מצוה מדאורייתא לדעה אחת ועבירה גמורה לדעה שנייה

לחזות בנועם

משתמש רגיל
זה לא רק כותרת יפה.. זה אמיתי!
מצאנו מצוה מתוך התרי"ג מצוות, שיש עליה מחלוקת ראשונים מפורסמים מאוד, האחד סובר שהיא מצוה גמורה ו השני סובר שהיא עבירה גמורה.
אשאיר לכם למצוא!
 

שאול

משתמש רגיל
אב בבינה אמר:
רבית עם גוי
בריבית עם גוי יש מחלוקת ??
דברים כ"ג כ"א : לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך. ואיתא בספרי ועוד דזהו מ"ע
 

שאול

משתמש רגיל
אולי אם היה לובש ציצית כלאים בלילה, דלהרא"ש דס"ל דלילה זמן ציצית הרי הוא מקיים מ"ע, ולהרמב"ם דפליג עובר על איסור כלאים
 

אריך

משתמש ותיק
אני מבין שהשואל מדבר על מצוה שלדעה אחת נמנית והיא מצוה גמורה, ולדעה השנייה אין היא נמנית והיא עבירה גמורה. הלא כן?
 

לחזות בנועם

משתמש רגיל
פותח הנושא
כן, היא נמנית. אך אחד מהראשונים לא רואה בה שום מצוה, אלא ע-ב-י-ר-ה.
 

לחזות בנועם

משתמש רגיל
פותח הנושא
זה לא מצוה ששניהם מסכימים עליה בזמן מסויים וחולקים עליה בזמן אחר.. היא או מצוה או אסורה. בדעת שניהם.
 

אב בבינה

משתמש ותיק
שאול אמר:
אב בבינה אמר:
רבית עם גוי
בריבית עם גוי יש מחלוקת ??
דברים כ"ג כ"א : לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך. ואיתא בספרי ועוד דזהו מ"ע
עי' ב"מ ע: שיש איסור, ובכל הראשונים כולם, ועי' בהשגות הרמב"ן לסה"מ, והדברים עתיקין, וכל הראשונים כבר פירשו דברי הספרי כמסקנת התלמוד שהוא לאו הבא מכלל עשה

עוד דוגמא הוא כלאים בציצית לב"ש שלית להם עדל"ת.
 

לחזות בנועם

משתמש רגיל
פותח הנושא
כמדומני שבריבית השיג הראב"ד על הרמב"ם שזה רשות אך לא מצוה, ולא אמר שהיא עבירה גמורה.
בשאלתנו הראשון אומר מצוה השני אומר שזה עבירה.
אתן רמז שזה מח' הרמב"ם והראב"ד.
 

אב בבינה

משתמש ותיק
לחזות בנועם אמר:
כמדומני שבריבית השיג הראב"ד על הרמב"ם שזה רשות אך לא מצוה, ולא אמר שהיא עבירה גמורה.
בשאלתנו הראשון אומר מצוה השני אומר שזה עבירה.
אתן רמז שזה מח' הרמב"ם והראב"ד.
ודאי פשטות לשון הגמ' במציעא משמע שהוא יסור, וכן הבינו התוס' שם, וכל ההיתר הוא שבלא"ה אנו מעורבים עם הגוים וכו', אבל ודאי מעיקר הדין הבינו רוב הראשונים שיש ע"ז איסור
 

שאול

משתמש רגיל
אב בבינה אמר:
ודאי פשטות לשון הגמ' במציעא משמע שהוא יסור, וכן הבינו התוס' שם, וכל ההיתר הוא שבלא"ה אנו מעורבים עם הגוים וכו', אבל ודאי מעיקר הדין הבינו רוב הראשונים שיש ע"ז איסור

יישר כח שפקחת עיני, אבל אמנם התוס' שם אכן מצדד לאיסור אבל למעשה הוא עצמו פסק דקיי"ל כאידך לישנא ולא אסרו מעולם רב נחמן ורב הונא רבית דנכרי, ומה שכתבת דכל ההיתר הוא שמעורבין וכדי חייו וכו' זה דווקא ללישנא קמא
 

אריך

משתמש ותיק
יש לי עוד כיוצא בזה, מעניני דיומא: יהודי שקם והורג עמלקי, לפי החינוך מקיים מ"ע דאו' של מחיית עמלק. אבל לפי הרמב"ם המצוה מוטלת על הציבור, ולהיראים מוטלת על המלך, ונמצא שלא זו בלבד שלא קיים מצוה, אלא עשה עבירה גמורה של הריגת גוי.
אלא שיתכן לומר שגם להרמב"ם והיראים יש מצוה קיומית, אף שאין חובה. וצ"ע.
 

פעלעד

משתמש ותיק
לי יש עוד היכי תמצי:
הליכה לבחירות...
לדעת חלק פוסקי הדורת יש בזה מצות עשה של ועשית ככל אשר יורוך,
ולדעת חלק מגדולי הדור יש בזה אביזרייהו דע"ז...
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
פעלעד אמר:
לי יש עוד היכי תמצי:
הליכה לבחירות...
לדעת חלק פוסקי הדורת יש בזה מצות עשה של ועשית ככל אשר יורוך,
ולדעת חלק מגדולי הדור יש בזה אביזרייהו דע"ז...
מי ס"ל שיש בזה מצות ועשית ככל אשר יורוך. זה טוב עבור תעמולה, אבל מי ס"ל שזה באמת נכלל במצות התורה שקאי על סנהדרין הגדול בלשכת הגזיז.
 

כבוד שמים

משתמש ותיק
אחד התלמידים אמר:
פעלעד אמר:
לי יש עוד היכי תמצי:
הליכה לבחירות...
לדעת חלק פוסקי הדורת יש בזה מצות עשה של ועשית ככל אשר יורוך,
ולדעת חלק מגדולי הדור יש בזה אביזרייהו דע"ז...
מי ס"ל שיש בזה מצות ועשית ככל אשר יורוך. זה טוב עבור תעמולה, אבל מי ס"ל שזה באמת נכלל במצות התורה שקאי על סנהדרין הגדול בלשכת הגזית.
שאלת סנהדרין הגדול בלשכת הגזית תלוי' במח' החינוך ודרשות הר"ן האם לשכת הגזית לעיכובא, אבל פשוט שאין זה אלא בתקנות כמו שלא להחזיק אינטרנט שלא לצרכי עבודה. אבל לא בהוראה ואפי' הוראה כמו ללכת לבחירות. ועוד תנאי צריך כשאין לשכת הגזית הוא שיסכימו ע"ז כל חכמי ישראל, משא"כ בנידו"ד.
 

אריך

משתמש ותיק
לא מבין למה צריך לדחוף את הנושא של "לשמוע לחכמים".
יש בזה כמה מצוות חשובות אחרות: קידוש ה' (כמ"ש הסטיפלר), החזקת עולם הישיבות והכוללים, צדקה לרבבות משפחות ע"י קצבאות וכדומה, שמירה על קדשי ישראל, אפרושי מאיסורא של המוני יהודים ע"י חוקים שונים כמו שבת וכשרות וטהרה. אין שום מעשה שיש בו כ"כ הרבה חשיבות כמו זה. אלא מאי, שיש שטענו שיש בכך השתתפות עם רשעים וכו', אז בא רבינו החזו"א וכל קדושים אשר עמו והכריעו שאין (בשבילנו זו הכרעה. בשביל תלמידי הסטמר ותלמידי העדה, לא). אחרי הכרעה זו שאין בכך איסור כלל, וכי צריך ללכת מצד "ועשית"? וכי לא מובן כמה מצוות יש בכך?
 

לחזות בנועם

משתמש רגיל
פותח הנושא
אם כל הכבוד אבל גם אם מצוה יש בזה, אינה מדאורייתא, ואינה מנויה במוני המצוות, וגם למי שאומר לא ללכת, והלכו, לא עברו על איסור דא'.
 

נחלי מים

משתמש ותיק
יש עוד דבר: מפורסם בשם רב שמשון רפאל הירש שללחוץ יד אשה אינה דרך חיבה אלא דרך ארץ. כנראה כך היה המנהג בגרמניה.

ולפי רוב הפוסקים הוא איסור יהרג ואל יעבור.

ויש לעיין לדעת רוב הפוסקים במקום שכך המנהג (וא"כ ליכא הרהור) אם יש איסור ונ"מ לבעלי תשובה שמורגלים בזה וא"כ דינם כמו גרמניה של הרב הירש. וכידוע שלבעלי תשובה מצוי מאוד בעיות כשחוזרים הביתה והדודה או בת דודה רוצה ללחוץ ידים. וכו וכו.
 
חלק עליון תַחתִית