מה נוגע לנו כרת

נושאים שונים

פותח הנושא
באמונתו יחיה
הודעות: 81
הצטרף: 07 אוקטובר 2018, 15:36
נתן תודה: 46 פעמים
קיבל תודה: 28 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

מה נוגע לנו כרת

שליחה על ידי באמונתו יחיה » 24 אוקטובר 2018, 20:51

יש לעיין לעניין מה נכתב לנו עונש כרת, הרי אין אנחנו דנים אותו ואם כדי לספר לנו מה העונש הרי לא נכתב בתורה שום עונש אחר, שכישראל מאמינים בני מאמינים אנו מאמינים שיש על כל עבירה ואיסור.
ועיי' באבן עזרא פ' אחרי מות (י"ט) שכתב שכרת הוא שאם אנו לא נשמיד את עובר העבירה הקוב"ה ישמידו ויכריתו.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1316
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 113 פעמים
קיבל תודה: 376 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה נוגע לנו כרת

שליחה על ידי מבקש אמת » 24 אוקטובר 2018, 21:13

א. לגודל חיוב התשובה - ברוקח מבואר תיקון חמור בהרבה לעובר על כרת ממי שעובר על לאו. יתירה מזו הרי יום הכפורים אינו מכפר לו משא"כ מי שעובר על לאו או עשה.
ב. לדעת רבי חנינא בן גמליאל (וכפי שפסק הרמב"ם כן להלכה בפי"ז מסנהדרין) מלקין את החייב כרת ונפטר בזה מידי כרת.
ג. לדעת רבי נחוניא בן הקנה בכתובות ל,ב כרת פוטר ממון בקלב"מ.


האחד בא לגור
משתמש ותיק
הודעות: 1400
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 82 פעמים
קיבל תודה: 193 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה נוגע לנו כרת

שליחה על ידי האחד בא לגור » 25 אוקטובר 2018, 00:22

יסוד הדברים הם שעונש העבירה אינו דבר נפרד מעצם הלאו וכשהתורה נתנה עונש היא קבעה את חומרת האזהרה בכך שיענש ועיין כתובות לג א"כ ביטלת לאו וכו שכשקובעים שאין לו עונש הרי שהפחתנו בעצם אזהרת ההימנעות ולכן לאו שיש בו כרת הרי שיש בו חומרת אזהרה ויש הרבה ראיות לזה אם תרצה אאריך בל"נ


יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 1012
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 393 פעמים
קיבל תודה: 380 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה נוגע לנו כרת

שליחה על ידי יעבץ » 25 אוקטובר 2018, 01:40

כמובן שהתורה מפרשת את העונש להראות את חומרת העוון, להרחיק האנשים מלחטוא ולפרסם את החוטא כשיענש שידעו שיד ה' עשתה זאת.
אבל אם תבקש את הנפק"מ למעשה, מלבד מה שכבר כתבו כאן לעיל, והוא נכון - החילוק להלכה הבולט ביותר הוא חיוב חטאת, שכל שזדונו בכרת בשוגג חייב חטאת. ועי' במשנה ריש כריתות.


איש בנימין
הודעות: 76
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 11:24
נתן תודה: 6 פעמים
קיבל תודה: 24 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה נוגע לנו כרת

שליחה על ידי איש בנימין » 25 אוקטובר 2018, 10:15

ומה עם מיתה בידי שמים?


יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 997
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 307 פעמים
קיבל תודה: 205 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה נוגע לנו כרת

שליחה על ידי יהודה1 » 25 אוקטובר 2018, 14:31

לכאורה רק התשובה של נ"מ לתשובה קיימת כאן. ויש עוד נ"מ כשיש פיקו"נ וצריך לעשות הקל הקל תחילה אם יש מיתה בידי שמיים מול דבר שאין בו מיתה צריך לבחור את זה שאין בו מיתה. וכגון מורה הוראה בפני רבו והרי אם רבו אינו מורה ויש פיקו"נ והוא יכול לא להורות אלא לעשות עבירה שאין בה מיתה וע"י זה להציל כגון שאלוהו "אמרו לי להרוג את פלוני או אני אהרג מה אעשה?" ורבו לא מורה שצריך להיהרג ולא להרוג, ואני יכול להורות במקומו, אלא שאני יודע שאותו אדם שאמר לו הרוג את פלוני יוותר אם אומר לו שאני יהרוג ובשביל זה עלי לעשות איסור אחר. ואם כדי להציל את הנהרג הייתי יכול להורות בפני רבי ואחר כך לא לעבור איסור כלל כדי להציל אותו.
האם נכון להלכה?
אם השאלה היא למה התורה כתבה הרי עונשי עולם הבא לא נכתבו ועל דרך הפשט נכתבו העונשים כדי לאיים שלא יעשו כן ולא כדי לומר את חומרתו ביחס לאיסורים אחרים, אז זה נכלל בשאלה אחרת למה התורה לא כתבה את עונשי העולם הבא בפירוש. וזכור לי שראיתי בעבר שמפני שלא נכתב בפירוש אלא מה שאפשר לראות בחוש. אני לא זוכר איפה ראיתי.


פותח הנושא
באמונתו יחיה
הודעות: 81
הצטרף: 07 אוקטובר 2018, 15:36
נתן תודה: 46 פעמים
קיבל תודה: 28 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה נוגע לנו כרת

שליחה על ידי באמונתו יחיה » 25 אוקטובר 2018, 23:01

יהודה1 כתב:לכאורה רק התשובה של נ"מ לתשובה קיימת כאן. ויש עוד נ"מ כשיש פיקו"נ וצריך לעשות הקל הקל תחילה אם יש מיתה בידי שמיים מול דבר שאין בו מיתה צריך לבחור את זה שאין בו מיתה. וכגון מורה הוראה בפני רבו והרי אם רבו אינו מורה ויש פיקו"נ והוא יכול לא להורות אלא לעשות עבירה שאין בה מיתה וע"י זה להציל כגון שאלוהו "אמרו לי להרוג את פלוני או אני אהרג מה אעשה?" ורבו לא מורה שצריך להיהרג ולא להרוג, ואני יכול להורות במקומו, אלא שאני יודע שאותו אדם שאמר לו הרוג את פלוני יוותר אם אומר לו שאני יהרוג ובשביל זה עלי לעשות איסור אחר. ואם כדי להציל את הנהרג הייתי יכול להורות בפני רבי ואחר כך לא לעבור איסור כלל כדי להציל אותו.
האם נכון להלכה?
אם השאלה היא למה התורה כתבה הרי עונשי עולם הבא לא נכתבו ועל דרך הפשט נכתבו העונשים כדי לאיים שלא יעשו כן ולא כדי לומר את חומרתו ביחס לאיסורים אחרים, אז זה נכלל בשאלה אחרת למה התורה לא כתבה את עונשי העולם הבא בפירוש. וזכור לי שראיתי בעבר שמפני שלא נכתב בפירוש אלא מה שאפשר לראות בחוש. אני לא זוכר איפה ראיתי.
יש עונשים על עברות גם בעולם הזה שאינם כרת וכפי שמבואר מספר פעמים בגמרא לדוגמא מזליה גרם דאשה לא מיענשא כיוון דלא מיפקדא אפו"ר.
ואגב לפי דברי הרמב"ן סוף פ' אחרי ישנו סוג של כרת שהוא רק כריתות לעולם הבא.
ובשאלה למה לא נכתבו עונשי העולם הבא יש לשאול גם על שכר והראשונים האריכו בזה נדמה לי שהכלי יקר בפ' בחוקתי הביא את השיטות.
אשמח אם מישהו יפתח אשכול בנושא


יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 997
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 307 פעמים
קיבל תודה: 205 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה נוגע לנו כרת

שליחה על ידי יהודה1 » 25 אוקטובר 2018, 23:03

נזכרתי כעת שהנ"מ במקום פיקוח נפש פשוטה במקרה שיש לו ערלה או טבל שבזה יש מיתה ובזה לא.


פותח הנושא
באמונתו יחיה
הודעות: 81
הצטרף: 07 אוקטובר 2018, 15:36
נתן תודה: 46 פעמים
קיבל תודה: 28 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה נוגע לנו כרת

שליחה על ידי באמונתו יחיה » 25 אוקטובר 2018, 23:05

אני מביא את הכלי יקר שהזכרתי לתועלת הציבור
כלי יקר פ' בחוקתי
והתהלכתי בתוככם. פירש"י אטייל עמכם בגן עדן כו', דעתו לסלק מעל תורתינו הקדושה כל טוען ומערער האומר יש לי מקום ללון ולומר מאחר שלא נזכר בתורה עיקר השכר לנשמה, אם כן ודאי אין כח במצות אלו להנחיל עושיהם השכר הנפשי לעולם הבא, ותכלית עשייתם אינו כי אם לקבל השכר בעולם הזה האחוז בחבלי בוז וכבר נתעוררו על ספק זה שלמים וכן רבים ובאו בהיתר ספק זה שבעה דעות זכרם מהרי"א בחבורו והאריך בהם, ואני באתי לקצר בכל היכולת ולסדרם פה כדי להסתים פי דוברי עתק על תורתינו הקדושה.

הדעה האחת, הוא דעת הרמב"ם, שכל אלו היעודים אינן עיקר השכר, וכל הרעות והטובות שנזכרו כאן בפרשה זו הם מדברים מענין הסרת המונעים לבד, ורצה לומר שאם תשמור מצותי אסיר ממך כל מונעים כמלחמות וחליים ורעב ויגון באופן שתוכל לעבוד את ה' בלא שום מונע, אבל עיקר השכר של העולם הבא אינו נזכר כאן כדי שיעבוד את בוראו לשמה, ולא מחמת השכר ההוא או מיראת העונש עיין בספר המדע (פ"ט מהל' תשובה ה"א).
הדעה השניה, הוא דעת הראב"ע, בפר' האזינו (דברים לב לט) וז"ל ולפי דעתי שהתורה נתנה לכל ולא לאחד לבדו, ודברי העולם הבא לא יבינו אחד מיני אלף כי עמוק הוא עכ"ל. ודעתו לפי שקשה לצייר אותו שכר כי הגשמי לא ישיג ענין הרוחני, על כן העלימה התורה דבר עמוק זה מן ההמון מרוב קוצר דעתם.
הדעה השלישית, הוא דעת רבינו בחיי הזקן, זכרו הראב"ע פר' האזינו ונטה לדבריו וגם הרמב"ן נטה לדעה זו והוא, שכל היעודים שבתורה הם למעלה מן הטבע, שאין זה דבר טבעי שירדו גשמים בזמן שעושין המצות ויכלא הגשם מן הארץ כשאין עושין רצונו של מקום ברוך הוא, אמנם מה שתעלה הנפש למקום חוצבה זהו דבר טבעי אל הנשמה ואין זה בדרך פלא, ואחר שמצינו בתורה עונש כרת אל הנפש החוטאת שתהיה נכרתת ממקום חוצבה מזה יש ללמוד שאם לא תחטא שתשוב אל מלונה אל מקום אשר היה שם אהלה בתחילה, ונראה שעל זה נאמר (תהלים לז, לד) קוה אל ה' וירוממך לרשת ארץ בהכרת רשעים תראה. רצה לומר באותו כרת המיועדת בתורה לרשעים תראה כי יש שכר נפשי שירוממך ה' לרשת ארץ החיים כי תעלה הנפש למקום חוצבה מדאיצטריך להכרית נפש הרשעים משם.
הדעה הרביעית היא, לפי שבימים ההם היו כל העולם מכחישים השגחת השם יתברך, והיו טוענים שכל הנעשה בעולם הכל בהכרח ולא ברצון רצה הקדוש ברוך הוא לאמת פנת ההשגחה על ידי יעודים אלו אשר עיניהם הרואות שכל העושה רצון בוראו מושגח לטובה בכל ההשגחות הללו, ואילו היה מייעד להם השכר הרוחני עדיין ישארו בכפירה זו כי הרוצה לשקר ירחיק עדיו, ועיקר דעת הזה הוא דעת רבינו ניסים בפר' בראשית ושרשה בספר הכוזרי (מאמר ראשון קד-קו) כשאמר הכוזרי אל החבר רואה אני שיעודי זולתכם שמנים ודשנים יותר מיעודיכם, השיבו החבר אבל הם כלם לאחר המות ואין בחיים מהם מאומה ולא דבר שיעיד החוש עליהם, אמר הכוזרי ולא ראיתי אחד מהמאמינים ביעודים ההם מתאוים לקנותה מהרה, אבל אם היה בידו לאחרם אלף שנים ושהוא ישאר בזכירת החיים ובעול העולם הזה ורוב עצבונו היה בוחר בזה עכ"ל. וזה באמת תשובה נצחת לומר שיעדה התורה הדבר אשר בו האדם חפץ מאד.
הדעה החמישית היא, שקודם קבלת התורה היו עובדים כוכבים ומזלות והיו עושים להם עבודות מיוחדות כדי להמשיך מהם הברכה בתבואות ולהביא גשמים בעתם ושאר הצלחות הגוף, וכשנתן הקדוש ברוך הוא התורה ומנעם מן אותן עבודות הוצרך להבטיחם שגם על ידי שמירת התורה יזכו לאותן יעודים, ועל ידי עבודות הכוכבים ומזלות יחסרו כל אלה אבל חיי העולם הבא לא הוצרך ליעדם כי גם על ידי אותן עבודות לא היו מובטחים בו. וזה דעת רב סעדיה בספר האמונות אשר לו וגם בספר מורה נבוכים חלק ג'.
הדעה הששית היא, שמאחר שנאמר והתהלכתי בתוככם ונתתי משכני בתוככם שזהו דיבוק השכינה אל ישראל אפילו בעולם הזה שהנשמה נסתבכה עם החומר קל וחומר שתהיה דבקה אל השכינה אחר הפרדה מן החומר, הנה כל מה שיעדו הדתות המזויפות אחר המות יעדה התורה לנו גם בחיי העולם הזה והנבואה המצויה בינינו תוכיח וזו הדעה תמצא גם כן בתשובת החבר למלך הכוזר בסוף מאמר א' מספרו והחזיק בדעה זו רבינו ניסים בדרש החדש.
הדעה השביעית היא, שכל היעודים הנזכרים בתורה הם לכללות האומה כי העולם נידון אחר רובו ויעוד הגשמים והתבואה והשלום וכיוצא בהם יהיה לכל ישראל כאחד, אבל שכר הנפשי לעולם הבא אינו לכללות האומה אלא כל איש בפני עצמו נידון שם על פי מעשיו, ונרמזו במצות כיבוד אב ואם ושלוח הקן לכל איש מישראל, ודעה זו היא בספר עקרים וברמב"ן פרשת עקב (יא יג) בפסוק בכל לבבכם עיין שם. בשבעה דרכים אלו ינוסו הדוברות עתק על תורתינו הקדושה, מלבד מה שראינו בעינינו כמה גדלה חיבת ה' אל אבותינו אברהם יצחק ויעקב. ואילו היתה הצלחתם בעולם הזה סוף הצלחתם אם כן מה יתרון היה לאברהם על נמרוד הרשע כי זה מלך בכיפה ואברהם היה נע ונד כל הימים מתהלך מאהל אל אהל מגוי אל גוי, וכן יצחק ויעקב לא ידענו מה היה להם מן השכר האמיתי כי אם זה השכר המיועד לזרעם הוא סוף שכרם מה כשרון לבעליו כי אחרי מותם ינחלו זרעם את הארץ והמה יצאו מן העולם ריקם מכל עמלם, ואפילו לישראל נוחלי הארץ מה יתרון להם אפילו בזמן השלוה על כל מלכי הארץ אשר צלחו ומלכו בעולם כמותם ומקצתם יותר מהמה, אין זה כי אם שרב טוב הצפון לצדיקים הוא חלקם ונחלתם של האבות ושל כל תולדותיהם כיוצא בהם כי תורה אחת לכלם.


פותח הנושא
באמונתו יחיה
הודעות: 81
הצטרף: 07 אוקטובר 2018, 15:36
נתן תודה: 46 פעמים
קיבל תודה: 28 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה נוגע לנו כרת

שליחה על ידי באמונתו יחיה » 25 אוקטובר 2018, 23:07

ולכל בעלי הנ"מ אם התורה הייתה כותבת את כל העונשים אולי גם בזה היה נ"מ.
לכאו' השאלה יותר שורשית האם שייך לומר שדווקא עבירות אלו יש להם עונש קצוב -כרת וא"כ למה?


יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 997
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 307 פעמים
קיבל תודה: 205 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה נוגע לנו כרת

שליחה על ידי יהודה1 » 25 אוקטובר 2018, 23:10

באמונתו יחיה כתב:ולכל בעלי הנ"מ אם התורה הייתה כותבת את כל העונשים אולי גם בזה היה נ"מ.
לכאו' השאלה יותר שורשית האם שייך לומר שדווקא עבירות אלו יש להם עונש קצוב -כרת וא"כ למה?
לא הבנתי כמו שיש מיתת בית דין יש מיתה בידי שמים וכרת שזה עונשים קצובים האם מלבד זאת יש גם עונשים בעולם הבא מסתבר שכן. מציאת מאחד לכל העברות שיש בהם כרת היא קשה.


פותח הנושא
באמונתו יחיה
הודעות: 81
הצטרף: 07 אוקטובר 2018, 15:36
נתן תודה: 46 פעמים
קיבל תודה: 28 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה נוגע לנו כרת

שליחה על ידי באמונתו יחיה » 25 אוקטובר 2018, 23:12

יהודה1 כתב:
באמונתו יחיה כתב:ולכל בעלי הנ"מ אם התורה הייתה כותבת את כל העונשים אולי גם בזה היה נ"מ.
לכאו' השאלה יותר שורשית האם שייך לומר שדווקא עבירות אלו יש להם עונש קצוב -כרת וא"כ למה?
לא הבנתי כמו שיש מיתת בית דין יש מיתה בידי שמים וכרת שזה עונשים קצובים האם מלבד זאת יש גם עונשים בעולם הבא מסתבר שכן. מציאת מאחד לכל העברות שיש בהם כרת היא קשה.
אני מדבר על עונשים בעוה"ז


פותח הנושא
באמונתו יחיה
הודעות: 81
הצטרף: 07 אוקטובר 2018, 15:36
נתן תודה: 46 פעמים
קיבל תודה: 28 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה נוגע לנו כרת

שליחה על ידי באמונתו יחיה » 25 אוקטובר 2018, 23:17

עלתה בי מחשבה אולי בעונשים שיש בהם כרת לא משנה מה רמתה של העבירה ברצון ובלב וגודל הניסיון אם בגדר הדין ל"ה אונס ענוש כרת וכמו בדיני אדם משא"כ שאר עבירות אם הניסיון היה קשה חומרת העונש נמוכה.
אך אני מפחד להגיד בלי מקור.
ובכלל כל הנושא הזה של דין שמים מענין, לדוגמא מה שלא מתחייבים בדין שמים עד כ' שנים ולכאו' הוי שיעור כמו בן י"ג שבגיל כ' הוא בר דעת כזה שנתבע אף בדין שמים ומה שייך שיעורים כלפי שמים אם בר דעת הוא נחייבו אף אם הוא בן י"ז.


יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 997
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 307 פעמים
קיבל תודה: 205 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה נוגע לנו כרת

שליחה על ידי יהודה1 » 25 אוקטובר 2018, 23:18

אין עונשים קצובים בעולם הזה שעבירות מסווגות על ידיהם. אבל מסתמא יש כמה עבירות שמפורשים בהם עונשים מיוחדים להם ובכל מקרה יש גם מידה כנגד מידה.
יש סדר עונשים: מלקות, מיתה בידי שמיים, כרת, מיתת בי"ד. כל עונשים אלה הם דרגות בחומרת העבירה. אבל עונש מסוג הפסד ממון או קבורת בנים או אשתו אינו עונש על גופו ולא נכלל בדרגות האיסורים. אלא הוא עונש מיוחד לעבירה מסויימת.
על שאלה למה נקבע כך אני לא יודע, אבל סדר זה מבואר ברבינו יונה שערי תשובה.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: איש ווילנא, איש מזרע אהרן | 1 אורח