תפילה על רוחניות מתקבלת, קבלתי ע"ע לפרסם!

רוצה לדעת

משתמש ותיק
ראיתי באיזה מקום שא' כתב כך:
הייתי זקוק לישועה גדולה באיזה ענין רוחני להתעלות בלימוד התורה הק', התפללתי כמה פעמים ממש מעומק הלב, וקבלתי על עצמי שבאם אוושע אפרסם ברבים שבזכות תפילות אפשר להשיג מעלות גדולות ברוחניות,

וכידוע מדברי הקדמונים שתפילה על רוחניות תמיד מתקבלת. [וז"ל הספר חסידים סי' קל"א: אם שואל אדם דבר שהוא שבח לבוראו כגון על לימוד תורה, או דבר אחר שהוא מחפצי שמים, ושופך נפשו עליו, הקב"ה שומע תפילתו אע"פ שאין בידו מעשים טובים, עכ"ל. וכך מובא ממרנא הגרי"ס זיע"א [כוכבי אור בשביבי אור עמ' קס"ח] על הפסוק "קרוב ה' וכו' לכל אשר יקראוהו באמת" שמי שמבקש את ה"אמת", עליו נאמר "קרוב ה'", עיי"ש. וכך אמר החזו"א ש"תפילה על רוחניות תמיד מתקבלת" [מעשה איש ח"ד עמ' קנ"ג].

ואם בכל תפילה אמרו רבותינו [עי' חיי עולם סוף פכ"ח] שיש ומועילה אף לאחר כמה שנים ולא תמיד רואים מיד, ואין תפילה ששבה ריקם, עיי"ש. ק"ו בעניני רוחניות.

והנה לפני זמן, התפללתי מעומק הלב על אותו ענין, בשבת קודש בשעת "רעווא דרעווין" אשר כידוע שהוא עת רצון גדול, [וכנוסח התפילה במנחה של שב"ק "ואני תפילתי וכו' עת רצון וכו'" כדאי' בזוה"ק, ועי' בס' חרדים פר' ע"א אודות מעלת מנחה של שבת.] ובאותו שבוע באה הישועה.

כל זאת הנני מפרסם להודות ולהלל לבורא ית', לקיים אשר קבלתי ע"ע, ואם מאן דהו יתחזק בתפילה, היה זה בשכרי.

אחינו בני ישראל, נתפוס אומנות אבותינו בידינו, ולה' הישועה, אכי"ר.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
אם יש למשהו מרבני בית המדרש דידן עוד מקורות שתפילה על רוחניות מתקבלת, אשמח מאוד לידע.
 

יהודה1

משתמש ותיק
לשון הגמרא ברכות נ. "ומברכותיו של אדם ניכר אם ת"ח הוא אם לאו. כיצד, רבי אומר ובטובו הרי זה ת"ח ומטובו ה"ז בור. א"ל אביי לרב דימי והכתיב (ש"ב ז, כט) ומברכתך יברך (את) בית עבדך לעולם? בשאלה שאני. בשאלה נמי הכתיב (תהלים פא, יא) הרחב פיך ואמלאהו? ההוא בד"ת כתיב"
משמע שמי שמתפלל על גשמיות (לא דברי תורה) אין לו להתפלל על הרבה דברים שאין ראוי לבקש הרבה יחד ולכן אומרים "ומברכתך יברך" משמע לא מכל הברכות שלו. אבל על דברי תורה יש להתפלל הרבה (ולכאורה כל דבר הקשור לדברי תורה כן). אבל כשמודים, אין לומר מטובו שמשמע שאינו נותן הכל. אלא רק בבקשה אין דרך ארץ לבקש הרבה.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
יהודה1 אמר:
לשון הגמרא ברכות נ. "ומברכותיו של אדם ניכר אם ת"ח הוא אם לאו. כיצד, רבי אומר ובטובו הרי זה ת"ח ומטובו ה"ז בור. א"ל אביי לרב דימי והכתיב (ש"ב ז, כט) ומברכתך יברך (את) בית עבדך לעולם? בשאלה שאני. בשאלה נמי הכתיב (תהלים פא, יא) הרחב פיך ואמלאהו? ההוא בד"ת כתיב"
משמע שמי שמתפלל על גשמיות (לא דברי תורה) אין לו להתפלל על הרבה דברים שאין ראוי לבקש הרבה יחד ולכן אומרים "ומברכתך יברך" משמע לא מכל הברכות שלו. אבל על דברי תורה יש להתפלל הרבה (ולכאורה כל דבר הקשור לדברי תורה כן). אבל כשמודים, אין לומר מטובו שמשמע שאינו נותן הכל. אלא רק בבקשה אין דרך ארץ לבקש הרבה.

נפלא מאוד.
ואגב, בדברי הגמ' שם חזינן שכדי לזכות לתורה צריך זכיה כמו יצי"מ, והיינו שהרי בקרא הנ"ל כתי' "אנכי ה' אלקך אשר הוצאתיך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו" ועיי"ש במפרשים שכמו שביד הקב"ה להוציאנו ממצרים כך בידו ליתן לנו השגות בתורה,
דו"ק ותשכח שהשוו ניסי יצי"מ לנס של לזכות בתורה.
 

לשם שמים

משתמש חדש
דברי האור החיים הקדוש בפרשת ויצא
ובדרך רמז כל הפרשה תרמוז ענין האדם, וכמו שהתחילו לומר בה רז''ל ויצא יעקב היא הנפש בצאתה מעולם העליון, ונקרא יעקב על שם יצר הרע הכרוך כעקביו. ואומרו מבאר שבע מקום שממנו יצאו הנשמות יקרא באר מים חיים, ושבע ירמוז אל שבועת ה' אשר תשבע הנפש בצאתה שלא תעבור על דבר תורה (נדה ל:), ואומר וילך חרנה על דרך אומרם ז''ל (סנהדרין צא:) כי יצר הרע יכנס באדם בצאתו מרחם אמו דכתיב (לעיל ד' ז') לפתח וגו', ואומרו ויפגע במקום כי צריך האדם להתפלל לה' שהוא מקומו של עולם שלא יעזבנו בידו. ואומרו וילן שם כי בא השמש שצריך להתנהג כן עד לכתו מעולם הזה כשיעריב שמשו, והוא אומרם ז''ל (אבות פ''ב) אל תאמן בעצמך עד יום מותך,
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
לשם שמים אמר:
דברי האור החיים הקדוש בפרשת ויצא
ובדרך רמז כל הפרשה תרמוז ענין האדם, וכמו שהתחילו לומר בה רז''ל ויצא יעקב היא הנפש בצאתה מעולם העליון, ונקרא יעקב על שם יצר הרע הכרוך כעקביו. ואומרו מבאר שבע מקום שממנו יצאו הנשמות יקרא באר מים חיים, ושבע ירמוז אל שבועת ה' אשר תשבע הנפש בצאתה שלא תעבור על דבר תורה (נדה ל:), ואומר וילך חרנה על דרך אומרם ז''ל (סנהדרין צא:) כי יצר הרע יכנס באדם בצאתו מרחם אמו דכתיב (לעיל ד' ז') לפתח וגו', ואומרו ויפגע במקום כי צריך האדם להתפלל לה' שהוא מקומו של עולם שלא יעזבנו בידו. ואומרו וילן שם כי בא השמש שצריך להתנהג כן עד לכתו מעולם הזה כשיעריב שמשו, והוא אומרם ז''ל (אבות פ''ב) אל תאמן בעצמך עד יום מותך,

נא יבאר כבודו מה ראה באוה"ח על תפילה על רוחניות שמתקבלת.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
רוצה לדעת אמר:
לשם שמים אמר:
דברי האור החיים הקדוש בפרשת ויצא
ובדרך רמז כל הפרשה תרמוז ענין האדם, וכמו שהתחילו לומר בה רז''ל ויצא יעקב היא הנפש בצאתה מעולם העליון, ונקרא יעקב על שם יצר הרע הכרוך כעקביו. ואומרו מבאר שבע מקום שממנו יצאו הנשמות יקרא באר מים חיים, ושבע ירמוז אל שבועת ה' אשר תשבע הנפש בצאתה שלא תעבור על דבר תורה (נדה ל:), ואומר וילך חרנה על דרך אומרם ז''ל (סנהדרין צא:) כי יצר הרע יכנס באדם בצאתו מרחם אמו דכתיב (לעיל ד' ז') לפתח וגו', ואומרו ויפגע במקום כי צריך האדם להתפלל לה' שהוא מקומו של עולם שלא יעזבנו בידו. ואומרו וילן שם כי בא השמש שצריך להתנהג כן עד לכתו מעולם הזה כשיעריב שמשו, והוא אומרם ז''ל (אבות פ''ב) אל תאמן בעצמך עד יום מותך,

מה רואה כאן כבודו בדברי האוה"ח בהקשר להנ"ל שתפילה על רוחניות מתקבלת????
 
חלק עליון תַחתִית