציניות אפשר להשיג באינטרנט בחינם ואין דרך העולם לחשוב שאין לתוכנות בעלות.
עיין רבי שמעון שקאפ שכתב שמשפטי הממון נקבעו על ידי סברות ולכך רק מסברא יש להוציא ממון מיד אדם שמוחזק. ומסביר זאת כיון שכל עניין הבעלות בעולם נקבע על םי הגיון של אנשים כדוגמת וולד שנולד ששייך לבעל הםרה וכן כל הקנינים שהם שייכים מאותו הזמן לקונה כיון שכך הוכרע על ידי העולם. ולכך אני רוצה להעלות צד שאולי גם בתוכנה כל עוד העולם אינו מכיר בכך שזה שלך וראיה לכך כיון שאם אדם יקח את התוכנה דרך האינטרנט ויפגוש בו אותו אדם שעשה אותה וידרוש ממנו שימחקנה בוודאי שלא ישמע לו ולכן נראה שאין לו על כך עלות מבחינת העולם.
כבר השתמשו בסברת ר' שמעון שקאפ הנ"ל בספר וליוסף אמר סימן יט ענף א בהערות שם
ומקומו בחידושי הגרש"ש ב"ק סימן א ד"ה אבל
אלא שביסס בצורה קצת שונה.
וראה גם בספר שערי ציון ח"ג סימן ו ענף ד
 

יוסי יעבץ

משתמש ותיק
אחד התלמידים אמר:
תלמיד צעיר אמר:
עיין רבי שמעון שקאפ שכתב שמשפטי הממון נקבעו על ידי סברות ולכך רק מסברא יש להוציא ממון מיד אדם שמוחזק. ומסביר זאת כיון שכל עניין הבעלות בעולם נקבע על םי הגיון של אנשים כדוגמת וולד שנולד ששייך לבעל הםרה וכן כל הקנינים שהם שייכים מאותו הזמן לקונה כיון שכך הוכרע על ידי העולם.
האם אפשר ליתן מראה מקום.
בהודעה לעיל ציינתי תוך כדי וכדאי לציין שוב
מקומו בחידושי הגרש"ש ב"ק סימן א ד"ה אבל
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
יוסי יעבץ אמר:
אחד התלמידים אמר:
תלמיד צעיר אמר:
עיין רבי שמעון שקאפ שכתב שמשפטי הממון נקבעו על ידי סברות ולכך רק מסברא יש להוציא ממון מיד אדם שמוחזק. ומסביר זאת כיון שכל עניין הבעלות בעולם נקבע על םי הגיון של אנשים כדוגמת וולד שנולד ששייך לבעל הםרה וכן כל הקנינים שהם שייכים מאותו הזמן לקונה כיון שכך הוכרע על ידי העולם.
האם אפשר ליתן מראה מקום.
בהודעה לעיל ציינתי תוך כדי וכדאי לציין שוב
מקומו בחידושי הגרש"ש ב"ק סימן א ד"ה אבל
זה לא מה שר' שמעון כתב. הוא הזכיר שזה מקובל גם בדיני האומות, אבל הוא לא כתב שדיני ממונות נקבעו ע"י סברות.
ראיתי פעם מי שהאריך לבאר דברי ר' שמעון. בהזדמנות אחפוש מש"כ, ואעלה אותו.
 

יוסי יעבץ

משתמש ותיק
אחד התלמידים אמר:
יוסי יעבץ אמר:
אחד התלמידים אמר:
האם אפשר ליתן מראה מקום.
בהודעה לעיל ציינתי תוך כדי וכדאי לציין שוב
מקומו בחידושי הגרש"ש ב"ק סימן א ד"ה אבל
זה לא משר' שמעון כתב. הוא הזכיר שזה מקובל גם בדיני האומות, אבל הוא לא כתב שדיני ממונות נקבעו ע"י סברות.
ראיתי פעם מי שהאריך לבאר דברי ר' שמעון. בהזדמנות אחפוש מש"כ, ואעלה אותו.
תעיין קודם שאתה מעיר.
זה ר' שמעון ידוע לכל בן ישיבה.
 

קבצים מצורפים

  • כאן.PDF
    152.3 KB · צפיות: 1

אחד התלמידים

משתמש ותיק
יוסי יעבץ אמר:
אחד התלמידים אמר:
יוסי יעבץ אמר:
בהודעה לעיל ציינתי תוך כדי וכדאי לציין שוב
מקומו בחידושי הגרש"ש ב"ק סימן א ד"ה אבל
זה לא מה שר' שמעון כתב. הוא הזכיר שזה מקובל גם בדיני האומות, אבל הוא לא כתב שדיני ממונות נקבעו ע"י סברות.
ראיתי פעם מי שהאריך לבאר דברי ר' שמעון. בהזדמנות אחפוש מש"כ, ואעלה אותו.
תעיין קודם שאתה מעיר.
זה ר' שמעון ידוע לכל בן ישיבה.
מצאתי מש"כ על דברי ר' שמעון. זה בקונטרס שהעליתי, אות י"א.
ובטח עיינתי בדברי ר' שמעון. אם יש לך משהו ענייני לטעון אשמח לדון איתך. אבל תשאר האשמות בדויות ע"פ השערות שלך לעצמך.
 

יוסי יעבץ

משתמש ותיק
אחד התלמידים אמר:
יוסי יעבץ אמר:
בהודעה לעיל ציינתי תוך כדי וכדאי לציין שוב
מקומו בחידושי הגרש"ש ב"ק סימן א ד"ה אבל
זה לא משר' שמעון כתב. הוא הזכיר שזה מקובל גם בדיני האומות, אבל הוא לא כתב שדיני ממונות נקבעו ע"י סברות.
מצאתי מש"כ על דברי ר' שמעון. זה בקונטרס שהעליתי, אות י"א.
ובטח עיינתי בדברי ר' שמעון. אם יש לך משהו ענייני לטעון אשמח לדון איתך. אבל תשאר האשמות בדויות ע"פ השערות שלך לעצמך.
לא יאמן. ר' שמעון שקאפ שהעתקת בקובץ הוא מציין לר' שמעון שקאפ בחידושי ב"ק שכתבתי...
מה לך כי תלין עלי.
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
יוסי יעבץ אמר:
לא יאמן. ר' שמעון שקאפ שהעתקת בקובץ הוא מציין לר' שמעון שקאפ בחידושי ב"ק שכתבתי...
מה לך כי תלין עלי.
בעל הקונטרס הביא ב' דרכים להבין דברי ר' שמעון. לפי אף אחד מהם לא כתב שמשפטי הממון נקבעו על ידי סברות ולכך רק מסברא יש להוציא ממון מיד אדם שמוחזק.
אנחנו לא משועבדים לבעל הקונטרס הנ"ל, ומותר לנו להבין דברי ר' שמעון כפי שנראה לנו. אבל אני לא ראיתי איך אפשר להבין בדבריו כמו שכתבת. אם פספסתי את זה נא להעיר עיני.
 

יוסי יעבץ

משתמש ותיק
אחד התלמידים אמר:
יוסי יעבץ אמר:
לא יאמן. ר' שמעון שקאפ שהעתקת בקובץ הוא מציין לר' שמעון שקאפ בחידושי ב"ק שכתבתי...
מה לך כי תלין עלי.
בעל הקונטרס הביא ב' דרכים להבין דברי ר' שמעון. לפי אף אחד מהם לא כתב שמשפטי הממון נקבעו על ידי סברות ולכך רק מסברא יש להוציא ממון מיד אדם שמוחזק.
אנחנו לא משועבדים לבעל הקונטרס הנ"ל, ומותר לנו להבין דברי ר' שמעון כפי שנראה לנו. אבל אני לא ראיתי איך אפשר להבין בדבריו כמו שכתבת. אם פספסתי את זה נא להעיר עיני.
אני לא יודע מה אתה רוצה ממני. פשוט ציינתי לך את מקומו של ר' שמעון ועל זה טענת שזה לא המקום. ואחר כך הבאת קונטרס שדן בדיוק בדברי ר' שמעון שקאפ שציינתי לך. ולא במקום אחר שטענת. אפשר להתנצל.
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
יוסי יעבץ אמר:
אחד התלמידים אמר:
בעל הקונטרס הביא ב' דרכים להבין דברי ר' שמעון. לפי אף אחד מהם לא כתב שמשפטי הממון נקבעו על ידי סברות ולכך רק מסברא יש להוציא ממון מיד אדם שמוחזק.
אנחנו לא משועבדים לבעל הקונטרס הנ"ל, ומותר לנו להבין דברי ר' שמעון כפי שנראה לנו. אבל אני לא ראיתי איך אפשר להבין בדבריו כמו שכתבת. אם פספסתי את זה נא להעיר עיני.
אני לא יודע מה אתה רוצה ממני. פשוט ציינתי לך את מקומו של ר' שמעון ועל זה טענת שזה לא המקום. ואחר כך הבאת קונטרס שדן בדיוק בדברי ר' שמעון שקאפ שציינתי לך. ולא במקום אחר שטענת. אפשר להתנצל.
לא טענתי שזה לא המקום, אלא שזה לא הבנה הנכונה בדברי רב שמעון. אם טעיתי בהבנת דבריו, אני מחכה בכליון עיניים שתחכמיני. אבל בינתיים זה לא אני שצריך להתנצל.
 

יוסי יעבץ

משתמש ותיק
אחד התלמידים אמר:
יוסי יעבץ אמר:
אחד התלמידים אמר:
בעל הקונטרס הביא ב' דרכים להבין דברי ר' שמעון. לפי אף אחד מהם לא כתב שמשפטי הממון נקבעו על ידי סברות ולכך רק מסברא יש להוציא ממון מיד אדם שמוחזק.
אנחנו לא משועבדים לבעל הקונטרס הנ"ל, ומותר לנו להבין דברי ר' שמעון כפי שנראה לנו. אבל אני לא ראיתי איך אפשר להבין בדבריו כמו שכתבת. אם פספסתי את זה נא להעיר עיני.
אני לא יודע מה אתה רוצה ממני. פשוט ציינתי לך את מקומו של ר' שמעון ועל זה טענת שזה לא המקום. ואחר כך הבאת קונטרס שדן בדיוק בדברי ר' שמעון שקאפ שציינתי לך. ולא במקום אחר שטענת. אפשר להתנצל.
לא טענתי שזה לא המקום, אלא שזה לא הבנה הנכונה בדברי רב שמעון. אם טעיתי בהבנת דבריו, אני מחכה בכליון עיניים שתחכמיני. אבל בינתיים זה לא אני שצריך להתנצל.
[highlight=yellow]אני לא כתבתי הבנה בדברי ר' שמעון אני כתבתי רק ציון מקום. מה אתה רוצה?[/highlight]
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
יוסי יעבץ אמר:
[highlight=yellow]אני לא כתבתי הבנה בדברי ר' שמעון אני כתבתי רק ציון מקום. מה אתה רוצה?[/highlight]
נתת זה למראה מקום למש"כ @תלמיד צעיר שמשפטי הממון נקבעו על ידי סברות ולכך רק מסברא יש להוציא ממון מיד אדם שמוחזק. ועל זה טענתי שזה לא כוונת דבריו וממילא לא מראה מקום.
לדעתי אפשר למחוק התגובות האחרונות כאן, שאינם מוסיפים הרבה להנושא. אם תסכים נמחוק תגובתינו אחד אחר השני עד שנגיע לתגובה שיש בו דברי יותר ענייני.
 

יוסי יעבץ

משתמש ותיק
מצד שני אולי כדאי להשאיר את התגובות למען ילמדו האחרים שלא להשיג בחינם.
 

יוסי יעבץ

משתמש ותיק
בספר שאני ציינתי הוא מזכיר את החידושים ב"ק
גם הקונטרס שהעלה אחר כך אחד התלמידים
הוא מזכיר את החידושים ב"ק
ותודה על מראי המקומות הנוספים והחשובים.
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
תלמיד צעיר אמר:
אני ראיתי אותו בשערי יושר שער ג פ׳ ג ולא בחידושים ונראה לי ששם מרחיב יותר כמו"כ ישנו קטע בשער הק פרק א׳
שער ג פ"ג גדול מדאי לעבור עליו הלילה. אבל בהמקצת שראיתי, הוא כותב כן לגבי בירור בספיקות ורוב. וזה לא שייך לגבי מושגים חדשים, כגון נידון דידן של בעלות על קנין רוחני.
אם כבודו ראה שר"ש כתב כן גם לגבי דברים אחרים, בל"נ אעבור על דבריו יותר.
 

תלמיד צעיר

משתמש ותיק
עיין בתחילת דבריו שמבאר מדוע לא עוזר דין רוב בספירות בממון וביאר זה לפי מה שכתב שבדיני ממונות אזלינן אחר סברא ולא אחר בכרעות בהם התורה הכריעה גבי איסורים זה ממש בהתחלה.
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
תלמיד צעיר אמר:
עיין בתחילת דבריו שמבאר מדוע לא עוזר דין רוב בספירות בממון וביאר זה לפי מה שכתב שבדיני ממונות אזלינן אחר סברא ולא אחר בכרעות בהם התורה הכריעה גבי איסורים זה ממש בהתחלה.
את זה ראיתי. אבל גם אתה כותב שהוא מבאר למה לא אזלינן בתר רוב. ועל זה הערתי שזה לא שייך לנידון דידן. רב שמעון טען שהכרעת ספיקות בממון נקבע ע"פ סברות ולא ע"פ הכללים באיסור והיתר. [גם בזה לא נראה שכוונתו להסכמת העולם אלא סברות אמיתיות. אבל לא ברור שאף אחד כאן כתב אחרת]. אבל זה לא שייך לנושא שלנו. כאן אנו דנים על קנין רוחני, שהוא מושג חדש שאין לו רמז ברור בדברי חז"ל. וכנראה הובן מדברי רב שמעון דמאחר שמבינים ע"פ סברא שיש קנין רוחני, אזלינן אחריו. ואת זה באתי לערער עליו, דלא שייך דברי רב שמעון אלא להכרעת ספיקות, ולא לגבי קביעות מושגים אחרים.
האם ראית סתירה לדברי בדברי רב שמעון?
 

תלמיד צעיר

משתמש ותיק
אתה צודק בחילוק שכתבת אבל עדין לא באתי להביא ראיה שכתב אלא להקיש את הסברות שר"ש אמר שלא שייכא איסור גזל בדיני ממונות כיון שעוד לפני שדנים את דיני התורה יש לדון בדיני המשפט אלו המילים עיין בשער ה׳ פא׳ ולכך אם אין מבחינה משפטית בעלות על ממונו אין איסור גזל וזה עמר שדיני המשפט הם דינים שנפסקים ע"פ סברות ומזה רני מקיש שדיני המשפט שהם ע"פ השכל אומרים שאין לו בבעלותו אותה התוכנה ולכך אין בזה איסור.גזל דהרי איסור גזל אינו נאמר רק בספיקות שהם ויכוח האם זה שלי כי אני קניתי או שזה שלך כי אתה קנית אלא הויכוח יכול להיות גם האם זה בכלל שלך.
 

chagold

משתמש ותיק
האם אוכל לקבל מקורות לאם יש / אין חילוק בין יצירות / תוכנות של ישראל לעכו"ם?
תודה.
 

יצחק

משתמש ותיק
במאסף "תחומין" כרך ו' וכרך ז' יש מאמרים מר' זלמן נחמיה גולדברג הוא בכלל לא דן על זכויות יוצרים רק על שני דברים
א. המעתיק צריך לשלם ליוצר מדין "נהנה" עיי"ש שהביא מקורות לזה
ב. אם קנית דבר שהמוכר כתב עליו שאסור להעתק ממנו אזי יש איסור להעתיק מדין "משנה מדעת בעה"ב".
הוא כותב שם כמה נ"מ בין שני הדינים, אכתוב מה שאני זוכר
א. הבא להעתיק מדיסק לא מקורי אין בו משום משנה מדעת בעל הבית אבל יש בו משום נהנה
ב. מדין נהנה אין איסור להעתיק אלא רק חיוב תשלומין על ההנאה אבל משנה מדעת בעה"ב נקרא גזלן ויש בזה איסור.
ג. גזל עכו"ם אסור אבל הפקעת הלוואתו מותרת, לכן אם אנו דנים משום נהנה יהיה מותר להמנע מלשלם לעכו"ם אבל אם אנו דנים משום משנה מדעת בעה"ב זה אסור אפילו מעכו"ם כי זה נכלל באיסור גזל.
 

דודע

משתמש רגיל
רציתי לשאול מה הדין לגבי הורדת שירים מהאינטרנט? 
ישנם אתרים המאפשרים להוריד דיסקים שלמים בחינם
וישנם אתרים המאפשרים להוריד דיסקים בתשלום וכיום נמצאות בשוק המון תוכנות חינמיות המאפשרות להוריד אותם אף ללא תשלום

אשמח לשמוע את דעת חכמינו 
 
חלק עליון תַחתִית